אתה "מודה" או "כופר" באשמה?

כאשר מישהו מעלה השערה (ש-"אתה אשם" או ש-"יש אלוהים"...), הדרך השימושית ביותר לענות היא לא לומר "אתה טועה", אלא "תוכיח".

אפילו אם זו רק ההשערה ש-"לכל אחד יש את הזכות למשפט הוגן". בירוקרטים מעוניינים לגרום לך להודות להם על כך שהם מביאים אותך תחת איומים להיתווכח איתם כאשר הם מאשימים אותך בדברים לא נכונים. אין בכלל שום הוכחה שאני צריך לשאת בנטל של משפט מלכתחילה.

כמו בכמעט כל ויכוח בין דתיים לאתאיסטים, הדתיים תמיד ינסו להוציא טענה מפי האתאיסט ש-"אין אלוהים". אז, הם ינסו להפיל את נטל ההוכחה על מי שמסרב לקבל את ההשערה שלהם. זה בדיוק המקרה עם בירוקרטים -הם רוצים שאנחנו נהיה אסירי תודה על כך שהם גוררים אותנו למשפט.

ומה אם אתה באמת ובתמים, לא יודע פשוט האם אתה אשם או לא? אין לך שום סיבה להפציר כבר בתחילת המשפט "מודה" או "כופר". לפי "החוק", וההיגיון, הפצרה אמורה להימסר מתוך הבנה מלאה של כתב האישום. זו הסיבה מדוע על פי תורת המשפט הקלאסית והמודרנית, יש שלב שנקרא "קדם משפט" -בו כתב האישום הוגש, ומחכים למועד ההקראה וההוכחות. מהשלב הזה, התביעה איננה רשאית לערוך שינויים בכתב האישום, ברשימת העדים והראיות. על התביעה להכין את הטיעון שלה לפני שהיא גוררת אותך למשפט. בשלב הקדם משפט, אתה זכאי לקבל לידך את כל חומר החקירה, רשימת העדים והראיות שישמשו כנגדך במשפט. לתביעה אסור במהלך המשפט להוסיף ראיות או עדים, אבל לך, כן מותר. בכל שלב.

זו בדיוק הסיבה מדוע לפי השיטה של מארק סטיבנס, אנחנו לא מפצירים "מודה" או "כופר" באשמה, אנחנו דורשים שראיות לסמכות יוצגו, או שלפחות, התביעה תעלה טענה ספציפית לגבי אילו ראיות ועדים יש לה בכדי להוכיח שהייתה סמכות, ושיש סמכות כרגע לקיים משפט. גם ההפצרה של "מודה" וגם ההפצרה של "כופר" הן השערות. ברגע שאתה יודע מספיק בכדי להפציר כך או כך, המרוץ מתחיל. אולי אתה אשם, ואתה פשוט לא יודע את זה? אבל אנחנו יודעים, מניסיון, שהבירוקרטים מעדיפים לרקוד מסביב העניין הזה מאשר פשוט להראות שיש להם קייס, שיש להם מספיק ראיות כבר בהתחלה. לפחות כאשר מדובר בעבירות תנועה ועניינים של סמכות ותחולה.

בויכוחים בין דתיים לאתאיסטים, הדתיים כמעט תמיד ינסו להוציא השערה מפיו של האתאיסט, ואז הם יעלו השערה משלהם ויאמרו שהראיות לא מצדיקות את המסקנה, בשל שההגדרה של האתאיסט לאלוהים לא מתאימה.

ביום שבירוקרטים יציגו ראיות לסמכות ותחולה, כלשהן, האדמה תרעד. אבל עד אז, אני לא אפציר "כופר" בבית המשפט. בנימוס, אני אמשיך להציג את דרישותי לראיות, וכמו שצפוי, הם, בשלב מסויים יכניסו לתיק הפצרה של "כופר" בשמי. זה בערך כמו לחתום בשמי שאני מבין, בשעה שהם נמנעים מלהציג את הקייס ש(אין)להם.

כל עוד הם, הפסיכופתים בגלימות שחורות עם החיילים במדים כחולים, יגררו אותי לבית המשפט שלהם, אני ימשיך להתעקש על העניין הזה. תראו לי את העובדות. זה לא איזה טיעון משפטי חלש ש-"לא תופס פה" או משהו שכזה. אני לא מדבר על "זכויות", או על זכויות ש-"חוקי היסוד מעניקים לי". אני פשוט דורש ראיות, עובדות מהמציאות שמראות שההשערה שלהם נכונה, מעבר לדעה והטעם האישי שלהם והרצון שלהם שזה יהיה נכון.

מניסיון, כאשר אני מותקף על ידי ביורוקרט, אני תמיד אמנע מלהעלות השערות משל עצמי, כמו "החוק לא חל עלי" או "אני לא חייב לציית לחוק", "אין לכם סמכות" וכו' וכו'. זה לא שזה לא נכון, אבל זה פשוט לא שימושי בויכוחים עם פסיכים שקרנים כמו "משרתי הציבור" (ואני בכוונה כבר לא אומר "שלנו"). השיטה הזו, מביאה לכך שזה יהיה בלתי אפשרי עבורם לשלול את העמדה שלי. אין לי עמדה, אני רק שואל שאלות שהן מאוד רלוונטיות. הכלל הידוע של "אילולא" יכול להוכיח עד כמה השאלות שלי רלוונטיות. בנוסף, כשאני פועל לפי השיטה הנ"ל, אני מביא אותם לבצע עוד שחיתויות משפטיות וחריגות מהכללים שהם קבעו לכולנו, ובכך אני משיג עוד ראיות לכך שהתיק צריך להיזרק החוצה מבית המשפט מיד. לא רק שלתובעת אין ראיות, אלא שעכשיו לי יש ראיות שהתובעת פועלת בחוסר תום לב ושהשופט צריך להיפסל.

ובמצב הזה, השופט מחזיק ב-"תפוח אדמה לוהט". אם הוא ימשיך לכסות על הרשלנות הפלילית החמורה של התובעת, הוא "יזכה" בבקשת פסלות, עתירה לבית המשפט העליון לפסול אותו ואף בתלונה בפני ועדת מינוי שופטים. האפשרות השניה שלו היא לזרוק את תפוח האדמה הלוהט הזה אל עבר התובעת, ולהורות לה לסלק את כתב האישום בעצמה ומיד. במקרה הזה, אנחנו נגיש כנגד התובעת -תלונה בפני ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין -על כך שביודעין היא גררה אותנו למשפט כאשר אין לה ראיות. בשני המקרים כמובן, לא ינקטו סנקציות אישיות כלפי התובעת או השופט, אך זה עדיין לא נעים, ואנחנו בכל זאת נמשיך ללחוץ על כך שכן ינקטו סנקציות, כי זה מה שהצדק דורש. זה מאוד חשוב לזכור שבסופו של דבר, השופט הוא זה שמחליט היכן נשאר תפוח האדמה הלוהט הזה. הוא יכול להאשים את התובעת ולטעון שהיא התרשלה, שהיא ביצעה "תקלות פרוצדורליות". והתובעת? ברוב המקרים היא תזרוק את תפוח האדמה הלוהט אל השוטר ותאשים אותו שהוא התרשל במילוי הטפסים, או שהוא היה במשימה חשובה ולכן לא יכל להגיע למסור עדות. כך או כך, ישנו תפו"א לוהט בחדר ברגע שאתה מתעקש על השאלות הלא נעימות הללו, כשאתה שואל על ראיות, עובדות ועדים -שפשוט אין.

