יום שבת, 10 בספטמבר 2016

9 ספטמבר, 2016 - "מה אתה לא אזרח?! אתה לא חי במדינה?!?"

נושאים בתוכנית: החשיבות והתרומה של להתגבר על הפחד ולשמש דוגמה אישית -|- קמפיינים למען שקיפות והכרה בזכויות אדם -|- רוצים להפוך לפעילים ולהצטרף או להקים תא פעילים אזורי? שלחו הודעה עם שם ואזור מגורים, וציינו איזה סוג פעילות אתם מעוניינים לעשות (הפגנות ומחאות או פעילויות הסברה בשטח \ ליווי פעילים לבית משפט (נציגי תקשורת), עזרה לעצורים וכו'), וכן אילו כישורים מיוחדים יש לכם לתרום (הסעות\גרפיקה\קופירייטינג\צילום\טכנולוגיה\קואצ'ינג\ייעוץ עסקי\גיוס תרומות\נטוורקינג\השמה\מחקר משפטי\תמלול\טיפול בבעלי חיים וכו') -|- סדנה לאבטחת מידע באקטיביזם -|- הזמנה להגיע לבית המשפט באשקלון ביום א' בבוקר, על מנת לתמוך, למחות ולעזור לתעד כל פגיעה בזכות להליך הוגן -|- עיקרי הטענות בבקשה לביטול שהגיש עופר -|- השופט אבשלום מאושר: "כל טענות המבקש אני דוחה על הסף שכן אין כל בסיס לטענות האמורות" -|- המטרה האמיתית של בתי הכלא של "המדינה" -|- עו"ד מיכל לוי מטס: "אתה לא אזרח? אתה לא חי במדינת ישראל? זו נקודת ההתחלה של המשפט, אני לא צריכה להוכיח את זה" -|- "אני איש חופשי" ההצהרה - עברנו את מגילת העצמאות במספר החותמים - אם לא חתמתם עדיין זה הזמן - בקרוב נשלח את ההצהרה יחד עם החתימות אל משרד הפנים, רשות המסים, ביטוח לאומי, משטרת ישראל, משרד המשפטים ומבקר המדינה

NoStateProject.co.il פרויקט אין מדינה בישראל - כל שישי בין 16:00 ל- 17:00 בשידור חי - מספר הטלפון: 03-3760383


יום שני, 5 בספטמבר 2016

איך לעזור לפוליטיקאים להכניע את כולנו

מידי פעם מישהו כותב בתגובות שהוא מאוד מסכים עם הרעיונות של חברה חופשית, אבל רק שהוא מפחד. לא רק מפחד ללכת לבית משפט ולעמוד מול שופט (כי זה ברור שזה סיכון שלא כל אחד יהיה מוכן לקחת), אלא מפחד לחתום על הצהרה (כמו למשל *אני איש חופשי*), מפחד לחתום על עצומה (כמו למשל *משפט כנגד הממשלה*) או מפחד להגיש *הצהרת פחד*. הפחד הוא שבריוני השלטון יחליטו להתנקם בכל מי שמרים את הראש, והוא יספוג נזק כתוצאה מהאקטיביזם.

חלק מאותם אנשים מציעים לפעמים הצעות אלטרנטיביות שמתאפיינות באי לקיחת סיכון אישי ולו הקטן ביותר, הדרך של אי ציות אזרחי *שליו* מפחידה אותם, כמו שאמרתי, הם אפילו לא מוכנים לחתום את שמם ולהצהיר על העובדה שהם פשוט מפחדים מאלו שמתיימרים לשמור עליהם. ההצעות כוללות הקמה של עמותה שתפעל באופן חוקי ותקדם אג'נדות לא "קיצוניות", דברים כמו "אזרחים בעד שקיפות שלטונית" וכו'. שלא תבינו אותי לא נכון, גם לפעולות אלה יש מקום, ותרומה, אך זו לא הנקודה.

בעוד שפחד זו תחושה חשובה שעוזרת לנו לשרוד, פחדנות היא התנהגות גרועה מבחינה של הישרדות, שכן פחדנות זה הימנעות מפעולה חשובה, קיפאון בתגובה לפחד. פוליטיקאים מבינים את זה, הם יודעים שאלו שנכנעים לפחד, הפחדנים, אינם הולכים לעצור בשום נקודה ולהפסיק להיכנע. לפחות לא עד שיהיה מאוחר מידי. אני שונא להשוות לשואה, אבל זה תמיד מזכיר לי את ההנהגה היהודית שסירבה לצאת למרד שוב ושוב עד אשר כבר 90% מהיהודים נשלחו למחנאות ההשמדה, ורק אז הבינו ה-10% הנותרים שמרד הוא בלתי נמנע. למרות שסיכויי הצלחתו קטנו ב-90% בשל הסירוב לפעול בזמן.

ואני לא איזה גיבור. כשהתחלתי בכלל לא התכוונתי להנהיג שום דבר, רק רציתי לשתף אנשים בידע, לעשות, ולשמש דוגמה. עשיתי את זה באנונימיות מוחלטת מאחר ופחדתי מרדיפה של השלטון, במיוחד לאור העובדה שהייתי ממש ראשון, ולא היו אנשים שמבינים על מה אני מדבר. לא ראיתי את זה בתור "מנהיגות".

