אתה "מודה" או "כופר" באשמה?

כאשר מישהו מעלה השערה (ש-"אתה אשם" או ש-"יש אלוהים"...), הדרך השימושית ביותר לענות היא לא לומר "אתה טועה", אלא "תוכיח".

אפילו אם זו רק ההשערה ש-"לכל אחד יש את הזכות למשפט הוגן". בירוקרטים מעוניינים לגרום לך להודות להם על כך שהם מביאים אותך תחת איומים להיתווכח איתם כאשר הם מאשימים אותך בדברים לא נכונים. אין בכלל שום הוכחה שאני צריך לשאת בנטל של משפט מלכתחילה.

כמו בכמעט כל ויכוח בין דתיים לאתאיסטים, הדתיים תמיד ינסו להוציא טענה מפי האתאיסט ש-"אין אלוהים". אז, הם ינסו להפיל את נטל ההוכחה על מי שמסרב לקבל את ההשערה שלהם. זה בדיוק המקרה עם בירוקרטים -הם רוצים שאנחנו נהיה אסירי תודה על כך שהם גוררים אותנו למשפט.

ומה אם אתה באמת ובתמים, לא יודע פשוט האם אתה אשם או לא? אין לך שום סיבה להפציר כבר בתחילת המשפט "מודה" או "כופר". לפי "החוק", וההיגיון, הפצרה אמורה להימסר מתוך הבנה מלאה של כתב האישום. זו הסיבה מדוע על פי תורת המשפט הקלאסית והמודרנית, יש שלב שנקרא "קדם משפט" -בו כתב האישום הוגש, ומחכים למועד ההקראה וההוכחות. מהשלב הזה, התביעה איננה רשאית לערוך שינויים בכתב האישום, ברשימת העדים והראיות. על התביעה להכין את הטיעון שלה לפני שהיא גוררת אותך למשפט. בשלב הקדם משפט, אתה זכאי לקבל לידך את כל חומר החקירה, רשימת העדים והראיות שישמשו כנגדך במשפט. לתביעה אסור במהלך המשפט להוסיף ראיות או עדים, אבל לך, כן מותר. בכל שלב.

זו בדיוק הסיבה מדוע לפי השיטה של מארק סטיבנס, אנחנו לא מפצירים "מודה" או "כופר" באשמה, אנחנו דורשים שראיות לסמכות יוצגו, או שלפחות, התביעה תעלה טענה ספציפית לגבי אילו ראיות ועדים יש לה בכדי להוכיח שהייתה סמכות, ושיש סמכות כרגע לקיים משפט. גם ההפצרה של "מודה" וגם ההפצרה של "כופר" הן השערות. ברגע שאתה יודע מספיק בכדי להפציר כך או כך, המרוץ מתחיל. אולי אתה אשם, ואתה פשוט לא יודע את זה? אבל אנחנו יודעים, מניסיון, שהבירוקרטים מעדיפים לרקוד מסביב העניין הזה מאשר פשוט להראות שיש להם קייס, שיש להם מספיק ראיות כבר בהתחלה. לפחות כאשר מדובר בעבירות תנועה ועניינים של סמכות ותחולה.

בויכוחים בין דתיים לאתאיסטים, הדתיים כמעט תמיד ינסו להוציא השערה מפיו של האתאיסט, ואז הם יעלו השערה משלהם ויאמרו שהראיות לא מצדיקות את המסקנה, בשל שההגדרה של האתאיסט לאלוהים לא מתאימה.

ביום שבירוקרטים יציגו ראיות לסמכות ותחולה, כלשהן, האדמה תרעד. אבל עד אז, אני לא אפציר "כופר" בבית המשפט. בנימוס, אני אמשיך להציג את דרישותי לראיות, וכמו שצפוי, הם, בשלב מסויים יכניסו לתיק הפצרה של "כופר" בשמי. זה בערך כמו לחתום בשמי שאני מבין, בשעה שהם נמנעים מלהציג את הקייס ש(אין)להם.

כל עוד הם, הפסיכופתים בגלימות שחורות עם החיילים במדים כחולים, יגררו אותי לבית המשפט שלהם, אני ימשיך להתעקש על העניין הזה. תראו לי את העובדות. זה לא איזה טיעון משפטי חלש ש-"לא תופס פה" או משהו שכזה. אני לא מדבר על "זכויות", או על זכויות ש-"חוקי היסוד מעניקים לי". אני פשוט דורש ראיות, עובדות מהמציאות שמראות שההשערה שלהם נכונה, מעבר לדעה והטעם האישי שלהם והרצון שלהם שזה יהיה נכון.

מניסיון, כאשר אני מותקף על ידי ביורוקרט, אני תמיד אמנע מלהעלות השערות משל עצמי, כמו "החוק לא חל עלי" או "אני לא חייב לציית לחוק", "אין לכם סמכות" וכו' וכו'. זה לא שזה לא נכון, אבל זה פשוט לא שימושי בויכוחים עם פסיכים שקרנים כמו "משרתי הציבור" (ואני בכוונה כבר לא אומר "שלנו"). השיטה הזו, מביאה לכך שזה יהיה בלתי אפשרי עבורם לשלול את העמדה שלי. אין לי עמדה, אני רק שואל שאלות שהן מאוד רלוונטיות. הכלל הידוע של "אילולא" יכול להוכיח עד כמה השאלות שלי רלוונטיות. בנוסף, כשאני פועל לפי השיטה הנ"ל, אני מביא אותם לבצע עוד שחיתויות משפטיות וחריגות מהכללים שהם קבעו לכולנו, ובכך אני משיג עוד ראיות לכך שהתיק צריך להיזרק החוצה מבית המשפט מיד. לא רק שלתובעת אין ראיות, אלא שעכשיו לי יש ראיות שהתובעת פועלת בחוסר תום לב ושהשופט צריך להיפסל.

ובמצב הזה, השופט מחזיק ב-"תפוח אדמה לוהט". אם הוא ימשיך לכסות על הרשלנות הפלילית החמורה של התובעת, הוא "יזכה" בבקשת פסלות, עתירה לבית המשפט העליון לפסול אותו ואף בתלונה בפני ועדת מינוי שופטים. האפשרות השניה שלו היא לזרוק את תפוח האדמה הלוהט הזה אל עבר התובעת, ולהורות לה לסלק את כתב האישום בעצמה ומיד. במקרה הזה, אנחנו נגיש כנגד התובעת -תלונה בפני ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין -על כך שביודעין היא גררה אותנו למשפט כאשר אין לה ראיות. בשני המקרים כמובן, לא ינקטו סנקציות אישיות כלפי התובעת או השופט, אך זה עדיין לא נעים, ואנחנו בכל זאת נמשיך ללחוץ על כך שכן ינקטו סנקציות, כי זה מה שהצדק דורש. זה מאוד חשוב לזכור שבסופו של דבר, השופט הוא זה שמחליט היכן נשאר תפוח האדמה הלוהט הזה. הוא יכול להאשים את התובעת ולטעון שהיא התרשלה, שהיא ביצעה "תקלות פרוצדורליות". והתובעת? ברוב המקרים היא תזרוק את תפוח האדמה הלוהט אל השוטר ותאשים אותו שהוא התרשל במילוי הטפסים, או שהוא היה במשימה חשובה ולכן לא יכל להגיע למסור עדות. כך או כך, ישנו תפו"א לוהט בחדר ברגע שאתה מתעקש על השאלות הלא נעימות הללו, כשאתה שואל על ראיות, עובדות ועדים -שפשוט אין.

פמיניזם: "צריך לחנך בנים לא לאנוס"

תנועה פמיניסטית בשם "אחת מתוך אחת" וקמפיין בינ"ל בשם "הסרט הלבן" טוענים שכל הנשים הן קורבנות של אונס. אם אני לוקח את הטענה ש-"כל הנשים נפגעות מתקיפות מיניות" אני יכול להסיק שהכוונה היא לומר שכל הגברים מרוויחים מאונס (וזו בדיוק העמדה של סוזן בראונמילר, פמיניסטית קיצונית). כשאני שומע שיש לחנך את כל הבנים לא לאנוס, אני יכול להניח שהכוונה היא לומר שכל הבנים אנסים מטבעם (העמדה של מריל פרנץ', פמיניסטית קיצונית). נראה שכל ההבדל בין פמיניזם קיצוני לפמיניזם הוא השימוש בלשון נקייה עבור אותם הרעיונות הארסיים.


רובם המוחלט של האנסים מדווחים כי חוו אלימות מצד ההורים בילדות. מה זה אומר? זה אומר שפמיניסטיות רוצות שהורים מכים ומתעללים יחנכו את ילדיהם לא לאנוס. בהצלחה עם זה!

מוטב היה אילו הקמפיינים האלו היו אומרים "תגידו להורים לא להרביץ לילדים" ולא רק בגלל שהילדים עלולים לגדול להיות אנסים, אלא, בעיקר בגלל שילדים הם מספיק זכאים ליחס שוויוני ומוסרי ולא מגיע להם לקבל מכות או התעללות. פמיניסטיות, תפסיקו בבקשה לשקר ולהשמיץ גברים, ולומר ש-"צריכים לחנך את הבנים לא לאנוס". זה טפשי בדיוק כמו לומר ש-הורים מכים, הורים שמתעללים או הורים שמזניחים בצורה נפשעת את ילדיהם צריכים לחנך את ילדיהם לא לאנוס.

חשבון פשוט: מדינה לא עוזרת לעניים, היא דופקת אותם

זה נחמד לחשוב שיש אפשרות כזו לקיים דבר כזה שנקרה "מדינה" - סוג של דרך חיים שכזו בה מעורבים כולם, מערכת שדואגת לכולם - דואגת לעזור לעני ודואגת לשמור על כולם מהעשיר. כן בטח. רק שזה ממש לא היגיוני, והפעם אני אדגים כיצד הבנה בסיסית של הרעיון של מסים - מראה שאין דבר כזה.

אוקיי, אז יש לנו שני סוגים של מס. בגדול. יש לנו מס שנלקח מהעשירים, הוא מדורג, ככל שאתה עשיר יותר לוקחים לך יותר, את זה משלמים העסקים על ההכנסות שלהם, ויש לנו מס בצד המוצר, מס שמשלם הלקוח - מס שחל על כולם: מע"מ.

אם המדינה רוצה, סליחה, צריכה יותר כסף, יש לה שתי אפשרויות: להעלות את המיסים על העשירים, או להעלות את המיסים על כולם. אחד הדברים הטובים בלהיות עשיר, זה שאתה עשיר. שיש לך בחירה ויכולת. אם המס שאתה נדרש לשלם עולה גבוה, אתה יכול להעביר את העסקים שלך למדינה אחרת, ולא חסרות מדינות שיהיו מוכנות לתת לך תנאים טובים יותר אם תחליט להגר אליהן. אפשרות אחרת שיש לך בתור עשיר, אם נניח מעלים לך את המס, זה לייקר את המוצר. וזה לא הולך לפגוע לך במכירות, בגלל שהמחיר יעלה גם אצל המתחרים שלך. המס חל על כל העשירים, וגם אם היו בוחרים להעלות את המס רק על יצרן אחד ולא על כולם, זה עדיין לא היה פועל. אז אתה מעלה את המחירים, מרוויח את אותו הכסף, ומי שמשלם הם הלקוחות, המעמד הבינוני והנמוך. אם אתה עוזב את הארץ, יש פחות הכנסות ומקומות עבודה. אם אתה מעלה את המחיר, העניים משלמים יותר. אם כופים עליך מחיר מקסימלי למוצר וזה לא משתלם לך, אתה סוגר את הבאסטה ומשקיע במדינה אחרת. ואל תחשבו שאפשר למנוע את זה.. אם באמריקה מעלים את המסים על עסקים מסויימים, פה בארץ נשמח להציע למשקיעים לברוח אלינו עם הכסף שלהם. תמיד תהיה מדינה גרועה יותר שתשמח שאתה בא אליה.

ויש כמובן את האפשרות השנייה - להעלות את המס על כולם. את המע"מ. וזו כמובן, האשליה הגדולה ביותר, מאחר שהמע"מ שהוא 18% וזה בערך יום עבודה בשבוע, הוא מס שלוקח לעניים כחמישית מהכסף, ולעשירים, הרבה הרבה הרבה (ועוד הרבה פעמים הרבה) פחות. העשירים לא מבזבזים את כל ההכנסות החודשיות שלהם על מוצרים ושירותים. הם חוסכים, משקיעים, מעבירים לחו"ל, קונים מניות וכו' וכו'.

אז יש לנו מס שחל על העשירים והעניים משלמים אותו, ויש לנו מס שחל כביכול, ורק כביכול, על כולם, והעניים משלמים את רובו, תמיד. איך שלא תראו את זה, המדינה מתקיימת על חשבון העני. היא מייצרת את העשירים ומתקיימת על גב העניים. ככה זה מדינה, ככה זה תמיד יהיה. חשבון פשוט.

אין פשעים ללא קורבן!

אי תשלום ארנונה, עישון מריחואנה, נהיגה ללא חגורה או פשוט לא לשלוח לבירוקרט דף\טופס מסויים כאשר הוא מבקש שנשלח (דווח מס)...

אם אני הייתי מצביע על מישהו, ואומר לכולם שהוא ביצע פשע, נניח גניבה או רצח, והמישהו הזה היה נכנס לכלא ל-3 או 20 שנים... ואז, היה מתברר ששיקרתי, שפשוט רציתי מהסיבות שלי, שהוא יכנס לכלא... איזה עונש אתם חושבים שהיה מגיע לי? טוב, ומה אם זה לא רק הרצון שלי אלא שאני ועוד כמה חברים החלטנו ביחד שאנחנו רוצים שהחברה תתיחס למישהו כאילו שהוא ביצע פשע, נניח אנס מישהי, שלעולם לא הייתה קיימת.. זה היה בסדר? אם אני ועוד 5 חברים הכנסנו פתקים לקופסה ושם כתבנו את הרצונות שלנו, ויצא שרובנו רוצים שאדם X יחשב כמי שביצע אונס או רצח ויענש, האם זה פחות חמור מאשר מצב בו רק אני לבד בחרתי להעליל עלילה על מישהו, לספר על פשע שלעולם לא קרה?

אהה.. לפני שניכנס לעניין של הדמוקרטיה ונגיד שהחוק הוא יותר מאשר הבחירה של 3 או 5 אנשים, אני רוצה להפנות אתכם לקטע שהופיע בבלוג לפני כשלושה חודשים: "לנפץ אשליה פוליטית: החוק משקף את רצון העם. (שלושים שניות על האשליה שהאנשים בוחרים את החוק)"

עכשיו אנחנו מבינים, שחוקים יכולים להיות הרצון של 5% מהעם ולא יותר. קחו למשל את הבחירות האחרונות לעיריית תל-אביב, שם לא-הצביעו כ-78.3% מהתושבים. חולדאי זכה בקצת יותר ממחצית הקולות של אלו שכן הצביעו. תעשו את החישוב בעצמכם כמה תמיכה יש לפקודת העיריות עכשיו. האם זה מונע מפקחי העירייה לפזר מכתבי כופר לכל מי שחונה בחניה שהם סימנו בצבע אדום או כחול? ברור שלא. הם מקבלים כסף, ורק ממלאים פקודות.

ומה אם היינו חיים בתקופה בה אנשים עדיין מאמינים במכשפות ושדים? אם אני הייתי מצביע על מישהי ואומר שהיא מכשפה, האם זה היה פחות גרוע מבחינה מוסרית מאשר אם הייתי מצביע עליה ואומר שהיא גנבת או רוצחת? מה שמשנה פה זה התוצאה הצפויה והרצויה. המטרה של פשעים ללא קורבן היא שהחברה תתיחס לנאשמים כאל אנשים שביצעו פשע, עם כל מה שזה אומר.

