יום שני, 30 בדצמבר 2013

לצאת מהמטריקס -אפשרי?

אני אדם מציאותי, אני מבין את הטבע האנושי, והטבע הזה הוא ללכת בדרך הקלה ביותר. זה לא מפתיע אותי שמיליוני אנשים מאמינים בהפגנות וב-"מחאה חברתית". המחאה החברתית שמבטיחה לאנשים את הדרך הקלה ביותר לתקן את המערכת מצליחה בגלל, שכמו שסקס מוכר, עצלנות גם מוכרת טוב. הפגנות כנגד הממשלה הן פופולריות. התהליך של שחרור עצמי מתלות במערכת לא. וזה נכון, כעס על המערכת הוא נקודת התחלה טובה בעבור שינוי. נקיטת עמדה ומחאה כנגד האיולת של הממשלה היא הכרחית. אם אתה לא מאמין שאתה יכול לעשות את זה בעבור עצמך, להשתחרר מהתלות במציאות הפוליטית, יש לי חדשות בשבילך --אתה באמת לא יכול. זה לא משהו חדש, אם אתה לא מאמין בעצמך, ביכולת שלך להשיג לעצמך יותר חופש ולצאת מהמטריקס, אתה גם לא תגיע לשם. אתה תמשיך לשלם ולציית בכל פעם שדורשים ממך, בדיוק כמה ומתי שדורשים ממך.


הבעייה המרכזית ברעיון של מחאה חברתית הוא שהיא מתעלמת מהסוד האמיתי מאחורי השאיפה לחופש, הסוד האמיתי שקדם לכל חופש שהושג אי פעם, אצל כל אחד, בכל חברה אי פעם --וזו כמובן המחאה האישית. הנקיטה בצעדים שיבטיחו את החופש שלך. הבעיה המרכזית במחאה החברתית היא שהיא מתעלמת מהמחאה האישית. היא לא מצריכה שכל אדם שמשתתף בה ינקוט צעדים למען השחרור האישי שלו מהמגבלות של המערכת הפוליטית. וזו הסיבה שאני מרשה לעצמי תמיד להיות ציני, כשאני צופה בעשרות ומאות אלפי אנשים שיוצאים לרחובות מדי שנה להפגין, ומתחננים לממשלה שתתן להם רשות להיות חופשיים. שתצווה עליהם פקודות היגיוניות יותר, שתייצר בעבורם מקומות עבודה ושתיקח מהם פחות כסף. אני צוחק כי זה אף פעם לא קורה, והאנשים ממשיכים בשיטה הזו של מחאה חברתית. אף אחד מהם לא לוקח את התהליך של שחרור עצמי מהמערכת בידיים שלו. המפגין הממוצע, לא יושב ובונה לעצמו תוכנית טובה איך לצאת מהעוני, איך להמנע מתשלום מסים, איך להרוויח יותר ממה שהוא מוציא ואיך לעצור את הידיים החמדניות של הפוליטיקאים (ומשרתיהם הנאמנים) מלהגיע לכיס שלו. הטעות הראשונה שלו היא, שהוא לא מאמין שהוא יכול.

נכון, כמובן שלהאמין זה לא מספיק. דרושה מחוייבות עצמית להגיע ליעדים האלו, דרך ארוכה של למידה, חיפוש וניתוח של מידע, לקיחת סיכונים מחושבים ונכונות לעבור בהדרגה ממצב של עבד טוטאלי, תוך כדי הרבה עבודה קשה, למצב של איש חופשי. אלו שנמנעים מכך, בוחרים להמנע בגלל שהם לא מבינים מדוע. "מדוע לי ללמוד איך להגן על עצמי מאישום בהחזקת צמח מהסוג הלא נכון? שהפוליטיקאים יפסיקו עם הרדיפה שלהם! הרי גם אם אלמד ואדע איך להתגונן, הם עדיין יתקיפו אותי ויגרמו לי נזקים. זה לא שלאחר שאדע איך מתמודדים בבית משפט עם אישום בהחזקת מריחואנה, אני אוכל לפתוח בית גידול ענק ללא כל חשש...". מוכר לך? זוהי בדיוק המחשבה התבוסתנית שמונעת מפעילים חברתיים להפוך לפעילים עצמאיים. ברור, אתה לא תוכל לפתוח בית גידול ענק למריחואנה בלי להסתיר את מה שאתה עושה, אבל הנזק הפסיכולוגי שיגרם לך בעקבות הפחד היומיומי ממתקפות בירוקרטיות, איתם לא תדע להתמודד, ימנע ממך לחשוב חופשי. לא לחשוב חופשי זה לא לחיות חופשי. בנוסף, בכל פעם שתתפס עם ג'וינט, הנזק הכלכלי במקרה שתצטרך לשכור עו"ד יהיה גדול בהרבה מעלות ההשקעה החד-פעמית בלימוד השיטה שלנו לייצוג עצמי ופתרון בעיות עם בירוקרטים.

לחשוב חופשי זה לחשוב איך אתה יכול מחר לפתוח עסק שישרת עשרות ומאות אלפי לקוחות. איך אתה יכול לעשות את זה מבלי לכבול את עצמך כבר מהתחלה בתוך מערכת יחסים עם בירוקרטים. איך אתה יכול להבטיח שהיחסים האלו לא יכפו עליך בהמשך הדרך, איך אתה יכול להשתחרר מהמצב החברתי בו כלואים כל השאר, ואיך אתה יכול לשמש דוגמה לכל שאר הפעילים החברתיים שרוצים שינוי בחייהם. הרבה אנשים היו רוצים לחיות את חייהם בלי להצטרך לשכור עורכי דין ורואי חשבון, בלי לדווח לרשויות ולבקש אישורים לכל דבר קטן. אם אתה רוצה שזה אף פעם לא יקרה אצלך בחיים, כל מה שאתה צריך לעשות זה להמשיך ללכת אחרי העדר, אחרי ההמון שמבקש אישור מהפוליטיקאים לחיות בחופשיות, בלי צורך באישורים לכל דבר מפוליטיקאים.

ספרים רבותי, ספרים!

ידע זה כוח - ואני לא מחדש לכם כלום. הפעם אני רוצה להמליץ לכם על שני ספרים שהם חובה בכל בית של לוחם בבירוקרטיה:
האחד הוא ספרו החדש של מארק סטיבנס "Government: Indicted – Believing in Governments is the Worship of Psychopaths"
או בתרגום חפשי לעברית: "כתב אישום כנגד הממשלה - האמונה בממשלות היא הסגידה לפסיכופתים". (הספר כמובן באנגלית)


הספר מהווה מעין כתב אישום כנגד הרעיון עצמו של ממשלה, ולא כנגד קבוצה מסויימת של אנשים שקוראים לעצמם ממשלה. החלק הראשון הוא כתב האישום שמראה את הנזק הפסיכולוגי והנזק הכלכלי שהרעיון של ממשלה גורם, והחלק השני הוא מדריך להתמודדות עם מתקפות בירוקרטיות. זהו מדריך לפתרון בעיות עם בירוקרטים, החל מקנסות תעבורה, דרישות לתשלום מסים ועד לאישומים בהחזקת שתילים\צמחים מהסוג הלא נכון... 557 עמודים(!) -מחיר הספר הוא $20 (משלוח לישראל זה עוד $20). מהדורה דיגיטלית צפויה לצאת לאור בקרוב.

והספר השני, למרות שאני ממש שונא להמליץ על משהו שעו"ד עשה, והמקרה הזה הוא יוצא מהכלל: הוא הספר "המשפט הפלילי" של עו"ד ששי גז ועו"ד משה רונן. זהו מדריך מעולה, או אולי ממש התנ"ך של המשפט הפלילי עבור אלו שמעוניינים לייצג את עצמם מול המערכת. מדובר בספר מרתק שנוגע בכל העניינים בתחום המשפט. הספר כתוב בשפה קלה שכל אחד יכול להבין, ומכיל דוגמאות רבות שממחישות עד כמה החוק הפלילי ומערכת האכיפה סובבת את חיינו, ולכן, הבנתנו בנושא היא ממש חובה. חובה בכל מדף הספרים של לוחם בירוקרטיה. לאחר שתקראו את הספר הנ"ל, קריאת עיתון תהפוך לחוויה הרבה יותר עמוקה ומשכילה. תפיסת משמעות הפרשות השונות ב-"חדשות" אינה שלמה בלעדיו. הספר יעזור לכם להבין הליכים פשוטים כמו קנסות ועד הבנת משפטים מפורסמים. 575 עמודים -מחירו המלא הוא 250 ש"ח וניתן להשיג אותו במחירים מוזלים (משומש) של 75 ש"ח.

יום ראשון, 29 בדצמבר 2013

אתה "מודה" או "כופר" באשמה?

כאשר מישהו מעלה השערה (ש-"אתה אשם" או ש-"יש אלוהים"...), הדרך השימושית ביותר לענות היא לא לומר "אתה טועה", אלא "תוכיח".

אפילו אם זו רק ההשערה ש-"לכל אחד יש את הזכות למשפט הוגן". בירוקרטים מעוניינים לגרום לך להודות להם על כך שהם מביאים אותך תחת איומים להיתווכח איתם כאשר הם מאשימים אותך בדברים לא נכונים. אין בכלל שום הוכחה שאני צריך לשאת בנטל של משפט מלכתחילה.

כמו בכמעט כל ויכוח בין דתיים לאתאיסטים, הדתיים תמיד ינסו להוציא טענה מפי האתאיסט ש-"אין אלוהים". אז, הם ינסו להפיל את נטל ההוכחה על מי שמסרב לקבל את ההשערה שלהם. זה בדיוק המקרה עם בירוקרטים -הם רוצים שאנחנו נהיה אסירי תודה על כך שהם גוררים אותנו למשפט.


ומה אם אתה באמת ובתמים, לא יודע פשוט האם אתה אשם או לא? אין לך שום סיבה להפציר כבר בתחילת המשפט "מודה" או "כופר". לפי "החוק", וההיגיון, הפצרה אמורה להימסר מתוך הבנה מלאה של כתב האישום. זו הסיבה מדוע על פי תורת המשפט הקלאסית והמודרנית, יש שלב שנקרא "קדם משפט" -בו כתב האישום הוגש, ומחכים למועד ההקראה וההוכחות. מהשלב הזה, התביעה איננה רשאית לערוך שינויים בכתב האישום, ברשימת העדים והראיות. על התביעה להכין את הטיעון שלה לפני שהיא גוררת אותך למשפט. בשלב הקדם משפט, אתה זכאי לקבל לידך את כל חומר החקירה, רשימת העדים והראיות שישמשו כנגדך במשפט. לתביעה אסור במהלך המשפט להוסיף ראיות או עדים, אבל לך, כן מותר. בכל שלב.

זו בדיוק הסיבה מדוע לפי השיטה של מארק סטיבנס, אנחנו לא מפצירים "מודה" או "כופר" באשמה, אנחנו דורשים שראיות לסמכות יוצגו, או שלפחות, התביעה תעלה טענה ספציפית לגבי אילו ראיות ועדים יש לה בכדי להוכיח שהייתה סמכות, ושיש סמכות כרגע לקיים משפט. גם ההפצרה של "מודה" וגם ההפצרה של "כופר" הן השערות. ברגע שאתה יודע מספיק בכדי להפציר כך או כך, המרוץ מתחיל. אולי אתה אשם, ואתה פשוט לא יודע את זה? אבל אנחנו יודעים, מניסיון, שהבירוקרטים מעדיפים לרקוד מסביב העניין הזה מאשר פשוט להראות שיש להם קייס, שיש להם מספיק ראיות כבר בהתחלה. לפחות כאשר מדובר בעבירות תנועה ועניינים של סמכות ותחולה.

בויכוחים בין דתיים לאתאיסטים, הדתיים כמעט תמיד ינסו להוציא השערה מפיו של האתאיסט, ואז הם יעלו השערה משלהם ויאמרו שהראיות לא מצדיקות את המסקנה, בשל שההגדרה של האתאיסט לאלוהים לא מתאימה.

ביום שבירוקרטים יציגו ראיות לסמכות ותחולה, כלשהן, האדמה תרעד. אבל עד אז, אני לא אפציר "כופר" בבית המשפט. בנימוס, אני אמשיך להציג את דרישותי לראיות, וכמו שצפוי, הם, בשלב מסויים יכניסו לתיק הפצרה של "כופר" בשמי. זה בערך כמו לחתום בשמי שאני מבין, בשעה שהם נמנעים מלהציג את הקייס ש(אין)להם.

כל עוד הם, הפסיכופתים בגלימות שחורות עם החיילים במדים כחולים, יגררו אותי לבית המשפט שלהם, אני ימשיך להתעקש על העניין הזה. תראו לי את העובדות. זה לא איזה טיעון משפטי חלש ש-"לא תופס פה" או משהו שכזה. אני לא מדבר על "זכויות", או על זכויות ש-"חוקי היסוד מעניקים לי". אני פשוט דורש ראיות, עובדות מהמציאות שמראות שההשערה שלהם נכונה, מעבר לדעה והטעם האישי שלהם והרצון שלהם שזה יהיה נכון.

מניסיון, כאשר אני מותקף על ידי ביורוקרט, אני תמיד אמנע מלהעלות השערות משל עצמי, כמו "החוק לא חל עלי" או "אני לא חייב לציית לחוק", "אין לכם סמכות" וכו' וכו'. זה לא שזה לא נכון, אבל זה פשוט לא שימושי בויכוחים עם פסיכים שקרנים כמו "משרתי הציבור" (ואני בכוונה כבר לא אומר "שלנו"). השיטה הזו, מביאה לכך שזה יהיה בלתי אפשרי עבורם לשלול את העמדה שלי. אין לי עמדה, אני רק שואל שאלות שהן מאוד רלוונטיות. הכלל הידוע של "אילולא" יכול להוכיח עד כמה השאלות שלי רלוונטיות. בנוסף, כשאני פועל לפי השיטה הנ"ל, אני מביא אותם לבצע עוד שחיתויות משפטיות וחריגות מהכללים שהם קבעו לכולנו, ובכך אני משיג עוד ראיות לכך שהתיק צריך להיזרק החוצה מבית המשפט מיד. לא רק שלתובעת אין ראיות, אלא שעכשיו לי יש ראיות שהתובעת פועלת בחוסר תום לב ושהשופט צריך להיפסל.

ובמצב הזה, השופט מחזיק ב-"תפוח אדמה לוהט". אם הוא ימשיך לכסות על הרשלנות הפלילית החמורה של התובעת, הוא "יזכה" בבקשת פסלות, עתירה לבית המשפט העליון לפסול אותו ואף בתלונה בפני ועדת מינוי שופטים. האפשרות השניה שלו היא לזרוק את תפוח האדמה הלוהט הזה אל עבר התובעת, ולהורות לה לסלק את כתב האישום בעצמה ומיד. במקרה הזה, אנחנו נגיש כנגד התובעת -תלונה בפני ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין -על כך שביודעין היא גררה אותנו למשפט כאשר אין לה ראיות. בשני המקרים כמובן, לא ינקטו סנקציות אישיות כלפי התובעת או השופט, אך זה עדיין לא נעים, ואנחנו בכל זאת נמשיך ללחוץ על כך שכן ינקטו סנקציות, כי זה מה שהצדק דורש. זה מאוד חשוב לזכור שבסופו של דבר, השופט הוא זה שמחליט היכן נשאר תפוח האדמה הלוהט הזה. הוא יכול להאשים את התובעת ולטעון שהיא התרשלה, שהיא ביצעה "תקלות פרוצדורליות". והתובעת? ברוב המקרים היא תזרוק את תפוח האדמה הלוהט אל השוטר ותאשים אותו שהוא התרשל במילוי הטפסים, או שהוא היה במשימה חשובה ולכן לא יכל להגיע למסור עדות. כך או כך, ישנו תפו"א לוהט בחדר ברגע שאתה מתעקש על השאלות הלא נעימות הללו, כשאתה שואל על ראיות, עובדות ועדים -שפשוט אין.