בהמשך הדרך הבנתי שאני לא הולך לסחוף אף אדם אחרי אם אני אמשיך לפעול באנונימיות. על כן, התחלתי לפרסם את השם המלא שלי, לפרסם כמה סרטונים ותמונות ולשדר אומץ. מנהיגים שפועלים בפחדנות אינם באמת מנהיגים, ואלו שלא מסוגלים לעזור אומץ ללכת אחרי מנהיגים אמיצים עדיף שישתקו מאשר לעודד פחדנות. אני לא מדבר מתוך גאוותנות או זלזול אלא תועלתנות. אני עושה מעשה, פועל באומץ על אף הפחד, וזה בכלל לא עוזר לי, בלשון המעטה, שאנשים מעודדים כניעה לפחד ואי פעולה בפניו. זה בדיוק מה שהרשעים רוצים שיקרה.

מה שכן, יש בהחלט מקום לתומכים אנונימיים במהפכה הזו - אך לא לכאלו שקוראים לכניעה לפחד. אם את או אתה לא מעוניינים לקחת סיכון כלל, עדיין יש מה שאפשר לעשות מאחורי הקלעים. זה אפילו חשוב ונחוץ שחלק מהפעילים לא יהיו חשופים, שהם יהיו רועשים אך אנונימיים, כמו למשל עם פרופיל פייסבוק אנונימי שכן, אז הפוליטיקאים יודעים שזה לא יעזור להשתיק את אלו שמעזים להראות את הפנים שלהם - יש הרבה שאי אפשר יהיה לעצור.

אבל בכל זאת, זה ממש רע כאשר מישהו מרגיש שהוא חייב לשתף את כולם בפחדנות שלו. זה דבר רע, הפוליטיקאים והמשרתים שלהם עושים הרבה מאמצים בכדי להפחיד אותנו. המטרה היא לשתק אותנו. אומץ מוגדר כלפעול למרות הפחד. אני לוקח סיכון ופועל למרות שאני מפחד. אני יוזם ועושה דברים לפני כולם ורק אז אומר לאנשים "בואו אחרי". אז כן, אני מנהיג ואני אמיץ. ואני לא הולך לעזור לפוליטיקאים להפחיד את הקורבנות שלהם לכדי אי פעולה. ואם מישהו אחר רוצה לשתף אנשים באי הנכונות שלו לפעול, בשל הפחד, אני הולך להגיד לו שעדיף שהוא לא ישתף אותנו בכך. אף אחד לא חייב להיות אמיץ, אבל מה שפחדנים כאלו עושים זה לעודד את התגובה הלא נכונה כרגע, את הפחדנות. הם עושים בעבור פוליטיקאים את העבודה והופכים להיות האויבים של עצמם ושלנו.

אני לוקח סיכון אישי גדול שבריוני השלטון יזיקו לי, אני לוקח סיכון גם שכל מאמצי ירדו לטמיון ולא אתוגמל על ידי החברה על האומץ וההקרבה. אנשים מסוימים מלגלגים ומקניטים כי הם לא מסוגלים להעריך ולהודות שמגיע קרדיט איפה שמגיע, ויתכן שבגלל פחדנים לא יצא שום דבר לבסוף, ואין לי בעיה עם פחדנים, למרות הכל, אבל ראבק, אל תחבלו במאמצים שלי על ידי יציאה מהארון שלכם בתור פחדנים גאים. תישארו בפנים.

תודה בשמי, תודה בשם כל שאר אלו שפועלים באומץ, ותודה גם בשם אלו הפחדנים שלא עושים כלום אך עדין שמחים שמישהו אחר כן עושה את מה שנכון כעת לעשות.

יום שישי, 2 בספטמבר 2016

2 ספטמבר, 2016 - נאום החירות החשוב באמת

הנושאים בתוכנית: הכרזת עצמאות אישית: אני איש חופשי (freemanontheholyland.org) -|- מסירים באופן מפורש ופומבי את ההסכמה לייצוג ושליטה -|- נאום ה"חירות" של איילת שקד (כפי שמכנים את זה במגזין "מידה"), מה ליברלים חושבים על זה -|- ההבדל בין מילים למציאות, וגם על החשיבות של לקרוא את הלבן שבין השחור על הדף -|- רק לפני כמה חודשים, איילת "חירות" שקד (חוק צנזור האינטרנט כנגד טרור, חוק ישראל עכשיו) תפרה תיק פסיכיאטרי לאישה שהפגינה מול משרד המשפטים. תודות לעיתונאי מוטי לייבל היא שוחררה מאשפוז כפוי -|- הערצה עיוורת למילטון פרידמן -|- התרומה של מילטון פרידמן לרשע הממוסד

NoStateProject.co.il פרויקט אין מדינה בישראל - כל שישי בין 16:00 ל- 17:00 בשידור חי - הטלפון של התוכנית: 03-3760383