מסיבה שכנראה לעולם לא תהיה לי ברורה, כאשר אנשים שקוראים לעצמם "המדינה" או "הממשלה" מבצעים פשעים שכאלה, אנשים קוראים לזה "טעות" שיש לתקן. אין אשמים, אין אחריות אישית לאף אחד מהמעורבים, מאות אלפים של קורבנות שהואשמו בפשעים שלעולם לא קרו -לא יפוצו.

אני אישית חושב שכאשר אדם מעליל על אדם אחר פשע שלא קרה, הראוי הוא שהוא יקבל את אותו העונש שהיה מקבל זה שהוא העליל עליו. אם מישהו האשים אותי ברצח, הוא צריך לשבת על רצח כמו כל מי שנתפס עם כוונה לרצוח ונעצר.

אז מה הפואנטה שלי פה? שצריך לדרוש פיצוי? זה בלתי אפשרי! אין שום סיכוי בעולם שינתן פיצוי ראוי לכל אלו שנפגעו ממעללי השווא של הממשלה על פשעים שלא קרו מעולם. הם עשו כזה נזק, שכבר אי אפשר יהיה לתקן אותו, וגם אם ינתן פיצוי חלקי לחלק מהקורבנות, זה לא יצדיק מחילה וסליחה על הנזק שנגרם. זה בערך כמו שאני אשדוד בנק, ואחזיר עשירית מהכסף שנגנב. אז מה כן הפואנטה שלי פה? הפואנטה היא שלא רק שאי אפשר לתקן את הממשלה -גם לא ראוי לתקן את הממשלה. נכון, עדיף לצמצם נזקים, להפחית ולהפסיק את הפשעים של הממשלה, אך זה ממש לא ראוי לתת לה להמשיך לפעול אחרי דברים שכאלו. וזה באותה המידה לא ראוי להצטרף אליה, לרוץ לכנסת, לבחור בבחירות וכו' וכו'.

שוב, אני רוצה להזכיר לסיום, ככה שזה ישב לכם טוב טוב על הרגש, שאם אני הייתי מעליל על מישהו עלילה, מספר שהוא רצח או אנס... אתם לא הייתם סולחים לי, גם אם אני הייתי לבסוף נכנע ללחץ ומודה שזה היה שקר. אם לי הייתה כנופיה שאני הייתי המנהיג שלה, והכנופייה העלילה על אנשים כאלו עלילות, לא הייתם מצטרפים לכנופייה רק על מנת לשנות אותה. אני חושב שממש לא היית רוצים שום קשר לכנופייה שלי. אבל משומה, בגלל שקוראים לכנופייה הזו "ממשלה".. ויחסי הציבור הם ש-"זו המדינה שלנו"... אנשים ממהרים לסלוח ולשכוח שזה פשע.

וזו לא "המדינה שלנו" בהחלט לא. אני ואתה לא תופסים אנשים ומענישים אותם - המדינה היא כינוי נוסף בסה"כ לאותה הכנופייה שמכונה "הממשלה". אלו רק הפוליטיקאים ומשרתיהם הנאמנים שמכנים את עצמם "אני המדינה". שאתה מגיע להישפט, או שעוצר אותך שוטר בגלל שלא חגרת חגורת בטיחות, אותו אדם מכנה את עצמו, תמיד, כ-"אני המדינה". והסיבה היחידה שהוא מכנה את עצמו "המדינה" זה בגלל שאנשים ממהרים להסיר אחריות אישית למעשים של אלו שמכנים את עצמם "מדינה". השוטר לא אשם שהחוק פוקד עליו לכלוא משתמשי מריחואנה, הוא "רק ממלא פקודות". השופט לא אשם, זה הפוליטיקה. גם הפוליטיקאים לא אשמים, "זה אנחנו הבוחרים" שאשמים. כשזה ממשלה או מדינה, אנחנו תמיד נופלים להאשמה עצמית כאילו אנחנו לא הצבענו מספיק חזק בכדי שהחוק ישונה. הם, אף פעם לא אחראים למעשים שלהם באופן אישי.

ברדלי מלונדון ביטל דו"ח תעבורה בפעם ה-11

שוב פעם השיטה של מארק סטיבנס עובדת בשביל ברדלי, הפעם הוא אפילו קיבל אישור בכתב על ביטול הקנס והסבר מדוע הקנס בוטל. ההסבר שניתן הוא שהקנס בוטל בשל תקלות פרוצדורליות. כן... התובעת לא הצליחה להביא ראיות או משהו שכזה...

השיטה היא בסה"כ לשאול את חיות הטרף האלו שאלות לגבי השטויות שהם מקיאים מהפה שלהם, כמו למשל שיש להם סמכות, שהחוקים שלהם חלים עלינו וכו' וכו'. אנחנו פשוט רוצים שהם יבדקו את הדעות שהם מספקים לנו ויאמתו את הטענות שלהם.

אנחנו יודעים שהם לא יכולים, אנחנו יודעים שאין ראיות. כל מה שהם מסתמכים עליו זה פחד ואלימות.


http://marcstevens.net/articles/eleventh-ticket-kicked-england-congrats-bradley.html

למה שמאלנים כל-כך מפחדים מקפיטליזם?

יש לי המון אמפטיה לפחד של השמאלנים מהשוק החופשי. כולנו רוצים להוזיל את מחירי הדיור - אנרכיסטים, ימנים ושמאלנים - אבל מה בדיוק הדרך שלנו להגיע ליעד הזה? מי שכבר מבין את זה, לבטח כבר די עייף ומשועמם מהנושא. אבל אני חושב שזה עדיין מאוד חשוב להסביר למי שלא מבין, כי כמו שזה נראה, יש המון אנשים שלא מבינים את ההיגיון הבסיסי של הכלכלה.

הפתרון של האנרכיסטים להוזלת מחירי הדיור: שוק חופשי. על מנת להוזיל את מחירי הדיור, כל מה שדרוש זה שוק חופשי באמת. אם כיום הדירות עולות X ויש ביקוש גדול לדירות במחיר X חלקי עשר, הפתרון ההיגיוני ביותר הוא לבנות עוד דירות, להגדיל את התחרות, כלומר את ההיצע, דבר שמוביל להורדת המחירים.

לשמאלנים יש פתרון אחר, הם רוצים שהמדינה תבנה דירות למי שלא מסוגל לשלם את המחיר X, ושהמדינה תכפה על בעלי דירות להוריד את המחיר. זה כמובן הרבה יותר מורכב ומסובך מהפתרון הפשוט של השוק החופשי, אבל יש סיבה לכך. יש סיבה מדוע השמאל מעדיף פתרונות מסוג שכזה. זה לא -סתם- שהם מפחדים מהשוק החופשי. בשביל להבין מדוע המשאלנים מפחדים מהשוק החופשי כל-כך, יש צורך להבין מה עושה הימין...

הימין: תמיד גאים בעצמם על תפישתם האינטילגנטית לגבי הכלכלה, תומכים בפה מלא בשוק החופשי, בקפיטליזם - אבל עם מגבלות. על פניו, אנחנו עלולים לחשוב שהימנים הם המציאותיים והשמאלנים הם תמיד ההזויים. אבל זה ממש לא כך. לימין יש גם דאגות -הימין מבין שהדרך היחידה ההיגיונית להוריד את מחירי הדיור (מבלי לשבור לשוק את הרגליים ולשתק אותו) היא השוק החופשי. לכן, הם תומכים בשוק החופשי - אבל זה לא באמת חופש מה שהם מציעים. הם מציעים שחרור מסויים של ההגבלות על השוק, אך הם רוצים עדיין להחזיק ולהגביל את השוק ברמה מסויימת. החופש שהימין מציע הוא בערך כמו החופש של תרנגולות חופש - יש להן חצר גדולה, מרחב, אבל הן עדיין חיות בתוך שטח סגור. הן עדיין הולכות לשוחט בסופו של יום. וזו בדיוק הסיבה של המשאל לחשוש מהשוק החופשי. השוק החופשי של הימין מעוניין לאפשר לעוד דירות להיבנות, בעוד שהממשלה עדיין מרוויחה מכל העסק על ידי מכירת קרקעות, רישוי ומיסוי. ברגע שמחירי הדירות הופכים לזולים מדי בכדי להיות סופר רווחיים למשקיעים, הממשלה הימנית עוצרת את השוק וחונקת את הצרכן.

כאנרכיסט, אני חושב שהימין עוסק בניצול ציני ומרושע של ההבנה הכלכלית שלו, וזה לא פלא בשבילי שהשמאלנים מפחדים מהשוק החופשי היחיד שהם מכירים - זה של הימין הפוליטי. הפתרון האנרכיסטי הוא מאוד פשוט: תנו לכולם את החופש לעשות את מה שהם רוצים כל עוד הם לא פוגעים בחופש של אחרים לעשות את מה שהם רוצים. המחירים של הדירות יקרים? סימן שיש המון כסף לעשות בדירות - אז אנשים ימהרו להשקיע בבניית דירות, המחירים ירדו, עד לרמה בה כבר לא משתלם להשקיע בדירות חדשות. אז נגיע לאיזון, הקצב של הבנייה יתאזן ומספר הדירות יגדל בהתאם לגודל השוק. בהתאם לביקוש ולצרכים ובהתאם למגבלות והמחיר של הבנייה. הימנים לא רוצים את זה בגלל שזה אומר שהמחירים של הדירות שבבעלותם ירדו, ואם להיות כנה, אני בטוח שיש גם שמאלנים שיש בבעלותם דירות, והם מעדיפים את ההגבלה על השוק, ששמה את ידם על העליונה במצב הנוכחי.

אז כן, השמאל ללא ספק הוא יותר "הזוי" מהימין, אך מי שלא רואה את הרשע והניצול בימין, לא מבין מדוע השמאל כזה הזוי. החופש שהשמאלנים ההזויים מכירים הוא החופש המוגבל של הימין. חופש שמספק להישרדות החיים בארץ, ולא יותר מזה. חופש שדואג להיות מוגבל למצב שישאיר את העשירים עשירים. שחרור איטי, מבוקר ומוגבל של חופש התחרות והמסחר.

המערכת הכלכלית כיום מנצלת את הכוח של השוק החופשי לגדילה, אך מגבילה את החופש של השוק על מנת שרק העשירים ירוויחו מהחופש הנ"ל. זו בדיוק הסיבה מדוע שמאלנים שונאים כל כך את השוק החופשי, את הקפיטליזם. הם רואים שיטה שבה החופש ניתן רק לעשירים. אבל השמאל צריך להתפכח, להתעורר ולהבין שהאשליה של חופש היא לא אותו הדבר כמו חופש.

קפיטליזם זו הגדרה למצב בוא אדם מקים עסק (מסעדה, רשת מסעדות, מלון, מוסך, מפעל, עסק של ייבוא או חנות\חנויות), מעסיק עובדים תמורת משכורת, ומצב בו האדם אחראי לתוצאות מעשיו. הוא יכול להשקיע בשיפור העסק, או לבזבז על הנאות -הכל לבחירה שלו. אם בעל עסק ישתמש ברווחים של העסק למטרות הנאה ויבזבז את כל הכסף על מותרות, מה שיקרה זה שהעסק שלו יהפוך לפחות ופחות מוצלח. אנשים אחרים יקימו עסקים מתחרים, ישקיעו את הרווחים שלהם בעסק ויעקפו אותו באיכות השירות והמוצר. זה מה שנקרא שוק חופשי. תחרות. אתה אמנם יכול לגבות מחיר גבוה ככל שאתה רוצה, אבל אם תנסה למכור פיתה עם שניצל ב-100 ש"ח כנראה שאף אחד לא יקנה אצלך במסעדה. בשביל לשרוד את התחרות אתה צריך להוריד את המחיר מספיק בכדי שאנשים ירצו לקנות אצלך ולא אצל המתחרים. פה, הצרכן מרוויח. הסיבה שהשוק החופשי של הממשלה, בין אם זו ממשלת ימין או מרכז, הוא לא שוק חופשי, שמה שיש לנו היום זה לא קפיטליזם, היא שכיום בעל עסק נהנה מאי תחרות כתוצאה ממחסומים של הממשלה על הכניסה לתחרות. אם יש לך מסעדה, אתה נהנה מכך שלא כל אחד יכול להתחרות בך, אלא רק מי שיכול לעמוד בהוצאות של הוספת מע"מ למחיר הסופי, תשלומי מס הכנסה, ארנונה עסקית + מס שילוט, הוצאות על רואה חשבון וכו'. וזה עוזר לך לשמור את המחיר של המוצר גבוה, וזה דופק בעיקר את הצרכנים - כלומר, את רוב האנשים. וזה דופק גם אותך, כי בסופו של יום, גם אתה צרכן בכל מקום אחר שהוא לא המסעדה שלך. בשוק הבנייה\דירות המצב חמור הרבה יותר, מאחר ולא רק שיש מחסומי כניסה לתחרות בדיוק כמו במסעדה, אלא שיש הגבלה מוחלטת על כמות המתחרים. המגבלה הזו מטיבה עם כל מי שמצליח להיכנס לתחרות אך דופקת את כל השאר.

בסופו של יום, אלו שבאים בטענות כלפי "הקפיטליזם הנצלני" לא באמת מבינים מהו קפיטליזם, לא מבינים שקפיטליזם זה הפתרון היחיד לכלכלה שפויה ומוסרית. הם מתבלבלים בין קפיטליזם לממשלה שמשתמשת בשוק חופשי שאותו היא מגבילה. הכעס מופנה כלפי אלו שהצליחו לעבור את המחסומים שהטילה הממשלה, הם, נחשבים "רעים" ואגואיסטים בגלל שהם זוכים לאפשרות (שהממשלה מייצרת עבורם) לגבות מחיר יקר עבור הדירות שלהם. במקום שאלו שנדפקים מהשיטה ילחמו במגבלות שהממשלה מטילה על השוק, כנגד העובדה שהממשלה מונעת מהשוק החופשי ליצור איזון בין הביקוש וההיצע של דירות, השמאלנים שבהם רוצים לייצר פתרון קסם מסוג דיור ציבורי. הימנים שבהם, מאשימים את השמאל בהגדלת הממשלה שבאה בעקבות פתרון הקסם הזה.

ובסופו של יום, השמאלנים באמת נראים הזויים יותר, ולא רק נראים אלא שהם באמת הזויים עם פתרונות הקסם שיש להם לבעייה מחירי המחייה. הם רואים את עצמם כאנשים שרוצים לעזור לנזקקים, כאנשים יותר טובים מהאגוטיסטים העשירים. רוב האנשים שמדברים על "לעזור" אין להם איך לעזור. אלו שיש להם ורוצים לעזור, פשוט עוזרים, לא מדברים. זה די מטופש לדבר על כמה חשוב לעזור לאנשים, כשאין לך איך.

והממשלה הרי, אין לה באמת שום דבר מלבד מכונה שמדפיסה כסף, וחיילים שמוכנים להפעיל אלימות וכפייה על כולם. הפתרונות שמבוססים על "הממשלה תספק" או "הממשלה תכפה על כולם כך וכך" הם פתרונות מסוג "צריך לעזור לנזקקים" - ומי שמציע את הפתרון איננו זה שמסוגל לעזור לנזקקים בעצמו. אם אנחנו באמת רוצים לעזור לנזקקים -עלינו להלחם במגבלות שהממשלה מטילה על השוק החופשי ולא לעזור לממשלה לעזור לנו. הממשלה לא באמת יכולה לעזור לנו בכלום - אין לה כלום. כמו שאמר הפילוסוף ניצ'ה: "כל מה שהממשלה אומרת -שקר, וכל מה שיש לממשלה -היא גנבה". אנחנו לא צריכים את העזרה של הממשלה במימון הלימודים, בניית תשתיות והוזלת מחירי המחייה והדיור - אנחנו צריכים שהיא תפסיק להתערב בשוק החופשי שמטבעו שואף ומביא לשוויון בין ביקוש להיצע.