יום רביעי, 25 בדצמבר 2013

פמיניזם: "צריך לחנך בנים לא לאנוס"

תנועה פמיניסטית בשם "אחת מתוך אחת" וקמפיין בינ"ל בשם "הסרט הלבן" טוענים שכל הנשים הן קורבנות של אונס. אם אני לוקח את הטענה ש-"כל הנשים נפגעות מתקיפות מיניות" אני יכול להסיק שהכוונה היא לומר שכל הגברים מרוויחים מאונס (וזו בדיוק העמדה של סוזן בראונמילר, פמיניסטית קיצונית). כשאני שומע שיש לחנך את כל הבנים לא לאנוס, אני יכול להניח שהכוונה היא לומר שכל הבנים אנסים מטבעם (העמדה של מריל פרנץ', פמיניסטית קיצונית). נראה שכל ההבדל בין פמיניזם קיצוני לפמיניזם הוא השימוש בלשון נקייה עבור אותם הרעיונות הארסיים.


רובם המוחלט של האנסים מדווחים כי חוו אלימות מצד ההורים בילדות. מה זה אומר? זה אומר שפמיניסטיות רוצות שהורים מכים ומתעללים יחנכו את ילדיהם לא לאנוס. בהצלחה עם זה!

מוטב היה אילו הקמפיינים האלו היו אומרים "תגידו להורים לא להרביץ לילדים" ולא רק בגלל שהילדים עלולים לגדול להיות אנסים, אלא, בעיקר בגלל שילדים הם מספיק זכאים ליחס שוויוני ומוסרי ולא מגיע להם לקבל מכות או התעללות. פמיניסטיות, תפסיקו בבקשה לשקר ולהשמיץ גברים, ולומר ש-"צריכים לחנך את הבנים לא לאנוס". זה טפשי בדיוק כמו לומר ש-הורים מכים, הורים שמתעללים או הורים שמזניחים בצורה נפשעת את ילדיהם צריכים לחנך את ילדיהם לא לאנוס.

חשבון פשוט: מדינה לא עוזרת לעניים, היא דופקת אותם

זה נחמד לחשוב שיש אפשרות כזו לקיים דבר כזה שנקרה "מדינה" - סוג של דרך חיים שכזו בה מעורבים כולם, מערכת שדואגת לכולם - דואגת לעזור לעני ודואגת לשמור על כולם מהעשיר. כן בטח. רק שזה ממש לא היגיוני, והפעם אני אדגים כיצד הבנה בסיסית של הרעיון של מסים - מראה שאין דבר כזה.

אוקיי, אז יש לנו שני סוגים של מס. בגדול. יש לנו מס שנלקח מהעשירים, הוא מדורג, ככל שאתה עשיר יותר לוקחים לך יותר, את זה משלמים העסקים על ההכנסות שלהם, ויש לנו מס בצד המוצר, מס שמשלם הלקוח - מס שחל על כולם: מע"מ.

אם המדינה רוצה, סליחה, צריכה יותר כסף, יש לה שתי אפשרויות: להעלות את המיסים על העשירים, או להעלות את המיסים על כולם. אחד הדברים הטובים בלהיות עשיר, זה שאתה עשיר. שיש לך בחירה ויכולת. אם המס שאתה נדרש לשלם עולה גבוה, אתה יכול להעביר את העסקים שלך למדינה אחרת, ולא חסרות מדינות שיהיו מוכנות לתת לך תנאים טובים יותר אם תחליט להגר אליהן. אפשרות אחרת שיש לך בתור עשיר, אם נניח מעלים לך את המס, זה לייקר את המוצר. וזה לא הולך לפגוע לך במכירות, בגלל שהמחיר יעלה גם אצל המתחרים שלך. המס חל על כל העשירים, וגם אם היו בוחרים להעלות את המס רק על יצרן אחד ולא על כולם, זה עדיין לא היה פועל. אז אתה מעלה את המחירים, מרוויח את אותו הכסף, ומי שמשלם הם הלקוחות, המעמד הבינוני והנמוך. אם אתה עוזב את הארץ, יש פחות הכנסות ומקומות עבודה. אם אתה מעלה את המחיר, העניים משלמים יותר. אם כופים עליך מחיר מקסימלי למוצר וזה לא משתלם לך, אתה סוגר את הבאסטה ומשקיע במדינה אחרת. ואל תחשבו שאפשר למנוע את זה.. אם באמריקה מעלים את המסים על עסקים מסויימים, פה בארץ נשמח להציע למשקיעים לברוח אלינו עם הכסף שלהם. תמיד תהיה מדינה גרועה יותר שתשמח שאתה בא אליה.

ויש כמובן את האפשרות השנייה - להעלות את המס על כולם. את המע"מ. וזו כמובן, האשליה הגדולה ביותר, מאחר שהמע"מ שהוא 18% וזה בערך יום עבודה בשבוע, הוא מס שלוקח לעניים כחמישית מהכסף, ולעשירים, הרבה הרבה הרבה (ועוד הרבה פעמים הרבה) פחות. העשירים לא מבזבזים את כל ההכנסות החודשיות שלהם על מוצרים ושירותים. הם חוסכים, משקיעים, מעבירים לחו"ל, קונים מניות וכו' וכו'.

אז יש לנו מס שחל על העשירים והעניים משלמים אותו, ויש לנו מס שחל כביכול, ורק כביכול, על כולם, והעניים משלמים את רובו, תמיד. איך שלא תראו את זה, המדינה מתקיימת על חשבון העני. היא מייצרת את העשירים ומתקיימת על גב העניים. ככה זה מדינה, ככה זה תמיד יהיה. חשבון פשוט.

יום שלישי, 24 בדצמבר 2013

אין פשעים ללא קורבן!

אי תשלום ארנונה, עישון מריחואנה, נהיגה ללא חגורה או פשוט לא לשלוח לבירוקרט דף\טופס מסויים כאשר הוא מבקש שנשלח (דווח מס)...

אם אני הייתי מצביע על מישהו, ואומר לכולם שהוא ביצע פשע, נניח גניבה או רצח, והמישהו הזה היה נכנס לכלא ל-3 או 20 שנים... ואז, היה מתברר ששיקרתי, שפשוט רציתי מהסיבות שלי, שהוא יכנס לכלא... איזה עונש אתם חושבים שהיה מגיע לי? טוב, ומה אם זה לא רק הרצון שלי אלא שאני ועוד כמה חברים החלטנו ביחד שאנחנו רוצים שהחברה תתיחס למישהו כאילו שהוא ביצע פשע, נניח אנס מישהי, שלעולם לא הייתה קיימת.. זה היה בסדר? אם אני ועוד 5 חברים הכנסנו פתקים לקופסה ושם כתבנו את הרצונות שלנו, ויצא שרובנו רוצים שאדם X יחשב כמי שביצע אונס או רצח ויענש, האם זה פחות חמור מאשר מצב בו רק אני לבד בחרתי להעליל עלילה על מישהו, לספר על פשע שלעולם לא קרה?


אהה.. לפני שניכנס לעניין של הדמוקרטיה ונגיד שהחוק הוא יותר מאשר הבחירה של 3 או 5 אנשים, אני רוצה להפנות אתכם לקטע שהופיע בבלוג לפני כשלושה חודשים: "לנפץ אשליה פוליטית: החוק משקף את רצון העם. (שלושים שניות על האשליה שהאנשים בוחרים את החוק)"

עכשיו אנחנו מבינים, שחוקים יכולים להיות הרצון של 5% מהעם ולא יותר. קחו למשל את הבחירות האחרונות לעיריית תל-אביב, שם לא-הצביעו כ-78.3% מהתושבים. חולדאי זכה בקצת יותר ממחצית הקולות של אלו שכן הצביעו. תעשו את החישוב בעצמכם כמה תמיכה יש לפקודת העיריות עכשיו. האם זה מונע מפקחי העירייה לפזר מכתבי כופר לכל מי שחונה בחניה שהם סימנו בצבע אדום או כחול? ברור שלא. הם מקבלים כסף, ורק ממלאים פקודות.

ומה אם היינו חיים בתקופה בה אנשים עדיין מאמינים במכשפות ושדים? אם אני הייתי מצביע על מישהי ואומר שהיא מכשפה, האם זה היה פחות גרוע מבחינה מוסרית מאשר אם הייתי מצביע עליה ואומר שהיא גנבת או רוצחת? מה שמשנה פה זה התוצאה הצפויה והרצויה. המטרה של פשעים ללא קורבן היא שהחברה תתיחס לנאשמים כאל אנשים שביצעו פשע, עם כל מה שזה אומר.

מסיבה שכנראה לעולם לא תהיה לי ברורה, כאשר אנשים שקוראים לעצמם "המדינה" או "הממשלה" מבצעים פשעים שכאלה, אנשים קוראים לזה "טעות" שיש לתקן. אין אשמים, אין אחריות אישית לאף אחד מהמעורבים, מאות אלפים של קורבנות שהואשמו בפשעים שלעולם לא קרו -לא יפוצו.

אני אישית חושב שכאשר אדם מעליל על אדם אחר פשע שלא קרה, הראוי הוא שהוא יקבל את אותו העונש שהיה מקבל זה שהוא העליל עליו. אם מישהו האשים אותי ברצח, הוא צריך לשבת על רצח כמו כל מי שנתפס עם כוונה לרצוח ונעצר.

אז מה הפואנטה שלי פה? שצריך לדרוש פיצוי? זה בלתי אפשרי! אין שום סיכוי בעולם שינתן פיצוי ראוי לכל אלו שנפגעו ממעללי השווא של הממשלה על פשעים שלא קרו מעולם. הם עשו כזה נזק, שכבר אי אפשר יהיה לתקן אותו, וגם אם ינתן פיצוי חלקי לחלק מהקורבנות, זה לא יצדיק מחילה וסליחה על הנזק שנגרם. זה בערך כמו שאני אשדוד בנק, ואחזיר עשירית מהכסף שנגנב. אז מה כן הפואנטה שלי פה? הפואנטה היא שלא רק שאי אפשר לתקן את הממשלה -גם לא ראוי לתקן את הממשלה. נכון, עדיף לצמצם נזקים, להפחית ולהפסיק את הפשעים של הממשלה, אך זה ממש לא ראוי לתת לה להמשיך לפעול אחרי דברים שכאלו. וזה באותה המידה לא ראוי להצטרף אליה, לרוץ לכנסת, לבחור בבחירות וכו' וכו'.

שוב, אני רוצה להזכיר לסיום, ככה שזה ישב לכם טוב טוב על הרגש, שאם אני הייתי מעליל על מישהו עלילה, מספר שהוא רצח או אנס... אתם לא הייתם סולחים לי, גם אם אני הייתי לבסוף נכנע ללחץ ומודה שזה היה שקר. אם לי הייתה כנופיה שאני הייתי המנהיג שלה, והכנופייה העלילה על אנשים כאלו עלילות, לא הייתם מצטרפים לכנופייה רק על מנת לשנות אותה. אני חושב שממש לא היית רוצים שום קשר לכנופייה שלי. אבל משומה, בגלל שקוראים לכנופייה הזו "ממשלה".. ויחסי הציבור הם ש-"זו המדינה שלנו"... אנשים ממהרים לסלוח ולשכוח שזה פשע.

וזו לא "המדינה שלנו" בהחלט לא. אני ואתה לא תופסים אנשים ומענישים אותם - המדינה היא כינוי נוסף בסה"כ לאותה הכנופייה שמכונה "הממשלה". אלו רק הפוליטיקאים ומשרתיהם הנאמנים שמכנים את עצמם "אני המדינה". שאתה מגיע להישפט, או שעוצר אותך שוטר בגלל שלא חגרת חגורת בטיחות, אותו אדם מכנה את עצמו, תמיד, כ-"אני המדינה". והסיבה היחידה שהוא מכנה את עצמו "המדינה" זה בגלל שאנשים ממהרים להסיר אחריות אישית למעשים של אלו שמכנים את עצמם "מדינה". השוטר לא אשם שהחוק פוקד עליו לכלוא משתמשי מריחואנה, הוא "רק ממלא פקודות". השופט לא אשם, זה הפוליטיקה. גם הפוליטיקאים לא אשמים, "זה אנחנו הבוחרים" שאשמים. כשזה ממשלה או מדינה, אנחנו תמיד נופלים להאשמה עצמית כאילו אנחנו לא הצבענו מספיק חזק בכדי שהחוק ישונה. הם, אף פעם לא אחראים למעשים שלהם באופן אישי.

יום רביעי, 18 בדצמבר 2013

ברדלי מלונדון ביטל דו"ח תעבורה בפעם ה-11

שוב פעם השיטה של מארק סטיבנס עובדת בשביל ברדלי, הפעם הוא אפילו קיבל אישור בכתב על ביטול הקנס והסבר מדוע הקנס בוטל. ההסבר שניתן הוא שהקנס בוטל בשל תקלות פרוצדורליות. כן... התובעת לא הצליחה להביא ראיות או משהו שכזה...

השיטה היא בסה"כ לשאול את חיות הטרף האלו שאלות לגבי השטויות שהם מקיאים מהפה שלהם, כמו למשל שיש להם סמכות, שהחוקים שלהם חלים עלינו וכו' וכו'. אנחנו פשוט רוצים שהם יבדקו את הדעות שהם מספקים לנו ויאמתו את הטענות שלהם.

אנחנו יודעים שהם לא יכולים, אנחנו יודעים שאין ראיות. כל מה שהם מסתמכים עליו זה פחד ואלימות.


http://marcstevens.net/articles/eleventh-ticket-kicked-england-congrats-bradley.html

יום שני, 16 בדצמבר 2013

למה שמאלנים כל-כך מפחדים מקפיטליזם?



יש לי המון אמפטיה לפחד של השמאלנים מהשוק החופשי. כולנו רוצים להוזיל את מחירי הדיור - אנרכיסטים, ימנים ושמאלנים - אבל מה בדיוק הדרך שלנו להגיע ליעד הזה? מי שכבר מבין את זה, לבטח כבר די עייף ומשועמם מהנושא. אבל אני חושב שזה עדיין מאוד חשוב להסביר למי שלא מבין, כי כמו שזה נראה, יש המון אנשים שלא מבינים את ההיגיון הבסיסי של הכלכלה.

הפתרון של האנרכיסטים להוזלת מחירי הדיור: שוק חופשי. על מנת להוזיל את מחירי הדיור, כל מה שדרוש זה שוק חופשי באמת. אם כיום הדירות עולות X ויש ביקוש גדול לדירות במחיר X חלקי עשר, הפתרון ההיגיוני ביותר הוא לבנות עוד דירות, להגדיל את התחרות, כלומר את ההיצע, דבר שמוביל להורדת המחירים.

לשמאלנים יש פתרון אחר, הם רוצים שהמדינה תבנה דירות למי שלא מסוגל לשלם את המחיר X, ושהמדינה תכפה על בעלי דירות להוריד את המחיר. זה כמובן הרבה יותר מורכב ומסובך מהפתרון הפשוט של השוק החופשי, אבל יש סיבה לכך. יש סיבה מדוע השמאל מעדיף פתרונות מסוג שכזה. זה לא -סתם- שהם מפחדים מהשוק החופשי. בשביל להבין מדוע המשאלנים מפחדים מהשוק החופשי כל-כך, יש צורך להבין מה עושה הימין...