יום שישי, 19 באוגוסט 2016

19 אוגוסט 2016 - די להיות כאלה חמורים

הנושאים בתוכנית: לאחר 3 שבועות שלא שודרה התוכנית, חזרנו! -|- ביבי וחוק ההקלטות: איזה יופי להיות "ליברטריאן" וגם לתמוך בפשיזם בו זמנית -|- שבוע אחד, ארבעה סיפורי הצלחה לפרויקט -|- מסמכים בעלי "תוקף משפטי", אין חיה כזאת -|- "זכויות" זו עוד מילה חסרת משמעות אובייקטיבית -|- הסרט הדוקומנטרי "6 פתוח 21 סגור" לא מראה סוהרים אלימים, מתעללים ואכזריים, לא מראה תנאים באמת קשים ולא מראה חפים מפשע -|- המטרה של בתי כלא היא לא להרחיק פושעים מהחברה, אלא להרתיע אותנו ולגרום לנו לציית לפוליטיקאים ולמשרתיהם -|- המטרה של המלחמה בסמים - לאמן שוטרים לציית לפקודות ולפגוע בחפים מפשע לפי פקודה -|- "שוטרים וסוהרים, תפסיקו להיות חמורים של עורכי דין ופוליטיקאים!"

www.NoStateProject.co.il - פרויקט אין מדינה בישראל - כל שישי בין 16:00 ל- 17:00 בשידור חי - מספר הטלפון של התוכנית: 03-3760383


יום ראשון, 7 באוגוסט 2016

בדיקות אלכוהול של משטרת תנועה--השאלה היחידה שחשוב לשאול

"שוטרי תנועה שאתם קוראים להם 'מנאייקים' הם גיבורים ובזכות הבדיקות השגרתיות שהם עושים מחוץ למועדונים הם מצילים חיים."

זהו אולי המשפט המעצבן ביותר שתשמעו ממדינאי, אבל כדאי שלא תמהרו להתחיל ויכוח האם זה נכון או לא, כי יש שאלה חשובה אף יותר. עם מטען כזה גדול של יהירות, התנשאות, קפיצה למסקנות, היעדר דמיון ובחירה סלקטיבית של עובדות, בשילוב של סגידה לכוח ולבריונים--זה פשוט נראה כמו משימה בלתי אפשרית להעיר את היפהפייה הנרדמת הזו. יכולנו לדון במספרים וסטטיסטיקה, יכולנו להתווכח על כך שאנשים שונים מגיבים באופן שונה לאלכוהול ומסוגלים לתפקד ברמות שונות, יכולנו לדבר על כך שהמון הנהגים "נורמטיביים" נוהגים מסביבי כל בוקר כאשר אני בדרך לעבודה, והאופן שבו הם נוהגים גורם לי לרצות לחיות בארץ של שיכורים שלפחות יודעים לנהוג, יודעים מהי אדיבות ואמפתיה.

יכולנו גם לדבר על היחס של שוטרים ל"לקוחות" שלהם, על חצי מיליון קנסות בשנה (עד לפני כמה שנים זה היה מעל מיליון) שנרשמים לנהגים שלא ביצעו שום דבר קרוב אפילו למסוכן. יכולנו לדבר על על דרכים אלטרנטיבות למניעת תאונות דרכים כגון חינוך ולימוד נהיגה מקצועי, הפסקת ההתערבות הממשלתית בשוק הביטוח שיגלה להביא לדרישות גבוהות יותר מצד הביטוחים, על תשתיות מתאימות ותחבורה ציבורית מודרנית, על איזה אחוז אלכוהול בדם הוא מסוכן ואיזה לא, ואיך והאם אפשר לבדוק ולתת אישורים שונים לאנשים שונים ואיך כל המנגנון הזה יכול לפעול... אבל זו הייתה הופכת לשיחה בלתי נגמרת, וכנראה שלא היינו בשום שלב כמעט מדברים על האקדח שבחדר.

יש מספר פתרונות אפשריים לבעיית הבטיחות בדרכים, וכנראה לא כל האנשים יסכימו על אותו הפתרון. רוב המדינאים פשוט מקבלים את הדעות של פוליטיקאים בכירים כאילו הן היו עובדות, והם רואים בכל מי ששתה שלוק אחד יותר מבקבוק בירה אחד--כרוצח מטורף שרק ממתין לבצע את זממו. יתכן ואני לא מעודכן והיום אפילו בקבוק בירה אחד אסור לשתות לפני נהיגה, במקרה כזה אפילו אם שתית שלוק אחד בודד של בירה תראה כרוצח בעיני המדינאי הממוצע. לכן, כל טיעון כנגד בדיקת אלכוהול בכפייה, ישמע למדינאי כמו עמדה פציפיסטית קיצונית שאומרת שאסור לך להגן על עצמך כאשר רוצח סדרתי מגיע אליך עם אקדח.

אי לכך, ולמעשה טוב שכך, אנחנו בכלל לא צריכים להיכנס לוויכוחים על כל הנושאים שפירטתי פה מקודם. במקום זאת, כל מה שחשוב שנדבר עליו זה: מי משלם להם את המשכורת. לכולנו יש תובנות לגבי מה מסוכן ומה לא, ואיך להתמודד עם אילו סכנות, אבל השאלה היא האם אני חייב לשלם על הבחירות שלך. בעולם אידיאלי וחופשי מפוליטיקאים, כל אחד מאיתנו יוכל לבחור להיות הלקוח של חברת אבטחה כזו או אחרת. רוב הסיכויים שאני, כנהג ספורטיבי וגם אחד שמסוגל לשתות די הרבה מבלי שיכולת הנהיגה שלי תושפע, רוב הסיכויים שאני ארצה להיות לקוח של חברה שתומכת בזכות של נהגים אחראיים לנהוג בצורה שנראית להם כל עוד הם לא מסכנים אחרים. במידה ויעצרו אותי ל"בדיקה שגרתית" המאבטחים של חברה שפועלת אחרת, כל מה שאצטרך לעשות זה לנופף בפוליסה שלי ולומר להם "לילה טוב לכם".