פמיניזם: "צריך לחנך בנים לא לאנוס"

תנועה פמיניסטית בשם "אחת מתוך אחת" וקמפיין בינ"ל בשם "הסרט הלבן" טוענים שכל הנשים הן קורבנות של אונס. אם אני לוקח את הטענה ש-"כל הנשים נפגעות מתקיפות מיניות" אני יכול להסיק שהכוונה היא לומר שכל הגברים מרוויחים מאונס (וזו בדיוק העמדה של סוזן בראונמילר, פמיניסטית קיצונית). כשאני שומע שיש לחנך את כל הבנים לא לאנוס, אני יכול להניח שהכוונה היא לומר שכל הבנים אנסים מטבעם (העמדה של מריל פרנץ', פמיניסטית קיצונית). נראה שכל ההבדל בין פמיניזם קיצוני לפמיניזם הוא השימוש בלשון נקייה עבור אותם הרעיונות הארסיים.


רובם המוחלט של האנסים מדווחים כי חוו אלימות מצד ההורים בילדות. מה זה אומר? זה אומר שפמיניסטיות רוצות שהורים מכים ומתעללים יחנכו את ילדיהם לא לאנוס. בהצלחה עם זה!

מוטב היה אילו הקמפיינים האלו היו אומרים "תגידו להורים לא להרביץ לילדים" ולא רק בגלל שהילדים עלולים לגדול להיות אנסים, אלא, בעיקר בגלל שילדים הם מספיק זכאים ליחס שוויוני ומוסרי ולא מגיע להם לקבל מכות או התעללות. פמיניסטיות, תפסיקו בבקשה לשקר ולהשמיץ גברים, ולומר ש-"צריכים לחנך את הבנים לא לאנוס". זה טפשי בדיוק כמו לומר ש-הורים מכים, הורים שמתעללים או הורים שמזניחים בצורה נפשעת את ילדיהם צריכים לחנך את ילדיהם לא לאנוס.

חשבון פשוט: מדינה לא עוזרת לעניים, היא דופקת אותם

זה נחמד לחשוב שיש אפשרות כזו לקיים דבר כזה שנקרה "מדינה" - סוג של דרך חיים שכזו בה מעורבים כולם, מערכת שדואגת לכולם - דואגת לעזור לעני ודואגת לשמור על כולם מהעשיר. כן בטח. רק שזה ממש לא היגיוני, והפעם אני אדגים כיצד הבנה בסיסית של הרעיון של מסים - מראה שאין דבר כזה.

אוקיי, אז יש לנו שני סוגים של מס. בגדול. יש לנו מס שנלקח מהעשירים, הוא מדורג, ככל שאתה עשיר יותר לוקחים לך יותר, את זה משלמים העסקים על ההכנסות שלהם, ויש לנו מס בצד המוצר, מס שמשלם הלקוח - מס שחל על כולם: מע"מ.

אם המדינה רוצה, סליחה, צריכה יותר כסף, יש לה שתי אפשרויות: להעלות את המיסים על העשירים, או להעלות את המיסים על כולם. אחד הדברים הטובים בלהיות עשיר, זה שאתה עשיר. שיש לך בחירה ויכולת. אם המס שאתה נדרש לשלם עולה גבוה, אתה יכול להעביר את העסקים שלך למדינה אחרת, ולא חסרות מדינות שיהיו מוכנות לתת לך תנאים טובים יותר אם תחליט להגר אליהן. אפשרות אחרת שיש לך בתור עשיר, אם נניח מעלים לך את המס, זה לייקר את המוצר. וזה לא הולך לפגוע לך במכירות, בגלל שהמחיר יעלה גם אצל המתחרים שלך. המס חל על כל העשירים, וגם אם היו בוחרים להעלות את המס רק על יצרן אחד ולא על כולם, זה עדיין לא היה פועל. אז אתה מעלה את המחירים, מרוויח את אותו הכסף, ומי שמשלם הם הלקוחות, המעמד הבינוני והנמוך. אם אתה עוזב את הארץ, יש פחות הכנסות ומקומות עבודה. אם אתה מעלה את המחיר, העניים משלמים יותר. אם כופים עליך מחיר מקסימלי למוצר וזה לא משתלם לך, אתה סוגר את הבאסטה ומשקיע במדינה אחרת. ואל תחשבו שאפשר למנוע את זה.. אם באמריקה מעלים את המסים על עסקים מסויימים, פה בארץ נשמח להציע למשקיעים לברוח אלינו עם הכסף שלהם. תמיד תהיה מדינה גרועה יותר שתשמח שאתה בא אליה.

ויש כמובן את האפשרות השנייה - להעלות את המס על כולם. את המע"מ. וזו כמובן, האשליה הגדולה ביותר, מאחר שהמע"מ שהוא 18% וזה בערך יום עבודה בשבוע, הוא מס שלוקח לעניים כחמישית מהכסף, ולעשירים, הרבה הרבה הרבה (ועוד הרבה פעמים הרבה) פחות. העשירים לא מבזבזים את כל ההכנסות החודשיות שלהם על מוצרים ושירותים. הם חוסכים, משקיעים, מעבירים לחו"ל, קונים מניות וכו' וכו'.

אז יש לנו מס שחל על העשירים והעניים משלמים אותו, ויש לנו מס שחל כביכול, ורק כביכול, על כולם, והעניים משלמים את רובו, תמיד. איך שלא תראו את זה, המדינה מתקיימת על חשבון העני. היא מייצרת את העשירים ומתקיימת על גב העניים. ככה זה מדינה, ככה זה תמיד יהיה. חשבון פשוט.

אין פשעים ללא קורבן!

אי תשלום ארנונה, עישון מריחואנה, נהיגה ללא חגורה או פשוט לא לשלוח לבירוקרט דף\טופס מסויים כאשר הוא מבקש שנשלח (דווח מס)...

אם אני הייתי מצביע על מישהו, ואומר לכולם שהוא ביצע פשע, נניח גניבה או רצח, והמישהו הזה היה נכנס לכלא ל-3 או 20 שנים... ואז, היה מתברר ששיקרתי, שפשוט רציתי מהסיבות שלי, שהוא יכנס לכלא... איזה עונש אתם חושבים שהיה מגיע לי? טוב, ומה אם זה לא רק הרצון שלי אלא שאני ועוד כמה חברים החלטנו ביחד שאנחנו רוצים שהחברה תתיחס למישהו כאילו שהוא ביצע פשע, נניח אנס מישהי, שלעולם לא הייתה קיימת.. זה היה בסדר? אם אני ועוד 5 חברים הכנסנו פתקים לקופסה ושם כתבנו את הרצונות שלנו, ויצא שרובנו רוצים שאדם X יחשב כמי שביצע אונס או רצח ויענש, האם זה פחות חמור מאשר מצב בו רק אני לבד בחרתי להעליל עלילה על מישהו, לספר על פשע שלעולם לא קרה?

אהה.. לפני שניכנס לעניין של הדמוקרטיה ונגיד שהחוק הוא יותר מאשר הבחירה של 3 או 5 אנשים, אני רוצה להפנות אתכם לקטע שהופיע בבלוג לפני כשלושה חודשים: "לנפץ אשליה פוליטית: החוק משקף את רצון העם. (שלושים שניות על האשליה שהאנשים בוחרים את החוק)"

עכשיו אנחנו מבינים, שחוקים יכולים להיות הרצון של 5% מהעם ולא יותר. קחו למשל את הבחירות האחרונות לעיריית תל-אביב, שם לא-הצביעו כ-78.3% מהתושבים. חולדאי זכה בקצת יותר ממחצית הקולות של אלו שכן הצביעו. תעשו את החישוב בעצמכם כמה תמיכה יש לפקודת העיריות עכשיו. האם זה מונע מפקחי העירייה לפזר מכתבי כופר לכל מי שחונה בחניה שהם סימנו בצבע אדום או כחול? ברור שלא. הם מקבלים כסף, ורק ממלאים פקודות.