הימין: תמיד גאים בעצמם על תפישתם האינטילגנטית לגבי הכלכלה, תומכים בפה מלא בשוק החופשי, בקפיטליזם - אבל עם מגבלות. על פניו, אנחנו עלולים לחשוב שהימנים הם המציאותיים והשמאלנים הם תמיד ההזויים. אבל זה ממש לא כך. לימין יש גם דאגות -הימין מבין שהדרך היחידה ההיגיונית להוריד את מחירי הדיור (מבלי לשבור לשוק את הרגליים ולשתק אותו) היא השוק החופשי. לכן, הם תומכים בשוק החופשי - אבל זה לא באמת חופש מה שהם מציעים. הם מציעים שחרור מסויים של ההגבלות על השוק, אך הם רוצים עדיין להחזיק ולהגביל את השוק ברמה מסויימת. החופש שהימין מציע הוא בערך כמו החופש של תרנגולות חופש - יש להן חצר גדולה, מרחב, אבל הן עדיין חיות בתוך שטח סגור. הן עדיין הולכות לשוחט בסופו של יום. וזו בדיוק הסיבה של המשאל לחשוש מהשוק החופשי. השוק החופשי של הימין מעוניין לאפשר לעוד דירות להיבנות, בעוד שהממשלה עדיין מרוויחה מכל העסק על ידי מכירת קרקעות, רישוי ומיסוי. ברגע שמחירי הדירות הופכים לזולים מדי בכדי להיות סופר רווחיים למשקיעים, הממשלה הימנית עוצרת את השוק וחונקת את הצרכן.

כאנרכיסט, אני חושב שהימין עוסק בניצול ציני ומרושע של ההבנה הכלכלית שלו, וזה לא פלא בשבילי שהשמאלנים מפחדים מהשוק החופשי היחיד שהם מכירים - זה של הימין הפוליטי. הפתרון האנרכיסטי הוא מאוד פשוט: תנו לכולם את החופש לעשות את מה שהם רוצים כל עוד הם לא פוגעים בחופש של אחרים לעשות את מה שהם רוצים. המחירים של הדירות יקרים? סימן שיש המון כסף לעשות בדירות - אז אנשים ימהרו להשקיע בבניית דירות, המחירים ירדו, עד לרמה בה כבר לא משתלם להשקיע בדירות חדשות. אז נגיע לאיזון, הקצב של הבנייה יתאזן ומספר הדירות יגדל בהתאם לגודל השוק. בהתאם לביקוש ולצרכים ובהתאם למגבלות והמחיר של הבנייה. הימנים לא רוצים את זה בגלל שזה אומר שהמחירים של הדירות שבבעלותם ירדו, ואם להיות כנה, אני בטוח שיש גם שמאלנים שיש בבעלותם דירות, והם מעדיפים את ההגבלה על השוק, ששמה את ידם על העליונה במצב הנוכחי.

אז כן, השמאל ללא ספק הוא יותר "הזוי" מהימין, אך מי שלא רואה את הרשע והניצול בימין, לא מבין מדוע השמאל כזה הזוי. החופש שהשמאלנים ההזויים מכירים הוא החופש המוגבל של הימין. חופש שמספק להישרדות החיים בארץ, ולא יותר מזה. חופש שדואג להיות מוגבל למצב שישאיר את העשירים עשירים. שחרור איטי, מבוקר ומוגבל של חופש התחרות והמסחר.

המערכת הכלכלית כיום מנצלת את הכוח של השוק החופשי לגדילה, אך מגבילה את החופש של השוק על מנת שרק העשירים ירוויחו מהחופש הנ"ל. זו בדיוק הסיבה מדוע שמאלנים שונאים כל כך את השוק החופשי, את הקפיטליזם. הם רואים שיטה שבה החופש ניתן רק לעשירים. אבל השמאל צריך להתפכח, להתעורר ולהבין שהאשליה של חופש היא לא אותו הדבר כמו חופש.

קפיטליזם זו הגדרה למצב בוא אדם מקים עסק (מסעדה, רשת מסעדות, מלון, מוסך, מפעל, עסק של ייבוא או חנות\חנויות), מעסיק עובדים תמורת משכורת, ומצב בו האדם אחראי לתוצאות מעשיו. הוא יכול להשקיע בשיפור העסק, או לבזבז על הנאות -הכל לבחירה שלו. אם בעל עסק ישתמש ברווחים של העסק למטרות הנאה ויבזבז את כל הכסף על מותרות, מה שיקרה זה שהעסק שלו יהפוך לפחות ופחות מוצלח. אנשים אחרים יקימו עסקים מתחרים, ישקיעו את הרווחים שלהם בעסק ויעקפו אותו באיכות השירות והמוצר. זה מה שנקרא שוק חופשי. תחרות. אתה אמנם יכול לגבות מחיר גבוה ככל שאתה רוצה, אבל אם תנסה למכור פיתה עם שניצל ב-100 ש"ח כנראה שאף אחד לא יקנה אצלך במסעדה. בשביל לשרוד את התחרות אתה צריך להוריד את המחיר מספיק בכדי שאנשים ירצו לקנות אצלך ולא אצל המתחרים. פה, הצרכן מרוויח. הסיבה שהשוק החופשי של הממשלה, בין אם זו ממשלת ימין או מרכז, הוא לא שוק חופשי, שמה שיש לנו היום זה לא קפיטליזם, היא שכיום בעל עסק נהנה מאי תחרות כתוצאה ממחסומים של הממשלה על הכניסה לתחרות. אם יש לך מסעדה, אתה נהנה מכך שלא כל אחד יכול להתחרות בך, אלא רק מי שיכול לעמוד בהוצאות של הוספת מע"מ למחיר הסופי, תשלומי מס הכנסה, ארנונה עסקית + מס שילוט, הוצאות על רואה חשבון וכו'. וזה עוזר לך לשמור את המחיר של המוצר גבוה, וזה דופק בעיקר את הצרכנים - כלומר, את רוב האנשים. וזה דופק גם אותך, כי בסופו של יום, גם אתה צרכן בכל מקום אחר שהוא לא המסעדה שלך. בשוק הבנייה\דירות המצב חמור הרבה יותר, מאחר ולא רק שיש מחסומי כניסה לתחרות בדיוק כמו במסעדה, אלא שיש הגבלה מוחלטת על כמות המתחרים. המגבלה הזו מטיבה עם כל מי שמצליח להיכנס לתחרות אך דופקת את כל השאר.

בסופו של יום, אלו שבאים בטענות כלפי "הקפיטליזם הנצלני" לא באמת מבינים מהו קפיטליזם, לא מבינים שקפיטליזם זה הפתרון היחיד לכלכלה שפויה ומוסרית. הם מתבלבלים בין קפיטליזם לממשלה שמשתמשת בשוק חופשי שאותו היא מגבילה. הכעס מופנה כלפי אלו שהצליחו לעבור את המחסומים שהטילה הממשלה, הם, נחשבים "רעים" ואגואיסטים בגלל שהם זוכים לאפשרות (שהממשלה מייצרת עבורם) לגבות מחיר יקר עבור הדירות שלהם. במקום שאלו שנדפקים מהשיטה ילחמו במגבלות שהממשלה מטילה על השוק, כנגד העובדה שהממשלה מונעת מהשוק החופשי ליצור איזון בין הביקוש וההיצע של דירות, השמאלנים שבהם רוצים לייצר פתרון קסם מסוג דיור ציבורי. הימנים שבהם, מאשימים את השמאל בהגדלת הממשלה שבאה בעקבות פתרון הקסם הזה.

ובסופו של יום, השמאלנים באמת נראים הזויים יותר, ולא רק נראים אלא שהם באמת הזויים עם פתרונות הקסם שיש להם לבעייה מחירי המחייה. הם רואים את עצמם כאנשים שרוצים לעזור לנזקקים, כאנשים יותר טובים מהאגוטיסטים העשירים. רוב האנשים שמדברים על "לעזור" אין להם איך לעזור. אלו שיש להם ורוצים לעזור, פשוט עוזרים, לא מדברים. זה די מטופש לדבר על כמה חשוב לעזור לאנשים, כשאין לך איך.

והממשלה הרי, אין לה באמת שום דבר מלבד מכונה שמדפיסה כסף, וחיילים שמוכנים להפעיל אלימות וכפייה על כולם. הפתרונות שמבוססים על "הממשלה תספק" או "הממשלה תכפה על כולם כך וכך" הם פתרונות מסוג "צריך לעזור לנזקקים" - ומי שמציע את הפתרון איננו זה שמסוגל לעזור לנזקקים בעצמו. אם אנחנו באמת רוצים לעזור לנזקקים -עלינו להלחם במגבלות שהממשלה מטילה על השוק החופשי ולא לעזור לממשלה לעזור לנו. הממשלה לא באמת יכולה לעזור לנו בכלום - אין לה כלום. כמו שאמר הפילוסוף ניצ'ה: "כל מה שהממשלה אומרת -שקר, וכל מה שיש לממשלה -היא גנבה". אנחנו לא צריכים את העזרה של הממשלה במימון הלימודים, בניית תשתיות והוזלת מחירי המחייה והדיור - אנחנו צריכים שהיא תפסיק להתערב בשוק החופשי שמטבעו שואף ומביא לשוויון בין ביקוש להיצע.

יום ראשון, 15 בדצמבר 2013

לעולם אל תרים יד על אישה אפס שכמותך!

לעולם אל תרים יד על אישה אפס שכמותך אפילו אם היא זו שהתחילה להכות אותך. אישה היא דבר חשוב ואתה סתם עוד גבר.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4464158,00.html
"יכול לקרות לך? מתחבא איפשהו בתוכך? יודע מה, אל תענה.
פשוט תקשיב לעוד גבר אחד שהיה בטוח שהוא לעולם לא ירים יד"


מגזין בלייזר ו-ynet מביאים לנו עוד שטיפת מוח פמיניסטית, והפעם מפיו של mangina שמתוודה ומספר על הפעם שהוא הוריד לאישה סטירה. מה שהוא רוצה להסביר לנו, זה שכל גבר יכול להיות כמוהו. כלומר שהוא לא שונה מאיתנו, ושזו אחריות של כולנו להתבייש בעצמנו, בין אם אנחנו מכים נשים או לא. ושבשום פנים ואופן, אסור להכות נשים.

מדוע האבחנה הסקסיסטית הזו בין אישה לגבר? מדוע לא פשוט לומר "אסור להכות אנשים"? כי השטיפת מוח באה לצייר לנו את המין הגברי בתור המכה והאלים היחיד או לפחות העיקרי. כאילו המקרה שלו משליך על כולנו. כאילו שאין שום בעייה שכיחה בחברה של נשים שמכות גברים. לדעתי, הבעייה של אלימות מצד נשים כנגד גברים, נפוצה בהרבה יותר, אך גברים מתביישים, סולחים, מבליגים ואפילו אם הם יתלוננו, אף אחד לא יקח אותם ברצינות, אף אחד לא יעניש אישה על כך שהיא נתנה סטירה לגבר. הוא בטח התחצף וזה היה מגיע לו!

הסיפור שלו הוא סיפור נדוש של גבר שיוצא עם בחורה פסיכית ונצלנית שמרגיזה ומקניטה אותו בנוסף לכל. אבל זה בסדר כמובן, כי אנחנו מדברים רק על הדברים הרעים שהוא עשה, בגלל שהוא גבר. לא בגלל שום סיבה אחרת.

ושימו לב לפנינה הזו מתוך הכתבה: "נסענו למיון, כששאלו מה קרה, אמרה שהיא הרביצה לי בצחוק עד שנמאס לי ודחפתי אותה מהספה קצת יותר מדי בכוח. היא צחקה, האחות צחקה איתה." -כי בחברה שלנו זה בסדר להרביץ לגבר "בצחוק". זה אפילו הצחיק את האחות במיון.

"בשבוע שאחר כך אכלתי סרטים שהנה כל רגע המשטרה תיכנס לחנות ויעצרו אותי מול הלקוחות והמשפחה, והבושה שלי תכתים את כולם. הרגע הזה לא הגיע. היא לא התלוננה במשטרה וגם לא גילתה לאף אחד, אפילו לא לאחיות שלה." -משומה, אני לא יכול לדמיין אישה אוכלת סרטים מפחד שהמשטרה תרדוף אחריה בגלל שהיא סתרה לגבר. הדימיון שלי פולט החוצה מחשבה כזו. למרות שכמו שציינתי, אני ממש בטוח שאת רוב הסתירות נשים מחלקות.

אני מציע שנתחיל לזרוק נשים לכלא כשהן סותרות לגבר, מטרידות אותו בכל צורה או דרך, או שנפסיק פשוט לשלוח גברים לכלא. אולי גברים גם צריכים אפליה מתקנת בנושא הזה... איפה הפמיניזם והשוויון שלו איפה? אהה.... שוויון זה רק איפה שמשתלם ונוח לנשים. ברור. כשהיחס השוויוני הופך למעמסה וקוץ בתחת, עושים הבדלה ענקית בין גברים לנשים! אל תרים יד על אישה! (זה בסדר להרים יד על גבר)



וקצת על המציאות של אלימות כנגד גברים

יום שישי, 13 בדצמבר 2013

השמאלנים הרדיקלים ≠ (הם בכלל לא) אנרכיסטים

רציתי לכתוב משהו על קבוצות השמאל הרדיקלי, אבל מצאתי תמונה ששווה הרבה יותר מאלף מילים. מדובר בקומוניסטים, פמיניסטים וסוציאליסטים שקוראים לעצמם "אנרכיסטים". כמובן שאין להם שום קשר לאנרכיזם. להיפך, מה שהם רוצים זה בדיוק ההיפך מאנרכיה. הם רוצים לדכא את השוק החופשי בגלל שהם חושבים שהוא מדכא אותם. הם רוצים עולם בלי כסף בו הממשלה הגונה ודואגת להכל. במילים אחרות, הם רוצים שהממשלה תספק להם כסף. דמי כיס שווים לכולם מהממשלה.

מעצבן אותי שמטומטמים כאלו קוראים לעצמם אנרכיסטים - אבל במקום לבזבז את האנרגיה שלי בלהסביר עד כמה הם טועים, שקרנים וטפשים, אני חושב שהתמונה הבאה מסבירה את המצב טוב מאוד: (בתמונה בצד ימין - ג'פרי טאקר)



ג'פרי טאקר מציג: המוסריות של קפיטליזם

יום חמישי, 12 בדצמבר 2013

מה הייתי שואל שוטר שעוצר אותי ברכב

אני: למה עצרת אותי?
שוטר: נסעת 90 קמ"ש בכביש של 70 קמ"ש, הפרת את תקנה 54 של תקנות התעבורה.
אני: איזה ראיות יש לך כרגע שאני חייב לציית לתקנות התעבורה?
שוטר: מה זאת אומרת? כולם חייבים לציית לתקנות התעבורה! זה החוק!

אני: אז הראיות שאני חייב לציית לחוק הן... החוק? זה לא נשמע לך כמו היגיון מעגלי?
שוטר: זה אולי נשמע מעגלי, אבל זה החוק!
אני: אם אני הייתי אומר לך שהחוק לא מחייב אותי בגלל שהחוק לא מחייב אותי, זה לא היה נשמע לך כמו היגיון מעגלי?
שוטר: זה בהחלט נשמע מעגלי.

אני: אז אין לך ראיות שהחוק חל עלי?
שוטר: אם אתה רוצה אתה יכול ללכת למשפט ולהגיד לשופט את כל זה.
אני: להגיד לשופט שאין לך ראיות?
שוטר: בוא אני אשאל אותך ככה, אתה אזרח?
אני: אני לא הולך לעזור לך פה! איזה ראיות יש לך שאני אזרח?
שוטר: התעודת זהות\רישיון נהיגה שלך.
אני: אם לא היה לי רישיון, אתה היית עוצר אותי עכשיו?
שוטר: כן.
אני: אז הראיות שאתה חושב שיש לך הן פיסת נייר\פלסטיק שאני מחזיק רק בגלל שאתה היית עוצר אותי אם לא הייתי מחזיק?

