יום שני, 30 בדצמבר 2013

לצאת מהמטריקס -אפשרי?

אני אדם מציאותי, אני מבין את הטבע האנושי, והטבע הזה הוא ללכת בדרך הקלה ביותר. זה לא מפתיע אותי שמיליוני אנשים מאמינים בהפגנות וב-"מחאה חברתית". המחאה החברתית שמבטיחה לאנשים את הדרך הקלה ביותר לתקן את המערכת מצליחה בגלל, שכמו שסקס מוכר, עצלנות גם מוכרת טוב. הפגנות כנגד הממשלה הן פופולריות. התהליך של שחרור עצמי מתלות במערכת לא. וזה נכון, כעס על המערכת הוא נקודת התחלה טובה בעבור שינוי. נקיטת עמדה ומחאה כנגד האיולת של הממשלה היא הכרחית. אם אתה לא מאמין שאתה יכול לעשות את זה בעבור עצמך, להשתחרר מהתלות במציאות הפוליטית, יש לי חדשות בשבילך --אתה באמת לא יכול. זה לא משהו חדש, אם אתה לא מאמין בעצמך, ביכולת שלך להשיג לעצמך יותר חופש ולצאת מהמטריקס, אתה גם לא תגיע לשם. אתה תמשיך לשלם ולציית בכל פעם שדורשים ממך, בדיוק כמה ומתי שדורשים ממך.


הבעייה המרכזית ברעיון של מחאה חברתית הוא שהיא מתעלמת מהסוד האמיתי מאחורי השאיפה לחופש, הסוד האמיתי שקדם לכל חופש שהושג אי פעם, אצל כל אחד, בכל חברה אי פעם --וזו כמובן המחאה האישית. הנקיטה בצעדים שיבטיחו את החופש שלך. הבעיה המרכזית במחאה החברתית היא שהיא מתעלמת מהמחאה האישית. היא לא מצריכה שכל אדם שמשתתף בה ינקוט צעדים למען השחרור האישי שלו מהמגבלות של המערכת הפוליטית. וזו הסיבה שאני מרשה לעצמי תמיד להיות ציני, כשאני צופה בעשרות ומאות אלפי אנשים שיוצאים לרחובות מדי שנה להפגין, ומתחננים לממשלה שתתן להם רשות להיות חופשיים. שתצווה עליהם פקודות היגיוניות יותר, שתייצר בעבורם מקומות עבודה ושתיקח מהם פחות כסף. אני צוחק כי זה אף פעם לא קורה, והאנשים ממשיכים בשיטה הזו של מחאה חברתית. אף אחד מהם לא לוקח את התהליך של שחרור עצמי מהמערכת בידיים שלו. המפגין הממוצע, לא יושב ובונה לעצמו תוכנית טובה איך לצאת מהעוני, איך להמנע מתשלום מסים, איך להרוויח יותר ממה שהוא מוציא ואיך לעצור את הידיים החמדניות של הפוליטיקאים (ומשרתיהם הנאמנים) מלהגיע לכיס שלו. הטעות הראשונה שלו היא, שהוא לא מאמין שהוא יכול.

נכון, כמובן שלהאמין זה לא מספיק. דרושה מחוייבות עצמית להגיע ליעדים האלו, דרך ארוכה של למידה, חיפוש וניתוח של מידע, לקיחת סיכונים מחושבים ונכונות לעבור בהדרגה ממצב של עבד טוטאלי, תוך כדי הרבה עבודה קשה, למצב של איש חופשי. אלו שנמנעים מכך, בוחרים להמנע בגלל שהם לא מבינים מדוע. "מדוע לי ללמוד איך להגן על עצמי מאישום בהחזקת צמח מהסוג הלא נכון? שהפוליטיקאים יפסיקו עם הרדיפה שלהם! הרי גם אם אלמד ואדע איך להתגונן, הם עדיין יתקיפו אותי ויגרמו לי נזקים. זה לא שלאחר שאדע איך מתמודדים בבית משפט עם אישום בהחזקת מריחואנה, אני אוכל לפתוח בית גידול ענק ללא כל חשש...". מוכר לך? זוהי בדיוק המחשבה התבוסתנית שמונעת מפעילים חברתיים להפוך לפעילים עצמאיים. ברור, אתה לא תוכל לפתוח בית גידול ענק למריחואנה בלי להסתיר את מה שאתה עושה, אבל הנזק הפסיכולוגי שיגרם לך בעקבות הפחד היומיומי ממתקפות בירוקרטיות, איתם לא תדע להתמודד, ימנע ממך לחשוב חופשי. לא לחשוב חופשי זה לא לחיות חופשי. בנוסף, בכל פעם שתתפס עם ג'וינט, הנזק הכלכלי במקרה שתצטרך לשכור עו"ד יהיה גדול בהרבה מעלות ההשקעה החד-פעמית בלימוד השיטה שלנו לייצוג עצמי ופתרון בעיות עם בירוקרטים.

לחשוב חופשי זה לחשוב איך אתה יכול מחר לפתוח עסק שישרת עשרות ומאות אלפי לקוחות. איך אתה יכול לעשות את זה מבלי לכבול את עצמך כבר מהתחלה בתוך מערכת יחסים עם בירוקרטים. איך אתה יכול להבטיח שהיחסים האלו לא יכפו עליך בהמשך הדרך, איך אתה יכול להשתחרר מהמצב החברתי בו כלואים כל השאר, ואיך אתה יכול לשמש דוגמה לכל שאר הפעילים החברתיים שרוצים שינוי בחייהם. הרבה אנשים היו רוצים לחיות את חייהם בלי להצטרך לשכור עורכי דין ורואי חשבון, בלי לדווח לרשויות ולבקש אישורים לכל דבר קטן. אם אתה רוצה שזה אף פעם לא יקרה אצלך בחיים, כל מה שאתה צריך לעשות זה להמשיך ללכת אחרי העדר, אחרי ההמון שמבקש אישור מהפוליטיקאים לחיות בחופשיות, בלי צורך באישורים לכל דבר מפוליטיקאים.