ומה אם היינו חיים בתקופה בה אנשים עדיין מאמינים במכשפות ושדים? אם אני הייתי מצביע על מישהי ואומר שהיא מכשפה, האם זה היה פחות גרוע מבחינה מוסרית מאשר אם הייתי מצביע עליה ואומר שהיא גנבת או רוצחת? מה שמשנה פה זה התוצאה הצפויה והרצויה. המטרה של פשעים ללא קורבן היא שהחברה תתיחס לנאשמים כאל אנשים שביצעו פשע, עם כל מה שזה אומר.

מסיבה שכנראה לעולם לא תהיה לי ברורה, כאשר אנשים שקוראים לעצמם "המדינה" או "הממשלה" מבצעים פשעים שכאלה, אנשים קוראים לזה "טעות" שיש לתקן. אין אשמים, אין אחריות אישית לאף אחד מהמעורבים, מאות אלפים של קורבנות שהואשמו בפשעים שלעולם לא קרו -לא יפוצו.

אני אישית חושב שכאשר אדם מעליל על אדם אחר פשע שלא קרה, הראוי הוא שהוא יקבל את אותו העונש שהיה מקבל זה שהוא העליל עליו. אם מישהו האשים אותי ברצח, הוא צריך לשבת על רצח כמו כל מי שנתפס עם כוונה לרצוח ונעצר.

אז מה הפואנטה שלי פה? שצריך לדרוש פיצוי? זה בלתי אפשרי! אין שום סיכוי בעולם שינתן פיצוי ראוי לכל אלו שנפגעו ממעללי השווא של הממשלה על פשעים שלא קרו מעולם. הם עשו כזה נזק, שכבר אי אפשר יהיה לתקן אותו, וגם אם ינתן פיצוי חלקי לחלק מהקורבנות, זה לא יצדיק מחילה וסליחה על הנזק שנגרם. זה בערך כמו שאני אשדוד בנק, ואחזיר עשירית מהכסף שנגנב. אז מה כן הפואנטה שלי פה? הפואנטה היא שלא רק שאי אפשר לתקן את הממשלה -גם לא ראוי לתקן את הממשלה. נכון, עדיף לצמצם נזקים, להפחית ולהפסיק את הפשעים של הממשלה, אך זה ממש לא ראוי לתת לה להמשיך לפעול אחרי דברים שכאלו. וזה באותה המידה לא ראוי להצטרף אליה, לרוץ לכנסת, לבחור בבחירות וכו' וכו'.

שוב, אני רוצה להזכיר לסיום, ככה שזה ישב לכם טוב טוב על הרגש, שאם אני הייתי מעליל על מישהו עלילה, מספר שהוא רצח או אנס... אתם לא הייתם סולחים לי, גם אם אני הייתי לבסוף נכנע ללחץ ומודה שזה היה שקר. אם לי הייתה כנופיה שאני הייתי המנהיג שלה, והכנופייה העלילה על אנשים כאלו עלילות, לא הייתם מצטרפים לכנופייה רק על מנת לשנות אותה. אני חושב שממש לא היית רוצים שום קשר לכנופייה שלי. אבל משומה, בגלל שקוראים לכנופייה הזו "ממשלה".. ויחסי הציבור הם ש-"זו המדינה שלנו"... אנשים ממהרים לסלוח ולשכוח שזה פשע.

וזו לא "המדינה שלנו" בהחלט לא. אני ואתה לא תופסים אנשים ומענישים אותם - המדינה היא כינוי נוסף בסה"כ לאותה הכנופייה שמכונה "הממשלה". אלו רק הפוליטיקאים ומשרתיהם הנאמנים שמכנים את עצמם "אני המדינה". שאתה מגיע להישפט, או שעוצר אותך שוטר בגלל שלא חגרת חגורת בטיחות, אותו אדם מכנה את עצמו, תמיד, כ-"אני המדינה". והסיבה היחידה שהוא מכנה את עצמו "המדינה" זה בגלל שאנשים ממהרים להסיר אחריות אישית למעשים של אלו שמכנים את עצמם "מדינה". השוטר לא אשם שהחוק פוקד עליו לכלוא משתמשי מריחואנה, הוא "רק ממלא פקודות". השופט לא אשם, זה הפוליטיקה. גם הפוליטיקאים לא אשמים, "זה אנחנו הבוחרים" שאשמים. כשזה ממשלה או מדינה, אנחנו תמיד נופלים להאשמה עצמית כאילו אנחנו לא הצבענו מספיק חזק בכדי שהחוק ישונה. הם, אף פעם לא אחראים למעשים שלהם באופן אישי.

ברדלי מלונדון ביטל דו"ח תעבורה בפעם ה-11

שוב פעם השיטה של מארק סטיבנס עובדת בשביל ברדלי, הפעם הוא אפילו קיבל אישור בכתב על ביטול הקנס והסבר מדוע הקנס בוטל. ההסבר שניתן הוא שהקנס בוטל בשל תקלות פרוצדורליות. כן... התובעת לא הצליחה להביא ראיות או משהו שכזה...

השיטה היא בסה"כ לשאול את חיות הטרף האלו שאלות לגבי השטויות שהם מקיאים מהפה שלהם, כמו למשל שיש להם סמכות, שהחוקים שלהם חלים עלינו וכו' וכו'. אנחנו פשוט רוצים שהם יבדקו את הדעות שהם מספקים לנו ויאמתו את הטענות שלהם.

אנחנו יודעים שהם לא יכולים, אנחנו יודעים שאין ראיות. כל מה שהם מסתמכים עליו זה פחד ואלימות.


http://marcstevens.net/articles/eleventh-ticket-kicked-england-congrats-bradley.html

למה שמאלנים כל-כך מפחדים מקפיטליזם?

יש לי המון אמפטיה לפחד של השמאלנים מהשוק החופשי. כולנו רוצים להוזיל את מחירי הדיור - אנרכיסטים, ימנים ושמאלנים - אבל מה בדיוק הדרך שלנו להגיע ליעד הזה? מי שכבר מבין את זה, לבטח כבר די עייף ומשועמם מהנושא. אבל אני חושב שזה עדיין מאוד חשוב להסביר למי שלא מבין, כי כמו שזה נראה, יש המון אנשים שלא מבינים את ההיגיון הבסיסי של הכלכלה.

הפתרון של האנרכיסטים להוזלת מחירי הדיור: שוק חופשי. על מנת להוזיל את מחירי הדיור, כל מה שדרוש זה שוק חופשי באמת. אם כיום הדירות עולות X ויש ביקוש גדול לדירות במחיר X חלקי עשר, הפתרון ההיגיוני ביותר הוא לבנות עוד דירות, להגדיל את התחרות, כלומר את ההיצע, דבר שמוביל להורדת המחירים.

לשמאלנים יש פתרון אחר, הם רוצים שהמדינה תבנה דירות למי שלא מסוגל לשלם את המחיר X, ושהמדינה תכפה על בעלי דירות להוריד את המחיר. זה כמובן הרבה יותר מורכב ומסובך מהפתרון הפשוט של השוק החופשי, אבל יש סיבה לכך. יש סיבה מדוע השמאל מעדיף פתרונות מסוג שכזה. זה לא -סתם- שהם מפחדים מהשוק החופשי. בשביל להבין מדוע המשאלנים מפחדים מהשוק החופשי כל-כך, יש צורך להבין מה עושה הימין...