שוטר: תפסיק להתווכח איתי
אני: אני לא מתווכח איתך, אני רק שואל אם יש או אין לך ראיות.
שוטר: אתה מתחכם, וזה לא מעניין אותי. אני רושם לך דו"ח.
אני: אני רוצה שתרשום את כל התשובות שנתתי לי בדו"ח איפה שכתוב "דברי הנהג"

לא, זה ממש לא טפשי לבקש ראיות לסמכות משוטר!

אחד הדברים שאני לא מוכן לשמוע, זה פחדנים שמטיפים לכניעות וכפיפות לממסד. למשל, כשאתה מספר לחברים המדינאים שלך שאין באמת חובה מעל אף אחד לציית לחוק, והם עונים ש-"זה טפשי לבקש משוטר ראיות שאתה חייב לציית לחוק... זה נכון שאין ראיות, אבל אם לא תציית אז תענש...". זה ממש לא טפשי להביך את השוטר ולחשוף את הטמטום והצייתנות העיוורת שלו. לומר שזה טפשי לשאול שוטר על ראיות זה לתת לגיטימציה מרצון חופשי למעשי האיוולת של המשטרה. זו פחדנות גדולה!



השוטר שאומר שאתה חייב לציית לחוק, לא הולך לומר ש-"זה טפשי.. אין ראיות... אי אפשר להוכיח שזה נכון" כי אז כל העמדה שלו נופלת לפח, וכל מה שנשאר לו לומר זה "תציית בגלל שאני רוצה שתציית. בגלל שאני מאיים עליך.".

השוטר רוצה להיראות הגון, ישר, וטוב לב בעיקר. הוא לא רוצה להישמע כמו אדון לעבדים או להישמע לגמרי כמו טרוריסט. לכן הוא תמיד ישתמש בכשלים לוגיים כמו היגיון מעגלי, בשם הרצינות, אין לי זמן לזה וכו' וכו'. יש לו זמן לעצור אותך אבל אין לו זמן להוכיח שהוא צודק.. נו באמת! אם התעמולה והאשליה לא הייתה חשובה למערכת, לא היו מנסים לשכנע אותך שאנשים טובים מצייתים לחוק. שהחוק שומר עלינו ולכן אנחנו חייבים לשמור עליו. לא היו מכסים את זה בכל כך הרבה תעמולה, אם פשוט היה אפשר לאיים על כולם, כל הזמן. אבל אי אפשר לעבוד על כולם, כל הזמן, ולכן יש את התעמולה והאשליה הזו.

זה רק החבר המתנשא והמטומטם שלך שיכול להגיד "אין ראיות, אבל אם לא תציית...".. השוטר לא. והחבר המטומטם והפחדן שלך יודע את זה, אבל הוא מפחד אפילו לצייץ מול השוטר, ומפחד שהחברים שלו יצחקו עליו כמו שהוא מנסה לצחוק עליך. הוא מנסה להוציא אותך טיפש, אבל הוא יודע ששוטר לא יכול להגיד "אין ראיות, אבל אם לא תציית אז תענש". החבר הפחדן שלך שאומר לך שזה טפשי לשאול על ראיות שאין, הוא, צריך להעריץ אותך על האומץ שיש לך לשאול את השאלה הזו ממי שלובש מדים ומנסה לדכא ולהפחיד אותנו.



וזו בדיוק הסיבה מדוע אף אחד לא צריך חברים מדינאים. הם כל הזמן עסוקים בלנסות להדביק את כולם בפחדנות ובחוסר הבטחון העצמי שלהם. אין להם את האומץ להגיד "אני לא ילד קטן, אני יכול להבין". לא לך, לשוטר אין להם אומץ להגיד את זה. כשהשוטר מגיע, הם מתנהגים כמו ילדים קטנים. אבל לך, הם אומרים שהם מבינים את זה, ושזה טפשי לא להפוך לילד קטן כששוטר מגיע.

ישנו הבדל עצום בין ציות לצורך שימור-עצמי, דבר שלרוב נחוץ והיגיוני, לבין כניעה מוחלטת מתוך תחושת חוסר אונים שכזו. פחד לחשוף את האמת. לעזור לשוטרים להסתיר את האמת אפילו מעצמם זה דבר פטאתי ובלתי שפוי לעשות.

למרות שאנחנו יודעים שבירוקרטים הם פסיכופתים רמאים, כדאי לנו ללכת ולחשוף אותם. זה חשוב להם מאוד שמה שהם עושים יראה טוב. ברגע שכבר לא יהיה איכפת להם איך מה שהם עושים נראה לכולנו, זה יהיה קל מאוד להפטר מהם.

יום שלישי, 10 בדצמבר 2013

בני אדם לא צריכים אזרחות, הם צריכים שוויון.

אנחנו צריכים שוויון, וממשלה לעולם לא תייצר שוויון. בני אדם לא צריכים רשות בשבילל להיוולד, לחיות, לעבוד, לאהוב או בכל דרך שהיא להיות שותפים בחברה ולהרוויח ממנה. מדינה ואזרחות הם רעיונות שגויים שאומרים שאנחנו צריכים להמשיך להיות כבולים בהסכמים שנחתמו על-ידי אנשים שכבר מזמן מתו.


אי אפשר להשיג שוויון על-ידי קבלה של בסיס בלתי-שוויוני, הנחה שיש אנשים שהם "המדינה", שיש אנשים שהם "אזרחים" ושיש אנשים שהם זרים. הקבוצה שקוראת לעצמה "המדינה" (פוליטיקאים ומשרתיהם) משתמשת בטקטיקה שנקראת "הפרד ומשול". הם מפרידים אותנו משאר האנשים בעולם, הם מספקים לנו שירותים שאנחנו משלמים עליהם, בין אם אנחנו רוצים את השירותים האלו או לא, הם מונעים מאיתנו לבחור ולקבל את השירותים ממישהו אחר, הם דורשים שנבקש מהם אישור לצאת מהכלוב שהם בנו לנו, אישור לחזור בחזרה, אישור לעבוד ואישור להחזיק ברכוש פרטי. בהרבה מהמקרים האישור הזה עולה לנו המון כסף, ובלא מעט מקרים הם לא נותנים אותו ושומרים לעצמם את הזכות הבלעדית לספק שירותים מסויימים.

אלו המעטים שכבר רואים את התמונה המלאה, מואשמים שבעצמם בכך שהם רוצים "ליצור פילוג", שהם משתפים פעולה עם הרשע שרוצה להפריד ולמשול בנו. הרעיון שמישהו רוצה לצאת מהכלוב, או שלא יהיה כלוב, מכעיסה את רוב החיות בכלוב. העובדה שאנחנו מהווים קבוצה שלא בחרה לחיות ביחד, אלא נבחר עבורה, כמו חיות שהוכנסו יחד לכלוב, לא נרשמת במוחם של אלו שרוצים אחדות ושוויון בין החיות שבכלוב. אם הרפתן שהכניס אותנו לכלוב ביחד היה רק מייצר בינינו שוויון, הכל היה טוב... אחרי כל כך הרבה שנים, דורות בכלוב, החיות כבר מעדיפות את הכלוב על החופש. הכלוב מעניק בטחון, מגישים בו אוכל, מנקים אותו, יש תאורה יש תשתיות... לפעמים זה נראה כאילו החיות כבר שכחו שהיו חיים לפני שהיה כלוב.

הדבר העצוב הוא, שרוב האנשים לא רואים שאין באמת שום כלוב. יש אנשים, יש להם אישיות, שמות, רכוש פרטי, יחסים בינאישיים ודעות משלהם. הכלוב הוא בסה"כ דימיוני. אין רפתן ופרות, כולנו אנשים, שתי רגליים, ידיים, עיניים... לכולנו שפה משותפת, היגיון ומציאות משותפת. הדבר היחיד שמפריד אותנו מהחופש שלנו זה בסה"כ אנשים. אנשים שמאמינים שיש כלוב, שצריך להיות כלוב או שהם הכלוב. לקחו בנאדם ואמרו לו "פה יש גבול!". אל תתן לאנשים לפרוץ את הגבול -אז הוא עומד שם ומוכן להרוג את מי שינסה לעבור. מי שינסה ליבא מוצרים ללא אישור, ללא תשלום גבוה עבור האישור ועבור הסחורה שהוא מעביר. אם אתה רוצה לפתוח חנות ולייבא מוצרים איכותיים ממקום אחר, אתה חייב אישור. אם אתה רוצה להעסיק עובדים שנמצאים במקום אחר, אתה צריך אישור, שלרוב לא ינתן. מה המטרה של הכלוב הזה? להגן עלינו? אני חושב שלא. מבלי להיכנס לפוליטיקה של אנרכיה, מלחמות, בטחון וכו' - העובדות מראות שאין כל הצדק כלשהו ואין כל הוכחה שמישהו צריך לשלם מכס, מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות... אוי, מס בריאות, תעשו לי טובה, בריאות זה טוב עבורי אני יודע, אבל עד לאן נגיע? האם מחר תכריחו אותי לאכול תפוח ובננה בגלל שזה בריא? ומה אם לנשום? לנשום זה בריא!

רוב האנשים מאמינים שהמטרה של הממשלה היא "להגן על הזכות שלנו לחיים, חופש, רכוש פרטי ואושר", אך האמת היא שונה לגמרי. המטרה האמיתית של הממשלה היא לאפשר לאלו שבשלטון חיים נוחים על חשבון כולנו. כל השאר זה רק הסיפור שמאפשר לזה לקרות. כל עוד שאנשים לא מבינים את זה, אי אפשר לעזור להם.

הכמיהה לשוויון היא השאיפה שלכולם יהיה טוב. בעיקר לנו. אבל שוויון לא יתכן כאשר אנחנו מתחילים מלייצר מצב הכי לא שוויוני שיש, ומשם מנסים לטייח עם שכבה של חומר שווויוני, הנחות מס, קנסות, הגבלים ותשלומי רווחה. שוויון בשבילי זה להבין שאני לא שונה ממך. שאני לא יכול לכפות עליך לשלם לי רק בגלל שאני צריך את הכסף. לשנינו יש רגשות, חיים, שמחה וצער. שאתה לא צריך אישור ממני לכלום, ואני לא צריך אישור ממך לכלום. כל היחסים בין בני אדם צריכים להיות מתוך הסכמה ורצון חופשי. אין שום היגיון לאפשר לבנאדם אחד לכפות על השני לשלם לו, אפילו אם זה בטענה שזה בעבור הגנה ושוויון. אתה לא יכול להרוס את השוויון בשביל לשמור עליו.

יום שני, 9 בדצמבר 2013

הזהרו מהתיאוריה של איש חופשי על האדמה! (Freeman on the land)

התיאוריה של איש חופשי על האדמה שולחת אותנו להעלות טיעונים משפטיים וזה מאוד קל לשופט לרמוס את מי שמשתמש בה ולהתעלם מהטענות שלו לחלוטין. בארה"ב יצאו כבר פסיקות שמגדירות את חלק מהטיעונים האלו כהונאה ומי שיעלה אותם עלול "לזכות" בקנס גבוה. אז מה כן עובד? מארק סטיבנס, שמבין ששופטים הם בסה"כ נוכלים מקצוענים, המציא שיטה שבנויה אך ורק על שאילת שאלות פשוטות -ויש גם הוכחות שזה עובד. אפילו אצלנו בארץ. ואם ממש בא לכם להודיע לממשלה שהיא מפוטרת ושאתם לא עבדים, הכנתי עבורכם הכרזת עצמאות אישית.

עד לפני כעשור עוד האמנתי שיש סיכוי לתקן את המערכת הפוליטית. האמנתי שעל-ידי כניסה של צעירים נאורים לפוליטיקה, יתאפשר להכניס היגיון ולהוציא את הטמטום החוצה. ובערך אז, ראיתי כיצד לא רק שלמפלגות קטנות ו-"נאורות" כמו עלה ירוק, אין סיכוי לשנות יותר מדי דברים, או משהו אחד אפילו, אלא שאפילו בתוך מפלגה שכזו, קשה לשנות משהו. יותר מידי אינטרסים, דעות מנוגדות וקשרים מונעים מההיגיון ליצור גוף רענן ומבטיח שידחוף את האג'נדה של ההיגיון הבסיסי למקום שכל כך לוקה בחוסר ממנו. אז לקחתי הפסקה מהמעורבות הרגשית בפוליטיקה והמשכתי את חיי כאשר אני הוא מרכז חיי, לא "החברה".

לפני כ-5 שנים קיבלתי קנס מהעירייה, במקרה בו הצדק עמד לגמרי לצידי. אמנם עשיתי משהו שאסור בחוק, אך ההצדק שלי היה מה שנקרא "הגנת הצורך". החלטתי ללכת למשפט, ועל-ידי טיעון היגיוני ובלתי ניתן להפרכה ליצור תקדים, פתח להיגיון בתוך מערכת החוק היבש.

בעודי מתכונן למשפט הבנתי שהצדק לא הולך לצאת מבית המשפט. חבר טוב שיש לו לא מעט ניסיון עם בתי המשפט, הסביר לי איך פועלת המערכת, ושהעובדה שאני יכול להסביר את ההיגיון לא הולכת לעזור לי. בדיוק באותו הזמן, נחשפתי לסרטונים [לינק] [לינק] שמסבירים את התיאוריה של "איש חופשי על האדמה". התיאוריה מספרת כיצד הונו אותנו בשלטון להאמין שאנחנו חייבים לציית לחוק, כיצד הם מרוויחים מכך, וכיצד אפשר לעשות בדיוק את מה שהממשלה עשתה, ולהשתמש במילים בשביל להוכיח שאנחנו לא מחוייבים לציית כמו כלבים מאולפים למעמד הפרזיטי. התיאוריה ברובה נשמעה לי מאוד היגיונית, אמנם היו בה חלקים לא היגיוניים, אבל זה היה נראה לי משהו שאפשר לעדכן, לתקן. אם הממשלה השתמשה בהיגיון מסויים ומילים מסויימות בשביל להכריז על סמכות מעלי, אני יכול להשתמש באותו ההיגיון ממש ובאותן המילים בשביל לשחרר את עצמי מהממשלה. ללא ספק, אם מישהו מהממשלה היה עובר איתי על המילים שכתבתי, ובוחן את ההיגיון שמאחורי הטענות שלי, אני הייתי צודק. אני הייתי מנצח.



התיאוריה של איש חופשי על האדמה מאוד קשורה להיגיון בסיסי, ולחוקים הבסיסיים שיש בכל מדינה כמו חוק לגבי חוזים, שטרות, ראיות, תורת המשפט וכו'. התיאוריה מסבירה כיצד קנס הוא למעשה סוג של שטר חליפין. שטר חליפין הוא כל נייר שבו יש שתי חתימות והתחייבות כספית או ערכית. אז לפי ההגדרה, קנס ובו חתימה של השוטר, חתימה שלך וציון של התחייבות לשלם, הוא שטר חליפין. שטר חליפין היא הדרך היחידה ליצור מחוייבות, ושטר חליפין הוא דבר שחייב להעשות מתוך רצון חופשי. פה, לפי התיאוריה נופל כל הקנס. התיאוריה גם מספרת לנו מהי טענת זכות, ואכן, לאחר בדיקה של החוקים בארץ גיליתי שאכן לטענת זכות יש מעמד חוקי מחייב, ובכך כל אחד יכול לפרסם טענת זכות בה הוא משחרר את עצמו מכבלי השלטון, וכמו שהיגיוני וגם מצויין בחוק, אם אף אחד לא מפרסם התנגדות מוצדקת, אזי הטענה כשרה והזכות שנטענה בה נוצרת למפרסם.

