התיאוריה של איש חופשי על האדמה שולחת אותנו להעלות טיעונים משפטיים וזה מאוד קל לשופט לרמוס את מי שמשתמש בה ולהתעלם מהטענות שלו לחלוטין. בארה"ב יצאו כבר פסיקות שמגדירות את חלק מהטיעונים האלו כהונאה ומי שיעלה אותם עלול "לזכות" בקנס גבוה. אז מה כן עובד? מארק סטיבנס, שמבין ששופטים הם בסה"כ נוכלים מקצוענים, המציא שיטה שבנויה אך ורק על שאילת שאלות פשוטות -ויש גם הוכחות שזה עובד. אפילו אצלנו בארץ. ואם ממש בא לכם להודיע לממשלה שהיא מפוטרת ושאתם לא עבדים, הכנתי עבורכם הכרזת עצמאות אישית.
עד לפני כעשור עוד האמנתי שיש סיכוי לתקן את המערכת הפוליטית. האמנתי שעל-ידי כניסה של צעירים נאורים לפוליטיקה, יתאפשר להכניס היגיון ולהוציא את הטמטום החוצה. ובערך אז, ראיתי כיצד לא רק שלמפלגות קטנות ו-"נאורות" כמו עלה ירוק, אין סיכוי לשנות יותר מדי דברים, או משהו אחד אפילו, אלא שאפילו בתוך מפלגה שכזו, קשה לשנות משהו. יותר מידי אינטרסים, דעות מנוגדות וקשרים מונעים מההיגיון ליצור גוף רענן ומבטיח שידחוף את האג'נדה של ההיגיון הבסיסי למקום שכל כך לוקה בחוסר ממנו. אז לקחתי הפסקה מהמעורבות הרגשית בפוליטיקה והמשכתי את חיי כאשר אני הוא מרכז חיי, לא "החברה".
לפני כ-5 שנים קיבלתי קנס מהעירייה, במקרה בו הצדק עמד לגמרי לצידי. אמנם עשיתי משהו שאסור בחוק, אך ההצדק שלי היה מה שנקרא "הגנת הצורך". החלטתי ללכת למשפט, ועל-ידי טיעון היגיוני ובלתי ניתן להפרכה ליצור תקדים, פתח להיגיון בתוך מערכת החוק היבש.
בעודי מתכונן למשפט הבנתי שהצדק לא הולך לצאת מבית המשפט. חבר טוב שיש לו לא מעט ניסיון עם בתי המשפט, הסביר לי איך פועלת המערכת, ושהעובדה שאני יכול להסביר את ההיגיון לא הולכת לעזור לי. בדיוק באותו הזמן, נחשפתי לסרטונים [לינק] [לינק] שמסבירים את התיאוריה של "איש חופשי על האדמה". התיאוריה מספרת כיצד הונו אותנו בשלטון להאמין שאנחנו חייבים לציית לחוק, כיצד הם מרוויחים מכך, וכיצד אפשר לעשות בדיוק את מה שהממשלה עשתה, ולהשתמש במילים בשביל להוכיח שאנחנו לא מחוייבים לציית כמו כלבים מאולפים למעמד הפרזיטי. התיאוריה ברובה נשמעה לי מאוד היגיונית, אמנם היו בה חלקים לא היגיוניים, אבל זה היה נראה לי משהו שאפשר לעדכן, לתקן. אם הממשלה השתמשה בהיגיון מסויים ומילים מסויימות בשביל להכריז על סמכות מעלי, אני יכול להשתמש באותו ההיגיון ממש ובאותן המילים בשביל לשחרר את עצמי מהממשלה. ללא ספק, אם מישהו מהממשלה היה עובר איתי על המילים שכתבתי, ובוחן את ההיגיון שמאחורי הטענות שלי, אני הייתי צודק. אני הייתי מנצח.