לעולם אל תרים יד על אישה אפס שכמותך!

לעולם אל תרים יד על אישה אפס שכמותך אפילו אם היא זו שהתחילה להכות אותך. אישה היא דבר חשוב ואתה סתם עוד גבר.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4464158,00.html
"יכול לקרות לך? מתחבא איפשהו בתוכך? יודע מה, אל תענה.
פשוט תקשיב לעוד גבר אחד שהיה בטוח שהוא לעולם לא ירים יד"

מגזין בלייזר ו-ynet מביאים לנו עוד שטיפת מוח פמיניסטית, והפעם מפיו של mangina שמתוודה ומספר על הפעם שהוא הוריד לאישה סטירה. מה שהוא רוצה להסביר לנו, זה שכל גבר יכול להיות כמוהו. כלומר שהוא לא שונה מאיתנו, ושזו אחריות של כולנו להתבייש בעצמנו, בין אם אנחנו מכים נשים או לא. ושבשום פנים ואופן, אסור להכות נשים.

מדוע האבחנה הסקסיסטית הזו בין אישה לגבר? מדוע לא פשוט לומר "אסור להכות אנשים"? כי השטיפת מוח באה לצייר לנו את המין הגברי בתור המכה והאלים היחיד או לפחות העיקרי. כאילו המקרה שלו משליך על כולנו. כאילו שאין שום בעייה שכיחה בחברה של נשים שמכות גברים. לדעתי, הבעייה של אלימות מצד נשים כנגד גברים, נפוצה בהרבה יותר, אך גברים מתביישים, סולחים, מבליגים ואפילו אם הם יתלוננו, אף אחד לא יקח אותם ברצינות, אף אחד לא יעניש אישה על כך שהיא נתנה סטירה לגבר. הוא בטח התחצף וזה היה מגיע לו!

הסיפור שלו הוא סיפור נדוש של גבר שיוצא עם בחורה פסיכית ונצלנית שמרגיזה ומקניטה אותו בנוסף לכל. אבל זה בסדר כמובן, כי אנחנו מדברים רק על הדברים הרעים שהוא עשה, בגלל שהוא גבר. לא בגלל שום סיבה אחרת.

ושימו לב לפנינה הזו מתוך הכתבה: "נסענו למיון, כששאלו מה קרה, אמרה שהיא הרביצה לי בצחוק עד שנמאס לי ודחפתי אותה מהספה קצת יותר מדי בכוח. היא צחקה, האחות צחקה איתה." -כי בחברה שלנו זה בסדר להרביץ לגבר "בצחוק". זה אפילו הצחיק את האחות במיון.

"בשבוע שאחר כך אכלתי סרטים שהנה כל רגע המשטרה תיכנס לחנות ויעצרו אותי מול הלקוחות והמשפחה, והבושה שלי תכתים את כולם. הרגע הזה לא הגיע. היא לא התלוננה במשטרה וגם לא גילתה לאף אחד, אפילו לא לאחיות שלה." -משומה, אני לא יכול לדמיין אישה אוכלת סרטים מפחד שהמשטרה תרדוף אחריה בגלל שהיא סתרה לגבר. הדימיון שלי פולט החוצה מחשבה כזו. למרות שכמו שציינתי, אני ממש בטוח שאת רוב הסתירות נשים מחלקות.

אני מציע שנתחיל לזרוק נשים לכלא כשהן סותרות לגבר, מטרידות אותו בכל צורה או דרך, או שנפסיק פשוט לשלוח גברים לכלא. אולי גברים גם צריכים אפליה מתקנת בנושא הזה... איפה הפמיניזם והשוויון שלו איפה? אהה.... שוויון זה רק איפה שמשתלם ונוח לנשים. ברור. כשהיחס השוויוני הופך למעמסה וקוץ בתחת, עושים הבדלה ענקית בין גברים לנשים! אל תרים יד על אישה! (זה בסדר להרים יד על גבר)



וקצת על המציאות של אלימות כנגד גברים

לא, זה ממש לא טפשי לבקש ראיות לסמכות משוטר!

אחד הדברים שאני לא מוכן לשמוע, זה פחדנים שמטיפים לכניעות וכפיפות לממסד. למשל, כשאתה מספר לחברים המדינאים שלך שאין באמת חובה מעל אף אחד לציית לחוק, והם עונים ש-"זה טפשי לבקש משוטר ראיות שאתה חייב לציית לחוק... זה נכון שאין ראיות, אבל אם לא תציית אז תענש...". זה ממש לא טפשי להביך את השוטר ולחשוף את הטמטום והצייתנות העיוורת שלו. לומר שזה טפשי לשאול שוטר על ראיות זה לתת לגיטימציה מרצון חופשי למעשי האיוולת של המשטרה. זו פחדנות גדולה!

השוטר שאומר שאתה חייב לציית לחוק, לא הולך לומר ש-"זה טפשי.. אין ראיות... אי אפשר להוכיח שזה נכון" כי אז כל העמדה שלו נופלת לפח, וכל מה שנשאר לו לומר זה "תציית בגלל שאני רוצה שתציית. בגלל שאני מאיים עליך.".

השוטר רוצה להיראות הגון, ישר, וטוב לב בעיקר. הוא לא רוצה להישמע כמו אדון לעבדים או להישמע לגמרי כמו טרוריסט. לכן הוא תמיד ישתמש בכשלים לוגיים כמו היגיון מעגלי, בשם הרצינות, אין לי זמן לזה וכו' וכו'. יש לו זמן לעצור אותך אבל אין לו זמן להוכיח שהוא צודק.. נו באמת! אם התעמולה והאשליה לא הייתה חשובה למערכת, לא היו מנסים לשכנע אותך שאנשים טובים מצייתים לחוק. שהחוק שומר עלינו ולכן אנחנו חייבים לשמור עליו. לא היו מכסים את זה בכל כך הרבה תעמולה, אם פשוט היה אפשר לאיים על כולם, כל הזמן. אבל אי אפשר לעבוד על כולם, כל הזמן, ולכן יש את התעמולה והאשליה הזו.

זה רק החבר המתנשא והמטומטם שלך שיכול להגיד "אין ראיות, אבל אם לא תציית...".. השוטר לא. והחבר המטומטם והפחדן שלך יודע את זה, אבל הוא מפחד אפילו לצייץ מול השוטר, ומפחד שהחברים שלו יצחקו עליו כמו שהוא מנסה לצחוק עליך. הוא מנסה להוציא אותך טיפש, אבל הוא יודע ששוטר לא יכול להגיד "אין ראיות, אבל אם לא תציית אז תענש". החבר הפחדן שלך שאומר לך שזה טפשי לשאול על ראיות שאין, הוא, צריך להעריץ אותך על האומץ שיש לך לשאול את השאלה הזו ממי שלובש מדים ומנסה לדכא ולהפחיד אותנו.

וזו בדיוק הסיבה מדוע אף אחד לא צריך חברים מדינאים. הם כל הזמן עסוקים בלנסות להדביק את כולם בפחדנות ובחוסר הבטחון העצמי שלהם. אין להם את האומץ להגיד "אני לא ילד קטן, אני יכול להבין". לא לך, לשוטר אין להם אומץ להגיד את זה. כשהשוטר מגיע, הם מתנהגים כמו ילדים קטנים. אבל לך, הם אומרים שהם מבינים את זה, ושזה טפשי לא להפוך לילד קטן כששוטר מגיע.

ישנו הבדל עצום בין ציות לצורך שימור-עצמי, דבר שלרוב נחוץ והיגיוני, לבין כניעה מוחלטת מתוך תחושת חוסר אונים שכזו. פחד לחשוף את האמת. לעזור לשוטרים להסתיר את האמת אפילו מעצמם זה דבר פטאתי ובלתי שפוי לעשות.

למרות שאנחנו יודעים שבירוקרטים הם פסיכופתים רמאים, כדאי לנו ללכת ולחשוף אותם. זה חשוב להם מאוד שמה שהם עושים יראה טוב. ברגע שכבר לא יהיה איכפת להם איך מה שהם עושים נראה לכולנו, זה יהיה קל מאוד להפטר מהם.

בני אדם לא צריכים אזרחות, הם צריכים שוויון.

אנחנו צריכים שוויון, וממשלה לעולם לא תייצר שוויון. בני אדם לא צריכים רשות בשבילל להיוולד, לחיות, לעבוד, לאהוב או בכל דרך שהיא להיות שותפים בחברה ולהרוויח ממנה. מדינה ואזרחות הם רעיונות שגויים שאומרים שאנחנו צריכים להמשיך להיות כבולים בהסכמים שנחתמו על-ידי אנשים שכבר מזמן מתו.

אי אפשר להשיג שוויון על-ידי קבלה של בסיס בלתי-שוויוני, הנחה שיש אנשים שהם "המדינה", שיש אנשים שהם "אזרחים" ושיש אנשים שהם זרים. הקבוצה שקוראת לעצמה "המדינה" (פוליטיקאים ומשרתיהם) משתמשת בטקטיקה שנקראת "הפרד ומשול". הם מפרידים אותנו משאר האנשים בעולם, הם מספקים לנו שירותים שאנחנו משלמים עליהם, בין אם אנחנו רוצים את השירותים האלו או לא, הם מונעים מאיתנו לבחור ולקבל את השירותים ממישהו אחר, הם דורשים שנבקש מהם אישור לצאת מהכלוב שהם בנו לנו, אישור לחזור בחזרה, אישור לעבוד ואישור להחזיק ברכוש פרטי. בהרבה מהמקרים האישור הזה עולה לנו המון כסף, ובלא מעט מקרים הם לא נותנים אותו ושומרים לעצמם את הזכות הבלעדית לספק שירותים מסויימים.

אלו המעטים שכבר רואים את התמונה המלאה, מואשמים שבעצמם בכך שהם רוצים "ליצור פילוג", שהם משתפים פעולה עם הרשע שרוצה להפריד ולמשול בנו. הרעיון שמישהו רוצה לצאת מהכלוב, או שלא יהיה כלוב, מכעיסה את רוב החיות בכלוב. העובדה שאנחנו מהווים קבוצה שלא בחרה לחיות ביחד, אלא נבחר עבורה, כמו חיות שהוכנסו יחד לכלוב, לא נרשמת במוחם של אלו שרוצים אחדות ושוויון בין החיות שבכלוב. אם הרפתן שהכניס אותנו לכלוב ביחד היה רק מייצר בינינו שוויון, הכל היה טוב... אחרי כל כך הרבה שנים, דורות בכלוב, החיות כבר מעדיפות את הכלוב על החופש. הכלוב מעניק בטחון, מגישים בו אוכל, מנקים אותו, יש תאורה יש תשתיות... לפעמים זה נראה כאילו החיות כבר שכחו שהיו חיים לפני שהיה כלוב.

הדבר העצוב הוא, שרוב האנשים לא רואים שאין באמת שום כלוב. יש אנשים, יש להם אישיות, שמות, רכוש פרטי, יחסים בינאישיים ודעות משלהם. הכלוב הוא בסה"כ דימיוני. אין רפתן ופרות, כולנו אנשים, שתי רגליים, ידיים, עיניים... לכולנו שפה משותפת, היגיון ומציאות משותפת. הדבר היחיד שמפריד אותנו מהחופש שלנו זה בסה"כ אנשים. אנשים שמאמינים שיש כלוב, שצריך להיות כלוב או שהם הכלוב. לקחו בנאדם ואמרו לו "פה יש גבול!". אל תתן לאנשים לפרוץ את הגבול -אז הוא עומד שם ומוכן להרוג את מי שינסה לעבור. מי שינסה ליבא מוצרים ללא אישור, ללא תשלום גבוה עבור האישור ועבור הסחורה שהוא מעביר. אם אתה רוצה לפתוח חנות ולייבא מוצרים איכותיים ממקום אחר, אתה חייב אישור. אם אתה רוצה להעסיק עובדים שנמצאים במקום אחר, אתה צריך אישור, שלרוב לא ינתן. מה המטרה של הכלוב הזה? להגן עלינו? אני חושב שלא. מבלי להיכנס לפוליטיקה של אנרכיה, מלחמות, בטחון וכו' - העובדות מראות שאין כל הצדק כלשהו ואין כל הוכחה שמישהו צריך לשלם מכס, מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות... אוי, מס בריאות, תעשו לי טובה, בריאות זה טוב עבורי אני יודע, אבל עד לאן נגיע? האם מחר תכריחו אותי לאכול תפוח ובננה בגלל שזה בריא? ומה אם לנשום? לנשום זה בריא!

רוב האנשים מאמינים שהמטרה של הממשלה היא "להגן על הזכות שלנו לחיים, חופש, רכוש פרטי ואושר", אך האמת היא שונה לגמרי. המטרה האמיתית של הממשלה היא לאפשר לאלו שבשלטון חיים נוחים על חשבון כולנו. כל השאר זה רק הסיפור שמאפשר לזה לקרות. כל עוד שאנשים לא מבינים את זה, אי אפשר לעזור להם.

הכמיהה לשוויון היא השאיפה שלכולם יהיה טוב. בעיקר לנו. אבל שוויון לא יתכן כאשר אנחנו מתחילים מלייצר מצב הכי לא שוויוני שיש, ומשם מנסים לטייח עם שכבה של חומר שווויוני, הנחות מס, קנסות, הגבלים ותשלומי רווחה. שוויון בשבילי זה להבין שאני לא שונה ממך. שאני לא יכול לכפות עליך לשלם לי רק בגלל שאני צריך את הכסף. לשנינו יש רגשות, חיים, שמחה וצער. שאתה לא צריך אישור ממני לכלום, ואני לא צריך אישור ממך לכלום. כל היחסים בין בני אדם צריכים להיות מתוך הסכמה ורצון חופשי. אין שום היגיון לאפשר לבנאדם אחד לכפות על השני לשלם לו, אפילו אם זה בטענה שזה בעבור הגנה ושוויון. אתה לא יכול להרוס את השוויון בשביל לשמור עליו.

הזהרו מהתיאוריה של איש חופשי על האדמה! (Freeman on the land)

התיאוריה של איש חופשי על האדמה שולחת אותנו להעלות טיעונים משפטיים וזה מאוד קל לשופט לרמוס את מי שמשתמש בה ולהתעלם מהטענות שלו לחלוטין. בארה"ב יצאו כבר פסיקות שמגדירות את חלק מהטיעונים האלו כהונאה ומי שיעלה אותם עלול "לזכות" בקנס גבוה. אז מה כן עובד? מארק סטיבנס, שמבין ששופטים הם בסה"כ נוכלים מקצוענים, המציא שיטה שבנויה אך ורק על שאילת שאלות פשוטות -ויש גם הוכחות שזה עובד. אפילו אצלנו בארץ. ואם ממש בא לכם להודיע לממשלה שהיא מפוטרת ושאתם לא עבדים, הכנתי עבורכם הכרזת עצמאות אישית.

עד לפני כעשור עוד האמנתי שיש סיכוי לתקן את המערכת הפוליטית. האמנתי שעל-ידי כניסה של צעירים נאורים לפוליטיקה, יתאפשר להכניס היגיון ולהוציא את הטמטום החוצה. ובערך אז, ראיתי כיצד לא רק שלמפלגות קטנות ו-"נאורות" כמו עלה ירוק, אין סיכוי לשנות יותר מדי דברים, או משהו אחד אפילו, אלא שאפילו בתוך מפלגה שכזו, קשה לשנות משהו. יותר מידי אינטרסים, דעות מנוגדות וקשרים מונעים מההיגיון ליצור גוף רענן ומבטיח שידחוף את האג'נדה של ההיגיון הבסיסי למקום שכל כך לוקה בחוסר ממנו. אז לקחתי הפסקה מהמעורבות הרגשית בפוליטיקה והמשכתי את חיי כאשר אני הוא מרכז חיי, לא "החברה".