יום ראשון, 8 בדצמבר 2013

ג'וסי פורעת החוק

לרקן רוז חושף את הפרויקט הסודי שהוא עבד עליו בתקופה האחרונה: האתר והסרטונים של ג'וסי פורעת החוק. המטרה של הפרויקט הזה היא להעביר את הרעיון של חברה חופשית לכמה שיותר אנשים - במיוחד לכאלו שחדשים לרעיון.



לג'וסי יש מסר ברור למשטרה: כדאי שתלמדו מההיסטוריה ותשימו גבול לצייתנות העיוורת שלכם!



לרקן רוז בעדכון על הפרויקט של "ג'וסי פורעת החוק": בתוך שלושה ימים היא עברה את הרייטינג של הסרטונים של לרקן פי 3 והם הופכים לויראלים.

האם יש דבר כזה "שלטון לגיטימי"?

אוקיי... בוא נראה מה אמרת.. לדעתך יש דבר כזה "שלטון לגיטימי" (מוצדק, היגיוני או טוב), והבעייה שאתה רואה זה שהשלטון הנוכחי הוא רע. מה שאתה רואה, זה נכון כבר. השלטון הנוכחי רע. ומה לגבי שלטונות אחרים כיום ובעבר, ואני מדבר על שלטונות בסין, רוסיה, גרמניה.. לא על שלטונות מהסיפורים והאגדות, אלא על דברים שאנחנו יודעים עליהם בודאות... אז אפשר להגיד, שמלבד בסיפורים, באגדות ובתנ"ך, לא היה דבר כזה שלטון טוב.

עכשיו בוא נבחן את הרעיון עצמו, את התיאוריה, כי צריך קודם כל לבדוק את תיאוריה ורק אח"כ את המציאות (שאתה בונה גשר, אתה קודם כל בודק את התוכנית, אם היא עושה היגיון, ורק אח"כ בונה את הגשר, ובודק אותו). שלטון הוא כפייה של התנהגות מאדם אחד על אדם אחר. האם כפייה יכולה להיות מוצדקת? כלומר, האם אפשר להעדיף כפייה?

אז ככה: רצח. רצח זה פעולה שאדם אחד כופה על השני. גניבה, גם, אונס, גם. אז אפשר לומר שכולם יכולים להעדיף לכפות את כלל ההתנהגות "לא לרצוח". ומה בדבר הפעולה של כפייה? כפייה בהגדרתה היא פעולה מנוגדת לרצון, ולכן אף אדם לא יכול להעדיף שיכפו עליו משהו. לכן גם כלל ההתנהגות "לא לכפות" ניתן לכפייה בצורה היגיונית. כלומר, הדבר היחיד שהיגיוני לכפות זה לא לכפות. אם מישהו אונס, מותר לנו לכפות עליו להפסיק. אם מישהו גונב, או מחזיק עבדים בכפייה, מותר לנו לכפות עליו לא לכפות על אחרים. כפייה היא הפעולה היחידה שמצדיקה כפייה כנגדה.

ומהו שלטון? אם כל מה ששלטון עושה זה לכפות את הכלל "לא לכפות" אז שלטון הוא טוב. אם שלטון כופה כל דבר אחר, הוא פושע כמו כל פושע שמבצע "רק" משהו רע אחד. מאחר שלא היה מעולם כזה שלטון, ובהגדרה שלטון הוא כפייה ללא סייג (שלטון לא מוגדר ככפייה של איסור הכפייה) אפשר לומר ששלטון זה רעיון רע ונצלני. עכשיו בוא נראה, האם אפשר לקיים חיים ללא שלטון, ללא מדינה:


יום שבת, 7 בדצמבר 2013

אנחנו מקדישים שבוע שלם למהפיכה הלא פמיניסטית

השבוע (30/11/13 עד 7/12/13) נפרסם המון מידע על המהפיכה הלא פמיניסטית, שאנחנו כמובן חלק ממנה. מדוע זה חשוב לנו: פמיניזם מתבסס על ממשלה. ללא ממשלה, כל התיאוריה הפמיניסטית נופלת. מתוך כל הגוונים של מתנגדי הפמיניזם, רק לנו, האנשים שמבינים שאין כל צורך בממשלה, יש את הפתרון האמיתי כנגד התחלואה הפמיניסטית. פמיניסטיות לעולם לא יהיו בנות ברית שלנו כאנרכיסטים. אפילו אם לא נגיד מילה רעה אחת על פמיניזם.

אל דאגה, האגודה למלחמה בביורוקרטיה לא משנה כיוון. זה רק שבוע, ואז נחזור לתחום העיקרי שלנו: קידום חברה חופשית מכפייה ואלימות. ניתוץ האשליה שביורוקרטים ובתי משפט נמצאים כאן, בשביל להגן עלינו ולספק לנו צדק ובטחון.

פמיניזם: תרבות שנאת גברים

פמיניזם זה תרבות של שנאת גברים וזו תורת עליונות המין הנשי. שנאה היא הדבק שמחבר פמיניסטיות והדלק שמשמש את המנוע של התנועה הזו.

התיאוריה הפמיניסטית נשענת על כמה יסודות שקריים, כמה מאלו הם: תיאוריית הפטריארכיה, תיאוריית תרבות האונס ותיאוריית פערי השכר. אם נשאל פמיניסט: "מהי תרבות האונס ואיפה היא קיימת?" התשובה שנקבל תהיה לרוב "יחס משפיל, מזלזל ומחפיץ כלפי נשים מופיעה במגזינים, עיתונים, טלוויזיה, סרטים ובתקשורת".

הבאתי לכאן (בהמשך המאמר) ציטוטים של פמיניסטיות מפורסמות, מנהיגות וחלוצות התנועה מכל הזמנים, מהם נוטפת שנאת גברים מהעמוקות שניתן לדמיין, או שקשה מאוד לדמיין.

אני לא פמיניסט, אני חושב שפמיניזם זו תנועת שנאה ובלבול שכל, אבל אני בטוח שאונס זה מעשה בלתי מוסרי. הבעייה היא זו: ציטוטים ממגזינים וסרטים אינם משקפים את תפישת העולם שלי, או של גברים ככלל. ציטוטים של מנהיגות וחלוצות התנועה הפמיניסטית לעומת זאת, כן מייצגים את הפמיניזם, ומי שמכנה את עצמה פמיניסטית, ניתן לומר ששנאת גברים היא תפיסת העולם שלה.

שוב, ישנן המון התבטאויות מזלזלות כלפי נשים במגזינים ובתקשורת, אני יודע, אבל את מי ההתבטאויות האלו מייצגות? את כולם? את כל מי שמגדיר את עצמו כ-"לא פמיניסט"? ממש לא! אבל התבטאויות גזעניות ואף סאדיסטיות של פמיניסטיות מפורסמות, מנהיגות וחלוצות התנועה, אכן כן משקפות את תפישת העולם של מי שבוחר לקבל על עצמו את ההגדרה פמיניסט.



גברים הם חיות -איירין פון ווכנפלד, מנהיגה פמיניסטית רדיקלית משבדיה

פעילי המהפיכה הלא פמיניסטית: CriticalG

קריטיקל-ג'י - וולוגר ישראלי לשעבר, מדבר על חשיבה ביקורתית, מעביר ביקורת נוקשה על פמיניזם ומסביר איך לדבר עם פמיניסטית


יום שישי, 6 בדצמבר 2013

פעילי המהפיכה הלא פמיניסטית: JohnTheOther

JohnTheOther - פעיל במגזין AVoiceForMen, מסביר איזה מסר סמוי ומעליב החברה הפמיניסטית מעבירה לנו הגברים כשאומרים לנו "די לאלימות נגד נשים"
לעולם אל תרים יד על אישה!


פמיניזם, תנועה של שנאת גברים


די לאלימות נגד ...מי בדיוק?


אומרים לנו שיש "פמיניסטיות נחמדות"

פעילי המהפיכה הלא פמיניסטית: Angry Harry

הארי הזועם - פסיכולוג ופעיל ותיק למען זכויות הגבר - מסביר כיצד הממשלה ותעשיית ההתעללות דוחקות את האינטימיות החוצה מיחסים אנושיים ואיך זה משפיע על היחסים שלנו.


פמיניזם נגד חופש הדיבור של פעילי זכויות הגבר

ככה נראית הפגנה פמיניסטית כנגד חופש הדיבור של פעילי זכויות הגבר:




אם פמיניזם זה בעד זכויות האשה, למה הם מתקיפים פעילי זכויות הגבר?

יום חמישי, 5 בדצמבר 2013

פעילי המהפיכה הלא פמיניסטית: GirlWritesWhat

גירל רייטס וואט - בלוגרית אמיצה שכותבת על ענייני מגדר מזווית לא פמיניסטית.

תזהרי! זה בחור נחמד! צריך להרוס אותו!


מדוע נשים מנסות להשתלט על המרחב הגברי


איך הפמיניזם הונה את החברה


על חזון אחרית הימים של תנועת הפמיניזם

יום רביעי, 4 בדצמבר 2013

פעילי המהפיכה הלא פמיניסטית: Rocking Mr E

רוקינג מיסטר אי - (RockingMrE) ליברטריאן\מינרכיסט ולא אנרכיסט, אבל.. הוא פעיל מאוד ומסביר המון על ההונאה של הפמיניזם. למה זה חשוב לנו? כי הפמיניזם הוא אחד מהמנועים החזקים מאחורי הממשלה. פמיניזם הולך יד ביד עם סוציאליזם ומיסטר אי מסביר את זה מאוד טוב.

קיצור תולדות הפמיניזם


האם כל הפמיניסטיות הן ככה?


תיאוריית הפטריארכיה שמספרת לנו שהעולם מנוהל על-ידי גברים שמדכאים נשים.


על הכשלון של שיטת ה-"אפליה מתקנת" לטובת נשים.

פמיניזם זה סוציאליזם בגרסה נשית


כיצד האלימות של המדינה מופנית בעיקר כנגד גברים

סרטון חשוב ביותר!!! בסרטון הזה סטפן מציג המון המון סטטיסטיקות שמראות כיצד האלימות של המדינה מופנית בעיקר כנגד גברים. מספרים שיזעזעו אתכם. האם זה פלא גדול שהאלימות של המדינה מופנית כמעט לחלוטין כנגד גברים? (ואני מדבר על מלחמות וענישה\בתי כלא)

גם סטפן מולניו הקליט לא מעט תוכניות בנושא הוירוס הפמיניסטי. הוא לא רק מסביר מדוע התיאוריה שגויה, נצלנית ומרושעת, הוא גם מציג סטטיסטיקות שאי אפשר להתווכח עליהן. אחרי הכל, המדינה פועלת בכפייה, ואנחנו יודעים שזה רע, אבל קל לנו לפספס את הפיל הגדול שבחדר: העובדה שהכפייה והאלימות המדינית מופנית בעיקר, במעל ל-90% כנגד גברים.



http://www.freedomainradio.com

יום שלישי, 3 בדצמבר 2013

פעילי המהפיכה הלא פמיניסטית: MenWomenMyth

MenWomenMyth הוא ערוץ נהדר ביוטיוב שמציג וסוקר את העובדות והמציאות העגומה של המלחמה בגברים.


פמיניזם: העולם מנוהל על-ידי גברים שמדכאים נשים

פטריארכיה - פמיניסטיות רוצות שנחשוב שהעולם מנוהל על-ידי גברים שמדכאים נשים. הנה סרטון קצר שמסביר איפה הן טועות.

פעילי המהפיכה הלא פמיניסטית: Thunderf00t

Thunderf00t הוא אחד הפעילים החשובים כנגד התחלואה הפמיניסטית וכנגד התחלואה האנטי מדעית - הדת.

הבעיה עם הדת


'היגיון פמיניסטי' תתלבשי יותר צנוע = מגיע לך להיאנס


ועוד סרטון קצר על העמדה הפמיניסטית ש-"צריך לאמן ולחנך גברים צעירים לא לאנוס".
שמעתם?? גברים, אל תאנסו! בסדר? תגידו גם לבנים שלכם לא לאנוס... תודה.

יום שבת, 30 בנובמבר 2013

ברנרד צ'פין: צדק חברתי זה הזכות שלך לשמור את הרכוש שלך

צדק חברתי זה לא "חלוקה הוגנת" של הרכוש הפרטי שלך - צדק חברתי זה לשמור את הרכוש הפרטי שלך!

ברנרד צ'פין. פרשן חובב שמדווח בערך פעם ביום על המעללים של השמאל ההזוי ועל נזקי הפמיניזם (ועוד). הוא לא אנרכיסט, אבל הוא ליברטריאן, הוא ימני קלאסי, בעד ממשלה קטנה ביותר ,מספר שבעשור האחרון הוא הלך כבר 90% מהדרך לכיוון אנרכיזם. מקווה שהוא יעשה עוד צעד קטן, 10% נוספים ויצטרף אלינו. כי אני מכור לערוץ שלו. מאוד אוהב את ההומור שלו ונהנה מהדווחים, העדכונים והפרשנויות שלו. ברנרד עוקב בעין חדה ומזוינת אחר כל הרעל בתקשורת השמאלנית ובנושאים אקטואלים בכלל. גם, מאוד ממליץ להרשם לערוץ היוטיוב שלו ולעקוב.

http://www.youtube.com/watch?v=mbaByLMlJRE
http://www.youtube.com/user/pinegrove33

האם פמיניזם זו תנועת שנאה?


פידלבוגן הוא גבר שמדבר על פמיניזם ומקדם את המהפיכה הלא-פמיניסטית - מפלס את הדרך ומסביר מה, איך ולמה להלחם בפמיניזם בכל מקום, בכל צורה. אין דבר כזה פמיניזם טוב. אי אפשר לבודד את החלקים הטובים מתנועה גזענית ונוטפת שנאה וטמטום שכזו. התנועה הפמיניסטית מטפטפת שנאה כנגד גברים, בעיקר גברים לבנים, כבר יותר מ-60 שנים. היא חדרה לכל הממשלות, לתרבות כולה בכל מקום ובכל דבר. המטרה של פמיניזם זה לא שיוויון, ולא מאבק בדיכוי האשה. המטרה של פמיניזם זה העצמת נשים. לחזק את המין הנשי - ללא גבול. ביחס ל- ועל חשבון גברים כמובן.

זה מתבטא בחיקוק של אפליה מתקנת בעד נשים, אך לעולם לא ההיפך. זה מתבטא באידיאולוגיה שמספרת שלגברים יש "פריבילגיה" ובתיאורית קונספירציה מצוצה מהאצבע שמספרת שגברים שולטים בעולם ("פטריארכיה"). זה מתבטא בתעשיית גירושין שסוחטת גברים ומחלקת מחדש את ההון של גברים לנשים. בחוקים שמאפשרים לפגוע בגברים על-ידי תלונות שווא. בדיכוי המיניות הגברית על הצגתה כסטייה או בלתי מוסרית. זה מתבטא בקמפיינים שקוראים "לחנך בנים צעירים לא לאנוס" (כל זכר צעיר הוא אנס בפוטנציאל). בסטטיסטיקות שקריות, בשיטות ויכוח מלאות בשגיאות לוגיות ופניות אל הרגש במקום אל ההיגיון. פידלבוגן ורבים אחרים מהמהפיכה הלא-פמיניסטית יסבירו את זה טוב יותר ממני:

http://www.youtube.com/watch?v=RNvEMAoDUSs
http://www.youtube.com/user/fidelbogen

מיהו עיתונאי? -ג'יימס קורבט


ג'ימס קורבט - העיתונאי הכי מוכשר, מכוון וערכי שאני מכיר - מעביר הרצאה בצרפת בנושא "מיהו עיתונאי" - ג'ימס הוא אנרכיסט, הוא אירח אנרכיסטים חשובים ביותר בערוץ שלו כמו סטפן מולניו ולרקן רוז, מאוד ממליץ להרשם לערוץ שלו ולצפות בתוכנית באופן קבוע. פרשנות פוליטית מעולה מפיו של בנאדם שלא מאמין באשליות.

https://www.youtube.com/watch?v=xrRPP8Fqvh4
https://www.youtube.com/user/corbettreport
http://www.corbettreport.com/
http://en.wikipedia.org/wiki/The_Corbett_Report

יום רביעי, 27 בנובמבר 2013

דין קליפורד נעצר השבוע בסיום סמינר שהעביר בקנדה


דין קליפורד - "גורו" או נביא שקר, איש עם כוונות טובות אבל מלמד תיאוריה שגויה - נעצר השבוע בסיום סמינר שהעביר בקנדה.