הימין: תמיד גאים בעצמם על תפישתם האינטילגנטית לגבי הכלכלה, תומכים בפה מלא בשוק החופשי, בקפיטליזם - אבל עם מגבלות. על פניו, אנחנו עלולים לחשוב שהימנים הם המציאותיים והשמאלנים הם תמיד ההזויים. אבל זה ממש לא כך. לימין יש גם דאגות -הימין מבין שהדרך היחידה ההיגיונית להוריד את מחירי הדיור (מבלי לשבור לשוק את הרגליים ולשתק אותו) היא השוק החופשי. לכן, הם תומכים בשוק החופשי - אבל זה לא באמת חופש מה שהם מציעים. הם מציעים שחרור מסויים של ההגבלות על השוק, אך הם רוצים עדיין להחזיק ולהגביל את השוק ברמה מסויימת. החופש שהימין מציע הוא בערך כמו החופש של תרנגולות חופש - יש להן חצר גדולה, מרחב, אבל הן עדיין חיות בתוך שטח סגור. הן עדיין הולכות לשוחט בסופו של יום. וזו בדיוק הסיבה של המשאל לחשוש מהשוק החופשי. השוק החופשי של הימין מעוניין לאפשר לעוד דירות להיבנות, בעוד שהממשלה עדיין מרוויחה מכל העסק על ידי מכירת קרקעות, רישוי ומיסוי. ברגע שמחירי הדירות הופכים לזולים מדי בכדי להיות סופר רווחיים למשקיעים, הממשלה הימנית עוצרת את השוק וחונקת את הצרכן.

כאנרכיסט, אני חושב שהימין עוסק בניצול ציני ומרושע של ההבנה הכלכלית שלו, וזה לא פלא בשבילי שהשמאלנים מפחדים מהשוק החופשי היחיד שהם מכירים - זה של הימין הפוליטי. הפתרון האנרכיסטי הוא מאוד פשוט: תנו לכולם את החופש לעשות את מה שהם רוצים כל עוד הם לא פוגעים בחופש של אחרים לעשות את מה שהם רוצים. המחירים של הדירות יקרים? סימן שיש המון כסף לעשות בדירות - אז אנשים ימהרו להשקיע בבניית דירות, המחירים ירדו, עד לרמה בה כבר לא משתלם להשקיע בדירות חדשות. אז נגיע לאיזון, הקצב של הבנייה יתאזן ומספר הדירות יגדל בהתאם לגודל השוק. בהתאם לביקוש ולצרכים ובהתאם למגבלות והמחיר של הבנייה. הימנים לא רוצים את זה בגלל שזה אומר שהמחירים של הדירות שבבעלותם ירדו, ואם להיות כנה, אני בטוח שיש גם שמאלנים שיש בבעלותם דירות, והם מעדיפים את ההגבלה על השוק, ששמה את ידם על העליונה במצב הנוכחי.

אז כן, השמאל ללא ספק הוא יותר "הזוי" מהימין, אך מי שלא רואה את הרשע והניצול בימין, לא מבין מדוע השמאל כזה הזוי. החופש שהשמאלנים ההזויים מכירים הוא החופש המוגבל של הימין. חופש שמספק להישרדות החיים בארץ, ולא יותר מזה. חופש שדואג להיות מוגבל למצב שישאיר את העשירים עשירים. שחרור איטי, מבוקר ומוגבל של חופש התחרות והמסחר.

המערכת הכלכלית כיום מנצלת את הכוח של השוק החופשי לגדילה, אך מגבילה את החופש של השוק על מנת שרק העשירים ירוויחו מהחופש הנ"ל. זו בדיוק הסיבה מדוע שמאלנים שונאים כל כך את השוק החופשי, את הקפיטליזם. הם רואים שיטה שבה החופש ניתן רק לעשירים. אבל השמאל צריך להתפכח, להתעורר ולהבין שהאשליה של חופש היא לא אותו הדבר כמו חופש.

קפיטליזם זו הגדרה למצב בוא אדם מקים עסק (מסעדה, רשת מסעדות, מלון, מוסך, מפעל, עסק של ייבוא או חנות\חנויות), מעסיק עובדים תמורת משכורת, ומצב בו האדם אחראי לתוצאות מעשיו. הוא יכול להשקיע בשיפור העסק, או לבזבז על הנאות -הכל לבחירה שלו. אם בעל עסק ישתמש ברווחים של העסק למטרות הנאה ויבזבז את כל הכסף על מותרות, מה שיקרה זה שהעסק שלו יהפוך לפחות ופחות מוצלח. אנשים אחרים יקימו עסקים מתחרים, ישקיעו את הרווחים שלהם בעסק ויעקפו אותו באיכות השירות והמוצר. זה מה שנקרא שוק חופשי. תחרות. אתה אמנם יכול לגבות מחיר גבוה ככל שאתה רוצה, אבל אם תנסה למכור פיתה עם שניצל ב-100 ש"ח כנראה שאף אחד לא יקנה אצלך במסעדה. בשביל לשרוד את התחרות אתה צריך להוריד את המחיר מספיק בכדי שאנשים ירצו לקנות אצלך ולא אצל המתחרים. פה, הצרכן מרוויח. הסיבה שהשוק החופשי של הממשלה, בין אם זו ממשלת ימין או מרכז, הוא לא שוק חופשי, שמה שיש לנו היום זה לא קפיטליזם, היא שכיום בעל עסק נהנה מאי תחרות כתוצאה ממחסומים של הממשלה על הכניסה לתחרות. אם יש לך מסעדה, אתה נהנה מכך שלא כל אחד יכול להתחרות בך, אלא רק מי שיכול לעמוד בהוצאות של הוספת מע"מ למחיר הסופי, תשלומי מס הכנסה, ארנונה עסקית + מס שילוט, הוצאות על רואה חשבון וכו'. וזה עוזר לך לשמור את המחיר של המוצר גבוה, וזה דופק בעיקר את הצרכנים - כלומר, את רוב האנשים. וזה דופק גם אותך, כי בסופו של יום, גם אתה צרכן בכל מקום אחר שהוא לא המסעדה שלך. בשוק הבנייה\דירות המצב חמור הרבה יותר, מאחר ולא רק שיש מחסומי כניסה לתחרות בדיוק כמו במסעדה, אלא שיש הגבלה מוחלטת על כמות המתחרים. המגבלה הזו מטיבה עם כל מי שמצליח להיכנס לתחרות אך דופקת את כל השאר.

בסופו של יום, אלו שבאים בטענות כלפי "הקפיטליזם הנצלני" לא באמת מבינים מהו קפיטליזם, לא מבינים שקפיטליזם זה הפתרון היחיד לכלכלה שפויה ומוסרית. הם מתבלבלים בין קפיטליזם לממשלה שמשתמשת בשוק חופשי שאותו היא מגבילה. הכעס מופנה כלפי אלו שהצליחו לעבור את המחסומים שהטילה הממשלה, הם, נחשבים "רעים" ואגואיסטים בגלל שהם זוכים לאפשרות (שהממשלה מייצרת עבורם) לגבות מחיר יקר עבור הדירות שלהם. במקום שאלו שנדפקים מהשיטה ילחמו במגבלות שהממשלה מטילה על השוק, כנגד העובדה שהממשלה מונעת מהשוק החופשי ליצור איזון בין הביקוש וההיצע של דירות, השמאלנים שבהם רוצים לייצר פתרון קסם מסוג דיור ציבורי. הימנים שבהם, מאשימים את השמאל בהגדלת הממשלה שבאה בעקבות פתרון הקסם הזה.