לפני כ-5 שנים קיבלתי קנס מהעירייה, במקרה בו הצדק עמד לגמרי לצידי. אמנם עשיתי משהו שאסור בחוק, אך ההצדק שלי היה מה שנקרא "הגנת הצורך". החלטתי ללכת למשפט, ועל-ידי טיעון היגיוני ובלתי ניתן להפרכה ליצור תקדים, פתח להיגיון בתוך מערכת החוק היבש.

בעודי מתכונן למשפט הבנתי שהצדק לא הולך לצאת מבית המשפט. חבר טוב שיש לו לא מעט ניסיון עם בתי המשפט, הסביר לי איך פועלת המערכת, ושהעובדה שאני יכול להסביר את ההיגיון לא הולכת לעזור לי. בדיוק באותו הזמן, נחשפתי לסרטונים [לינק] [לינק] שמסבירים את התיאוריה של "איש חופשי על האדמה". התיאוריה מספרת כיצד הונו אותנו בשלטון להאמין שאנחנו חייבים לציית לחוק, כיצד הם מרוויחים מכך, וכיצד אפשר לעשות בדיוק את מה שהממשלה עשתה, ולהשתמש במילים בשביל להוכיח שאנחנו לא מחוייבים לציית כמו כלבים מאולפים למעמד הפרזיטי. התיאוריה ברובה נשמעה לי מאוד היגיונית, אמנם היו בה חלקים לא היגיוניים, אבל זה היה נראה לי משהו שאפשר לעדכן, לתקן. אם הממשלה השתמשה בהיגיון מסויים ומילים מסויימות בשביל להכריז על סמכות מעלי, אני יכול להשתמש באותו ההיגיון ממש ובאותן המילים בשביל לשחרר את עצמי מהממשלה. ללא ספק, אם מישהו מהממשלה היה עובר איתי על המילים שכתבתי, ובוחן את ההיגיון שמאחורי הטענות שלי, אני הייתי צודק. אני הייתי מנצח.

התיאוריה של איש חופשי על האדמה מאוד קשורה להיגיון בסיסי, ולחוקים הבסיסיים שיש בכל מדינה כמו חוק לגבי חוזים, שטרות, ראיות, תורת המשפט וכו'. התיאוריה מסבירה כיצד קנס הוא למעשה סוג של שטר חליפין. שטר חליפין הוא כל נייר שבו יש שתי חתימות והתחייבות כספית או ערכית. אז לפי ההגדרה, קנס ובו חתימה של השוטר, חתימה שלך וציון של התחייבות לשלם, הוא שטר חליפין. שטר חליפין היא הדרך היחידה ליצור מחוייבות, ושטר חליפין הוא דבר שחייב להעשות מתוך רצון חופשי. פה, לפי התיאוריה נופל כל הקנס. התיאוריה גם מספרת לנו מהי טענת זכות, ואכן, לאחר בדיקה של החוקים בארץ גיליתי שאכן לטענת זכות יש מעמד חוקי מחייב, ובכך כל אחד יכול לפרסם טענת זכות בה הוא משחרר את עצמו מכבלי השלטון, וכמו שהיגיוני וגם מצויין בחוק, אם אף אחד לא מפרסם התנגדות מוצדקת, אזי הטענה כשרה והזכות שנטענה בה נוצרת למפרסם.

ג'וסי פורעת החוק

לרקן רוז חושף את הפרויקט הסודי שהוא עבד עליו בתקופה האחרונה: האתר והסרטונים של ג'וסי פורעת החוק. המטרה של הפרויקט הזה היא להעביר את הרעיון של חברה חופשית לכמה שיותר אנשים - במיוחד לכאלו שחדשים לרעיון.



לג'וסי יש מסר ברור למשטרה: כדאי שתלמדו מההיסטוריה ותשימו גבול לצייתנות העיוורת שלכם!



לרקן רוז בעדכון על הפרויקט של "ג'וסי פורעת החוק": בתוך שלושה ימים היא עברה את הרייטינג של הסרטונים של לרקן פי 3 והם הופכים לויראלים.

האם יש דבר כזה "שלטון לגיטימי"?

אוקיי... בוא נראה מה אמרת.. לדעתך יש דבר כזה "שלטון לגיטימי" (מוצדק, היגיוני או טוב), והבעייה שאתה רואה זה שהשלטון הנוכחי הוא רע. מה שאתה רואה, זה נכון כבר. השלטון הנוכחי רע. ומה לגבי שלטונות אחרים כיום ובעבר, ואני מדבר על שלטונות בסין, רוסיה, גרמניה.. לא על שלטונות מהסיפורים והאגדות, אלא על דברים שאנחנו יודעים עליהם בודאות... אז אפשר להגיד, שמלבד בסיפורים, באגדות ובתנ"ך, לא היה דבר כזה שלטון טוב.

עכשיו בוא נבחן את הרעיון עצמו, את התיאוריה, כי צריך קודם כל לבדוק את תיאוריה ורק אח"כ את המציאות (שאתה בונה גשר, אתה קודם כל בודק את התוכנית, אם היא עושה היגיון, ורק אח"כ בונה את הגשר, ובודק אותו). שלטון הוא כפייה של התנהגות מאדם אחד על אדם אחר. האם כפייה יכולה להיות מוצדקת? כלומר, האם אפשר להעדיף כפייה?

אז ככה: רצח. רצח זה פעולה שאדם אחד כופה על השני. גניבה, גם, אונס, גם. אז אפשר לומר שכולם יכולים להעדיף לכפות את כלל ההתנהגות "לא לרצוח". ומה בדבר הפעולה של כפייה? כפייה בהגדרתה היא פעולה מנוגדת לרצון, ולכן אף אדם לא יכול להעדיף שיכפו עליו משהו. לכן גם כלל ההתנהגות "לא לכפות" ניתן לכפייה בצורה היגיונית. כלומר, הדבר היחיד שהיגיוני לכפות זה לא לכפות. אם מישהו אונס, מותר לנו לכפות עליו להפסיק. אם מישהו גונב, או מחזיק עבדים בכפייה, מותר לנו לכפות עליו לא לכפות על אחרים. כפייה היא הפעולה היחידה שמצדיקה כפייה כנגדה.

ומהו שלטון? אם כל מה ששלטון עושה זה לכפות את הכלל "לא לכפות" אז שלטון הוא טוב. אם שלטון כופה כל דבר אחר, הוא פושע כמו כל פושע שמבצע "רק" משהו רע אחד. מאחר שלא היה מעולם כזה שלטון, ובהגדרה שלטון הוא כפייה ללא סייג (שלטון לא מוגדר ככפייה של איסור הכפייה) אפשר לומר ששלטון זה רעיון רע ונצלני. עכשיו בוא נראה, האם אפשר לקיים חיים ללא שלטון, ללא מדינה:

פמיניזם: תרבות שנאת גברים

פמיניזם זה תרבות של שנאת גברים וזו תורת עליונות המין הנשי. שנאה היא הדבק שמחבר פמיניסטיות והדלק שמשמש את המנוע של התנועה הזו.

התיאוריה הפמיניסטית נשענת על כמה יסודות שקריים, כמה מאלו הם: תיאוריית הפטריארכיה, תיאוריית תרבות האונס ותיאוריית פערי השכר. אם נשאל פמיניסט: "מהי תרבות האונס ואיפה היא קיימת?" התשובה שנקבל תהיה לרוב "יחס משפיל, מזלזל ומחפיץ כלפי נשים מופיעה במגזינים, עיתונים, טלוויזיה, סרטים ובתקשורת".

הבאתי לכאן (בהמשך המאמר) ציטוטים של פמיניסטיות מפורסמות, מנהיגות וחלוצות התנועה מכל הזמנים, מהם נוטפת שנאת גברים מהעמוקות שניתן לדמיין, או שקשה מאוד לדמיין.

אני לא פמיניסט, אני חושב שפמיניזם זו תנועת שנאה ובלבול שכל, אבל אני בטוח שאונס זה מעשה בלתי מוסרי. הבעייה היא זו: ציטוטים ממגזינים וסרטים אינם משקפים את תפישת העולם שלי, או של גברים ככלל. ציטוטים של מנהיגות וחלוצות התנועה הפמיניסטית לעומת זאת, כן מייצגים את הפמיניזם, ומי שמכנה את עצמה פמיניסטית, ניתן לומר ששנאת גברים היא תפיסת העולם שלה.

שוב, ישנן המון התבטאויות מזלזלות כלפי נשים במגזינים ובתקשורת, אני יודע, אבל את מי ההתבטאויות האלו מייצגות? את כולם? את כל מי שמגדיר את עצמו כ-"לא פמיניסט"? ממש לא! אבל התבטאויות גזעניות ואף סאדיסטיות של פמיניסטיות מפורסמות, מנהיגות וחלוצות התנועה, אכן כן משקפות את תפישת העולם של מי שבוחר לקבל על עצמו את ההגדרה פמיניסט.

גברים הם חיות -איירין פון ווכנפלד, מנהיגה פמיניסטית רדיקלית משבדיה

פעילי המהפיכה הלא פמיניסטית: GirlWritesWhat

גירל רייטס וואט - בלוגרית אמיצה שכותבת על ענייני מגדר מזווית לא פמיניסטית.

תזהרי! זה בחור נחמד! צריך להרוס אותו!


מדוע נשים מנסות להשתלט על המרחב הגברי


איך הפמיניזם הונה את החברה


על חזון אחרית הימים של תנועת הפמיניזם

פעילי המהפיכה הלא פמיניסטית: Rocking Mr E

רוקינג מיסטר אי - (RockingMrE) ליברטריאן\מינרכיסט ולא אנרכיסט, אבל.. הוא פעיל מאוד ומסביר המון על ההונאה של הפמיניזם. למה זה חשוב לנו? כי הפמיניזם הוא אחד מהמנועים החזקים מאחורי הממשלה. פמיניזם הולך יד ביד עם סוציאליזם ומיסטר אי מסביר את זה מאוד טוב.

קיצור תולדות הפמיניזם


האם כל הפמיניסטיות הן ככה?


תיאוריית הפטריארכיה שמספרת לנו שהעולם מנוהל על-ידי גברים שמדכאים נשים.


על הכשלון של שיטת ה-"אפליה מתקנת" לטובת נשים.

פמיניזם זה סוציאליזם בגרסה נשית

כיצד האלימות של המדינה מופנית בעיקר כנגד גברים

סרטון חשוב ביותר!!! בסרטון הזה סטפן מציג המון המון סטטיסטיקות שמראות כיצד האלימות של המדינה מופנית בעיקר כנגד גברים. מספרים שיזעזעו אתכם. האם זה פלא גדול שהאלימות של המדינה מופנית כמעט לחלוטין כנגד גברים? (ואני מדבר על מלחמות וענישה\בתי כלא)

גם סטפן מולניו הקליט לא מעט תוכניות בנושא הוירוס הפמיניסטי. הוא לא רק מסביר מדוע התיאוריה שגויה, נצלנית ומרושעת, הוא גם מציג סטטיסטיקות שאי אפשר להתווכח עליהן. אחרי הכל, המדינה פועלת בכפייה, ואנחנו יודעים שזה רע, אבל קל לנו לפספס את הפיל הגדול שבחדר: העובדה שהכפייה והאלימות המדינית מופנית בעיקר, במעל ל-90% כנגד גברים.



http://www.freedomainradio.com

פמיניזם: העולם מנוהל על-ידי גברים שמדכאים נשים

פטריארכיה - פמיניסטיות רוצות שנחשוב שהעולם מנוהל על-ידי גברים שמדכאים נשים. הנה סרטון קצר שמסביר איפה הן טועות.

פעילי המהפיכה הלא פמיניסטית: Thunderf00t

Thunderf00t הוא אחד הפעילים החשובים כנגד התחלואה הפמיניסטית וכנגד התחלואה האנטי מדעית - הדת.

הבעיה עם הדת


'היגיון פמיניסטי' תתלבשי יותר צנוע = מגיע לך להיאנס


ועוד סרטון קצר על העמדה הפמיניסטית ש-"צריך לאמן ולחנך גברים צעירים לא לאנוס".
שמעתם?? גברים, אל תאנסו! בסדר? תגידו גם לבנים שלכם לא לאנוס... תודה.

מדינאים מסבירים מהי המדינה:

התיאוריה שמורכבת בהיגיון מעגלי מתאוריות אחרות, כמו: אזרחים, ארגון פוליטי, סמכות, חברה, חוק
חברה של בני אדם המתגוררים בטריטוריה ספציפית על פי סמכות משותפת חוקתית, חוקית ופוליטית. מדינה זהו ארגון פוליטי ליישום אינטרסים אזרחיים בשטח גאוגרפי ספציפי. זהו שילוב של מוסדות שכל מטרתם היא שימור שלימות האומה וקידום האינטרסים שלה.

התיאוריה של משפחה ובית
תחשוב שהמדינה זה המשפחה לצורך הענין אמא אבא וכמה ילדים אבא ואמא קובעים את החוקים בבית אמא דואגת לכביסה בישול ניקיון ואבא יוצא לפרנס ממש כך שר הפנים ושר החוץ ולפי כל הכללים של הבית אבא ואמא שהם הממשלה כך ינהגו הילדים שהם העם.

התיאוריה שכל אלטרנטיבה אחרת היא טירוף
בואו נחייה כולנו בלהלהלנד , בלי שלטון וממסד , באנרכיה מוחלטת, בלי שיטור ושמירה בלי צבא וגבולות.. נו באמת...

התיאוריה ש-"המדינה" היא מושג שמשתמע לכמה פנים, וניתן להחליף את המשמעות איך ומתי שנוח
מדינה , זה אני אתה וכל האנשים ,שיושבים על שטח גאוגרפי ספציפי.

התיאוריה שמדינה וממשלה זה שני דברים נפרדים
המדינה זה אני ואתה (...) הממשלה זה הבעיה.

התיאוריה שמדינה זו האפשרות היחידה
אתה לא יכול לחיות באי בודד. מדינה זה דבר טוב.

התיאוריה שאנשים הם רעים ולכן אנשים צריכים לנהל אנשים
כי האנושות חייבת לחיות על פי חוקים...

"שלום.. מישהו כאן הזמין רוצח שכיר?"

עם חברים כאלו, מי צריך אוייבים?...

מאת סטפן מולניו, פרידומיין רדיו - פודקאסט מספר 1703
http://www.FreedomainRadio.com/Podcasts.aspx

היום אני רוצה לדבר על אנשים שאפשר להציל אותם, ואנשים שאי אפשר להציל אותם - כלומר, אלו שמושקעים יותר מדי ברעיון הנפוץ הנוכחי, במטריקס, בפנטזיה של "מדינה". אלו שסובלים מטראומה חמורה מדי וכל מה שהם מסוגלים לעשות זה להצדיק את הרעיון של מדינה, לאחר מעשה. כלומר, לנסות להסביר את מה שקורה כאילו שזה נעשה מתוך הצדק לגיטימי, בחירה חופשית, לתרץ את השגעון.

העניין הוא, שאתה לא יכול לקיים דיון פילוסופי עם אנשים שיש להם מצפון רע. זה דבר מאוד בסיסי שחשוב להבין. אם לאנשים יש מצפון רע, זה בגלל שהם יודעים שהם הפרו את כללי המוסר והם צבועים מבחינה מוסרית - והם מתכחשים לידע הזה רק בשביל שהם יוכלו להמשיך לקבל ולהשיג את הרווח הכלכלי המיידי של השתתפות במערכת מושחתת ואלימה.