קליפורד מלמד את התיאוריה שנקראת "איש חופשי על האדמה" למי שמכיר או שמע. הבעייה הכי גדולה בתיאוריה הזו, וזה גם הכשל של כל עורך-דין, להבין, שבית המשפט אינו מקום בו מכבדים את ההיגיון.

שאתה מבין שבית המשפט הוא מקום בו לא מכבדים את ההיגיון, אתה מבין שאין שום תועלת בהעלאת טיעונים משפטיים.

בשיטה של מארק סטיבנס, אנחנו הופכים את המצב הזה ליתרון ומשתמשים בעובדה הזו על מנת לחשוף את המרמה שבבסיס השיטה, את הנוכלות, ואנחנו מביכים את העורכי דין במקום לנסות לשכנע אותם.

מה שאני מתכוון זה, שהרבה ממה שהוא מלמד זה נכון. גם אני פעם בעבר האמנתי בשיטה הזו, חקרתי את החוק וגיליתי שאכן, קנס הוא סוג של שטר חליפין, ולפי פקודת השטרות, ללא החתימה שלך מרצון חופשי אין לו שום תוקף והוא לא מייצר מחוייבות. ויש גם את האיגרת, מספר ה-CUSIP מאחורי תעודת הזהות, יש את המעמד החוקי של טענת זכות וכל זה...
אבל כל זה נכון רק אם אתה "בולע" את האמונה שכל מה שכתוב בפקודת השטרות הוא נכון, וכל עוד אתה מצפה שבבית המשפט הצדק והאמת תצא לאור. שאתה מבין שלא, מה שנשאר לך זה לחשוף את האמת, לחשוף את ההונאה והרמאים, מבלי קשר לחוקים הקטנים שהם המציאו עבורינו.

והנה עוד מידע שיסביר על הרעיון מאחורי התיאוריות השונות והאשליות לגבי החוק:

יום שלישי, 19 בנובמבר 2013

אנרכו-מילון


בפעם הבאה שמישהו מקיא לעברכם את המילים "גבול", "חוק", "מדינה" או "סמכות" תפנו אותו מהר לאנרכו-מילון:
http://dathamedina.wordpress.com/אנרכו-מילון/

יום ראשון, 17 בנובמבר 2013

מדינאים מסבירים מהי המדינה:

התיאוריה שמורכבת בהיגיון מעגלי מתאוריות אחרות, כמו: אזרחים, ארגון פוליטי, סמכות, חברה, חוק
חברה של בני אדם המתגוררים בטריטוריה ספציפית על פי סמכות משותפת חוקתית, חוקית ופוליטית. מדינה זהו ארגון פוליטי ליישום אינטרסים אזרחיים בשטח גאוגרפי ספציפי. זהו שילוב של מוסדות שכל מטרתם היא שימור שלימות האומה וקידום האינטרסים שלה.

התיאוריה של משפחה ובית
תחשוב שהמדינה זה המשפחה לצורך הענין אמא אבא וכמה ילדים אבא ואמא קובעים את החוקים בבית אמא דואגת לכביסה בישול ניקיון ואבא יוצא לפרנס ממש כך שר הפנים ושר החוץ ולפי כל הכללים של הבית אבא ואמא שהם הממשלה כך ינהגו הילדים שהם העם.

התיאוריה שכל אלטרנטיבה אחרת היא טירוף
בואו נחייה כולנו בלהלהלנד , בלי שלטון וממסד , באנרכיה מוחלטת, בלי שיטור ושמירה בלי צבא וגבולות.. נו באמת...

התיאוריה ש-"המדינה" היא מושג שמשתמע לכמה פנים, וניתן להחליף את המשמעות איך ומתי שנוח
מדינה , זה אני אתה וכל האנשים ,שיושבים על שטח גאוגרפי ספציפי.

התיאוריה שמדינה וממשלה זה שני דברים נפרדים
המדינה זה אני ואתה (...) הממשלה זה הבעיה.

התיאוריה שמדינה זו האפשרות היחידה
אתה לא יכול לחיות באי בודד. מדינה זה דבר טוב.

התיאוריה שאנשים הם רעים ולכן אנשים צריכים לנהל אנשים
כי האנושות חייבת לחיות על פי חוקים...


יום רביעי, 13 בנובמבר 2013

"שלום.. מישהו כאן הזמין רוצח שכיר?"

עם חברים כאלו, מי צריך אוייבים?...

מאת סטפן מולניו, פרידומיין רדיו - פודקאסט מספר 1703
http://www.FreedomainRadio.com/Podcasts.aspx

היום אני רוצה לדבר על אנשים שאפשר להציל אותם, ואנשים שאי אפשר להציל אותם - כלומר, אלו שמושקעים יותר מדי ברעיון הנפוץ הנוכחי, במטריקס, בפנטזיה של "מדינה". אלו שסובלים מטראומה חמורה מדי וכל מה שהם מסוגלים לעשות זה להצדיק את הרעיון של מדינה, לאחר מעשה. כלומר, לנסות להסביר את מה שקורה כאילו שזה נעשה מתוך הצדק לגיטימי, בחירה חופשית, לתרץ את השגעון.

העניין הוא, שאתה לא יכול לקיים דיון פילוסופי עם אנשים שיש להם מצפון רע. זה דבר מאוד בסיסי שחשוב להבין. אם לאנשים יש מצפון רע, זה בגלל שהם יודעים שהם הפרו את כללי המוסר והם צבועים מבחינה מוסרית - והם מתכחשים לידע הזה רק בשביל שהם יוכלו להמשיך לקבל ולהשיג את הרווח הכלכלי המיידי של השתתפות במערכת מושחתת ואלימה.

יום ראשון, 27 באוקטובר 2013

שאלות ותשובות: איך עושים את זה, במה זה כרוך וכמה זה יעלה לי?

רציתי לדעת מספר דברים. במדינה שלנו יש גוף שמחוקק חוקים. עכשיו אם הוא מחוקק חוק והאזרח עובר על החוק לדוגמה לנסוע במהירות מופרזת לא הגיוני שיהיה עונש על זה?

השאלה שלך טעונה, כלומר, היא מכילה המון הנחות שגויות. הם, הבירוקרטים, לא יכולים להוכיח ש:

1. המדינה קיימת
2. שאתה נמצא בתוך המדינה
3. שאתה אזרח
4. שיש להם סמכות
5. שהחוקים חלים לגביך, כלומר, שאתה חייב לציית להם

הסיבה שהם לא יכולים להוכיח את זה היא שאף אחד לא יכול להוכיח את זה. וזו לא איזה התחכמות, שגיאה, חור בחוק או גליצ' במערכת שניתן לתקן על ידי שינוי החוק. הגליצ' הוא אצלך, שהאמנת להונאה שלהם כל הזמן הזה, וזה משהו שאתה יכול לתקן. הם בסה"כ אנשים - וכמו שזה לא היגיוני שאתה תקבע להם חוקים, זה לא היגיוני שהם יקבעו לך.

ואם אין הוכחה, ראיות או עובדות כלשהן, אי אפשר לומר שזו האמת. הכל עניין של אמונה ורצון להאמין.

אוקי, ראיתי את הסרטו שלך בקשר לתשלום ארנונה. מה קורה אם באמת לא משלמים? יפעלו נגדך הוצאה לפועל וכל זה.. נכון שזה בכפייה אבל עדיין, מה אפשר לעשות בקשר לזה?

ש דרך לנתב את העניין לבית משפט, עוד לפני שזה מגיע להוצל"פ. לא פשוט ועוד לא עשיתי את זה, ויש הרבה דברים שעוד לא ניסיתי, מה שחשוב זה לבחור את הקרבות שלך, כמו שאומרים באנגלית... להלחם על מה שכדאי, כלומר, אתה לא רוצה לתת להם לפתוח כנגדך כמה משפטים בו זמנית על כל מני עניינים, על ההתחלה.

רצוי להתחיל ללמוד ולהתאמן על דברים קטנים. כמו למשל קנסות חניה, או קנסות תעבורה זניחים. התהליך המשפטי מאוד דומה בין עם חנית בכחול לבן או חלילה רצחת מישהו, ככה שאתה יכול לרכוש נסיון רלוונטי לכל דבר על ידי התאמנות במאבק על קנס של 100 ש"ח.

מה הכוונה בעצם שאתה אומר ״אם הייתי במדינה באותו זמן״ או ״האם הייתה להם סמכות״? אני מדבר בקשר לקנסות כרגע.

הבירוקרטים משתמשים במושג "מדינה" בצורה שמשתמעת לכמה פנים, ומחליפים את המשמעות איך ומתי שנוח להם. פעם אחת המדינה היא מקום פיזי, ופעם אחרת היא גוף פוליטי. אין בזה שום היגיון, אבל הם יגידו "אתה נמצא בתוך המדינה, אז החוקים של המדינה חלים לגביך!" משמעות שלישית למושג מדינה מופיעה כאשר הם אומרים שאתה צריך לשלם למדינה. אז, הם מתכוונים לעצמם...

האמת היא, שכאשר "המדינה" תובעת אותך, אין באמת שום הוכחה שהעו"ד שמייצג את "המדינה" מייצג מישהו מלבד את עצמו.

וסמכות, זו מילה שמשמעותה היא תפישה, שליטה.. הם מאמינים שיש להם סמכות, והם גם יגידו לך שיש להם סמכות. וזה כמובן סותר לחלוטין את הרעיון שיש לך זכויות אדם בסיסיות.

התנועה הליברלית: לוקחים רעיונות טובים למקום רע

הבוקר צפיתי בקטע קצר מתוך הויכוח שקיים בועז ארד מהתנועה הליברלית בנושא גיוס חובה. אי אפשר שלא להקיא אחרי ששומעים כמה מילים מפיו של החייל הפאשיסט גרשון הכהן ("אלוף") כמו למשל: "אני לא מאמין בחופש. חופש יוצר רפש. אדם תחת חובה (כפייה) נעשה אדם טוב יותר." אבל מבלי להיכנס לתוך המבוך המאובק ומוכה הריקבון המוסרי (השכל) של החייל הזה, אני רוצה להתיחס דווקא לצד הליברלי, לצד של בועז ארד.

גם מהצד הכביכול שפוי של הויכוח, הצד של התנועה הליברלית, אפשר לשמוע דברי הבלים ואי שפיות כגון "אני מאמין שיש להשתמש במונופול על הכוח כך וכך". כלומר, בועז והתנועה הליברלית, בדיוק כמו החייל הנ"ל, מאמינים בצורך ובמוסריות של קיומו של מונופול על הכוח- כלומר, קבוצה של אנשים שמותר להם להחליש אנשים אחרים רק בכדי שיהיה להם מונופול על כוח. הטעות של בועז ארד, וזו לדעתי לא טעות תמימה, היא שהוא איננו מעוניין לבחון את הבסיס לכל הרעיונות שלו. הוא בעד חופש, מאמין בחוזק הכלכלי וביתרונות של חופש, אבל פשוט מניח שבכל זאת, צריך ממשלה שתגביל את החופש. ממשלה שיש לה את כל החופש לקבוע כמה חופש יש לתת לאנשים. בועז מאמין שהממשלה, שיש לה את כל החופש בעולם (וההוכחה שיש לה כזה כוח היא העובדה שהיא הצליחה לקחת את החופש מהאנשים עד כה) צריכה לתת יותר חופש לאנשים. אבל הוא מאמין שהיא צריכה לשמור על הכוח שלה לקבוע כמה חופש יקבל כל אחד.


יום שישי, 25 באוקטובר 2013

חוסר אונים נרכש

חוסר אונים נרכש חוסר אונים נרכש הוא מצב פסיכולוגי בו אדם מאמין שלמעשיו האישיים אין השפעה ושהוא לא יכול לשלוט בתוצאות כך או כך. יותר מדי אנשים מאמינים ש-"אדם אחד לא יכול לשנות כלום" ולכן, הם מסרבים לשמש דוגמה אישית, ומצפים שלהרבה אנשים שמסרבים לשמש דוגמה אישית, תהיה השפעה כלשהי. המנהיגים שלנו יודעים את זה ומבינים איך להשתמש בזה לטובתם האישית.

זה נקרא Learned Helplessness או בעברית "חוסר אונים נרכש" -אנשים שמאמינים שאין למעשים האישיים שלהם השפעה - ושהם לא צריכים להשקיע זמן ומאמץ באופן אישי אם זה לא חלק מהפגנה או מחאה המונית. שהיא בדיוק אותו הדבר כמו ללכת אחרי מנהיג. מנהיג "טוב". כל עוד אנשים ילכו אחרי מנהיגים, ויאמינו שזו הדרך להיות חופשיים, לא נהיה. מה שהאגודה למלחמה בביורוקרטיה עושה זה להדריך אנשים להתנגד למנהיגות, ולומר, אני לא ילד קטן, אני לא יושב במושב הבטיחות של הילדים מאחורה באוטו, אני לא צריך שמישהו אחר יהיה הנהג בחיים שלי.

לא מעט אנשים מאשימים אותנו וטוענים שהדרך שלנו להלחם בבירוקרטיה לא פועלת. ובכן, זה לא שהאנשים האלו באמת בדקו וחשבו האם הדרך שלנו נכונה, ומה ההסתברות שהיא תועיל הן ברמה האישית והן ברמה הכלל חברתית... האנשים האלו פשוט מחפשים תשובה מסוג "זה בלתי אפשרי" שתתאים לחוסר המעש האישי שלהם. אנשים לא עושים כלום, ולכן, הם מחפשים להצדיק את חוסר האונים שלהם, על ידי תשובה שאומרת שאי אפשר לעשות כלום. אנחנו באגודה למלחמה בביורוקרטיה, לא מחפשים לרפאות את הסימפטומים, לתקן את משרד מבקר המדינה, לחייב את המדינה להחזיר כסף גנוב... אנחנו מחפשים לטפל בשורש הבעייה, המצב שמאפשר למדינה מלכתחילה לגנוב מכולם, כל הזמן.

בגלל שהדרך שלנו היא לא קסם שפועל ללא מאמץ והשקעה, זמן, לימודים, ולפעמים גם כשלונות בדרך, ובגלל שהדרך שלנו לא פותרת את כל הבעייה עבור כולם באופן מיידי, הם שוללים אותה, ומקטינים את הערך והחשיבות של מניעת מתקפות ביורוקרטיות לעומת טיפול בבעיות שנוצרות לאחר שהמתקפות כבר קרו. הדרך שלנו היא להשקיע מאמץ באופן אישי, להרוויח רווח אישי, ואם מספיק אנשים ילכו בה המצב יהיה טוב. ושאנחנו אומרים "רווח אישי" אנחנו כמובן מדברים על הזכות שלך לשמור על הכסף ששייך לך. הזכות שלך לחיות, לנוע בחופשיות ולעבוד ללא היתרים מביורוקרטים, וללא סחטנות וגניבות מצידם. הזכות שלך לפתוח עסק ללא התערבות מצד המדינה (חיוב בפתיחת תיק במע"מ ותשלום מקדמות, מקדמות למס הכנסה, בקשת היתר מרישוי עסקים, תשלומים לעירייה "ארנונה עסקים", מס שילוט, מקדמות לביטוח לאומי, רואי חשבון, עורכי דין, בנקים, קבלת אישור ממשרד הבריאות, ממשטרת ישראל, משירותי הכבאות וההצלה, לקבל ״תכנית עסק ואישורי בטיחות״ מהמועצה המקומית וכו' וכו' - בקיצור כל מה שכרוך בפתיחת מסעדת חומוס\פלאפל קטנה) היא הרבה יותר חשובה לקיומה של חברה חופשית, מאשר הזכות שלך לקבל בחזרה כסף שכבר נגנב ממך שלא בעיקביות אם הכללים שקבע עבורך אדון העבדים.