אתם מבינים, אם חברה X רוצה להציע פוליסות ביטוח לנהגים ספורטיביים ואף להתיר להם לשתות 4 או 5 בירות ולנהוג, אותה חברה תהיה חייבת לדרוש מהלקוחות שלה לעמוד במבחנים נוקשים יותר מאשר חברה שתציע פוליסה "רגועה יותר". אחרי הכל, אם הלקוחות של אותה חברה יתחילו לעשות תאונות, החברה תתבע במיליונים על ידי חברות אחרות, והיא די מהר תיסגר. כך שכל חברה שתציע פוליסה שכזו תהיה חייבת למצוא את הנוסחה המנצחת של סינון לקוחות, מבחנים ובדיקות קפדניים... ואז אני אוכל לנהוג מהר ולא לדאוג שאם חלילה שתיתי 3 בירות, אאלץ לאבד את החירות שלי לנהוג.

לאפשר לשוק החופשי לספק "רישיונות נהיגה" או ליתר דיוק פוליסות ביטוח, ואף לספק שירותי ביקורת בדמות אותן "בדיקות שגרתיות" שמבצעים כיום בריוני השלטון המרכזי, זה לא משהו שיכול ליצור מצב בו נהגים מסוכנים מקבלים רישיון לרצוח. אם חברת ביטוח נתבעת ומפסידה 10 מיליון שקלים בגלל שלקוח אחד שלה נהג שיכור ואז דרס מישהי למוות, אותה החברה תאלץ מהר מאוד להחמיר את התנאים שלה ולדאוג שלא עוד לקוחות יבצעו כאלו מעשים. זה לא משנה כמה דמי ביטוח יהיו גבוהים, לקבל תביעה של מיליונים על הריגה ברשלנות זה פשוט משהו שאף חברה לא תוכל לעמוד בו. השוק החופשי הוא שוק תחרותי ועל מנת להצליח לשרוד בו, דמי הביטוח יהיו חייבים להיות נמוכים ככל שאפשר, אך מספיקים על מנת לכסות את הפיצויים במקרים שבלתי ניתן למנוע. תאונות קורות אפילו לרכבות, אבל זה בהחלט אפשרי לסנן לקוחות בקפידה, לדרוש עמידה במבחני שליטה מתקדמים ובמבחני תקינות רכב מחמירים.

כיום לעומת זאת, עם "פתרון" הקסם שנקרא "ממשלה", אנחנו לא רואים שום סוג של סינון לקוחות, שום סוג של סטנדרטים שונים לאנשים שונים, ובטח ובטח ששום אחריות אישית להתנהגות של "משרתי הציבור". אז כן, בטח שהם יתייחסו לאנשים מסוימים בכבוד, אך יש אוכלוסיות שלמות שיקבלו את הצד השני של המקל בכל מה שקשור ליחס של המשטרה. ויש חצי מיליון נהגים שהשנה יחטפו דוחות חסרי תוקף על סתם "עבירות" טכניות כמו נהיגה במהירות 71 בכביש ריק עם 3 נתיבים פנויים, סתם כי המשטרה החליטה שזה אחה דרך להתפרנס, להשאיר את השלט של ה-50 ולהתקין מצלמת מהירות. ויש את אלו שלא יקבלו את ה"יום טוב אדוני" אלא את היחס המזלזל כאילו העולם שייך למשטרה. אז השאלה היא לא "האם צריך לבדוק לנהגים את רמת האלכוהול בדם" וגם לא "מהי הרמה המסוכנת" אלא "מי צריך לשלם לשוטרים את המשכורת".

אני די בטוח שאילו לא היה קסם כזה שנקרא "מיסוי", ומדינאים היו נושאים לבדם בעול הכספי של מימון השוטרים (ותשלום פיצויים למי שבו הם פוגעים), הם היו מהר מאוד מוצאים את היחס המוזהב שבין צמצום תאונות הדרכים והימנעות מלפעול כמו בריונים. הם היו מוצאים את הדרך למנוע נהיגה מסוכנת עד כמה שאפשר, מבלי לעבור את הגבול המוסרי ולפגוע בחיים, בחירות וברכוש של אנשים שלווים ונורמטיביים, שאולי שתו כמה בירות אך עדיין נוהגים הרבה יותר טוב מאימא שלי ביום הכי טוב שלה.

יום ראשון, 31 ביולי 2016

לפעול כנגד לא רק הרעיון של פשע, אלא גם כנגד הפושעים עצמם.

אחת מדרכי הפעולה של פרויקט אין מדינה בכל מקום בעולם בו אנחנו פועלים, היא לאתגר את הרעיון של "מדינה" במסגרת של הליכים ביורוקרטיים ומשפטיים. לא מעט אנשים מרימים גבה וחושבים שאנחנו סתם מרגיזים את השופטים, חלקם לא מאמינים שזה יכול להביא לצמצום נזקים, וחלקם סבור שאין בכך שום ערך חברתי. אז מבלי להיכנס תחילה לעניין צמצום הנזקים, עניין חשוב מאוד וגדול בפני עצמו ולקראת סוף המאמר אולי תבינו גם אותו, תרשו לי להראות לכם בכמה מילים את הערך החברתי של לא להיכנע, לשלם ולציית לפושעים הממוסדים, באופן אוטומטי וללא שום התנגדות או מחאה.