התיאוריה של איש חופשי על האדמה מאוד קשורה להיגיון בסיסי, ולחוקים הבסיסיים שיש בכל מדינה כמו חוק לגבי חוזים, שטרות, ראיות, תורת המשפט וכו'. התיאוריה מסבירה כיצד קנס הוא למעשה סוג של שטר חליפין. שטר חליפין הוא כל נייר שבו יש שתי חתימות והתחייבות כספית או ערכית. אז לפי ההגדרה, קנס ובו חתימה של השוטר, חתימה שלך וציון של התחייבות לשלם, הוא שטר חליפין. שטר חליפין היא הדרך היחידה ליצור מחוייבות, ושטר חליפין הוא דבר שחייב להעשות מתוך רצון חופשי. פה, לפי התיאוריה נופל כל הקנס. התיאוריה גם מספרת לנו מהי טענת זכות, ואכן, לאחר בדיקה של החוקים בארץ גיליתי שאכן לטענת זכות יש מעמד חוקי מחייב, ובכך כל אחד יכול לפרסם טענת זכות בה הוא משחרר את עצמו מכבלי השלטון, וכמו שהיגיוני וגם מצויין בחוק, אם אף אחד לא מפרסם התנגדות מוצדקת, אזי הטענה כשרה והזכות שנטענה בה נוצרת למפרסם.
הבעייה הכי גדולה בתיאוריה הזו, היא שבית המשפט אינו מקום בו מכבדים את ההיגיון. כן, הם משתמשים במילים חמקמקות, ערמומיות ומטעות כמו בקשה, הגשה, חובה, פקודה, חברה, קבלה, אדם... והם מכבדים את ההיגיון בהרבה מקרים, אבל הכבוד שלהם לא נובע מתוך ההיגיון. אתה יכול להעלות את הטיעונים הכי קצרים, ברורים והיגיוניים, והם עדיין יתחמקו, ידחו ויפסלו את הטענות שלך. אין להם שום כבוד לחוק, לצדק או להיגיון. יש להם אך ורק כבוד לעצמם, ואם הם יפעלו בניגוד לחוק או להיגיון, אף אחד לא הולך להעניש אותם. זה מרגיז, מיאש, אבל ככה זה. אנחנו יכולים להתרגז, להתפלץ עד השמיים, אבל כל עוד אין לנו דרך להטיל על השופטים אחריות אישית למחדלים שלהם, השיטה של העלאת טיעונים משפטיים כאלו או אחרים, חסרת תועלת.
בערך באותה התקופה, נתקלתי גם בסרטונים של מארק סטיבנס. מה שהוא אמר שם היה נשמע לי מאוד היגיוני, אבל זה היה מסובך, והסרטונים של רוברט-ארתור:מנארד היו לי הרבה יותר קלים להבנה. התיאוריה של איש חופשי על האדמה הבטיחה לי דרך לבטל את היחסים עם הממשלה אחת ולתמיד. זה מאוד מצא חן בעיני. מה גם, שעוד לא בדקתי את מה שמארק סטיבנס מלמד, ולא היתה לי דרך יותר טובה להלחם על ההיגיון, על הזכות שלי לחיות חופשי מכפייה של חוקים שלפעמים הם מאוד טפשיים ואף רעים (כמו למשל החוק שאומר שאסור לשחרר כלב ללא רצועה - זה ממש מרושע ובלתי סביר!). במשך כ-3 שנים הייתי סוג של גורו של השיטה בארץ. לימדתי עשרות, אולי מאות אנשים את התיאוריה של איש חופשי על האדמה. תוך כדי כך, לאט לאט, הפנמתי והבנתי יותר את מה שמארק סטיבנס מדבר עליו בסרטונים ההם. אני לא יודע ממש למה, אבל כנראה הייתי יותר מידי עסוק בחקר של התיאוריה הזו, ויש המון חומר ואנשים שמדברים עליה באינטרנט, שפשוט לא טרחתי לבדוק מי הוא בעצם המארק סטיבנס הזה. לא ידעתי שיש לו תוכנית רדיו, שיש לו שיטה שלמה איך להתגונן מפני האשמות בפשעים ללא קורבן (קנסות\מיסים\סמים...) ושהוא כתב ספר מעולה שנקרא "הרפתקאות בארץ החוק". ברגע שהבנתי שלמארק סטיבנס יש הרבה מה להציע מעבר לאותם סרטונים ישנים, חפרתי וחקרתי, עד שהבנתי שהוא תפס את זה. הוא לגמרי הבין מה קורה פה, ואיך הכי טוב לפעול. בניגוד מוחלט -לכל- שאר הגורואים באינטרנט של איש חופשי על האדמה וכל מני ירקות אחרים, השיטה של מארק סטיבנס לא נשענת בכלל על אקסיומות מפוקפקות כמו "החוק המקובל" או על הנחות יסוד משפטיות כמו טענת זכות. מארק מסביר שהיחסים שלנו עם הממשלה הם יחסים של פסיכופת וקורבן. שאין שום היגיון ביחסים, ושהם, הביורוקרטים, אינם מתעניינים בהיגיון או במה שיש לנו להגיד.