רוב האנשים לא רוצים להשקיע מאמץ בעצמם, הם רוצים שאחרים ישקיעו את המאמץ בשביל לפתור להם את הבעיות, ובגלל שאנחנו רק מלמדים אנשים לייצג את עצמם בבית המשפט ולא פותרים לאנשים את הבעיות בעצמנו, ישנם כאלו שמלכלכים בלי סוף על מה שאנחנו עושים. בגלל שאנחנו לא מוכנים לעשות בשבילם את העבודה שלהם. אגב, גם אם היינו רוצים, אנחנו לא יכולים. אנחנו לא יכולים לייצג אף אחד במשפט, אפילו אם אנחנו רוצים ויודעים איך. המערכת בנויה בשיטת הפרד ומשול. אנחנו יכולים ללמד אנשים לייצג את עצמם, אבל אם הם לא מוכנים להתנגד למערכת כאשר היא תוקפת אותם, אנחנו לא יכולים לעשות את זה בשבילם. אני התחלתי את הפעילות שלי כאשר החלטתי לעמוד ולהתגונן מפני מתקפה בירוקרטית ולהיכנס במערכת בעצמי. מה שאני עושה כיום זה ללמד אחרים איך עשיתי את זה. אין לכם מושג כמה זה מרגיז לשמוע מאנשים תלונות על כך שכביכול מה שאני עושה "לא מספיק טוב". תלונות מאנשים שמסרבים להיאבק ברוע בעצמם. אבל אני כל הזמן מזכיר לעצמי שהאנשים האלה הם לא דוגמה לאנשים בריאים בנפשם - הם לוקים בחוסר אונים נרכש.

יום שבת, 12 באוקטובר 2013

מדבר עם מארק על העניינים שלנו פה בארץ

פרויקט ה-"אין מדינה" משודר ביותר מ-20 מדינות בארה"ב ובאינטרנט. מ-23 ועד 2 בלילה. לקראת החלק האחרון של התוכנית, אני מדבר עם מארק על העניינים שלנו פה בארץ, על עו"ד שלוה לוין, השופטת עו"ד יפעת שטרית ועל השופט עו"ד דן סעדון - וגם על בתי המשפט באופן כללי.

http://marcstevens.net/radioarchive/nsp20131012.html

יום שני, 7 באוקטובר 2013

"זה יעבוד"? -כן, זה יעבוד!

אני ממשיך לקבל מיילים בנושא ביטול קנסות וחובות לביטוח לאומי.. אנשים שואלים שאלות בסגנון: מה הסיכויים ש-"זה יעבוד"?

ונראה לי שמשהו עדיין לא ברור...

כשזה עניין של אמונה באלוהים, או בסנטה קלאוס, זה ברור לכל מי שלא מאמין בהם, שמה שצריך לעשות זה לבקש הוכחות, עובדות שמוכיחות שהם קיימים. אם הם לא קיימים, אין מה לדבר על הוכחות שצריך לציית להם, וגם אם הם היו קיימים עדיין היה צריך להוכיח שחייבים לציית להם. אז אם מישהו היה אומר לך שאתה חייב לציית לאלוהים, אתה בטח היית דורש הוכחות.... וזה רק בגלל שאתה יודע שאין! נכון?

עכשיו, המצב עם כת מאמיני המדינה הוא בדיוק זהה. הם אומרים שאתה חייב לציית לחוקים של המדינה ולשלם לה. אני לא מאמין שהמדינה בכלל קיימת. אין הוכחות לטענה שהיא קיימת. זה דבר דימיוני לחלוטין. יש אנשים שמאמינים, והמדינה מתקיימת אך ורק בתוך הדימיון שלהם. לבקש הוכחות שהמדינה קיימת ושאתה חייב לה משהו, זה כל כך בסיסי כשאנחנו מתעסקים איתם...

אז מה פשר השאלה "האם זה יעבוד"? אתה מאמין שהמדינה קיימת או לא? אתה מאמין שאתה צריך לציית לאותם אנשים שמאמינים שהם המדינה, או לא? אני לא, ואני הייתי דורש לראות הוכחות, ובהוכחות אני מתכוון אך ורק לעדים בעלי ידע אישי ממקור ראשוני (ראיתי\שמעתי\נגעתי) ועובדות אמפיריות (מוחשיות\מציאותיות\מוצקות). דעות ודמיון או שמועות, להזכירכם, אינן מהוות הוכחות לשום דבר.

שוטר ראה אתכם בתוך המדינה? קדימה, שיוכיח.

פקיד בביטוח לאומי מודיע לכם שאתם חייבים כסף? שיוכיח.

אל תוותרו, עד שתראו את ההוכחות (שאין). תנו להם לוותר בעצמם. על האמת והמציאות, אסור, ואי אפשר להתפשר.

עם דתיים זה עובד, כאשר מבקשים מהם עובדות והוכחות, הם ניסוגים, הם אמנם לא מפסיקים להאמין בחבר הדימיוני שלהם, אבל הם לא ידרשו מכם להאמין ולציית -רק בגלל שהם אומרים- שהוא קיים. דתיים בד"כ יעזבו אתכם לנפשכם אם תדרשו הוכחות. סיבה אחת היא, שאין להם נשק או פטור מאחריות אישית לתוקפנות. הסיבה השניה היא, שאנשים כבר די משוכנעים שאם אין עובדות, אם אין הוכחות, לא צריך להאמין לזה, ולא משנה כמה הם ימשיכו להתווכח, זה לא יעבוד ולא ישכנע. אנשים כבר הבינו את הפרינציפ. אלוהים קיים? תוכיח! איך אתה יודע? אמא ואבא אמרו לך? זה לא הוכחה! אתה אומר שאני צריך ללמוד 4 שנים בישיבה בשביל להבין את זה? בסדר, תאמין לזה אתה, אני לא קונה את זה!


יום שבת, 5 באוקטובר 2013

כשהאורות האלה נדלקים: הם מאיימים לרצוח אותך!


היום אני רוצה לדבר על הרעיון שהמשטרה ואנשי החוק, נמצאים פה בשביל לשמור על הסדר הציבורי. על שלום הציבור. בכדי שכולנו נסתדר יפה, בכדי שכולם יוכלו לחיות בשלום עם כולם. שאם פתאום אנחנו נתחיל לאיים ולתקוף אחד את השני, הם פה בשביל להשכין שלום וסדר. כאילו שהם כוח שמרגיע, שמרגיע את כולם וגורם לכולם להתנהג בצורה יפה ומתחשבת. למנוע אלימות. יש אנשים שעדיין חושבים שזה נכון, אבל זה כמובן רחוק ביותר מהאמת למעשה.

בוא נניח שאתה עושה את מה שאתה תמיד עושה בכל יום, מתעסק בחיים שלך, אתה נוהג בכביש, נוסע לקניות, עכשיו, רוב האנשים בד"כ יעשו הכל בכדי להימנע מויכוחים. במיוחד מויכוחים אלימים. זה נכון שאנשים הם חצופים, הם לפעמים חוסמים אותך או גונבים לך את מקום החניה, לפעמים הם יעשו לך תנועה מגונה, יקראו לך בשמות, אבל בד"כ זה יסתכם בזה. לפעמים זה עלול אף להתדרדר למצב בו אנשים צועקים אחד על השני, זה לא קורה כל כך הרבה, אבל לפעמים זה קורה, אבל גם אז, בד"כ זה יסתכם בזה. במקרים נדירים מאוד, זה יגיע לידי מכות ואגרופים, אבל אף אחד לא ימות. כמה אנשים כבר מתו בגלל ויכוח על מקום חנייה? כמעט אפס מתוך מיליוני מקרים בארץ הזו. מיליארדי מקרים בעולם. ככה שאנחנו רוצים למוסס מתח וויכוחים לרוב ביום יום. יש המון דרכים לעשות זאת. הרבה מאוד מהויכוחים הם על נושאים לא חשובים, ככה שלא דרוש הרבה בשביל לפתור אותם.

לפעמים אתה עושה קניות בסופרמארקט, ואיזה אידיוט חוסם את המעבר עם העגלה שלו, אז אתה צריך לחכות עד שהוא יזוז.. אתה חושב בטח "הממ... אני יכול להגיד לו לזוז מהדרך, או לחכות כמה שניות ולראות אם הוא יזוז מעצמו" אבל בכל המצבים הקטנים האלה, אנחנו רוצים שהם יפתרו ואנחנו רוצים לחזור לשוויון. אנחנו לא רוצים לצאת לקרב יריות. וזה הדבר המצחיק, שאנשים חושבים שאם כולם יחזיקו באקדחים, כולם ירו בכולם על כל דבר... אף אחד לא רוצה את זה. אנחנו באופן טבעי רוצים לנטרל את המצבים האלה. זה לא תמיד פועל, אבל בהינתן העובדה שמיליוני אנשים נמצאים כל הזמן במגע אחד עם השני, וכל הזמן יש ביניהם ויכוחים קטנים ואי הסכמות, דברים שכאלו, ברוב המקרים אנחנו מצליחים להימנע מעימותים אלימים. שזה די מדהים. אם תיקחו את הדוגמה של רחוב עירוני עמוס, ואנשים עוברים בו לשני הכיוונים, אין חוקים, אין קווים ("אתה צריך ללכת על הקו הזה, אני על זה..") אנשים פשוט מתערבבים ועוברים דרך ההמון והם פשוט מצליחים להסתדר. מיליונים של אנשים עוברים אחד ליד השני ולא נתקעים אחד בשני. הם עושים את מה שהם צריכים בשביל לא להיתקע אחד בשני ונמנעים מעימותים אלימים כל הזמן. זהו המצב הטבעי עבורינו, כמעט כולם כמעט כל הזמן. יש כמובן יוצאי דופן, אם מישהו פשוט אכזר, או אם מישהו מנסה לשדוד מישהו, הם מנסים להתחיל קרב בשביל שיהיה קרב. וגם אז, זה כמעט אף פעם לא מסתיים באלימות וכמעט בכלל לא במוות. הטבע של אנשים הוא להימנע ככל האפשר מויכוחים, בטח שמויכוחים אלימים ובטח ובטח מאלימות קטלנית. אז זה היה קצת על איך אנחנו מתנהגים, כבני אדם.


עכשיו, אנשי החוק האלה, שכביכול הם כוח הפשעה שליו שהופכים את שיתוף הפעולה בשלום בין אנשים לאפשרי, איך הם בעצם פועלים? מהי דרך הפעולה שלהם כאשר הם באים לתקשר עם אנשים אחרים? דמיין שאתה נוהג לך על הכביש, ופתאום אתה רואה אור כחול מהבהב מאחוריך. קודם כל, האם אתה חושב לעצמך "ויפי! מישהו שומר עלי!" או שאתה חושב "אוי שיט.... מה הוא רוצה ממני?" אני די בטוח שזה הדבר השני שאמרתי, שאתה לא באמת מדמיין שזה נעשה לטובתך האישית. אז יש מאחוריך אורות כחולים מהבהבים. מה המשמעות שלהם? האם המשמעות שלהם היא "היי אחי, אם יש לך קצת זמן, אני הייתי רוצה להחליף איתך כמה מילים" לא. אתה יודע שזו לא המשמעות שלהם. אם זו הייתה המשמעות שלהם אתה יכולת להמשיך לנהוג ולומר "לא, יש לי דברים אחרים לעשות כרגע." האם אתה חושב שאם תמשיך לנסוע, בגלל שיש לך דברים אחרים לעשות, השוטר יגיד לעצמו "ובכן, אני מניח שיש לו דברים אחרים וחשובים יותר לעשות כרגע, אז אני אוותר". אתה באמת חושב שהשוטר הולך לעשות את זה אחרי שהוא הדליק את האורות המהבהבים שלו? לא. האורות האלו אומרים, וכולכם יודעים את זה, אפילו שיש כמה דרגות שונות של נחמדות מעל כל העניין, כולכם יודעים שזה אומר "תעצור עכשיו או שדברים רעים יקרו לך" זה מה שהאורות המהבהבים אומרים, בכל פעם ששוטר מדליק את האורות האלה, הוא מאיים עליך באלימות. עכשיו, אם בדיוק רצחת מישהו או שדדת בנק, זה ממש מגיע לך! ברוב הפעמים, זה לא המצב. זה לא בסדר, זה לא התנהגות מוסרית ומקובלת. כשהוא מדליק את האורות האלו הוא אומר "אתה הולך לעצור! ואם אתה לא, אני הולך לקרוא לעוד חברים מהכנופייה שלי, והם יגיעו, ויהיו מאחוריך עוד אורות מהבהבים, לבסוף ננגח אותך מהכביש או נירה בך או נעשה משהו, ואם אתה תעצור כ-20 דקות אחרי שאני הדלקתי את האורות שלי, אנחנו כנראה נרביץ לך מכות רצח, נחשמל אותך ונכלא אותך -ללא קשר לסיבה שבגללה הדלקנו את האורות מלכתחילה -רק העובדה שלא עצרת כאשר הדלקנו את האורות, מספיקה בשביל שיתקפו ויכלאו אותך בכלוב לזמן ממושך -באשמת התנגדות למעצר, או, בריחה" או כל תירוץ שהם נוהגים להשתמש בו כיום. אז מתי שהם מדליקים את האורות שלהם, הם לגמרי ולחלוטין מאיימים עליך באלימות.

אולי הסיבה היא בגלל שלא הדלקת את האיתות בפניה ההיא, או שאולי המדבקה הקטנה שעל האוטו שלך פגה, והיית אמור לשלם למדינה קצת דמי-סחטנות בשביל לקבל מדבקה חדשה, לא משנה מה הסיבה, זה עדיין איום באלימות. ואתה יכול לראות את זה בכל מה שהם עושים. למרות שינן כמה דרגות של נחמדות בתהליך, כששוטר "מבקש" ממך לעצור בצד... הוא לא מבקש ממך הוא אומר לך שאתה הולך לעשות את זה או שהוא יגרום לך לעשות את זה. הם משתמשים בשפה וצורת דיבור שאמורה לגרום לעצמם להרגיש טוב יותר בקשר לעובדה שמה שהם עושים בכל יום כמעט לכל מי שהם פוגשים, זה איומים באלימות. אם שוטר ניגש אליך ואומר "היי, אפשר לשאול אותך משהו?" ואתה פשוט ממשיך ללכת, לא אכפת לך מה הוא רוצה, מה אתה חושב שיקרה? הוא יגיד "אהה.... טוב לא משנה.." יש את המחסומים האלה של בדיקה שגרתית של רשיון נהיגה... שהם עושים בשם המלחמה בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, או בכדי לתפוס שוהים בלתי חוקיים, "המלחמה בסמים" ועוד תירוצים מזוייפים נוספים, הם עוצרים אותך ושואלים "אפשר לראות את הרישיון שלך?" ואם אתה תענה להם ש-"אני לא רוצה לדבר אתכם - מה שאני עושה זה לא עניינכם" - חלק מהם יתנו לכם ללכת, כי הם יודעים שאין להם חשד סביר, אבל יש מספיק תיעוד של מקרים בהם אנשים הותקפו באלימות ונגררו למעצר כאשר מלכתחילה לא היה שום חשד סביר שהם עשו עוול למישהו. פשוט, כשהשוטר אמר "תעצור ותעשה את זה ואת זה" זה היה איום! ופה ושם אפשר ממש לראות שזה היה איום באלימות. אם אתם לא מאמינים לי, בפעם הבאה שאתם מגיעים לאחד מהמחסומים האלה, פשוט תמשיכו לסוע בשיגרתיות, ב-10 קמ"ש, פשוט אל תעצרו. תראו מה יקרה. תראו אם הם "יבקשו" ממכם משהו -או אם הם אומרים "אתה הולך לעצור או שאנחנו נפגע בך קשה" ומה שרוב אנשי החוק עושים זה להגיד "אתה הולך לעשות את זה.. או שאנחנו נפגע בך בצורה קשה." ושוב, מדי פעם זה יהיה מוצדק. אם אתה פגעת במישהו, אם אתה רצחת מישהו או שדדת בנק, אם עשית משהו שייצר קורבן, אז כן, יש להם כל זכות כמו לכל אחד אחר לומר "אנחנו הולכים לעצור אותך ולתקן את זה -בגלל שאתה התוקפן אתה עשית משהו רע" אבל ברוה המוחלט של המקרים, בהם שוטרים מתעמתים עם מישהו, אין להם איזשהו חשד סביר או סיבה.