חוסר אונים נרכש

חוסר אונים נרכש הוא מצב פסיכולוגי בו אדם מאמין שלמעשיו האישיים אין השפעה ושהוא לא יכול לשלוט בתוצאות כך או כך. יותר מדי אנשים מאמינים ש-"אדם אחד לא יכול לשנות כלום" ולכן, הם מסרבים לשמש דוגמה אישית, ומצפים שלהרבה אנשים שמסרבים לשמש דוגמה אישית, תהיה השפעה כלשהי. המנהיגים שלנו יודעים את זה ומבינים איך להשתמש בזה לטובתם האישית.

זה נקרא Learned Helplessness או בעברית "חוסר אונים נרכש" -אנשים שמאמינים שאין למעשים האישיים שלהם השפעה - ושהם לא צריכים להשקיע זמן ומאמץ באופן אישי אם זה לא חלק מהפגנה או מחאה המונית. שהיא בדיוק אותו הדבר כמו ללכת אחרי מנהיג. מנהיג "טוב". כל עוד אנשים ילכו אחרי מנהיגים, ויאמינו שזו הדרך להיות חופשיים, לא נהיה. מה שהאגודה למלחמה בביורוקרטיה עושה זה להדריך אנשים להתנגד למנהיגות, ולומר, אני לא ילד קטן, אני לא יושב במושב הבטיחות של הילדים מאחורה באוטו, אני לא צריך שמישהו אחר יהיה הנהג בחיים שלי.

לא מעט אנשים מאשימים אותנו וטוענים שהדרך שלנו להלחם בבירוקרטיה לא פועלת. ובכן, זה לא שהאנשים האלו באמת בדקו וחשבו האם הדרך שלנו נכונה, ומה ההסתברות שהיא תועיל הן ברמה האישית והן ברמה הכלל חברתית... האנשים האלו פשוט מחפשים תשובה מסוג "זה בלתי אפשרי" שתתאים לחוסר המעש האישי שלהם. אנשים לא עושים כלום, ולכן, הם מחפשים להצדיק את חוסר האונים שלהם, על ידי תשובה שאומרת שאי אפשר לעשות כלום. אנחנו באגודה למלחמה בביורוקרטיה, לא מחפשים לרפאות את הסימפטומים, לתקן את משרד מבקר המדינה, לחייב את המדינה להחזיר כסף גנוב... אנחנו מחפשים לטפל בשורש הבעייה, המצב שמאפשר למדינה מלכתחילה לגנוב מכולם, כל הזמן.

בגלל שהדרך שלנו היא לא קסם שפועל ללא מאמץ והשקעה, זמן, לימודים, ולפעמים גם כשלונות בדרך, ובגלל שהדרך שלנו לא פותרת את כל הבעייה עבור כולם באופן מיידי, הם שוללים אותה, ומקטינים את הערך והחשיבות של מניעת מתקפות ביורוקרטיות לעומת טיפול בבעיות שנוצרות לאחר שהמתקפות כבר קרו. הדרך שלנו היא להשקיע מאמץ באופן אישי, להרוויח רווח אישי, ואם מספיק אנשים ילכו בה המצב יהיה טוב. ושאנחנו אומרים "רווח אישי" אנחנו כמובן מדברים על הזכות שלך לשמור על הכסף ששייך לך. הזכות שלך לחיות, לנוע בחופשיות ולעבוד ללא היתרים מביורוקרטים, וללא סחטנות וגניבות מצידם. הזכות שלך לפתוח עסק ללא התערבות מצד המדינה (חיוב בפתיחת תיק במע"מ ותשלום מקדמות, מקדמות למס הכנסה, בקשת היתר מרישוי עסקים, תשלומים לעירייה "ארנונה עסקים", מס שילוט, מקדמות לביטוח לאומי, רואי חשבון, עורכי דין, בנקים, קבלת אישור ממשרד הבריאות, ממשטרת ישראל, משירותי הכבאות וההצלה, לקבל ״תכנית עסק ואישורי בטיחות״ מהמועצה המקומית וכו' וכו' - בקיצור כל מה שכרוך בפתיחת מסעדת חומוס\פלאפל קטנה) היא הרבה יותר חשובה לקיומה של חברה חופשית, מאשר הזכות שלך לקבל בחזרה כסף שכבר נגנב ממך שלא בעיקביות אם הכללים שקבע עבורך אדון העבדים.

רוב האנשים לא רוצים להשקיע מאמץ בעצמם, הם רוצים שאחרים ישקיעו את המאמץ בשביל לפתור להם את הבעיות, ובגלל שאנחנו רק מלמדים אנשים לייצג את עצמם בבית המשפט ולא פותרים לאנשים את הבעיות בעצמנו, ישנם כאלו שמלכלכים בלי סוף על מה שאנחנו עושים. בגלל שאנחנו לא מוכנים לעשות בשבילם את העבודה שלהם. אגב, גם אם היינו רוצים, אנחנו לא יכולים. אנחנו לא יכולים לייצג אף אחד במשפט, אפילו אם אנחנו רוצים ויודעים איך. המערכת בנויה בשיטת הפרד ומשול. אנחנו יכולים ללמד אנשים לייצג את עצמם, אבל אם הם לא מוכנים להתנגד למערכת כאשר היא תוקפת אותם, אנחנו לא יכולים לעשות את זה בשבילם. אני התחלתי את הפעילות שלי כאשר החלטתי לעמוד ולהתגונן מפני מתקפה בירוקרטית ולהיכנס במערכת בעצמי. מה שאני עושה כיום זה ללמד אחרים איך עשיתי את זה. אין לכם מושג כמה זה מרגיז לשמוע מאנשים תלונות על כך שכביכול מה שאני עושה "לא מספיק טוב". תלונות מאנשים שמסרבים להיאבק ברוע בעצמם. אבל אני כל הזמן מזכיר לעצמי שהאנשים האלה הם לא דוגמה לאנשים בריאים בנפשם - הם לוקים בחוסר אונים נרכש.

ראיון עם וין ג'ימס מ-Awake Radio (אנגליה)

http://awakeradio.co.uk/

מדבר עם מארק על העניינים שלנו פה בארץ

פרויקט ה-"אין מדינה" משודר ביותר מ-20 מדינות בארה"ב ובאינטרנט. מ-23 ועד 2 בלילה. לקראת החלק האחרון של התוכנית, אני מדבר עם מארק על העניינים שלנו פה בארץ, על עו"ד שלוה לוין, השופטת עו"ד יפעת שטרית ועל השופט עו"ד דן סעדון - וגם על בתי המשפט באופן כללי.

http://marcstevens.net/radioarchive/nsp20131012.html

כשהאורות האלה נדלקים: הם מאיימים לרצוח אותך!

היום אני רוצה לדבר על הרעיון שהמשטרה ואנשי החוק, נמצאים פה בשביל לשמור על הסדר הציבורי. על שלום הציבור. בכדי שכולנו נסתדר יפה, בכדי שכולם יוכלו לחיות בשלום עם כולם. שאם פתאום אנחנו נתחיל לאיים ולתקוף אחד את השני, הם פה בשביל להשכין שלום וסדר. כאילו שהם כוח שמרגיע, שמרגיע את כולם וגורם לכולם להתנהג בצורה יפה ומתחשבת. למנוע אלימות. יש אנשים שעדיין חושבים שזה נכון, אבל זה כמובן רחוק ביותר מהאמת למעשה.

בוא נניח שאתה עושה את מה שאתה תמיד עושה בכל יום, מתעסק בחיים שלך, אתה נוהג בכביש, נוסע לקניות, עכשיו, רוב האנשים בד"כ יעשו הכל בכדי להימנע מויכוחים. במיוחד מויכוחים אלימים. זה נכון שאנשים הם חצופים, הם לפעמים חוסמים אותך או גונבים לך את מקום החניה, לפעמים הם יעשו לך תנועה מגונה, יקראו לך בשמות, אבל בד"כ זה יסתכם בזה. לפעמים זה עלול אף להתדרדר למצב בו אנשים צועקים אחד על השני, זה לא קורה כל כך הרבה, אבל לפעמים זה קורה, אבל גם אז, בד"כ זה יסתכם בזה. במקרים נדירים מאוד, זה יגיע לידי מכות ואגרופים, אבל אף אחד לא ימות. כמה אנשים כבר מתו בגלל ויכוח על מקום חנייה? כמעט אפס מתוך מיליוני מקרים בארץ הזו. מיליארדי מקרים בעולם. ככה שאנחנו רוצים למוסס מתח וויכוחים לרוב ביום יום. יש המון דרכים לעשות זאת. הרבה מאוד מהויכוחים הם על נושאים לא חשובים, ככה שלא דרוש הרבה בשביל לפתור אותם.

לפעמים אתה עושה קניות בסופרמארקט, ואיזה אידיוט חוסם את המעבר עם העגלה שלו, אז אתה צריך לחכות עד שהוא יזוז.. אתה חושב בטח "הממ... אני יכול להגיד לו לזוז מהדרך, או לחכות כמה שניות ולראות אם הוא יזוז מעצמו" אבל בכל המצבים הקטנים האלה, אנחנו רוצים שהם יפתרו ואנחנו רוצים לחזור לשוויון. אנחנו לא רוצים לצאת לקרב יריות. וזה הדבר המצחיק, שאנשים חושבים שאם כולם יחזיקו באקדחים, כולם ירו בכולם על כל דבר... אף אחד לא רוצה את זה. אנחנו באופן טבעי רוצים לנטרל את המצבים האלה. זה לא תמיד פועל, אבל בהינתן העובדה שמיליוני אנשים נמצאים כל הזמן במגע אחד עם השני, וכל הזמן יש ביניהם ויכוחים קטנים ואי הסכמות, דברים שכאלו, ברוב המקרים אנחנו מצליחים להימנע מעימותים אלימים. שזה די מדהים. אם תיקחו את הדוגמה של רחוב עירוני עמוס, ואנשים עוברים בו לשני הכיוונים, אין חוקים, אין קווים ("אתה צריך ללכת על הקו הזה, אני על זה..") אנשים פשוט מתערבבים ועוברים דרך ההמון והם פשוט מצליחים להסתדר. מיליונים של אנשים עוברים אחד ליד השני ולא נתקעים אחד בשני. הם עושים את מה שהם צריכים בשביל לא להיתקע אחד בשני ונמנעים מעימותים אלימים כל הזמן. זהו המצב הטבעי עבורינו, כמעט כולם כמעט כל הזמן. יש כמובן יוצאי דופן, אם מישהו פשוט אכזר, או אם מישהו מנסה לשדוד מישהו, הם מנסים להתחיל קרב בשביל שיהיה קרב. וגם אז, זה כמעט אף פעם לא מסתיים באלימות וכמעט בכלל לא במוות. הטבע של אנשים הוא להימנע ככל האפשר מויכוחים, בטח שמויכוחים אלימים ובטח ובטח מאלימות קטלנית. אז זה היה קצת על איך אנחנו מתנהגים, כבני אדם.

עכשיו, אנשי החוק האלה, שכביכול הם כוח הפשעה שליו שהופכים את שיתוף הפעולה בשלום בין אנשים לאפשרי, איך הם בעצם פועלים? מהי דרך הפעולה שלהם כאשר הם באים לתקשר עם אנשים אחרים? דמיין שאתה נוהג לך על הכביש, ופתאום אתה רואה אור כחול מהבהב מאחוריך. קודם כל, האם אתה חושב לעצמך "ויפי! מישהו שומר עלי!" או שאתה חושב "אוי שיט.... מה הוא רוצה ממני?" אני די בטוח שזה הדבר השני שאמרתי, שאתה לא באמת מדמיין שזה נעשה לטובתך האישית. אז יש מאחוריך אורות כחולים מהבהבים. מה המשמעות שלהם? האם המשמעות שלהם היא "היי אחי, אם יש לך קצת זמן, אני הייתי רוצה להחליף איתך כמה מילים" לא. אתה יודע שזו לא המשמעות שלהם. אם זו הייתה המשמעות שלהם אתה יכולת להמשיך לנהוג ולומר "לא, יש לי דברים אחרים לעשות כרגע." האם אתה חושב שאם תמשיך לנסוע, בגלל שיש לך דברים אחרים לעשות, השוטר יגיד לעצמו "ובכן, אני מניח שיש לו דברים אחרים וחשובים יותר לעשות כרגע, אז אני אוותר". אתה באמת חושב שהשוטר הולך לעשות את זה אחרי שהוא הדליק את האורות המהבהבים שלו? לא. האורות האלו אומרים, וכולכם יודעים את זה, אפילו שיש כמה דרגות שונות של נחמדות מעל כל העניין, כולכם יודעים שזה אומר "תעצור עכשיו או שדברים רעים יקרו לך" זה מה שהאורות המהבהבים אומרים, בכל פעם ששוטר מדליק את האורות האלה, הוא מאיים עליך באלימות. עכשיו, אם בדיוק רצחת מישהו או שדדת בנק, זה ממש מגיע לך! ברוב הפעמים, זה לא המצב. זה לא בסדר, זה לא התנהגות מוסרית ומקובלת. כשהוא מדליק את האורות האלו הוא אומר "אתה הולך לעצור! ואם אתה לא, אני הולך לקרוא לעוד חברים מהכנופייה שלי, והם יגיעו, ויהיו מאחוריך עוד אורות מהבהבים, לבסוף ננגח אותך מהכביש או נירה בך או נעשה משהו, ואם אתה תעצור כ-20 דקות אחרי שאני הדלקתי את האורות שלי, אנחנו כנראה נרביץ לך מכות רצח, נחשמל אותך ונכלא אותך -ללא קשר לסיבה שבגללה הדלקנו את האורות מלכתחילה -רק העובדה שלא עצרת כאשר הדלקנו את האורות, מספיקה בשביל שיתקפו ויכלאו אותך בכלוב לזמן ממושך -באשמת התנגדות למעצר, או, בריחה" או כל תירוץ שהם נוהגים להשתמש בו כיום. אז מתי שהם מדליקים את האורות שלהם, הם לגמרי ולחלוטין מאיימים עליך באלימות.

אולי הסיבה היא בגלל שלא הדלקת את האיתות בפניה ההיא, או שאולי המדבקה הקטנה שעל האוטו שלך פגה, והיית אמור לשלם למדינה קצת דמי-סחטנות בשביל לקבל מדבקה חדשה, לא משנה מה הסיבה, זה עדיין איום באלימות. ואתה יכול לראות את זה בכל מה שהם עושים. למרות שינן כמה דרגות של נחמדות בתהליך, כששוטר "מבקש" ממך לעצור בצד... הוא לא מבקש ממך הוא אומר לך שאתה הולך לעשות את זה או שהוא יגרום לך לעשות את זה. הם משתמשים בשפה וצורת דיבור שאמורה לגרום לעצמם להרגיש טוב יותר בקשר לעובדה שמה שהם עושים בכל יום כמעט לכל מי שהם פוגשים, זה איומים באלימות. אם שוטר ניגש אליך ואומר "היי, אפשר לשאול אותך משהו?" ואתה פשוט ממשיך ללכת, לא אכפת לך מה הוא רוצה, מה אתה חושב שיקרה? הוא יגיד "אהה.... טוב לא משנה.." יש את המחסומים האלה של בדיקה שגרתית של רשיון נהיגה... שהם עושים בשם המלחמה בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, או בכדי לתפוס שוהים בלתי חוקיים, "המלחמה בסמים" ועוד תירוצים מזוייפים נוספים, הם עוצרים אותך ושואלים "אפשר לראות את הרישיון שלך?" ואם אתה תענה להם ש-"אני לא רוצה לדבר אתכם - מה שאני עושה זה לא עניינכם" - חלק מהם יתנו לכם ללכת, כי הם יודעים שאין להם חשד סביר, אבל יש מספיק תיעוד של מקרים בהם אנשים הותקפו באלימות ונגררו למעצר כאשר מלכתחילה לא היה שום חשד סביר שהם עשו עוול למישהו. פשוט, כשהשוטר אמר "תעצור ותעשה את זה ואת זה" זה היה איום! ופה ושם אפשר ממש לראות שזה היה איום באלימות. אם אתם לא מאמינים לי, בפעם הבאה שאתם מגיעים לאחד מהמחסומים האלה, פשוט תמשיכו לסוע בשיגרתיות, ב-10 קמ"ש, פשוט אל תעצרו. תראו מה יקרה. תראו אם הם "יבקשו" ממכם משהו -או אם הם אומרים "אתה הולך לעצור או שאנחנו נפגע בך קשה" ומה שרוב אנשי החוק עושים זה להגיד "אתה הולך לעשות את זה.. או שאנחנו נפגע בך בצורה קשה." ושוב, מדי פעם זה יהיה מוצדק. אם אתה פגעת במישהו, אם אתה רצחת מישהו או שדדת בנק, אם עשית משהו שייצר קורבן, אז כן, יש להם כל זכות כמו לכל אחד אחר לומר "אנחנו הולכים לעצור אותך ולתקן את זה -בגלל שאתה התוקפן אתה עשית משהו רע" אבל ברוה המוחלט של המקרים, בהם שוטרים מתעמתים עם מישהו, אין להם איזשהו חשד סביר או סיבה.