מארק סטיבנס פיתח שיטה בה הוא מפוצץ את האשליה שיש לגיטימציה כלשהי להליכים, למשפט, רק על ידי שאילת שאלות פשוטות. למשל, אם אני רוצה להראות שהעד (השוטר) שמעיד כנגדי במשפט, הוא כסיל, בור ועם הארץ, ואינו יודע בכלל על מה הוא מדבר, כל מה שאני צריך לעשות זה לשאול אותו שתי שאלות פשוטות: (1) האם ראית אותי מבצע עבירה? (2) כמה מרכיבים יש לעבירה? -בשלב הזה, מאוד סביר ששני עורכי הדין שמייצגים את השוטר יקפצו מהכיסא וישתיקו אותו: "הוא לא כשיר להעיד!" זה די ברור שהשוטר לא ידע לענות לי על שאלה כזו. הוא אומנם העיד קודם שביצעתי עבירה, אבל הוא לא יודע כמה מרכיבים יש לעבירה. ואף יותר גרוע.. אם הוא ידע, זה לא הולך לעזור לו. זה רק יחפור בור גדול יותר עבורו. אחד המרכיבים בכל עבירה פלילית הוא נזק (קנסות תעבורה ואישומים בהחזקת סמים מסווגות כעבירות פליליות). וזה רק דוגמה, על קצה המזלג מה שנקרא, מתוך השיטה של מארק להילחם בביורוקרטים.
השיטה של מארק מראה שאין כל צורך או תועלת בשיטה של איש חופשי על האדמה, ושלמעשה כל התיאוריה הזו יושבת על אותו הבסיס הרקוב שלפיו פועלת מערכת המשפט כיום. וגרוע מכך, בגלל שהביורוקרטים הם פסיכופתים, כלומר, אנשים חסרי כבוד לרגשות ולזכויות של אחרים, הם לא הולכים לכבד את ההיגיון, את החוק או אפילו את הפסיקות של שופטים אחרים. הם בטח שלא הולכים לכבד טענת זכות. השיטה של מארק לכן, בנויה על התובנה הזו שאנחנו מתעסקים עם פסיכופתים שמכבדים רק את עצמם, ולכן, במקום לטעון טענות, אנחנו מביאים אותם לומר את מה שאנחנו רוצים: על-ידי שאילת שאלות. כל דבר שאותו אנחנו רוצים להוכיח, אנחנו שואלים את השופט ובכך אנחנו מביאים אותו לומר את מה שאנחנו רוצים להשמיע. אנחנו משתדלים לשאול שאלות פשוטות של כן ולא, שאלות שתשובה נכונה תראה כי אנחנו צודקים, ותשובה שגויה תראה שיש סתירה, ואנחנו יכולים להביא את השופט לסתור את עצמו מאוד בקלות, זה יצריך בערך 3 שאלות ממש פשוטות -ופסיכופתים שרוצים שנחשוב שהם מאוד חכמים, צודקים וחשובים מאוד שונאים לסתור את עצמם.
ובכל זאת, יש היום עדיין אנשים שדובקים בתיאוריה של איש חופשי על האדמה. למה? כנראה בגלל שהם לא השקיעו זמן ומחשבה מספקת בכדי לבדוק את מה שיש למארק ללמד אותנו. יש גם מקרים של אנשים שכל כך מושקעים בחירטוטים האלה, שהם כבר לא יכולים להרשות לעצמם לרדת מהעץ שעליו הם תיפסו כה גבוה. יש להם קהל גדול של מאמינים, כסף רב לעשות ולכן הם ימשיכו להטיף את התיאוריה השגויה הזו -להציג את עצמם כגורואים, חכמים וגיבורים גדולים. בגלל שהתיאוריה הזו רחוקה מלהיות יעילה, וזה מאוד קל לשופט לרמוס את מי שמשתמש בה, הרבה גורואים פשוט משקרים למאמינים שלהם ומספרים על הצלחות שלא היו. אחת הטקטיקות לשכנע מאמינים שהשיטה הצליחה זה להכניס לתיאוריה סיפורים על שופטים שעוזבים את האולם בגלל שהם איבדו סמכות. הגורו נכנס לאולם ואמר את מילות הקסם שלו, והשופט הבין שהוא איבד סמכות וברח מהחדר. התיאוריה המצוצה לחלוטין מהדימיון הזו, לפחות החלק הזה שלה, מספרת שמי שנשאר בחדר הוא זה שמנהל את המשפט. לכן, אם השופט יצא מהחדר והגורו או האיש החופשי עדיין נמצא בו, הוא יכול להכריז בעצמו ש-"התיק נסגר". בפועל, שופטים מתייאשים מחוסר התקשורת עם הגורואים הללו, חסים עליהם מרחמים לרוב, כותבים את ההחלטות שלהם ויוצאים מהחדר. לקריאות של הגורואים כאילו שהתיק נסגר, אין שום השפעה. הקנס עדיין נשלח לגבייה, התיק לא נסגר - אבל המאמינים רואים בעיניים את מה שהגורו שלהם הבטיח להם שיראו: השופט יצא החוצה! וואו! אחי ניצחת את השופט!