אז לחשוב שהקיום שלהם פה הוא בכדי לדאוג לקיום הדדי שליו ולסדר הציבורי, כאשר כל מה שהם תמיד עושים זה לאיים באלימות, זה מגוכח! ובשונה לחלוטין מכולם, שלא כמו הנטיות הטבעיות שלנו ביום יום, הם תמיד יסלימו את המצב עד שאתה תהיה בכלוב, או תהיה מת. הם לעולם, אבל לעולם לא יפסיקו להסלים את המצב.

כשאתם רואים עימותים בין אנשים רגילים, אפילו אם הם צועקים אחד על השני, בד"כ זה נגמר בצעקות, ואז מישהו עוזב את המקום והכל נגמר. אפילו אם זה קרב אגרופים, זה יהיה קרב אגרופים, מישהו יחטוף אגרוף, ואז זה יגמר. רק פעם במיליון זה נגמר במישהו שמת. אבל כאשר שוטר אומר "היי, כדאי לך לעצור" שתי האפשרויות שיש לך הן לציית, או שאלימות קטלנית תופעל כלפיך, ואתה תסיים בכלוב, או בקבר. כי הם תמיד יסלימו עם כמות האלימות שהם מפעילים, הם תמיד יקראו לתגבורת מחברי הכנופייה שלהם, רק בכדי לדאוג שהם בסוף ינצחו. "אתה לא עשית את מה שאמרנו, אנחנו קוראים לתגבורת". הם הכנופייה הכי אכזרית, בלתי היגיונית, מרושעת וסאדיסטית שיש בעולם. כי אפילו אם כנופיית רחוב ממוצעת תגיד לך "היי אנחנו רוצים לדבר איתך" ואתה תגיד להם "אני לא רוצה, אני הולך", לפחות לפעמים הם יתנו לך ללכת. אתה תעשה את זה לשוטר, הוא לא יתן לך. הוא יסלים. כשהאורות האלה נדלקים, הוא יסלים את המצב לחלוטין לכל רמה אפשרית של אלימות שהוא צריך, בכדי לתפוס אותך כבן ערובה, או בכדי להרוג אותך. אם אתה תמשיך להתנגד, ותגיד, "תראה, אני חיי את החיים שלי בלי להפריע לאיש, אני לא הולך לעצור, אני לא הולך לעצור בצד, אני לא הולך לתת לך לקחת אותי כבן ערובה -ואם אתה תתחיל לאיים עלי באקדח, אני אגן על עצמי" -אם אתה תעשה את זה, ואני מאוד לא ממליץ לך כי אתה תהרג, אם אתה תעשה את זה הם ללא ספק יעשו הכל בשביל לכלוא אותך בכלוב, או להרוג אותך. הם מסלימים לחלוטין בכל מגע שלהם. נכון, אם הם רק מדברים איתך על דה והא, זה לא מתיחס לזה. אבל מתי שהאורות האלה נדלקים, המשמעות היא "אתה תעשה את מה שאני אומר או שאני אפגע בך ואני אסלים את התוקפנות שלי לכל רמה שאצטרך בשביל להשיג את הציות שלך. או את המוות שלך, אם נגיע לשם." זה מה ששוטרים עושים בכל יום ויום. לאנשים שהם לא מכירים, ולאנשים שאין להם סיבה לחשוב שאיימו על מישהו או פגעו במישהו או עשו משהו רע למישהו - ובמשהו רע למישהו אני לא מתכוון להפרה של הזבל שפוליטיקאים מקיאים לכיוון שלנו בשרירותיות וקוראים לו חוק. "לך אין את המדבקה הנכונה על המכונית אז אני הדלקתי את אורות האיום באלימות" -זה לא בסדר. זה לא מתורבת, זה לא מוסרי. והעובדה שרוב השוטרים חושבים את עצמם כ-"אנחנו מגינים עליכם מאנשים שמאיימים לפגוע בכם" -העבודה שלהם היא לאיים ולפגוע בכם כל הזמן. בשביל הדברים השוליים ביותר שניתן לדמיין. לפעמים ממש סתם בשביל כלום. כמו במחסומים. ואם אתה חושב שכלום לא יקרה לך ואתה יכול פשוט להמשיך לסוע, מה אתה חושב שיקרה?

זה לא שאזרחים מדינאים שמאמינים בממשלה לא יודעים את זה, זה פשוט לא מדליק אצלם נורה של מוסר בראש והם פשוט לא חושבים שזה בלתי מוסרי. כל כך הרבה מהם אומרים לי "אם אתה פשוט תציית.. הם לא יצטרכו לעשות כלום." וזה נכון, כי שודד או אנס או גנב רכב -הם לא צריכים לירות בך או לאיים עליך אפילו, אם אתה פשוט תזרום עם מה שהם רוצים ממך -זה לא הופך את זה לבסדר, וזה לא הופך את זה ללא אלימות.

וזה נכון לכל סוג של אנשי סמכות. פקידי מס, כשהם שולחים לך את המכתב הראשון, בו הם כותבים "אנחנו חושבים שאתה צריך לשלם לנו כך וכך אלפי שקלים" אנשים אומרים שזה לא אלימות. באמת? מה לדעתכם יקרה אם פשוט תגידו "לא, אני לא אשלם לכם" הם ימשיכו להסלים עם זה. הם יקחו את חשבון הבנק שלכם בכוח, או שהם יקחו את הרכוש שלכם הכוח, או אתכם, וישימו אתכם בכלוב. אכיפת החוק היא, איננה מבחירה חופשית. הם לא אומרים "טוב, נוותר לו על זה. רצינו לעצור אותך, הדלקנו את האורות האלה", או, "שלחנו את המכתב הזה, זיינו לך בשכל על התקנה הזו והזו," לא משנה איזה רמה וסוג של אכיפת חוק זו, אם אתה תגיד "נו, פשוט לא אכפת לי, תעזבו אותי בשקט" הם לא. הם לעולם לא יעזבו אותך בשקט. וזה, מבדיל אותם כמעט מכל בנאדם אחר בעולם. כן, ישנם כמה ביריונים פרטיים בעולם שלא יעזבו אותך, אם הם רוצים לגנוב את הדברים שלך או להרביץ לך, והם קבוצה די מזערית באוכלוסיה. אבל 100% מהרוצחים השכירים של המדינה, 100% מאנשי החוק, לא יעזבו אותך בשקט. הם יאיימו עליך באלימות, והם יסלימו את האלימות שלהם, לכל דרגה שהם צריכים, בכדי להשיג את רצונם. וזה, בדיוק ההיפך מתרבות ואנושיות. אלו לא אנשי הסדר הציבורי. אלו לא אנשים ששומרים על הסדר, ומאפשרים לנו להתסדר אחד עם השני. אלו ביריונים, שבכל יום ויום מתחילים קרבות עם אנשים שלא עשו עוול לזולת, לא עשו שום דבר בלתי מוסרי, והביריונים האלו יסלימו עם האלימות שלהם עד לכל דרגה שהם צריכים, כולל כוח קטלני, בשביל שהם ינצחו את ה-"קרב", ש-הם התחילו-. שוטרים הם אינם החברים שלכם. הם הכנופייה הכי גדולה של ביריונים, והיזמים הכי גדולים של אלימות, בכל מקום בעולם. אז תפסיקו לדמיין שהם כוח של צדק ושלום. הם שכירי חרב וטפילים ולא שום דבר אחר.


מקור: לרקן רוז

http://www.youtube.com/watch?v=2PT5ycft_YU

http://larkenrose.com/

יום חמישי, 3 באוקטובר 2013

גם התקשורת האלטרנטיבית מסרבת לחשוף את ההונאה!

עורכי דין ופוליטיקאים מריצים את ההונאה המשפטית הגדולה ביותר ביקום, והתקשורת מסרבת לכסות את הסיפור הזה. ואם זה לא מספיק רע.. גם התקשורת האלטרנטיבית מסרבת לחשוף את ההונאה! מסתבר שחשיפת ההונאה איננה חשובה למגזין "קנאביס.קום" שלא רוצה לספר לקוראיו שהמערכת המשפטית עובדת עליהם.

ב-14 ליוני 2013 קיבלתי מייל:
"אהלן חבר, אני אורן, מנהל המגזין "קנאביס". חשבתי להציע לך לפרסם פוסט בנושא המסמך שלך. זה יכול להיות מאוד מעניין עבור קהל הקוראים שלנו."

כבר באותו היום עניתי:
-היי אורן, כתבתי כמה מילים וזה מוכן עכשיו לפרסום. אני כבר להוט לראות את זה מפורסם!

לאחר 4 ימים ב-18 ליוני אורן ענה לי:
"תשמע, זה מאמר מצויין! אבל - אתה מוכרח לקצר אותו בהרבה (אני יודע שזה קשה). מעטים האנשים שישבו לקרוא 3,000 מילים ואם אנו רוצים להעביר את המסר לכמה שיותר, נצטרך למקד את הטיעונים ולצמצם את התיאורים."

וכבר באותו היום ערכתי\קיצרתי לבקשתו את המאמר והחזרתי לו בצירוף לוידאו שלי מקריא את המאמר המלא\ארוך:
-צמצמתי איפה שהיה אפשר וקיצצתי את החלק השני שמדבר אודות האגודה. מצורף. סלח לי אם זה עדיין לא קצר. הכנתי וידאו של 24 דקות (מהכתבה המלאה) שאתה יכול להוסיף לעמוד הכתבה.

עבר כמעט שבוע ולא שמעתי מאורן - 24 ליוני:
-מה קורה? מקווה שלא התבאסת שפרסמתי כבר את הוידאו..

ואחרי 4 ימים - 28 ליוני:
"כן, ניאלץ לוותר עליו."

מיד עניתי - 28 ליוני:
-את המלל לא פירסמתי, רק שמתי את הוידאו באתר והוא כמעט לא קיבל חשיפות. בכל מקרה אשמח אם תפרסם, אני יכול להבטיח לא לפרסם את המלל במקום אחר, ואפשר גם לערוך ראיון בלעדי אם אתה רוצה להכין לי שאלות.

אורן לא חזר אלי מאז. כנראה שסקופים ואגו יותר חשובים למגזין קנאביס.קום מאשר לחשוף את ההונאה שמריצים עורכי דין על כל צרכני הקנביס.


יום שלישי, 24 בספטמבר 2013

מדוע לבקש משפט הוגן כאשר ברור לנו שזה לא יקרה?

מדוע לבקש משפט הוגן כאשר אנחנו לא מאמינים ששופטים מעוניינים לספק לנו צדק והגינות בהליכים?

1. אנחנו מביאים הוכחות מוחשיות לנוכלות של שופטים ותובעים ספציפיים
2. אנחנו מעמיסים ותוקעים את המערכת שמשעבדת אותנו
3. אנחנו מביכים אותם ומורידים להם ולפקידים את המורל
4. לפעמים זה מביא לביטול כתב האישום
5. אנחנו לומדים את המערכת של האויב ואת החולשות שלה
6. אנחנו לומדים להגיב בצורה יעילה יותר וחזקה יותר
7. אנחנו משמשים דוגמה אישית כי זה צריך להתחיל ממישהו
8. אנחנו מוכיחים שכל המערכת היא שיקרית ולא נחוצה
9. אנחנו מחזקים את עצמנו כי להיכנע ולשלם מיד זה מבאס

ואם רק 2% מהקורבנות שלהם יעשו כמונו כל המערכת תיפול.

יום שבת, 21 בספטמבר 2013

קורבט רפורט: החברה כולה לוקה בתסמונת שטוקהולם

בשנות ה-70, זוהתה תופעה פסיכולוגית מוזרה: במצבי חטיפה טראומתיים, אחוז מסויים של אנשים באוכלוסיה נוטים להתאהב בחוטפים שלהם. אבל אם אנחנו חיים בכלא חברתי-שכלי, אולי יש כאלו שהתאהבו באנשים שחטפו להם את השכל? הפרק של השבוע בקורבט רפורט עוסק בתסמונת שטוקהולם חברתית.


יום שישי, 20 בספטמבר 2013

ח"כ ניצן הורוביץ (מר"צ) מדגים מהו היגיון מעגלי

רוב האנשים לא מעוניינים לשלם מיסים וארנונה - אפילו חבר הכנסת ניצן הורוביץ מסכים איתי שללא כפייה העירייה לא תצליח לגייס מספיק כסף בכדי לפעול. זאת אומרת שרוב האנשים לא תומכים ברעיון של עירייה, וזאת לא פועלת בגלל הרצון של הרוב, אלא אך ורק מכוח הכפייה... אנשים משלמים רק בגלל שהם מפחדים מעונשים ולקיחה בכוח של רכושם וביתם. רוב האנשים אינם מאמינים שהם צריכים את העירייה, ואני חושד שהיחידים שחושבים שכן צריך את העירייה, הם (א) האליטה שמרוויחים ישירות מהקומבינות (ב) עובדי העירייה והממשלה (ג) שטופי מוח הלוקים בתסמונת שטוקהולם. וכאמור, ח"כ ניצן הורוביץ מסכים איתי שאלו אינם רוב האנשים, שכן, ללא כפייה המערכת לא תפעל. אבל הוא בעד "מינימום כפייה".

"מינימום כפייה" אמרת? ניצן טוען שלדעתו רוב האנשים מעוניינים לשלם, אבל העובדה שאנשים משלמים מיד ובכך נמנעים מהתוקפנות של העירייה, איננה מעידה על פחות כפייה. גם איום בתוקפנות הוא כפייה. כאשר מאלצים מישהו לעשות משהו תחת איום, שאם הוא לא יעשה, אז יקרה משהו נורא, זו גם כפייה. מיותר לציין כי גם שודד בנק מעדיף מינימום כפייה ומקסימום שיתוף פעולה. ניצן מוסיף שהוא "לא פופוליסט, ולכן לא מתכוון לפעול לביטול כפיית תשלומי הארנונה, שהם מקור ההכנסה העיקרי של העירייה".

אז..

1. החוק הוא כפייה בגלל שהוא חוק
2. רוב האנשים רוצים לשלם, בלי כפייה זה לא יעבוד
3. אתה משלם כדי שיהיה חוק שלא יזרקו אותך מהבית, יזרקו אותך מהבית אם אתה לא משלם
4. אני בעד מינימום כפייה, אני לא מתכוון לעשות כלום בקשר לכפייה