אז לחשוב שהקיום שלהם פה הוא בכדי לדאוג לקיום הדדי שליו ולסדר הציבורי, כאשר כל מה שהם תמיד עושים זה לאיים באלימות, זה מגוכח! ובשונה לחלוטין מכולם, שלא כמו הנטיות הטבעיות שלנו ביום יום, הם תמיד יסלימו את המצב עד שאתה תהיה בכלוב, או תהיה מת. הם לעולם, אבל לעולם לא יפסיקו להסלים את המצב.

כשאתם רואים עימותים בין אנשים רגילים, אפילו אם הם צועקים אחד על השני, בד"כ זה נגמר בצעקות, ואז מישהו עוזב את המקום והכל נגמר. אפילו אם זה קרב אגרופים, זה יהיה קרב אגרופים, מישהו יחטוף אגרוף, ואז זה יגמר. רק פעם במיליון זה נגמר במישהו שמת. אבל כאשר שוטר אומר "היי, כדאי לך לעצור" שתי האפשרויות שיש לך הן לציית, או שאלימות קטלנית תופעל כלפיך, ואתה תסיים בכלוב, או בקבר. כי הם תמיד יסלימו עם כמות האלימות שהם מפעילים, הם תמיד יקראו לתגבורת מחברי הכנופייה שלהם, רק בכדי לדאוג שהם בסוף ינצחו. "אתה לא עשית את מה שאמרנו, אנחנו קוראים לתגבורת". הם הכנופייה הכי אכזרית, בלתי היגיונית, מרושעת וסאדיסטית שיש בעולם. כי אפילו אם כנופיית רחוב ממוצעת תגיד לך "היי אנחנו רוצים לדבר איתך" ואתה תגיד להם "אני לא רוצה, אני הולך", לפחות לפעמים הם יתנו לך ללכת. אתה תעשה את זה לשוטר, הוא לא יתן לך. הוא יסלים. כשהאורות האלה נדלקים, הוא יסלים את המצב לחלוטין לכל רמה אפשרית של אלימות שהוא צריך, בכדי לתפוס אותך כבן ערובה, או בכדי להרוג אותך. אם אתה תמשיך להתנגד, ותגיד, "תראה, אני חיי את החיים שלי בלי להפריע לאיש, אני לא הולך לעצור, אני לא הולך לעצור בצד, אני לא הולך לתת לך לקחת אותי כבן ערובה -ואם אתה תתחיל לאיים עלי באקדח, אני אגן על עצמי" -אם אתה תעשה את זה, ואני מאוד לא ממליץ לך כי אתה תהרג, אם אתה תעשה את זה הם ללא ספק יעשו הכל בשביל לכלוא אותך בכלוב, או להרוג אותך. הם מסלימים לחלוטין בכל מגע שלהם. נכון, אם הם רק מדברים איתך על דה והא, זה לא מתיחס לזה. אבל מתי שהאורות האלה נדלקים, המשמעות היא "אתה תעשה את מה שאני אומר או שאני אפגע בך ואני אסלים את התוקפנות שלי לכל רמה שאצטרך בשביל להשיג את הציות שלך. או את המוות שלך, אם נגיע לשם." זה מה ששוטרים עושים בכל יום ויום. לאנשים שהם לא מכירים, ולאנשים שאין להם סיבה לחשוב שאיימו על מישהו או פגעו במישהו או עשו משהו רע למישהו - ובמשהו רע למישהו אני לא מתכוון להפרה של הזבל שפוליטיקאים מקיאים לכיוון שלנו בשרירותיות וקוראים לו חוק. "לך אין את המדבקה הנכונה על המכונית אז אני הדלקתי את אורות האיום באלימות" -זה לא בסדר. זה לא מתורבת, זה לא מוסרי. והעובדה שרוב השוטרים חושבים את עצמם כ-"אנחנו מגינים עליכם מאנשים שמאיימים לפגוע בכם" -העבודה שלהם היא לאיים ולפגוע בכם כל הזמן. בשביל הדברים השוליים ביותר שניתן לדמיין. לפעמים ממש סתם בשביל כלום. כמו במחסומים. ואם אתה חושב שכלום לא יקרה לך ואתה יכול פשוט להמשיך לסוע, מה אתה חושב שיקרה?

זה לא שאזרחים מדינאים שמאמינים בממשלה לא יודעים את זה, זה פשוט לא מדליק אצלם נורה של מוסר בראש והם פשוט לא חושבים שזה בלתי מוסרי. כל כך הרבה מהם אומרים לי "אם אתה פשוט תציית.. הם לא יצטרכו לעשות כלום." וזה נכון, כי שודד או אנס או גנב רכב -הם לא צריכים לירות בך או לאיים עליך אפילו, אם אתה פשוט תזרום עם מה שהם רוצים ממך -זה לא הופך את זה לבסדר, וזה לא הופך את זה ללא אלימות.

וזה נכון לכל סוג של אנשי סמכות. פקידי מס, כשהם שולחים לך את המכתב הראשון, בו הם כותבים "אנחנו חושבים שאתה צריך לשלם לנו כך וכך אלפי שקלים" אנשים אומרים שזה לא אלימות. באמת? מה לדעתכם יקרה אם פשוט תגידו "לא, אני לא אשלם לכם" הם ימשיכו להסלים עם זה. הם יקחו את חשבון הבנק שלכם בכוח, או שהם יקחו את הרכוש שלכם הכוח, או אתכם, וישימו אתכם בכלוב. אכיפת החוק היא, איננה מבחירה חופשית. הם לא אומרים "טוב, נוותר לו על זה. רצינו לעצור אותך, הדלקנו את האורות האלה", או, "שלחנו את המכתב הזה, זיינו לך בשכל על התקנה הזו והזו," לא משנה איזה רמה וסוג של אכיפת חוק זו, אם אתה תגיד "נו, פשוט לא אכפת לי, תעזבו אותי בשקט" הם לא. הם לעולם לא יעזבו אותך בשקט. וזה, מבדיל אותם כמעט מכל בנאדם אחר בעולם. כן, ישנם כמה ביריונים פרטיים בעולם שלא יעזבו אותך, אם הם רוצים לגנוב את הדברים שלך או להרביץ לך, והם קבוצה די מזערית באוכלוסיה. אבל 100% מהרוצחים השכירים של המדינה, 100% מאנשי החוק, לא יעזבו אותך בשקט. הם יאיימו עליך באלימות, והם יסלימו את האלימות שלהם, לכל דרגה שהם צריכים, בכדי להשיג את רצונם. וזה, בדיוק ההיפך מתרבות ואנושיות. אלו לא אנשי הסדר הציבורי. אלו לא אנשים ששומרים על הסדר, ומאפשרים לנו להתסדר אחד עם השני. אלו ביריונים, שבכל יום ויום מתחילים קרבות עם אנשים שלא עשו עוול לזולת, לא עשו שום דבר בלתי מוסרי, והביריונים האלו יסלימו עם האלימות שלהם עד לכל דרגה שהם צריכים, כולל כוח קטלני, בשביל שהם ינצחו את ה-"קרב", ש-הם התחילו-. שוטרים הם אינם החברים שלכם. הם הכנופייה הכי גדולה של ביריונים, והיזמים הכי גדולים של אלימות, בכל מקום בעולם. אז תפסיקו לדמיין שהם כוח של צדק ושלום. הם שכירי חרב וטפילים ולא שום דבר אחר.


מקור: לרקן רוז

http://www.youtube.com/watch?v=2PT5ycft_YU

http://larkenrose.com/

מדוע לבקש משפט הוגן כאשר ברור לנו שזה לא יקרה?

מדוע לבקש משפט הוגן כאשר אנחנו לא מאמינים ששופטים מעוניינים לספק לנו צדק והגינות בהליכים?

1. אנחנו מביאים הוכחות מוחשיות לנוכלות של שופטים ותובעים ספציפיים
2. אנחנו מעמיסים ותוקעים את המערכת שמשעבדת אותנו
3. אנחנו מביכים אותם ומורידים להם ולפקידים את המורל
4. לפעמים זה מביא לביטול כתב האישום
5. אנחנו לומדים את המערכת של האויב ואת החולשות שלה
6. אנחנו לומדים להגיב בצורה יעילה יותר וחזקה יותר
7. אנחנו משמשים דוגמה אישית כי זה צריך להתחיל ממישהו
8. אנחנו מוכיחים שכל המערכת היא שיקרית ולא נחוצה
9. אנחנו מחזקים את עצמנו כי להיכנע ולשלם מיד זה מבאס

ואם רק 2% מהקורבנות שלהם יעשו כמונו כל המערכת תיפול.

קורבט רפורט: החברה כולה לוקה בתסמונת שטוקהולם

בשנות ה-70, זוהתה תופעה פסיכולוגית מוזרה: במצבי חטיפה טראומתיים, אחוז מסויים של אנשים באוכלוסיה נוטים להתאהב בחוטפים שלהם. אבל אם אנחנו חיים בכלא חברתי-שכלי, אולי יש כאלו שהתאהבו באנשים שחטפו להם את השכל? הפרק של השבוע בקורבט רפורט עוסק בתסמונת שטוקהולם חברתית.

ח"כ ניצן הורוביץ (מר"צ) מדגים מהו היגיון מעגלי

רוב האנשים לא מעוניינים לשלם מיסים וארנונה - אפילו חבר הכנסת ניצן הורוביץ מסכים איתי שללא כפייה העירייה לא תצליח לגייס מספיק כסף בכדי לפעול. זאת אומרת שרוב האנשים לא תומכים ברעיון של עירייה, וזאת לא פועלת בגלל הרצון של הרוב, אלא אך ורק מכוח הכפייה... אנשים משלמים רק בגלל שהם מפחדים מעונשים ולקיחה בכוח של רכושם וביתם. רוב האנשים אינם מאמינים שהם צריכים את העירייה, ואני חושד שהיחידים שחושבים שכן צריך את העירייה, הם (א) האליטה שמרוויחים ישירות מהקומבינות (ב) עובדי העירייה והממשלה (ג) שטופי מוח הלוקים בתסמונת שטוקהולם. וכאמור, ח"כ ניצן הורוביץ מסכים איתי שאלו אינם רוב האנשים, שכן, ללא כפייה המערכת לא תפעל. אבל הוא בעד "מינימום כפייה".

"מינימום כפייה" אמרת? ניצן טוען שלדעתו רוב האנשים מעוניינים לשלם, אבל העובדה שאנשים משלמים מיד ובכך נמנעים מהתוקפנות של העירייה, איננה מעידה על פחות כפייה. גם איום בתוקפנות הוא כפייה. כאשר מאלצים מישהו לעשות משהו תחת איום, שאם הוא לא יעשה, אז יקרה משהו נורא, זו גם כפייה. מיותר לציין כי גם שודד בנק מעדיף מינימום כפייה ומקסימום שיתוף פעולה. ניצן מוסיף שהוא "לא פופוליסט, ולכן לא מתכוון לפעול לביטול כפיית תשלומי הארנונה, שהם מקור ההכנסה העיקרי של העירייה".

אז..

1. החוק הוא כפייה בגלל שהוא חוק
2. רוב האנשים רוצים לשלם, בלי כפייה זה לא יעבוד
3. אתה משלם כדי שיהיה חוק שלא יזרקו אותך מהבית, יזרקו אותך מהבית אם אתה לא משלם
4. אני בעד מינימום כפייה, אני לא מתכוון לעשות כלום בקשר לכפייה

לנפץ אשליה פוליטית: החוק משקף את רצון העם

שלושים שניות על האשליה שהאנשים בוחרים את החוק:

זאת לא מתיחה, זה איך שאתם עושים עסקים

התקשרתי לעיריית תל אביב להודיע להם שהם חייבים לי כסף. אדוני, על מה אנחנו חייבים לך כסף? על זה שאני גר כאן. במחשב שלי כתוב שיש חוב שלא שולם על סך 250 ש"ח מהעירייה, ולפי התקנות, שאני התקנתי, עליכם לשלם לי מייד!

הנקודה הקטנה: נקודה מאוד מאוד חשובה...

מצב כה מוזר והזוי בכדי ש-99.999% מהאנשים יוכלו להסביר אותו בצורה פשוטה והולמת

לפגוע ולהעליב את הפעילים החברתיים

הגיע הזמן להרוס את המסיבה, ולעצבן ולפגוע בהרבה אנשים שחושבים שהם נלחמים למען חירות. אבל יש סוף טוב ומלא תקווה לפוסט הזה.
אני מצטער, אבל הפעם אני אצטרך לפגוע ולהעליב הרבה אנשים... ואף יותר גרוע, האנשים שבהם אני אפגע ואותם אני יעליב, הם אנשים מאוד טובים, עם כוונות מאוד טובות, שעובדים מאוד קשה בשביל הדברים שהם מאמינים בהם. ככה שאני די בטוח שאני יעשה פה המון חברים...


הנקודה היא, שרוב הפעילות החברתית היא חסרת תועלת לחלוטין. למעשה, היא יותר גרועה מרק חסרת תועלת, היא מביאה יותר נזק מאשר דברים טובים. ושוב, אני רוצה רק להבדיל בין כוונות טובות, לתוצאות טובות. בגלל שיש הרבה דברים שנופלים בתוך ההגדרה של פעילות חברתית, ואני לא רוצה לומר -כל- הפעילות החברתית, אלא רק רוב הפעילות החברתית, רובה מביאה יותר נזק מתועלת. וקודם כל אני חייב לציין שאני מדבר מתוך ניסיון. לפני שנים רבות שעוד האמנתי במדינה, הייתי פעיל פוליטית, פרסמתי מאמרים וכתבתי לשרים בממשלה, שיחקתי במשחק הזה... וזה קצת מביך אותי להודות בזה היום. אבל כן, גם אני עשיתי את זה, אבל בזמנו, אני האמנתי שאני עושה את הדבר הנכון, שאני נלחם את המלחמה הנכונה, נאבק במפלצת, ורק שנים לאחר מכן הבנתי שאני בעצם האכלתי את המפלצת. בהרבה הרבה דלק. ככה שאני לא כותב את הפוסט הזה בשביל להיות מגעיל כלפי אנשים, אני פשוט לא רוצה שהכוונות הטובות של אנשים יתבזבזו על משהו שעושה פחות משום תועלת. היה טוב אם מישהו בזמנו היה מנסה להסביר לי, ואני לא יודע אם הייתי מקשיב לו, אבל הייתי צריך שמישהו יסביר לי שמה שאני עושה, כל התעמולה והעצומות... וכל הדברים הכייפים האלה, לא באמת משיגים כלום.