ובסופו של יום, השמאלנים באמת נראים הזויים יותר, ולא רק נראים אלא שהם באמת הזויים עם פתרונות הקסם שיש להם לבעייה מחירי המחייה. הם רואים את עצמם כאנשים שרוצים לעזור לנזקקים, כאנשים יותר טובים מהאגוטיסטים העשירים. רוב האנשים שמדברים על "לעזור" אין להם איך לעזור. אלו שיש להם ורוצים לעזור, פשוט עוזרים, לא מדברים. זה די מטופש לדבר על כמה חשוב לעזור לאנשים, כשאין לך איך.

והממשלה הרי, אין לה באמת שום דבר מלבד מכונה שמדפיסה כסף, וחיילים שמוכנים להפעיל אלימות וכפייה על כולם. הפתרונות שמבוססים על "הממשלה תספק" או "הממשלה תכפה על כולם כך וכך" הם פתרונות מסוג "צריך לעזור לנזקקים" - ומי שמציע את הפתרון איננו זה שמסוגל לעזור לנזקקים בעצמו. אם אנחנו באמת רוצים לעזור לנזקקים -עלינו להלחם במגבלות שהממשלה מטילה על השוק החופשי ולא לעזור לממשלה לעזור לנו. הממשלה לא באמת יכולה לעזור לנו בכלום - אין לה כלום. כמו שאמר הפילוסוף ניצ'ה: "כל מה שהממשלה אומרת -שקר, וכל מה שיש לממשלה -היא גנבה". אנחנו לא צריכים את העזרה של הממשלה במימון הלימודים, בניית תשתיות והוזלת מחירי המחייה והדיור - אנחנו צריכים שהיא תפסיק להתערב בשוק החופשי שמטבעו שואף ומביא לשוויון בין ביקוש להיצע.

לעולם אל תרים יד על אישה אפס שכמותך!

לעולם אל תרים יד על אישה אפס שכמותך אפילו אם היא זו שהתחילה להכות אותך. אישה היא דבר חשוב ואתה סתם עוד גבר.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4464158,00.html
"יכול לקרות לך? מתחבא איפשהו בתוכך? יודע מה, אל תענה.
פשוט תקשיב לעוד גבר אחד שהיה בטוח שהוא לעולם לא ירים יד"

מגזין בלייזר ו-ynet מביאים לנו עוד שטיפת מוח פמיניסטית, והפעם מפיו של mangina שמתוודה ומספר על הפעם שהוא הוריד לאישה סטירה. מה שהוא רוצה להסביר לנו, זה שכל גבר יכול להיות כמוהו. כלומר שהוא לא שונה מאיתנו, ושזו אחריות של כולנו להתבייש בעצמנו, בין אם אנחנו מכים נשים או לא. ושבשום פנים ואופן, אסור להכות נשים.

מדוע האבחנה הסקסיסטית הזו בין אישה לגבר? מדוע לא פשוט לומר "אסור להכות אנשים"? כי השטיפת מוח באה לצייר לנו את המין הגברי בתור המכה והאלים היחיד או לפחות העיקרי. כאילו המקרה שלו משליך על כולנו. כאילו שאין שום בעייה שכיחה בחברה של נשים שמכות גברים. לדעתי, הבעייה של אלימות מצד נשים כנגד גברים, נפוצה בהרבה יותר, אך גברים מתביישים, סולחים, מבליגים ואפילו אם הם יתלוננו, אף אחד לא יקח אותם ברצינות, אף אחד לא יעניש אישה על כך שהיא נתנה סטירה לגבר. הוא בטח התחצף וזה היה מגיע לו!

הסיפור שלו הוא סיפור נדוש של גבר שיוצא עם בחורה פסיכית ונצלנית שמרגיזה ומקניטה אותו בנוסף לכל. אבל זה בסדר כמובן, כי אנחנו מדברים רק על הדברים הרעים שהוא עשה, בגלל שהוא גבר. לא בגלל שום סיבה אחרת.

ושימו לב לפנינה הזו מתוך הכתבה: "נסענו למיון, כששאלו מה קרה, אמרה שהיא הרביצה לי בצחוק עד שנמאס לי ודחפתי אותה מהספה קצת יותר מדי בכוח. היא צחקה, האחות צחקה איתה." -כי בחברה שלנו זה בסדר להרביץ לגבר "בצחוק". זה אפילו הצחיק את האחות במיון.

"בשבוע שאחר כך אכלתי סרטים שהנה כל רגע המשטרה תיכנס לחנות ויעצרו אותי מול הלקוחות והמשפחה, והבושה שלי תכתים את כולם. הרגע הזה לא הגיע. היא לא התלוננה במשטרה וגם לא גילתה לאף אחד, אפילו לא לאחיות שלה." -משומה, אני לא יכול לדמיין אישה אוכלת סרטים מפחד שהמשטרה תרדוף אחריה בגלל שהיא סתרה לגבר. הדימיון שלי פולט החוצה מחשבה כזו. למרות שכמו שציינתי, אני ממש בטוח שאת רוב הסתירות נשים מחלקות.

אני מציע שנתחיל לזרוק נשים לכלא כשהן סותרות לגבר, מטרידות אותו בכל צורה או דרך, או שנפסיק פשוט לשלוח גברים לכלא. אולי גברים גם צריכים אפליה מתקנת בנושא הזה... איפה הפמיניזם והשוויון שלו איפה? אהה.... שוויון זה רק איפה שמשתלם ונוח לנשים. ברור. כשהיחס השוויוני הופך למעמסה וקוץ בתחת, עושים הבדלה ענקית בין גברים לנשים! אל תרים יד על אישה! (זה בסדר להרים יד על גבר)



וקצת על המציאות של אלימות כנגד גברים

לא, זה ממש לא טפשי לבקש ראיות לסמכות משוטר!

אחד הדברים שאני לא מוכן לשמוע, זה פחדנים שמטיפים לכניעות וכפיפות לממסד. למשל, כשאתה מספר לחברים המדינאים שלך שאין באמת חובה מעל אף אחד לציית לחוק, והם עונים ש-"זה טפשי לבקש משוטר ראיות שאתה חייב לציית לחוק... זה נכון שאין ראיות, אבל אם לא תציית אז תענש...". זה ממש לא טפשי להביך את השוטר ולחשוף את הטמטום והצייתנות העיוורת שלו. לומר שזה טפשי לשאול שוטר על ראיות זה לתת לגיטימציה מרצון חופשי למעשי האיוולת של המשטרה. זו פחדנות גדולה!

השוטר שאומר שאתה חייב לציית לחוק, לא הולך לומר ש-"זה טפשי.. אין ראיות... אי אפשר להוכיח שזה נכון" כי אז כל העמדה שלו נופלת לפח, וכל מה שנשאר לו לומר זה "תציית בגלל שאני רוצה שתציית. בגלל שאני מאיים עליך.".

השוטר רוצה להיראות הגון, ישר, וטוב לב בעיקר. הוא לא רוצה להישמע כמו אדון לעבדים או להישמע לגמרי כמו טרוריסט. לכן הוא תמיד ישתמש בכשלים לוגיים כמו היגיון מעגלי, בשם הרצינות, אין לי זמן לזה וכו' וכו'. יש לו זמן לעצור אותך אבל אין לו זמן להוכיח שהוא צודק.. נו באמת! אם התעמולה והאשליה לא הייתה חשובה למערכת, לא היו מנסים לשכנע אותך שאנשים טובים מצייתים לחוק. שהחוק שומר עלינו ולכן אנחנו חייבים לשמור עליו. לא היו מכסים את זה בכל כך הרבה תעמולה, אם פשוט היה אפשר לאיים על כולם, כל הזמן. אבל אי אפשר לעבוד על כולם, כל הזמן, ולכן יש את התעמולה והאשליה הזו.