בעתיד, כאשר כל הטירוף המדינאי הזה יסתיים, אנשים יתחילו לשאול את השוטרים והסוהרים, ואת הפקידים, ואת התובעים ואת השופטים שמשלחים אותם לפגוע בנו "למה עשיתם את זה? כלומר, למה לא פתחתם את הרעיון המדינאי מחדש לדיון מפעם לפעם? מדוע המשכתם להתייחס אלינו כאל עבדים אפילו בשנת 2016, ולא בחנתם את הרעיון הזה של "מדינה" מחדש?" ואני בטוח שאני יודע מה תהיה התשובה שלהם. היא תהיה משהו כמו "המממ… האמת אף אחד לא חשב על זה, כולם האמינו בזה, המשפחה, החברים, בטלוויזיה, בעבודה, בלימודים המורים והתלמידים, הקולגות האמינו בזה, אפילו עורכי הדין של הנאשמים וכל הנאשמים בעצמם האמינו שאנחנו מייצגים את המדינה כאשר אנחנו מפעילים תוקפנות אלימה ואיומים במסגרת מה שקראנו לו 'העבודה שלנו' בזמנו."

קו ההגנה הזה של "כולם חשבו ככה ואף אחד לא הציע אפילו אחרת" עלול להיות קו הגנה טוב בעבור הפושעים הללו. אחרי הכל, איך אפשר להאשים מישהו בהחזקה, כליאה ואלימות כנגד עבדים, כאשר כל העולם כולל העבדים בעצמם האמינו שקיומו של מוסד העבדות היא הדרך היחידה לאנושות להמשיך להתקיים?

אז עכשיו כשיש את אייל, ועופר, ורותי, ומתן, ועוד חברים שהצטרפו ומצטרפים, ואת כל מאות הפעילים מסביב לעולם, ואנחנו לא מצייתים וסותמים אלא מביעים מחאה, ודורשים לפתוח את הדיון ולבחון את הרעיון הזה מחדש. אחרי הכל, עברו רק כמה מאות שנים והאנושות קצת התקדמה, קצת, שווה לבדוק שוב. ואנחנו עושים את זה גם אך לא רק בזירות ציבוריות כמו בתקשורת, אלא גם כאשר הכפייה והאיומים מופעלים כנגדנו על ידי אנשים שטוענים שהם מייצגים את המדינה. אנחנו דורשים שהראיות לקיומה של המדינה יוצגו, שהראיות שיש להם סמכות לכפות עלינו את הדעות שלהם יוצגו, ועכשיו יש פרוטוקולים רשמיים בהם מופיעים שמות של שופטים רבים (כולל שני נשיאי בימה"ש העליון בישראל), ושמות של תובעים ושל שוטרים, שבפה מלא משקרים, מתחמקים, מאיימים ומשתיקים אותנו, עכשיו יש לנו ראיות לכך שהאנשים האלו לא פעלו בתמימות של רוח התקופה, שהם פשוט לא חשבו שאולי הם טועים.

מישהו שחושב שהוא צודק לא נלחם באופן כל כך נואש על מנת להתחמק מבחינה מחדש (או לראשונה) של הרעיונות שלו. בעקבות הפעילות שלנו, פוליטיקאים ובירוקרטים לא יוכלו בעתיד להשתמש בקו ההגנה של "כולם חשבו ככה". ואיך זה עוזר לנו כיום? זה עוזר כי ככל שיותר אנשים יעשו את מה שאנחנו עושים, פוליטיקאים ובעיקר משרתיהם הביורוקרטים והבריונים השכירים יתחילו להבין שבעתיד זה לא יראה טוב, ושבעקבות הפעילות שלנו, השמות שלנו מופיעים על דפים שישמרו לנצח. דפים שילכו יום אחד למוזאון, ויכתימו לנצח את השם שלהם. אם שופטים, תובעים ושוטרים ידעו שכבר היום נאספות ראיות כנגדם, ושבעתיד הם עלולים להיענש בעקבות הראיות האלו, זה עשוי לגרום להם להתנהג כבר היום אחרת. זה אולי לא יגרום להם מיד, ביום אחד להתפטר ולשחרר את כל האסירים החפים מפשע שממלאים את הכלובים הנוראיים שלהם, אבל זה בהחלט עשוי להביא אותם לזכות את האנשים שכבר היום מעזים לאתגר את הרעיון הגרוע ביותר בכל הזמנים, להקל ביחס כלפי האנשים שאוספים כנגדם ראיות. לא סתם כנגד הרעיון, אלא אישית כנגד האנשים שמפעילים בריונות וסחטנות בשם הרעיון.