את ארני ווין לא הכרתי עד שקראתי מאמר שפורסם לאחרונה באתר אהבה 528 - ארני הוא דוגמה מושלמת למאמין... איש טוב, זהב.. כוונות טובות אבל התיאוריה הזו מצריכה אותך להשלות את עצמך באשליות בשביל שאנשים לא יראו שהיא לא פועלת:
זה קל מאוד להאמין לזה כל עוד אתה לא יודע איך להוכיח שאתה לא חיית מחמד של הפוליטיקאים. שאתה לא חייב לציית כמו כלב מאולף. זה נותן לך משהו לאחוז בו... אפילו אם זה רק משהו דימיוני, ואפילו אם אתה יודע שזה לא הולך לעבוד על אמת. ככה זה, שלא יודעים יותר טוב, זה נראה הדבר הכי היגיוני. בטח שיותר היגיוני מהתיאוריה של אזרח\מדינה כפי שמלמדים בשטחיות בביה"ס.
מאזין מתקשר לתוכנית הרדיו של מארק סטיבנס לשאול לדעתו על התיאוריה של איש חופשי על האדמה
ושוב, עוד מאזין מתקשר לתוכנית הרדיו של מארק סטיבנס לשאול לדעתו על התיאוריה של איש חופשי על האדמה (חלק א')
(חלק ב')
מארק סטיבנס ובן לאוריי מדברים על השיטה של מארק - בן לאוריי היה מאמין בתיאוריה של אחע"ה בעבר ומאז "חזר בשאלה" (ממש כמוני!)
דומיניק לוהן ומארק סטיבנס מדברים על השיטה של מארק מול התיאוריה של אחע"ה (גם דומיניק היה פעם מאמין...)
מארק מעביר הרצאה בכינוס של "פורום ניו המפשייר ליברטי"
תאמר לי מי הגורו שלך ואני אומר לך באיזה סרט אתה חי! (בן לאוריי)
ואם בכל זאת בא לכם להודיע לביורוקרטים שהם לא הנציגים או המשרתים שלכם, הנה הכרזת עצמאות אישית שהכנתי עבורכם:
עד לפני כעשור עוד האמנתי שיש סיכוי לתקן את המערכת הפוליטית. האמנתי שעל-ידי כניסה של צעירים נאורים לפוליטיקה, יתאפשר להכניס היגיון ולהוציא את הטמטום החוצה. ובערך אז, ראיתי כיצד לא רק שלמפלגות קטנות ו-"נאורות" כמו עלה ירוק, אין סיכוי לשנות יותר מדי דברים, או משהו אחד אפילו, אלא שאפילו בתוך מפלגה שכזו, קשה לשנות משהו. יותר מידי אינטרסים, דעות מנוגדות וקשרים מונעים מההיגיון ליצור גוף רענן ומבטיח שידחוף את האג'נדה של ההיגיון הבסיסי למקום שכל כך לוקה בחוסר ממנו. אז לקחתי הפסקה מהמעורבות הרגשית בפוליטיקה והמשכתי את חיי כאשר אני הוא מרכז חיי, לא "החברה".
לפני כ-5 שנים קיבלתי קנס מהעירייה, במקרה בו הצדק עמד לגמרי לצידי. אמנם עשיתי משהו שאסור בחוק, אך ההצדק שלי היה מה שנקרא "הגנת הצורך". החלטתי ללכת למשפט, ועל-ידי טיעון היגיוני ובלתי ניתן להפרכה ליצור תקדים, פתח להיגיון בתוך מערכת החוק היבש.