זה רק החבר המתנשא והמטומטם שלך שיכול להגיד "אין ראיות, אבל אם לא תציית...".. השוטר לא. והחבר המטומטם והפחדן שלך יודע את זה, אבל הוא מפחד אפילו לצייץ מול השוטר, ומפחד שהחברים שלו יצחקו עליו כמו שהוא מנסה לצחוק עליך. הוא מנסה להוציא אותך טיפש, אבל הוא יודע ששוטר לא יכול להגיד "אין ראיות, אבל אם לא תציית אז תענש". החבר הפחדן שלך שאומר לך שזה טפשי לשאול על ראיות שאין, הוא, צריך להעריץ אותך על האומץ שיש לך לשאול את השאלה הזו ממי שלובש מדים ומנסה לדכא ולהפחיד אותנו.

וזו בדיוק הסיבה מדוע אף אחד לא צריך חברים מדינאים. הם כל הזמן עסוקים בלנסות להדביק את כולם בפחדנות ובחוסר הבטחון העצמי שלהם. אין להם את האומץ להגיד "אני לא ילד קטן, אני יכול להבין". לא לך, לשוטר אין להם אומץ להגיד את זה. כשהשוטר מגיע, הם מתנהגים כמו ילדים קטנים. אבל לך, הם אומרים שהם מבינים את זה, ושזה טפשי לא להפוך לילד קטן כששוטר מגיע.

ישנו הבדל עצום בין ציות לצורך שימור-עצמי, דבר שלרוב נחוץ והיגיוני, לבין כניעה מוחלטת מתוך תחושת חוסר אונים שכזו. פחד לחשוף את האמת. לעזור לשוטרים להסתיר את האמת אפילו מעצמם זה דבר פטאתי ובלתי שפוי לעשות.

למרות שאנחנו יודעים שבירוקרטים הם פסיכופתים רמאים, כדאי לנו ללכת ולחשוף אותם. זה חשוב להם מאוד שמה שהם עושים יראה טוב. ברגע שכבר לא יהיה איכפת להם איך מה שהם עושים נראה לכולנו, זה יהיה קל מאוד להפטר מהם.

בני אדם לא צריכים אזרחות, הם צריכים שוויון.

אנחנו צריכים שוויון, וממשלה לעולם לא תייצר שוויון. בני אדם לא צריכים רשות בשבילל להיוולד, לחיות, לעבוד, לאהוב או בכל דרך שהיא להיות שותפים בחברה ולהרוויח ממנה. מדינה ואזרחות הם רעיונות שגויים שאומרים שאנחנו צריכים להמשיך להיות כבולים בהסכמים שנחתמו על-ידי אנשים שכבר מזמן מתו.

אי אפשר להשיג שוויון על-ידי קבלה של בסיס בלתי-שוויוני, הנחה שיש אנשים שהם "המדינה", שיש אנשים שהם "אזרחים" ושיש אנשים שהם זרים. הקבוצה שקוראת לעצמה "המדינה" (פוליטיקאים ומשרתיהם) משתמשת בטקטיקה שנקראת "הפרד ומשול". הם מפרידים אותנו משאר האנשים בעולם, הם מספקים לנו שירותים שאנחנו משלמים עליהם, בין אם אנחנו רוצים את השירותים האלו או לא, הם מונעים מאיתנו לבחור ולקבל את השירותים ממישהו אחר, הם דורשים שנבקש מהם אישור לצאת מהכלוב שהם בנו לנו, אישור לחזור בחזרה, אישור לעבוד ואישור להחזיק ברכוש פרטי. בהרבה מהמקרים האישור הזה עולה לנו המון כסף, ובלא מעט מקרים הם לא נותנים אותו ושומרים לעצמם את הזכות הבלעדית לספק שירותים מסויימים.

אלו המעטים שכבר רואים את התמונה המלאה, מואשמים שבעצמם בכך שהם רוצים "ליצור פילוג", שהם משתפים פעולה עם הרשע שרוצה להפריד ולמשול בנו. הרעיון שמישהו רוצה לצאת מהכלוב, או שלא יהיה כלוב, מכעיסה את רוב החיות בכלוב. העובדה שאנחנו מהווים קבוצה שלא בחרה לחיות ביחד, אלא נבחר עבורה, כמו חיות שהוכנסו יחד לכלוב, לא נרשמת במוחם של אלו שרוצים אחדות ושוויון בין החיות שבכלוב. אם הרפתן שהכניס אותנו לכלוב ביחד היה רק מייצר בינינו שוויון, הכל היה טוב... אחרי כל כך הרבה שנים, דורות בכלוב, החיות כבר מעדיפות את הכלוב על החופש. הכלוב מעניק בטחון, מגישים בו אוכל, מנקים אותו, יש תאורה יש תשתיות... לפעמים זה נראה כאילו החיות כבר שכחו שהיו חיים לפני שהיה כלוב.

הדבר העצוב הוא, שרוב האנשים לא רואים שאין באמת שום כלוב. יש אנשים, יש להם אישיות, שמות, רכוש פרטי, יחסים בינאישיים ודעות משלהם. הכלוב הוא בסה"כ דימיוני. אין רפתן ופרות, כולנו אנשים, שתי רגליים, ידיים, עיניים... לכולנו שפה משותפת, היגיון ומציאות משותפת. הדבר היחיד שמפריד אותנו מהחופש שלנו זה בסה"כ אנשים. אנשים שמאמינים שיש כלוב, שצריך להיות כלוב או שהם הכלוב. לקחו בנאדם ואמרו לו "פה יש גבול!". אל תתן לאנשים לפרוץ את הגבול -אז הוא עומד שם ומוכן להרוג את מי שינסה לעבור. מי שינסה ליבא מוצרים ללא אישור, ללא תשלום גבוה עבור האישור ועבור הסחורה שהוא מעביר. אם אתה רוצה לפתוח חנות ולייבא מוצרים איכותיים ממקום אחר, אתה חייב אישור. אם אתה רוצה להעסיק עובדים שנמצאים במקום אחר, אתה צריך אישור, שלרוב לא ינתן. מה המטרה של הכלוב הזה? להגן עלינו? אני חושב שלא. מבלי להיכנס לפוליטיקה של אנרכיה, מלחמות, בטחון וכו' - העובדות מראות שאין כל הצדק כלשהו ואין כל הוכחה שמישהו צריך לשלם מכס, מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות... אוי, מס בריאות, תעשו לי טובה, בריאות זה טוב עבורי אני יודע, אבל עד לאן נגיע? האם מחר תכריחו אותי לאכול תפוח ובננה בגלל שזה בריא? ומה אם לנשום? לנשום זה בריא!

רוב האנשים מאמינים שהמטרה של הממשלה היא "להגן על הזכות שלנו לחיים, חופש, רכוש פרטי ואושר", אך האמת היא שונה לגמרי. המטרה האמיתית של הממשלה היא לאפשר לאלו שבשלטון חיים נוחים על חשבון כולנו. כל השאר זה רק הסיפור שמאפשר לזה לקרות. כל עוד שאנשים לא מבינים את זה, אי אפשר לעזור להם.