הבריונים ומשלחיהם נהנים כיום הן באופן חומרי מהשלל שהם בוזזים מאיתנו, הן באופן רוחני מסיפוק היצר החולני שלהם לשליטה ושכרון כוח, והן באופן מוסרי מניפוח המורל על ידי עבדים שלא מעזים לומר "אני לא העבד שלך". הם מסוגלים לאיים, להתעלל, להתנשא ולהתעלם מאיתנו, הקורבנות שלהם, מאחר ואין למעשים שלהם שום השלכות מבחינת החברה. השינוי צריך לבוא מתישהו, וממישהו. זה כנראה לא יקרה ביום אחד, שכל החברה כולה תתהפך ותתחיל לשאול שאלות ולהפנות אצבע מאשימה. לכן צריך שמישהו יתחיל את התהליך החברתי הזה של ביטול מוסד העבדות המודרנית, ביטול הממשלות.

זה משהו אחד (וזה דבר חשוב מאוד) לדבר על כך בכל זירה ציבורית אפשרית, לשפוט את הרעיון של ממשלה באינטרנט, ברדיו, בעיתון, בטלוויזיה וגם ברחוב, אבל זה חשוב מאוד גם לשפוט לא רק את הרעיון אלא גם את המבצעים. כאש באו פעילי התנועה לביטול העבדות לשחרר את העבדים השחורים לפני 400 שנים, הם לא רק נלחמו ברעיון של עבדות אלא גם באדוני העבדים בעצמם. הגיע הזמן להתחיל להפנות אצבעות מאשימות, ובכדי שזה יהיה ראוי צריך לדרוש קודם לכן את הדיון הכנה והבחינה מחדש של הרעיון. רק כאשר הביורוקרטים מסרבים לעשות כן, אנחנו יכולים בצדק מוחלט לומר שהם ידעו מה שהם עושים, ידעו שהם לא יותר מחברים בכנופיית פשע אלימה. הפעילות שלנו לא רק מצליחה לפעמים לגרום להם לסגת ולוותר, אלא גם גורמת להם לחשוב שוב על הדרך בה הם מתייחסים לכולם.

יום שבת, 23 ביולי 2016

אם אנחנו הולכים להתייחס לאנשים כפושעים רק בגלל שיש פוטנציאל שיקרה משהו...

אני נתקל בלא מעט אנשים לאחרונה שלא מזועזעים מבחינה מוסרית מהמלחמה בסמים, הם חושבים שהיא מוצדקת, בגלל שלדעתם "סמים הם דבר מסוכן ומשחית וצריך לאסור אותם כי אנחנו לא רוצים שאנשים ישתמשו בהם". זה נראה שאנשים ממש לא קיבלו חינוך לגבי התמונה הגדולה של המלחמה בסמים. זה קל מאוד להראות שהמלחמה בסמים היא טרגדיה איומה, היא לא הצליחה, היא גרמה הרבה יותר נזק שפשוט היה יכול להימנע, והיא לא מונעת נזק.

אנחנו יכולים להצביע על כך שהיא לא הצליחה למנוע באמת מאף אחד להשתמש בסמים, היא לא הצליחה לחנך את הנוער, היא הביאה לעוד ועוד פחות אמון בממשלה. חברה צעירים שרואים את מסעות ההפחדה שהרשעות למלחמה בסמים מייצרת מתוך פאניקה מוחלטת, מתחילים להבין מהי הממשלה ולראות את הפרצוף האמיתי של המפלצת. המלחמה בסמים גורמת לחברה צעירים, אפילו לקטינים, להיות בקשר עם משפחות פשע, עם פושעים, בגלל שאי אפשר לקנות את זה בבית מרקחת או בחנות מסודרת, נורמלית. המלחמה בסמים מעניקה רווחים של מאות מליוני שקלים מדי שנה לפושעים, שפשוט, אם הם כבר בורחים מהחוק אז למה שהם לא יעשו עוד קצת רווח מהמכירה של סמים?

המלחמה בסמים הביאה משתמשים בסמים קשים למצבים הרבה יותר קשים מהסמים שהם צורכים, ואני מדבר על אנשים שהיו צריכים לחלוק מחטים ולהזריק במקומות לא מקומות, לקנות סמים מורעלים, לקנות מנות לא מדודות ופשוט למות או להידבק במחלות סופניות. כתוצאה מההתמכרות שלהם לסמים קשים נבצר מהם לעבוד, להשתלב בחברה ולקבל טיפול, לקבל סיכוי הוגן לחיים מכובדים ולגמילה, וזה רק חלק מהנזקים של המלחמה בסמים.

כשאני מדבר עם אנשים על המלחמה בסמים ואני אומר להם "תשמעו, בכל שנה אנחנו לוקחים (רק בגלל מריחואנה) בממוצע 15,000 חברה צעירים, נורמטיביים, ודופקים להם את החיים," או לפחות עושים להם בעיה מאוד רצינית לזמן מה. אנחנו עוצרים אותם, משפילים אותם, מתעללים בהם, גורמים להם לכתם שחור בדמות של תיק פלילי ומעבירים אותם הליכים פלילים שנועדו למפלצות, אנחנו מכניסים אותם לתוך כלוב ומעבירים אותם בהליכים פלילים שנועדו למפלצות איומות. הייתי אומר "חיות טרף" אבל אני חושב שאפילו חיות טרף זכאיות לחיים חופשיים, אם זה הטבע שלהם. אז אני אומר מפלצות. אבל לשים אדם בכלוב ולהעביר אותו את אותו ההליך שעובר אנס או רוצח? בגלל שהוא עבר עבירה שהיא "מלה-פרוהיביטום"? שהיא בעברית מה שמכונה "רע כי נאסר"?