בעודי מתכונן למשפט הבנתי שהצדק לא הולך לצאת מבית המשפט. חבר טוב שיש לו לא מעט ניסיון עם בתי המשפט, הסביר לי איך פועלת המערכת, ושהעובדה שאני יכול להסביר את ההיגיון לא הולכת לעזור לי. בדיוק באותו הזמן, נחשפתי לסרטונים [לינק] [לינק] שמסבירים את התיאוריה של "איש חופשי על האדמה". התיאוריה מספרת כיצד הונו אותנו בשלטון להאמין שאנחנו חייבים לציית לחוק, כיצד הם מרוויחים מכך, וכיצד אפשר לעשות בדיוק את מה שהממשלה עשתה, ולהשתמש במילים בשביל להוכיח שאנחנו לא מחוייבים לציית כמו כלבים מאולפים למעמד הפרזיטי. התיאוריה ברובה נשמעה לי מאוד היגיונית, אמנם היו בה חלקים לא היגיוניים, אבל זה היה נראה לי משהו שאפשר לעדכן, לתקן. אם הממשלה השתמשה בהיגיון מסויים ומילים מסויימות בשביל להכריז על סמכות מעלי, אני יכול להשתמש באותו ההיגיון ממש ובאותן המילים בשביל לשחרר את עצמי מהממשלה. ללא ספק, אם מישהו מהממשלה היה עובר איתי על המילים שכתבתי, ובוחן את ההיגיון שמאחורי הטענות שלי, אני הייתי צודק. אני הייתי מנצח.
התיאוריה של איש חופשי על האדמה מאוד קשורה להיגיון בסיסי, ולחוקים הבסיסיים שיש בכל מדינה כמו חוק לגבי חוזים, שטרות, ראיות, תורת המשפט וכו'. התיאוריה מסבירה כיצד קנס הוא למעשה סוג של שטר חליפין. שטר חליפין הוא כל נייר שבו יש שתי חתימות והתחייבות כספית או ערכית. אז לפי ההגדרה, קנס ובו חתימה של השוטר, חתימה שלך וציון של התחייבות לשלם, הוא שטר חליפין. שטר חליפין היא הדרך היחידה ליצור מחוייבות, ושטר חליפין הוא דבר שחייב להעשות מתוך רצון חופשי. פה, לפי התיאוריה נופל כל הקנס. התיאוריה גם מספרת לנו מהי טענת זכות, ואכן, לאחר בדיקה של החוקים בארץ גיליתי שאכן לטענת זכות יש מעמד חוקי מחייב, ובכך כל אחד יכול לפרסם טענת זכות בה הוא משחרר את עצמו מכבלי השלטון, וכמו שהיגיוני וגם מצויין בחוק, אם אף אחד לא מפרסם התנגדות מוצדקת, אזי הטענה כשרה והזכות שנטענה בה נוצרת למפרסם.
הבעייה הכי גדולה בתיאוריה הזו, היא שבית המשפט אינו מקום בו מכבדים את ההיגיון. כן, הם משתמשים במילים חמקמקות, ערמומיות ומטעות כמו בקשה, הגשה, חובה, פקודה, חברה, קבלה, אדם... והם מכבדים את ההיגיון בהרבה מקרים, אבל הכבוד שלהם לא נובע מתוך ההיגיון. אתה יכול להעלות את הטיעונים הכי קצרים, ברורים והיגיוניים, והם עדיין יתחמקו, ידחו ויפסלו את הטענות שלך. אין להם שום כבוד לחוק, לצדק או להיגיון. יש להם אך ורק כבוד לעצמם, ואם הם יפעלו בניגוד לחוק או להיגיון, אף אחד לא הולך להעניש אותם. זה מרגיז, מיאש, אבל ככה זה. אנחנו יכולים להתרגז, להתפלץ עד השמיים, אבל כל עוד אין לנו דרך להטיל על השופטים אחריות אישית למחדלים שלהם, השיטה של העלאת טיעונים משפטיים כאלו או אחרים, חסרת תועלת.