אם תסתכלו על ההיסטוריה של כל אלו שהפגינו, והצביעו ורצו לכנסת והחתימו על עצומות וזה וזה, בעד החוק הזה או נגד החוק ההוא, ואם תסתכלו מה הם השיגו, תווכחו שזה כמעט כלום. יש מקרים נדירים, יוצאי דופן, אבל לרוב, זה כלום. האנשים בעמדות הכוח המשיכו לעשות את מה שהם עשו, והאנשים שהפגינו, החתימו עצומות ובכו על הדברים, בזבזו פשוט המון המון זמן, מאמצים וכסף, והשיגו למעשה, די כלום. ואני רק אוסיף את זה, אני ברצינות רוצה לשאול פעילים חברתיים, אנשים שמגדירים את עצמם פעילים חברתיים, האם אתם חושבים שיש סיכוי כלשהו שמתישהו תנצחו במשחק שאתם משחקים? בגלל שאם אתם מסתכלים על המודל הבסיסי, הסטנדרטי של פעילות חברתית, כלומר, קחו את הדוגמה של המפגינים כנגד הכיבוש, או ליגליזציה. אנשים יוצאים לרחובות, אלפים, עשרות אלפים אפילו מאות אלפים יוצאים לרחובות, מפגינים ואומרים "אנחנו לא אוהבים את הכיבוש, אנחנו לא אוהבים את המלחמה בסמים, אנחנו חושבים שזה נורא מגעיל".. כמה זמן אנשים כבר עושים את זה? כמה זמן כבר מפגינים למען המטרות האלו? אפשר לומר שמאז.... ומתמיד.

והאם יש עדיין מלחמה מרושעת במשתמשי הסמים או כיבוש חסר תוחלת? כן. האם אנשים תמימים וחפים מפשע נפגעים ונהרגים? כן. האם פלסטינאים תמימים מושפלים ונרצחים שוב ושוב? כן. האם זה הולך להמשיך לקרות אם אנשים ימשיכו להפגין? כן. אז כמה מפגינים בעצם חושבים, ש-"אם נארגן רק עוד הפגנה אחת... פתאום האנשים מהמעמד הכוחני יגידו: אהההה אתם צודקים! מצטערים על כל זה.. מייד נסיים את הכיבוש ונבטל את המלחמה בחשיש". אם אתם חושבים שאתם הולכים לנצח, אם אתם חושבים שאתם רחוקים הפגנה אחת מלהביא את המטורפים שבשלטון להתפכח, להבין ולהפוך לאנשים טובים ואציליים, אהה... אתם לא. ואם אתם לא חושבים ככה, אם אתם חושבים שזה הולך להמשיך כמו שזה היה עד כה, לנצח, אתם מתלוננים (לגמרי בצדק!) אתם מדברים מתוך הלב והרגש, וזה ממשיך וממשיך.. המלחמה ממשיכה המפלצת גודלת..אם אתם לא חושבים שאתם הולכים לנצח, אז למה אתם ממשיכים לעשות את זה?

עכשיו, אני מדבר בשם עצמי בימים שהייתי פעיל פוליטית, אני לא חשבתי שיש עוד אפשרות. זה היה המאבק היחיד שיכולתי לחשוב עליו. לנסות להכניס מישהו אחר לכנסת, או להתקשר לשרים בממשלה ולהפגין, זה כל מה שידעתי שאפשר לעשות. וזה המפתח, בגלל שאם האנשים במעמד הכוחני יכולים לשכנע אותכם שהדבר היחיד שאתם יכולים לעשות הוא זה, שהדרך התרבותית היחידה שבה אתם יכולים לנקוט היא להתחנן, לעתור בעצומות ולהתבכיין, אתם גמורים. הלך עליכם. אם זה כל העמדות שיש לכם וזה כל מה שאתם יכולים להשיג אי פעם, אתם לא תשיגו כלום, בעלי העבדים מרוצים עד השמיים, אתם זורקים את כל הזמן, כל האנרגיה והמאמצים לתוך משהו שלא יניב שום תועלת... ואני לא אומר את זה בכדי לגרום לאנשים להרגיש רע עם עצמם, שוב, אני רוצה שהכוונות הטובות של אנשים ישיגו משהו, ורוב הפעילות החברתית, לא משיגה מאומה. ובכן, היא לא משיגה שום דבר חיובי. למעשה, היא משיגה דברים דווקא לכיוון האחר. וכמו שאמרתי, בימים שאני עשיתי את זה, לא הבנתי שאני בעתם -מאכיל- את המפלצת שאותה אני ניסיתי להביס.

תבינו, הבעייה עם רוב הפעילים היא שרובם לא מבין מה בעצם הבעייה. יש אלפי אנשים שמכסחים את הענפים של הרשע על כל אחד שמכה בשורש. אנחנו רואים תסמינים של הבעייה בכל מקום, ויש דוגמאות לכך יותר מאשר אפשר לספור, בין אם זה מלחמות, או הונאות ממשלתיות, המלחמה בסמים, אלימות משטרתית, כל אלו הם תסמינים של הבעייה. ויש רשימה ארוכה אין סוף של תסמינים של הבעייה ששווה להתרגז בגללם ("זה נורא! אנחנו חייבים לעשות משהו!"). הבעייה היא שרוב הפעילים אינם רואים את הסיבה לבעיות, הם מסתכלים על התסמינים ואומרים "סתכלו על הסימפטום הנורא הזה!" ואם אתה לא יודע מה הגורם לבעייה, אתה לא יודע איך לעצור את הסימפטום.

נניח היינו עושים הפגנה גדולה והממשלה הייתה מבטלת את המלחמה בסמים, קודם כל, אתם חושבים שזה היה קורה? דבר שני, האם אתם חושבים שאז השרים בממשלה יגידו "טוב, בכל פעם שאנשים מצביעים עלינו ואומרים שאנחנו פסיכים חולי שליטה ורצחניים, אנחנו פשוט נוותר..." זה לא הולך לקרות! שום כמות של הפגנות, עצומות והצבעות לא יביאו לכך. ואני מקווה שאפילו הפעילים החברתיים הולכים להסכים איתי שזה לעולם לא הולך לקרות. אז, אם אתם מטפלים בסימפטום בגלל שאתם לא יודעים מה הגורם לבעייה, זה לא עושה שום טוב. ואם אתם מחזקים את הגורם של הבעייה, זה אפילו יותר גרוע משום טוב. ואני אומר שרוב הפעילים החברתיים מחזקים את הבעייה בשעה שהם צועקים וצווחים על התסמינים. והם יאמרו ש-"אנחנו צריכים להעלות את המודעות!" אוקיי... האם יש מישהו שאיננו מודע לכך שהממשלה עושה דברים רעים? אני די בטוח שכמעט כולם בדרך מסויימת מבינים את זה.. להעביר את המסר ולחזק את השיח על הנושא, זה טוב, אני מבין, מעולה! עכשיו יש לנו הרבה אנשים שיודעים שהממשלה רעה, מרושעת ורצחנית, והיא עדיין! אז אתם מעלים את המודעות... ומה אז? אנשים מודעים לכך, אוקיי? אנשים מסויימים היה עדיף שלא היו מודעים, לפחות הם יכלו להיות שמחים.. בשעה שהם חיים כעבדים. אם המטרה היא להעלות את המודעות... ואז.. כלום, זה לא משיג כלום.

לאנשים האלו יש כוונות ממש טובות, ואני ממש שונא לפוצץ להם את הבועה, אבל אני שומע שאנשים אומרים "זה הסיכוי האחרון שלנו להציל את הדמוקרטיה!" -קודם כל... לא. הדמוקרטיה מתה מהיום בו נכתבה מגילת העצמאות. מתה לחלוטין. זה היה מעמד סמכותני שליט, שבאופן תיאורטי מוגבל בכוחו, זה היה מת כבר מההתחלה. ואם אתם תקראו דברים מסויימים שכתבו מחוקקים כאלו ואחרים, אתם תראו שהם ידעו שיש סיכון שהשלטון יהפוך לדיקטטורה, הם הזהירו אותנו, רק שהם לא ידעו עד כמה מהר זה יהפוך לכזה וכמה נורא זה יהיה, אבל אנשים מדברים כאילו ש-"אם רק.... וזה הסיכוי האחרון שלנו.. אם רק נעביר את החוק הזה, ונכניס את האיש הנכון לכנסת.. נוכל להציל את הדמוקרטיה!" (1) לא אנחנו לא יכולים (2) עדיף לנו שלא. לעזאזל עם הדמוקרטיה, תנו לה להתרסק, תנו לה להישרף, אסור לה להתקיים. דמוקרטיה היא מעמד שלטוני, היא כנופייה פרזיטית בעלת מעמד עליון של ביריונים וגנבים. זה כל מה שהיא. ואני יודע שיש כמה אנשים שעדיין מעריצים את מגילת העצמאות וחושבים שיש משהו קסום ונפלא בדמוקרטיה, אבל דמוקרטיה היא בסה"כ שיטה קצת שונה לקיים מעמד פסיכי שטלתני של חולי שליטה פרזיטים ותפלצים בלתי מוסריים. זה ממש לא משנה מאוד. ואם אתם לא מאמינים לי, ואתם רוצים כמה דוגמאות ל-"דמוקרטיות" מהעבר, נסו את הרפובליקה העממית של סין, ברית המועצות, קוריאה הצפונית, רפובליקת ויימאר, שממנה צמחה האימפריה הנאצית, האם זה נראה כאילו שדמוקרטיות מובילות לאושר, שמחה, שלום וצדק?

אז לא, אל תנסו להחיות את הדמוקרטיה. אתם מנסים להחיות את הבעייה. אל תנסו להחיות את הבעייה, זה לא עוזר לאף אחד! ושוב, זה מחזיר אותי לנקודה שפעילים חברתיים לא מבינים מה הבעייה, הם לא מבינים שסמכותניות היא הבעייה. הבעייה היא לא ולעולם לא הייתה מי מחזיק בסמכות. הבעייה היא, ותמיד הייתה, ותמיד תהייה, עד שאנשים יתעוררו, שיש שם איזושהי סמכות להחזיק בה מלכתחילה. וכל עוד שהדיון הוא "מה צריכה הממשלה לעשות" - "מי צריך להנהיג אותה" - "באיזה צורה היא צריכה לפעול" אתם רק משחקים עם הפרטים הקטנים ולחלוטין מתעלמים מלב הבעייה, שהיא -האמונה- בממשלה וסמכותניות. כך שכל פעילות חברתית שאיננה פוגעת באמונה הזו, לא פוגעת בשורש הזה, היא גרועה יותר מחסרת תועלת. לא רק שהיא מטפלת בתסמינים שאינם הולכים להשתנות בכל מקרה, אלא שהיא גם מחזקת את המוח של כל המאזינים והצופים, ש... הלב הזה, אי אפשר לדעת בו. "כמובן... אנחנו ממשלה!" זה מצחיק פשוט... אני ואני נגד ממשלה, אני 100% נגד ממשלה, בגלל שממשלה היא מטבעה בלתי מוסרית, הרסנית ורעה. האמונה בה היא האנטי טזה המוחלט לאנושות כולה. ככה שאני לחלוטין נגד ממשלה. וזה מצחיק אותי לשמוע כשמאשימים קבוצות אחרות בזה, כאשר הם לא באמת נגד ממשלה, הם פשוט רוצים סוג קצת אחר של ממשלה, של אנשים במעמד שליטה סמכותני, ואז הקבוצות האלו אומרות "אנחנו לא אנטי ממשלה! אנחנו פשוט רוצים את הסוג הנכון של..." ואי אומר, אוקיי, אז אתם לא בעד חופש וחירות. אתם לא בעד מוסר. אין לכם שום מושג מה הבעייה, ולכן שום יכולת לתקן אותה.

והרבה אנשים אומרים "יש לנו מטרה משותפת ויש לנו אויב משותף, אז בוא פשוט נתעלם מהפרטים הקטנים שבהם אנחנו לא מסכימים" -זה לא פרט קטן שאנחנו לא מסכימים עליו, זה העניין היחיד שמשנה משהו. האם אתה הבעלים של עצמך או האם אתה שייך למעמד השלטוני? לא אכפת לי אם זה מעמד שלטוני מוגבל, או אם זה מעמד שלטוני דמוקרטי, לא אכפת לי אם זה מעמד שלטוני רפובליקני או אם זה מעמד שלטוני חוקתי, אם יש מפלצת כלשהי שיש לה את הזכות לקחת לך את הכסף ולחלק לך הוראות כאילו שאתה עובד אצלה, היא הבעלים שלך ואתה שייך לה. אתה לא חופשי אתה לא הבעלים של עצמך. ואם אתה ממש מאמין לזה, למה אתה בכלל מדמיין שיום אחד תשיג חופש וחירות? אתה אפילו לא חופשי בתוך הראש שלך. אז כשאנשים אומרים "ההבדלים הקטנים האלה"... זה לא הבדל קטן.

או שאתה מאמין שלמישהו יכולה להיות הזכות לשלוט בך, או שאתה מבין שלא יכול להיות דבר שכזה. שאתה מבין את הרעיון של בעלות עצמית, עיקרון אי התוקפנות ולמה שזה מוביל מבחינה היגיונית: לכך שממשלה לגיטימית איננה אפשרית מבחינת ההיגיון. היא לא יכולה להתקיים. לא רק "זה ממש קשה לשמר אותה", אלא בלתי אפשרי מבחינה רעיונית, מופשטת, זה בלתי שפוי לחשוב שיכול להיות שלטון מוסרי ומוצדק של כנופיית גנבים וביריונים שמחלקים לאנשים הוראות מה לעשות כאילו שהם עבדים שלהם, ולוקחים להם את הכסף.. זה פשוט לא עובד, מבחינה פילוסופית, או מוסרית, או היגיונית.

אז לכל הפעילים החברתיים אי שם, שמכים בסימפטומים, "~אני מרגיש את הכאב שלכם~", אבל זה לא עושה שום טוב. אם אתה אפילו לא מבין מה ליבה של הבעייה, אתה תעשה מה שמפגינים ופעילים חברתיים מסביב לעולם כבר עשו במשך מאות שנים, וזה כלום. תתקע את הראש בקיר לבנים, תצעק באימה, ותשיג כלום. ועכשיו אני אסביר למה יש לי תקווה. מדוע יש תקווה למרות הכל. יש המון אנשים כיום שלמעשה כן רואים את הבעייה האמיתית. שמזהים את המקור של כל התסמינים הקטנים האלו שאתם רואים, המלחמה והכיבוש, המשטרה הפאשיסטית, המלחמה בסמים, כל הסימפטומים הקטנים שאנשים הצביעו עליהם "זה רע, וזה רע, וזה רע... אלימות משטרתית וכל השאר," יש המון אנשים, אלפי אלפים שמזהים את הגורם הבסיסי לבעייה האמיתית, שהיא -האמונה בממשלה, ובסמכות-. לא תתקנו את זה, אתם לא תתקנו שום דבר. אם כל מה שאתם יכולים לעשות זה לבחור מה אתם רוצים שהאדונים השליטים יגידו לכם, או מי שאדונים שלכם יהיו, הלך עליכם. אבל יש המון אנשים שהתעוררו את כל הדרך לתובנה המלאה לגבי הבעייה. הרבה מהם אומרים לי, שהם מתביישים,

שבזבזתי כל כך הרבה זמן על פעילות חברתית מקודם, וזה נכון גם לגביי, כמו שאמרתי מקודם, אני עשיתי המון פעילות חברתית ופוליטית והיום אני מסתכל אחורה בבושה ואומר "מה לעזאזל עשיתי אז??" וזה רק בגלל שבזמנו לא זיהיתי את הבעייה. אני יכול לראות סימפטומים מגעילים, אני רוצה שהם יפסיקו, אבל לא לקחתי לעצמי את הזמן להבין את הגורם הבסיסי האמיתי לכל הסימפטומים האלו, וזה כמובן "כת המדינאות". אבל החדשות הטובות הן שיש המון המון המון אבל המון אנשים שמתעוררים את כל הדרך לזהות את הבעייה הבסיסית. אני מקבל המון מכתבים מאנשים שאומרים לי תודה, שתודות לחומר שאני מפרסם ופירסמתי, הם התעוררו והבינו, וכיום הם אומרים לעצמם, איך לא ידעתי את זה קודם? איפשהו מבפנים תמיד ידעתי את זה. אלו האנשים שעבורם אני מביא את כל החומר הזה ועוסק בפעילות שלי.