הכמיהה לשוויון היא השאיפה שלכולם יהיה טוב. בעיקר לנו. אבל שוויון לא יתכן כאשר אנחנו מתחילים מלייצר מצב הכי לא שוויוני שיש, ומשם מנסים לטייח עם שכבה של חומר שווויוני, הנחות מס, קנסות, הגבלים ותשלומי רווחה. שוויון בשבילי זה להבין שאני לא שונה ממך. שאני לא יכול לכפות עליך לשלם לי רק בגלל שאני צריך את הכסף. לשנינו יש רגשות, חיים, שמחה וצער. שאתה לא צריך אישור ממני לכלום, ואני לא צריך אישור ממך לכלום. כל היחסים בין בני אדם צריכים להיות מתוך הסכמה ורצון חופשי. אין שום היגיון לאפשר לבנאדם אחד לכפות על השני לשלם לו, אפילו אם זה בטענה שזה בעבור הגנה ושוויון. אתה לא יכול להרוס את השוויון בשביל לשמור עליו.

הזהרו מהתיאוריה של איש חופשי על האדמה! (Freeman on the land)

התיאוריה של איש חופשי על האדמה שולחת אותנו להעלות טיעונים משפטיים וזה מאוד קל לשופט לרמוס את מי שמשתמש בה ולהתעלם מהטענות שלו לחלוטין. בארה"ב יצאו כבר פסיקות שמגדירות את חלק מהטיעונים האלו כהונאה ומי שיעלה אותם עלול "לזכות" בקנס גבוה. אז מה כן עובד? מארק סטיבנס, שמבין ששופטים הם בסה"כ נוכלים מקצוענים, המציא שיטה שבנויה אך ורק על שאילת שאלות פשוטות -ויש גם הוכחות שזה עובד. אפילו אצלנו בארץ. ואם ממש בא לכם להודיע לממשלה שהיא מפוטרת ושאתם לא עבדים, הכנתי עבורכם הכרזת עצמאות אישית.

עד לפני כעשור עוד האמנתי שיש סיכוי לתקן את המערכת הפוליטית. האמנתי שעל-ידי כניסה של צעירים נאורים לפוליטיקה, יתאפשר להכניס היגיון ולהוציא את הטמטום החוצה. ובערך אז, ראיתי כיצד לא רק שלמפלגות קטנות ו-"נאורות" כמו עלה ירוק, אין סיכוי לשנות יותר מדי דברים, או משהו אחד אפילו, אלא שאפילו בתוך מפלגה שכזו, קשה לשנות משהו. יותר מידי אינטרסים, דעות מנוגדות וקשרים מונעים מההיגיון ליצור גוף רענן ומבטיח שידחוף את האג'נדה של ההיגיון הבסיסי למקום שכל כך לוקה בחוסר ממנו. אז לקחתי הפסקה מהמעורבות הרגשית בפוליטיקה והמשכתי את חיי כאשר אני הוא מרכז חיי, לא "החברה".

לפני כ-5 שנים קיבלתי קנס מהעירייה, במקרה בו הצדק עמד לגמרי לצידי. אמנם עשיתי משהו שאסור בחוק, אך ההצדק שלי היה מה שנקרא "הגנת הצורך". החלטתי ללכת למשפט, ועל-ידי טיעון היגיוני ובלתי ניתן להפרכה ליצור תקדים, פתח להיגיון בתוך מערכת החוק היבש.

בעודי מתכונן למשפט הבנתי שהצדק לא הולך לצאת מבית המשפט. חבר טוב שיש לו לא מעט ניסיון עם בתי המשפט, הסביר לי איך פועלת המערכת, ושהעובדה שאני יכול להסביר את ההיגיון לא הולכת לעזור לי. בדיוק באותו הזמן, נחשפתי לסרטונים [לינק] [לינק] שמסבירים את התיאוריה של "איש חופשי על האדמה". התיאוריה מספרת כיצד הונו אותנו בשלטון להאמין שאנחנו חייבים לציית לחוק, כיצד הם מרוויחים מכך, וכיצד אפשר לעשות בדיוק את מה שהממשלה עשתה, ולהשתמש במילים בשביל להוכיח שאנחנו לא מחוייבים לציית כמו כלבים מאולפים למעמד הפרזיטי. התיאוריה ברובה נשמעה לי מאוד היגיונית, אמנם היו בה חלקים לא היגיוניים, אבל זה היה נראה לי משהו שאפשר לעדכן, לתקן. אם הממשלה השתמשה בהיגיון מסויים ומילים מסויימות בשביל להכריז על סמכות מעלי, אני יכול להשתמש באותו ההיגיון ממש ובאותן המילים בשביל לשחרר את עצמי מהממשלה. ללא ספק, אם מישהו מהממשלה היה עובר איתי על המילים שכתבתי, ובוחן את ההיגיון שמאחורי הטענות שלי, אני הייתי צודק. אני הייתי מנצח.

התיאוריה של איש חופשי על האדמה מאוד קשורה להיגיון בסיסי, ולחוקים הבסיסיים שיש בכל מדינה כמו חוק לגבי חוזים, שטרות, ראיות, תורת המשפט וכו'. התיאוריה מסבירה כיצד קנס הוא למעשה סוג של שטר חליפין. שטר חליפין הוא כל נייר שבו יש שתי חתימות והתחייבות כספית או ערכית. אז לפי ההגדרה, קנס ובו חתימה של השוטר, חתימה שלך וציון של התחייבות לשלם, הוא שטר חליפין. שטר חליפין היא הדרך היחידה ליצור מחוייבות, ושטר חליפין הוא דבר שחייב להעשות מתוך רצון חופשי. פה, לפי התיאוריה נופל כל הקנס. התיאוריה גם מספרת לנו מהי טענת זכות, ואכן, לאחר בדיקה של החוקים בארץ גיליתי שאכן לטענת זכות יש מעמד חוקי מחייב, ובכך כל אחד יכול לפרסם טענת זכות בה הוא משחרר את עצמו מכבלי השלטון, וכמו שהיגיוני וגם מצויין בחוק, אם אף אחד לא מפרסם התנגדות מוצדקת, אזי הטענה כשרה והזכות שנטענה בה נוצרת למפרסם.

ג'וסי פורעת החוק

לרקן רוז חושף את הפרויקט הסודי שהוא עבד עליו בתקופה האחרונה: האתר והסרטונים של ג'וסי פורעת החוק. המטרה של הפרויקט הזה היא להעביר את הרעיון של חברה חופשית לכמה שיותר אנשים - במיוחד לכאלו שחדשים לרעיון.



לג'וסי יש מסר ברור למשטרה: כדאי שתלמדו מההיסטוריה ותשימו גבול לצייתנות העיוורת שלכם!



לרקן רוז בעדכון על הפרויקט של "ג'וסי פורעת החוק": בתוך שלושה ימים היא עברה את הרייטינג של הסרטונים של לרקן פי 3 והם הופכים לויראלים.

האם יש דבר כזה "שלטון לגיטימי"?

אוקיי... בוא נראה מה אמרת.. לדעתך יש דבר כזה "שלטון לגיטימי" (מוצדק, היגיוני או טוב), והבעייה שאתה רואה זה שהשלטון הנוכחי הוא רע. מה שאתה רואה, זה נכון כבר. השלטון הנוכחי רע. ומה לגבי שלטונות אחרים כיום ובעבר, ואני מדבר על שלטונות בסין, רוסיה, גרמניה.. לא על שלטונות מהסיפורים והאגדות, אלא על דברים שאנחנו יודעים עליהם בודאות... אז אפשר להגיד, שמלבד בסיפורים, באגדות ובתנ"ך, לא היה דבר כזה שלטון טוב.