נניח שאני אבוא ואגיד לאנשים "תשמע, אתה מבין שמחר זה יכול להיות חוקי?" אנשים יגידו "לא, מה, אבל כן, אם זה יהיה חוקי אז זה בסדר. כן, אבל זה טוב שזה לא חוקי, זה טוב שזה לא חוקי כי זה מגן עלינו מפני הנזקים... אם הבן אדם ימכור סמים, הוא יהפוך להיות... אני לא רוצה שלבן שלי תהיה גישה לסמים, אז אני רוצה שישימו את הבן אדם שמעז לגדל מריחואנה, לשים זרע בתוך אדמה ולשים מעל זה מים, אז שישימו אותו בכלא, אפילו שזה רק "רע כי נאסר", אפילו שאין קורבן אמיתי. יש קורבן רק שהוא פוטנציאלי, יש קורבן פוטנציאלי, הייתי אומר אפילו דמיוני. אני רוצה שהבן אדם הזה יהיה בכלא, בכדי להגן על הבן שלי מפני ההזדמנות לקנות סמים. אני חושב שזה ראוי. אבל אם זה היה חוקי הכל היה בסדר." ומה עם סיגריות? "הכל בסדר." ומה עם אלכוהול? "הכל בסדר. תשמע, יש מקום גם לאסור את הדברים האלה, אולי צריך לחשוב גם על זה," וכשהאנשים אומרים את זה, זה כמובן ברור שמשרד החינוך מייצר רובוטים אידיוטים שימושים וצייתנים, הוא מייצר בשר תותחים, הוא מייצר גופות מהלכות, מכיוון שניסו את זה כבר לעזאזל.

ניסו את זה עם אלכוהול. מה זה עשה באמריקה? זה גרם לירידה למחתרת של כל מי שייצר אלכוהול, לירידה באיכות האלכוהול, אנשים מתו מאלכוהול גרוע, אנשים לא הפסיקו לשתות, אנשים נורמטיביים הסתבכו עם החוק, המון אנשים נורמטיביים הסתבכו עם החוק, המון אנשים ירדו למחתרת ולפשע ולחיי עבריינות, ובואו נקרא לזה עבריינות כי עבריינות זה מונח שמתאר את החוק ולא פשע, כי פשע זה משהו אובייקטיבי. הרבה אנשים מתו בגלל זה ובסופו של דבר אנשים הבינו שהמלחמה הזו מטופשת, כי הם רוצים ליהנות מכוס יין, אנשים רוצים ליהנות מכוס בירה, רוב הצרכנים של אלכוהול הם אנשים נורמטיביים והם לא היו מוכנים להפסיק את צורת החיים של ליהנות מהחיים שלהם רק בשביל שהממשלה תזכה בשליטה שהיא כל כך רוצה באופן חולני. הממשלה האמריקאית פשוט לא יכלה יותר להכיל את החוק הזה, היא לא יכלה יותר לאכוף את החוק הזה ולא משנה כמה שהיא ניסתה, זה חמק לה מהידיים. זה היה גדול עליה, זה היה בלתי אפשרי, זה היה כישלון מוחץ וזה גרם הרבה יותר נזק מהנזק התאורטי שהמלחמה באלכוהול ניסתה למנוע, ובתוך מספר שנים הסתיימה תקופת היובש באמריקה.

אז עכשיו בא בן אדם ישראלי שלא למד טיפת היסטוריה, ולא למד אפילו טיפה אחת של איך לחשוב, עזבו היסטוריה, אני לא חושב שזה כל כך קריטי ללמוד היסטוריה כמו שזה חשוב לדעת איך לחשוב בהווה, והוא אומר "תשמע אז אולי היה צריך לאסור בישראל גם על סיגריות ואלכוהול," אז בוא גם נשים סוכר בפנים ובוא נאסור סוכר, ובוא נחייב אנשים לאכול תפוח כל יום ובוא נחייב אנשים לצחצח שיניים כל יום, אבל רגע, אם אנחנו כבר מדברים על קורבנות פוטנציאלים ודמיוניים, כן, כי אולי הבן שלך יקנה ממישהו גראס. אז בוא נדבר על קורבן פוטנציאלי, דמיוני, או לא דמיוני, לא דמיוני בכלל, לא דמיוני אבל פוטנציאלי. בוא נדבר על קורבן פוטנציאלי, בוא נדבר על פשע פוטנציאלי שיכול לקרות ממעשים של מישהו, אם אנחנו כבר יכולים לקחת בן אדם ולהאשים ולהתייחס אליו כאילו שהוא ביצע פשע רק בגלל שלמעשים שהוא ביצע באופן פוטנציאלי יכול להיות קורבן, ובמקרה של קנביס זה בדרך כלל דמיוני, אבל בוא נדבר על מקרה שהוא לא דמיוני בכלל, בוא נדבר על ממשלות.