אנשים כותבים לי שהם מבינים שכל הפעילות הפוליטית שלהם לא רק שהייתה חסרת תועלת, היא חיזקה את השקר בראש שלהם ובראש של כל מי שהסתכל על הפעילות הפוליטית שלהם. אז אנשים מתעוררים בטונות. וזה הדבר האהוב עלי בייקום לקבל אימייל מאנשים שהתעוררו, אז אם זה קרה לך, שלח לי אימייל, אני אשמח לשמוע, וואו, אין דבר כזה ממשלה, לא יכול להיות דבר כזה ממשלה, או סמכות, אנחנו כולנו הבעלים היחידים של עצמינו, ואולי כדאי שנתחיל להתנהג בהתאם. וזה קורה בכל מקום. והדבר היפה הוא, שכאשר זה מגיע לנקודה מסויימת, הפתרון קורה מעצמו. זה נשמע קצת יהיר, אבל אם כולם בארץ יבינו את מה שאני מבין ויאמינו במה שאני מאמין לגבי הממשלה ושכירי החרב שלה, לא תהיה ממשלה כבר אחרי יום. וזה לא יצריך מהפיכה. לא צריך לזרוק את הממשלה. אם 8 מיליון אנשים פשוט יאמרו "כן... אנחנו לא נותנים לתת לכם יותר כסף, אנחנו לא הולכים להמשיך לציית לכם, בגלל שאנחנו מבינים שהמשחק הענק והמסובך הזה שאתם משחקים של התחזות לבעלי סמכות לשלוט בנו, אנחנו מבינים שזה הכל שטות וזיוף, אז אתם בסה"כ פסיכים, ועכשיו אנחנו מזהים אתכם כפרזיטים פסיכיים כי זה מה שאתם, ומעכשיו אנחנו לא רוצים שום קשר אליכם. אנחנו לא מרגישים שום צור לבוא ולזרוק אתכם, או להצביע או לעשות תעמולה, אנחנו פשוט נתעלם מכם, אתם פשוט לא משנים לנו" -וכשאנשים מגיעים לתובנה הזו, שהסיבה היחידה שהנוכלים מירושלים משנים משהו,

היא שאנחנו הופכים אותם לחשובים, אנחנו מדמיינים את הסמכות כאמיתית. כל הכוח שלהם מגיע מהתפישה השכלית של הקורבנות שלהם. אם הקורבנות מפסיקים לדמיין מחוייבות להשתחוות בפני הקבוצה הקטנה הזו של שקרים ונוכלים, סיימנו. לא צריך שום מהפיכה, שום אלימות, שום דבר שכזה, פוף וסיימנו. זה נגמר. אני חושב שאנחנו כולנו ממש מסתערים בכיוון הזה. אני רואה אלפי אלפים של אנשים שמתעוררים ואומרים "וואו אני פתאום סוף כל סוף מבין את כל זה - עד עכשיו התבוננתי בקצוות של התמונה ועכשיו אני רואה את כולה" -וזה לא משהו שאפשר לחזור ממנו. אנשים שמבינים את זה, לא אומרים שבוע הבא "לא... אני בכל זאת אאמין בממשלה" זה פשוט לא קורה. בד"כ שאני מקבל אימייל כמו "וואו אני עכשיו מבין את הכל וכל זה..." זה בד"כ ממשיך בסגנון של "ואני עכשיו מספר לכולם ומעיר את כל מי שאני מכיר" וזה משהו שאי אפשר לעצור. אני לא יכול לנחש את התאריך המדוייק, אבל זה יופץ על שכת המדינה תיפול ותעלם מהעולם לנצח.

אז לכל הפעילים החברתיים, אני מתחנן בפניכם, לקחת הפסקה קצרה מהאירועים שלכם או מההפגנות שלכם, או מה שתכננתם לעשות בקרוב, בשביל ברצינות לשקול מחדש את מערכת האמונות הפרטית שלכם. וכל מה שאתם מאמינים לגבי ממשלה, סמכות, חוק וכל הכיף הזה.. בגלל שיתכן ותמצאו ש, כמו מאות האנשים שהכרתי וכבר מצאו, שההבנה החלקית שלכם של המציאות, מובילה אתכם לבזבז טונות של זמן, מאמצים וכסף על דברים שלא מביאים שום טוב... ..והחדשות הטובות הן, שאם מספיק אנשים ידעו ויבינו את האמת, זה לא לוקח כל כך הרבה זמן ואנרגיה וכסף בשביל באמת לתקן את זה. אתה לא צריך לעשות שום דבר למעמד השולט. לא צריך להצביע נגדם, לא צריך להעיף אותם, לא צריך כלום מלבד להתעלם מהם. ואם 8 מיליון אנשים בוחרים להתעלם ממשהו, זה דבר די פשוט לעשות. ובכן, כמה מאמץ זה דורש בכדי פשוט לא לשים שום לב לטפילים בירושלים? אבל בשביל שזה יקרה אנשים צריכים לזהות את הבעייה הבסיסית. ואנשים דוהרים לתוך התובנה הזו, אבל אני ממש ממש מבקש מכל האנשים שנלחמים ונלחמים למען צדק, תתרחקו מספיק רחוק בשביל להבין האם מה שאתם נלחמים בו הוא הסמפטום או הגורם למעשה, ואם אתם במקרה ובטעות עוזרים למפלצת שבה אתם מנסים להלחם.....

מקור\השראה: לרקן רוז - Offending Activists

לחשוף עוד שגיאה פוליטית - מיקום פיזי איננו הוכחה לנוכחות בתוך מדינה

שגיאה פוליטית נפוצה ביותר היא ההשוואה בין המיקום הפיזי בו אתה נמצא לבין נוכחותך בתוך בדייה שכלית מסוג מדינה. כשאתה מתסכל על העובדות, המשוואה היא ממש פשוטה:

מיקום פיזי איננו זהה לנוכחות במדינה.

בגלל שכולנו הורגלנו ע"י שטיפות מוח להאמין שזה למעשה ההיפך, זה מאוד קשה לקבל את העובדה שמיקום פיזי לא אומר שאנחנו נמצאים במדינה. מדינות הינן בדיות שכליות ואני הסברתי את זה כבר כמה פעמים. זה בסה"כ תכסיס של תעמולה שנועד לשכנע אותך לשלם מיסים. כל אחד שחושב שיש לו הוכחות סותרות מוזמן להציג אותן לציבור.

כל מה שהפוליטיקאים מה-"רשויות" הפוליטיות עושים, הם מציירים קווים על מפה, כמו למשל מסביב האיזור הגיאוגרפי הידוע כתל-אביב, והם קוראים לזה "העיר תל-אביב". העיר לא באמת קיימת, היא לא אמיתית.

אז אתם חושבים שהנוכחות הפיזית שלי באיזור מסויים אומרת שאני נוכח בתוך עיר או מדינה?

לאנשים יהיה מבט מטופש על הפרצוף כאשר הם מנסים להבין את זה לראשונה. לכל היותר אני מתחיל פה דיון אודות המדינה, מהי? ואני יכול לשאול למשל, האם המדינה נוצרה על ידי בני אדם או האם היא טבעית. אתם יכולים גם להביא פוליטיקאים להודות שהערים והמדינה נוצרו על ידי חקיקה.

התגובה הרגשית שתקבל ממישהו כאשר תסביר לו את זה, יכולה לשמש לטובתך. תזכיר לו את התגובה הרגשית שלו למידע הזה, ותשאל אותו האם הנוכחות שלך באיזור גיאוגרפי אומרת שאתה נוכח בתוך מדינה.

בגלל שהם לא יכולים להוכיח שאתה נוכח בתוך בדייה שכלית מסוג מדינה או עיר, הם לא יכולים להוכיח שהחוקים הקטנים שלהם מתיחסים אליך או שיש להם סמכות. ללא ההסחות דעת הללו, כל מה שנשאר להם זה התוקפנות והאלימות. ואז, האשליה של הליך הוגן נעלמת והם פועלים בגלוי כמו פושעים.. וזה למעשה, מה שהם באמת.

מתי זה בסדר לירות בשוטר?

בשביל לקבל נקודת מבט קטנה, נסה לצפות בתוכנית דוקומנטרית או שתיים על הזוועות שנעשו על-ידי המשטרים של סטאלין, לנין, היו"ר מאו, היטלר, פול פוט, או כל מספר של עריצים מההיסטוריה. עכשיו תעצור את הסרט בדיוק בנקודה בא הקלגסים באים לרעות את עדר האנשים לתוך קרונות בקר, או לירות בהם כאשר הם עומדים על הסף של תעלה, ואז תשאל את עצמך את השאלה, "מתי זה בסדר לירות בשוטר?"


http://www.eyallior.com/p/blog-page_7401.html

קם לו אתר אנרכיסטי חדש בעברית - שווה ביקור!

http://dathamedina.wordpress.com/

הקנס בוטל: אין ראיות שהחוקים חלים

זהו סיפור ההצלחה הראשון מישראל לשיטה של מארק סטיבנס, אותה אנחנו מלמדים פה. השיטה היא מאוד פשוטה, ולמעשה, זה לא מארק שהמציא אותה אלא הפילוסוף סוקרטס. מארק רק התאים אותה לשימוש במקרים בהם אנשים מואשמים ב-"פשעים ללא קורבן" על ידי אלו שטוענים שהם מייצגים את "המדינה". זהו כמובן לא סיפור ההצלחה הראשון בעולם לשיטה של מארק, יש כבר הרבה סיפורי הצלחה, אבל זהו הראשון מישראל. היום בבוקר קיבלתי טלפון ממשרד התובעת הראשית של משטרת תנועה, והם מסרו לי שהמשפט שלי שהיה קבוע לאוגוסט אצל השופט רועי פרי התבטל. התיק בוטל בשל חוסר ראיות, ואתם יכולים לראות פה את ההוכחות לכך. התהליך כלל הגשה של מספר בקשות, באמצעותן הראיתי לתביעה ולשופט שאני לא מתכוון לוותר על הדרישה לגילוי ראיות. הם הבינו, וביטלו את המשפט.

משהו קטן שאתם יכולים לעשות מהבית

המלחמה בביורוקרטיה מתאפשרת אך ורק בזכות התמיכה וההשתתפות שלכם! הנה משהו קטן שכל אחד יכול לעשות כבר עכשיו, מהבית: מצאו עמודים בפייסבוק של פוליטיקאים ופרסמו את השאלה הבאה על הקיר שלהם: "מדוע הממשלה מתשמשת בכפייה בשביל לספק את שירותיה לציבור? האם זה בגלל שאין לה תמיכה מרצון חופשי של רוב הציבור? ואם יש לה, אז מדוע לכפות על מיעוט את השירותים שאותו מיעוט לא מעוניין בהם?"

במערכת הזו אתה לא רואה את הקורבן

הרבה אנשים מדברים על הזכויות שלהם. יש לי את הזכות להשכלה. יש לי את הזכות לקבל את זה ואת זה מהממשלה. העניין הוא שבמערכת הזו אתה לא רואה את הקורבן. אתה לא רואה ממי לוקחים את הכסף. ככה קל יותר לבקש. הניסוי של מילגרם מוכיח את זה. רוב האנשים יגרמו סבל ונזק לאחרים, כל עוד שהם לא רואים את הקורבן, וכל עוד נאמר להם שהם לא יהיו אחראים בעצמם לתוצאות. אנשים שולחים את הילד שלהם לביה"ס / חוגים / אוניברסיטה, הם לא רואים כששוטרים באים לירות בשכן שלהם שלא שילם מסים.

יותר גרוע, הם היו אומרים "היית צריך לשלם את המסים שלך"... לילד שלי יש זכות לחינוך ציבורי...

אני אוהב להפנות את תשומת הלב לאלימות.

האם אתה היית מוכן לקחת מכונת ירייה וללכת מדלת לדלת בשכונה שלך, אנשים שאתה מכיר מבית הכנסת, השכונה או המועדון, ולקחת מהם כסף עבור הילדים שלך? כי ככה היום מגיע הכסף הזה.. מס הכנסה היא כנופייה אכזרית של ביריונים. הם רוצחים, גונבים לוקחים בתים, מכוניות.. הם גונבים מתוך חשבונות בנק... מס הכנסה הם גנבים מקצועניים. אין הבדל עובדתי בין הפעולה של מיסוי והפעולה של גניבה. זה הלקיחה בכוח של רכוש. פתיחה באלימות פיזית על מנת לקחת משהו ממישהו.

אף אחד לא חייב לציית לחוק - ולנו יש עכשיו הוכחות!

אני הולך לשחזר את הניסוי המוצלח של מארק סטיבנס, בו הוא יצר קשר עם עיתונאים ואנשי תקשורת והוכיח חד משמעית, שערוצי התקשורת והעיתונות ישקרו וייזיפו לכם מציאות שמתאימה לבוסים שלהם. הם יתעלמו מעובדות ואפילו לא יהיו מוכנים להסתכל ולבדוק הוכחות חד משמעיות לכך שאף אחד לא באמת חייב לציית לחוק.

עד כה יצרתי קשר עם כל ערוצי התקשורת והעיתונים הגדולים בישראל, וכן עם כמה תחקירנים מפורסמים, שפשוט נמנעו מלחפש הוכחות שהחוק מחייב אותנו, ונמנעו בכלל מלחזור אלי ולבדוק את הראיות שיש לי לכך שאפילו לעורכי הדין של המדינה אין! לא רק שלעורכי הדין של "המדינה" אין, זה נראה שכל השופטים בישראל הם שותפים לקנוניה ומריצים הונאה משפטית עלינו בכל פעם שאנחנו שואלים על הראיות העלומות האלו. לי יש ראיות מוצקות לכך, אבל אף "עיתונאי" לא רוצה לחשוף את הסיפור הזה לציבור.

הניסוי הזה מוכיח את הכשל הלוגי ש-"אם זה היה נכון כבר היו מפרסמים את זה! זה היה הופך לחדשות היום ומופיע בעמוד הראשון!"--כי ממש לא, אין ספור ראיות לא מעניינות את העיתונאים והתחקירנים בישראל ואפילו לא את אלו מהם המפורסמים בתור "חושפי שערוריות" - הם יפרסמו רק ידיעות שמתאימות לאג'נדה של הבוסים והספונסורים שלהם או כאלו שתואמות לאמונה הממש דתית שלהם בדת המדינה. העובדה שיש לנו ראיות להונאה שמריצים שופטים ותובעים שגונבים מיליונים מאנשים חפים מפשע לא מעניינת את העיתונות המרכזית או האלטרנטיבית.

חושבים שיש איזשהו עיתונאי או תחקירן שיהיה מוכן לחשוף את ההונאה הכי גדולה ביקום, או לפחות, "במדינה"? כתבו לי את שמו ואני אשלח לו הזמנה במייל ליצור איתי קשר. העובדה שעד כה תחקירנים ידועים נמנעו מלחזור אלי מוכיחה שהדרך היחידה שאנשים ידעו את האמת, היא אם היא תעבור מפה לאוזן.