עכשיו בוא נבחן את הרעיון עצמו, את התיאוריה, כי צריך קודם כל לבדוק את תיאוריה ורק אח"כ את המציאות (שאתה בונה גשר, אתה קודם כל בודק את התוכנית, אם היא עושה היגיון, ורק אח"כ בונה את הגשר, ובודק אותו). שלטון הוא כפייה של התנהגות מאדם אחד על אדם אחר. האם כפייה יכולה להיות מוצדקת? כלומר, האם אפשר להעדיף כפייה?

אז ככה: רצח. רצח זה פעולה שאדם אחד כופה על השני. גניבה, גם, אונס, גם. אז אפשר לומר שכולם יכולים להעדיף לכפות את כלל ההתנהגות "לא לרצוח". ומה בדבר הפעולה של כפייה? כפייה בהגדרתה היא פעולה מנוגדת לרצון, ולכן אף אדם לא יכול להעדיף שיכפו עליו משהו. לכן גם כלל ההתנהגות "לא לכפות" ניתן לכפייה בצורה היגיונית. כלומר, הדבר היחיד שהיגיוני לכפות זה לא לכפות. אם מישהו אונס, מותר לנו לכפות עליו להפסיק. אם מישהו גונב, או מחזיק עבדים בכפייה, מותר לנו לכפות עליו לא לכפות על אחרים. כפייה היא הפעולה היחידה שמצדיקה כפייה כנגדה.

ומהו שלטון? אם כל מה ששלטון עושה זה לכפות את הכלל "לא לכפות" אז שלטון הוא טוב. אם שלטון כופה כל דבר אחר, הוא פושע כמו כל פושע שמבצע "רק" משהו רע אחד. מאחר שלא היה מעולם כזה שלטון, ובהגדרה שלטון הוא כפייה ללא סייג (שלטון לא מוגדר ככפייה של איסור הכפייה) אפשר לומר ששלטון זה רעיון רע ונצלני. עכשיו בוא נראה, האם אפשר לקיים חיים ללא שלטון, ללא מדינה:

פמיניזם: תרבות שנאת גברים

פמיניזם זה תרבות של שנאת גברים וזו תורת עליונות המין הנשי. שנאה היא הדבק שמחבר פמיניסטיות והדלק שמשמש את המנוע של התנועה הזו.

התיאוריה הפמיניסטית נשענת על כמה יסודות שקריים, כמה מאלו הם: תיאוריית הפטריארכיה, תיאוריית תרבות האונס ותיאוריית פערי השכר. אם נשאל פמיניסט: "מהי תרבות האונס ואיפה היא קיימת?" התשובה שנקבל תהיה לרוב "יחס משפיל, מזלזל ומחפיץ כלפי נשים מופיעה במגזינים, עיתונים, טלוויזיה, סרטים ובתקשורת".

הבאתי לכאן (בהמשך המאמר) ציטוטים של פמיניסטיות מפורסמות, מנהיגות וחלוצות התנועה מכל הזמנים, מהם נוטפת שנאת גברים מהעמוקות שניתן לדמיין, או שקשה מאוד לדמיין.

אני לא פמיניסט, אני חושב שפמיניזם זו תנועת שנאה ובלבול שכל, אבל אני בטוח שאונס זה מעשה בלתי מוסרי. הבעייה היא זו: ציטוטים ממגזינים וסרטים אינם משקפים את תפישת העולם שלי, או של גברים ככלל. ציטוטים של מנהיגות וחלוצות התנועה הפמיניסטית לעומת זאת, כן מייצגים את הפמיניזם, ומי שמכנה את עצמה פמיניסטית, ניתן לומר ששנאת גברים היא תפיסת העולם שלה.

שוב, ישנן המון התבטאויות מזלזלות כלפי נשים במגזינים ובתקשורת, אני יודע, אבל את מי ההתבטאויות האלו מייצגות? את כולם? את כל מי שמגדיר את עצמו כ-"לא פמיניסט"? ממש לא! אבל התבטאויות גזעניות ואף סאדיסטיות של פמיניסטיות מפורסמות, מנהיגות וחלוצות התנועה, אכן כן משקפות את תפישת העולם של מי שבוחר לקבל על עצמו את ההגדרה פמיניסט.

גברים הם חיות -איירין פון ווכנפלד, מנהיגה פמיניסטית רדיקלית משבדיה

פעילי המהפיכה הלא פמיניסטית: GirlWritesWhat

גירל רייטס וואט - בלוגרית אמיצה שכותבת על ענייני מגדר מזווית לא פמיניסטית.

תזהרי! זה בחור נחמד! צריך להרוס אותו!


מדוע נשים מנסות להשתלט על המרחב הגברי


איך הפמיניזם הונה את החברה


על חזון אחרית הימים של תנועת הפמיניזם

פעילי המהפיכה הלא פמיניסטית: Rocking Mr E

רוקינג מיסטר אי - (RockingMrE) ליברטריאן\מינרכיסט ולא אנרכיסט, אבל.. הוא פעיל מאוד ומסביר המון על ההונאה של הפמיניזם. למה זה חשוב לנו? כי הפמיניזם הוא אחד מהמנועים החזקים מאחורי הממשלה. פמיניזם הולך יד ביד עם סוציאליזם ומיסטר אי מסביר את זה מאוד טוב.

קיצור תולדות הפמיניזם


האם כל הפמיניסטיות הן ככה?


תיאוריית הפטריארכיה שמספרת לנו שהעולם מנוהל על-ידי גברים שמדכאים נשים.


על הכשלון של שיטת ה-"אפליה מתקנת" לטובת נשים.

פמיניזם זה סוציאליזם בגרסה נשית

כיצד האלימות של המדינה מופנית בעיקר כנגד גברים

סרטון חשוב ביותר!!! בסרטון הזה סטפן מציג המון המון סטטיסטיקות שמראות כיצד האלימות של המדינה מופנית בעיקר כנגד גברים. מספרים שיזעזעו אתכם. האם זה פלא גדול שהאלימות של המדינה מופנית כמעט לחלוטין כנגד גברים? (ואני מדבר על מלחמות וענישה\בתי כלא)

גם סטפן מולניו הקליט לא מעט תוכניות בנושא הוירוס הפמיניסטי. הוא לא רק מסביר מדוע התיאוריה שגויה, נצלנית ומרושעת, הוא גם מציג סטטיסטיקות שאי אפשר להתווכח עליהן. אחרי הכל, המדינה פועלת בכפייה, ואנחנו יודעים שזה רע, אבל קל לנו לפספס את הפיל הגדול שבחדר: העובדה שהכפייה והאלימות המדינית מופנית בעיקר, במעל ל-90% כנגד גברים.



http://www.freedomainradio.com

פמיניזם: העולם מנוהל על-ידי גברים שמדכאים נשים

פטריארכיה - פמיניסטיות רוצות שנחשוב שהעולם מנוהל על-ידי גברים שמדכאים נשים. הנה סרטון קצר שמסביר איפה הן טועות.

פעילי המהפיכה הלא פמיניסטית: Thunderf00t

Thunderf00t הוא אחד הפעילים החשובים כנגד התחלואה הפמיניסטית וכנגד התחלואה האנטי מדעית - הדת.

הבעיה עם הדת


'היגיון פמיניסטי' תתלבשי יותר צנוע = מגיע לך להיאנס


ועוד סרטון קצר על העמדה הפמיניסטית ש-"צריך לאמן ולחנך גברים צעירים לא לאנוס".
שמעתם?? גברים, אל תאנסו! בסדר? תגידו גם לבנים שלכם לא לאנוס... תודה.