רק במאה האחרונה ממשלות רצחו 300 מליון אנשים. אני לא הולך להיכנס למספרים של כמה אנשים הם פצעו, הפכו לנכים, גרמו להם להתרוששות מוחלטת, אני לא מדבר על המשפחות של אותם אנשים, של אותם 300 מליון אנשים שמתו, אני לא מדבר על משפחות שתרוקנו מכסף והיו צריכות לברוח ולחיות במקום אחר, ולבזבז שנים בהמלטות או בחיים עלובים. רק נרצחים היו 300 מליון, ואנחנו צריכים לספור גם את כל מי שמסביב. כל מי שהחיים שלו נהרסו אפילו אם הוא לא נרצח, וזה כנראה הרבה יותר מ-300 מליון. מדובר כאן כנראה במיליארדים של אנשים שהחיים שלהם נהרסו על ידי ממשלות, רק במאה האחרונה. וזה לא היה בגלל שהם היו חיילים והגנו על העם שלהם, זה לא היה נופלים במלחמות, זה לא היה חיילים שמתו במלחמות, זה היו "אזרחים" שנרצחו על ידי הממשלות שלהם.

אז יש לנו פה ממשלה, ויש סיכוי שהממשלה שלנו תהפוך לעריצות, תהפוך לצפון קוריאה, תהפוך להיות סין, תהפוך להיות כזו שתומר לנו "מצאנו פתרון לבעיית הדיור! אנחנו נעניש אותך אם ייוולד לך יותר מילד אחד! אתה תלך לכלא, למחנה חינוך מחדש." זה יכול לקרות. למה לא? יש להם את הכוח, ממשלות עשו את זה בעבר, ונכון, לא כל הממשלות עשו את זה, אבל אותו הדבר נכון גם לגבי משתמשי קנביס ולהם לא עושים הנחות. לא כל משתמשי המריחואנה הדיחו ילדים קטנים לסמים והפכו לתלות על החברה, אני למשל השתמשתי במריחואנה כשהייתי יותר צעיר וזה לא מנע ממני לפתח קרירה מכובדת ולהפוך להיות משלם מסים כבד, לא מנע ממני, לא הפכתי להיות נטל על החברה. אבל נכון, יש כאלו שכן הפכו לנטל על החברה ומכרו סמים לילדים, ומספיק הסיכון של אחד...נהדר. אז מה יש לנו עם ממשלות? בוא נדבר על סטטיסטיקה.

בואו נראה האם הסטטיסטיקה לגבי מתי שמישהו מחזיק או אפילו, השם ישמור, מוכר מריחואנה, מגדל מריחואנה, מה הסיכוי הסטטיסטי פוטנציאלי שהוא יגרום למשהו שיחשב כפשע? אם אנחנו רוצים למנוע פשע על ידי הענשת אנשים כפושעים, לפני שיש לנו עובדות שמוכיחות שהם בצעו או יבצעו פשע, אז בואו נדבר על סטטיסטיקה, מה הסטטיסטיקה אומרת לגבי הפוטנציאל... הרי אנחנו אומרים שכמוכר סמים פוטנציאלית אתה יכול לגרום לנזק, מכיוון שאם מישהו יקנה ממך, וייתן לילד, והילד יתמכר, או הילד חלילה יגיב בצורה רעה לסם, לסם הנורא הזה, כן. מבחינת סטטיסטיקה ופוטנציאל, זה לא נראה טוב לגבי הממשלות. זה לא נראה טוב לגבי הממשלות אם אנחנו מסתכלים על סטטיסטיקה, ואנחנו שמים בצד אחד בן אדם שמגדל מריחואנה, ובצד שני אנחנו שמים ממשלות, ואנחנו מסתכלים מבחינה סטטיסטית ופוטנציאלית על הנזק שכל אחד מהם יכול לגרום לחברה, זה לא נראה טוב לגבי הממשלות.

אני לא יודע למה ממשלות מעזות לפתוח בכלל את הנושא הזה של פשעים פוטנציאלים. אני במקומם הייתי סותם את הפה. אבל מאחר והם לא עושים אתה זה, מאחר והם באים עם חבורות של בריונים שכירים, שהם בעצמם חינכו או למעשה מנעו את חינוכם, על מנת שהם יוכלו להיות בריונים שכירים ולא ידעו לעשות משהו יותר מועיל וטוב עם החיים שלהם, מאחר והממשלות מעזות להאשים אנשים נורמטיביים בפשעים פוטנציאלים, הגיע הזמן שאנחנו נפתח את הפה ונאשים אותם בחזרה באותם פשעים פוטנציאלים, ונדרוש שהם ייענשו כבר עכשיו על הפשעים הפוטנציאלים שממשלות יכולות לעשות.

לכן ראוי ביותר שנתייחס לכל שוטר, לכל ביורוקרט, לכל פקיד, לכל שופט, לכל תובע, לכל מישהו שנהנה ותומך תמיכה רוחנית אפילו, שמצביע, שנתייחס לכל בן אדם ששותף לעסק הזה של מדינה, כאל אחרון הפשיסטים והנאצים, כאל בן אדם שתומך בעריצות מטורפת ורצחנית. בדיוק כמו שיש אנשים שתומכים בזריקה של משתמשי מריחואנה ומגדלי מריחואנה נורמטיביים לכלא, אנחנו צריכים להתייחס למדינאים, ובפרט לביורוקרטים, כאל אחרוני העריצים הרצחניים, אם אנחנו כבר הולכים להתייחס לאנשים כפושעים רק בגלל שיש פוטנציאל שיקרה פשע, הפוטנציאל הזה הרבה יותר חמור כשזה מגיע לממשלות, והן התחילו, הן התחילו את המנהג הזה. בואו ניתן להם לטעום מהתרופה שלהם.