בערך באותה התקופה, נתקלתי גם בסרטונים של מארק סטיבנס. מה שהוא אמר שם היה נשמע לי מאוד היגיוני, אבל זה היה מסובך, והסרטונים של רוברט-ארתור:מנארד היו לי הרבה יותר קלים להבנה. התיאוריה של איש חופשי על האדמה הבטיחה לי דרך לבטל את היחסים עם הממשלה אחת ולתמיד. זה מאוד מצא חן בעיני. מה גם, שעוד לא בדקתי את מה שמארק סטיבנס מלמד, ולא היתה לי דרך יותר טובה להלחם על ההיגיון, על הזכות שלי לחיות חופשי מכפייה של חוקים שלפעמים הם מאוד טפשיים ואף רעים (כמו למשל החוק שאומר שאסור לשחרר כלב ללא רצועה - זה ממש מרושע ובלתי סביר!). במשך כ-3 שנים הייתי סוג של גורו של השיטה בארץ. לימדתי עשרות, אולי מאות אנשים את התיאוריה של איש חופשי על האדמה. תוך כדי כך, לאט לאט, הפנמתי והבנתי יותר את מה שמארק סטיבנס מדבר עליו בסרטונים ההם. אני לא יודע ממש למה, אבל כנראה הייתי יותר מידי עסוק בחקר של התיאוריה הזו, ויש המון חומר ואנשים שמדברים עליה באינטרנט, שפשוט לא טרחתי לבדוק מי הוא בעצם המארק סטיבנס הזה. לא ידעתי שיש לו תוכנית רדיו, שיש לו שיטה שלמה איך להתגונן מפני האשמות בפשעים ללא קורבן (קנסות\מיסים\סמים...) ושהוא כתב ספר מעולה שנקרא "הרפתקאות בארץ החוק". ברגע שהבנתי שלמארק סטיבנס יש הרבה מה להציע מעבר לאותם סרטונים ישנים, חפרתי וחקרתי, עד שהבנתי שהוא תפס את זה. הוא לגמרי הבין מה קורה פה, ואיך הכי טוב לפעול. בניגוד מוחלט -לכל- שאר הגורואים באינטרנט של איש חופשי על האדמה וכל מני ירקות אחרים, השיטה של מארק סטיבנס לא נשענת בכלל על אקסיומות מפוקפקות כמו "החוק המקובל" או על הנחות יסוד משפטיות כמו טענת זכות. מארק מסביר שהיחסים שלנו עם הממשלה הם יחסים של פסיכופת וקורבן. שאין שום היגיון ביחסים, ושהם, הביורוקרטים, אינם מתעניינים בהיגיון או במה שיש לנו להגיד.
מארק סטיבנס פיתח שיטה בה הוא מפוצץ את האשליה שיש לגיטימציה כלשהי להליכים, למשפט, רק על ידי שאילת שאלות פשוטות. למשל, אם אני רוצה להראות שהעד (השוטר) שמעיד כנגדי במשפט, הוא כסיל, בור ועם הארץ, ואינו יודע בכלל על מה הוא מדבר, כל מה שאני צריך לעשות זה לשאול אותו שתי שאלות פשוטות: (1) האם ראית אותי מבצע עבירה? (2) כמה מרכיבים יש לעבירה? -בשלב הזה, מאוד סביר ששני עורכי הדין שמייצגים את השוטר יקפצו מהכיסא וישתיקו אותו: "הוא לא כשיר להעיד!" זה די ברור שהשוטר לא ידע לענות לי על שאלה כזו. הוא אומנם העיד קודם שביצעתי עבירה, אבל הוא לא יודע כמה מרכיבים יש לעבירה. ואף יותר גרוע.. אם הוא ידע, זה לא הולך לעזור לו. זה רק יחפור בור גדול יותר עבורו. אחד המרכיבים בכל עבירה פלילית הוא נזק (קנסות תעבורה ואישומים בהחזקת סמים מסווגות כעבירות פליליות). וזה רק דוגמה, על קצה המזלג מה שנקרא, מתוך השיטה של מארק להילחם בביורוקרטים.
השיטה של מארק מראה שאין כל צורך או תועלת בשיטה של איש חופשי על האדמה, ושלמעשה כל התיאוריה הזו יושבת על אותו הבסיס הרקוב שלפיו פועלת מערכת המשפט כיום. וגרוע מכך, בגלל שהביורוקרטים הם פסיכופתים, כלומר, אנשים חסרי כבוד לרגשות ולזכויות של אחרים, הם לא הולכים לכבד את ההיגיון, את החוק או אפילו את הפסיקות של שופטים אחרים. הם בטח שלא הולכים לכבד טענת זכות. השיטה של מארק לכן, בנויה על התובנה הזו שאנחנו מתעסקים עם פסיכופתים שמכבדים רק את עצמם, ולכן, במקום לטעון טענות, אנחנו מביאים אותם לומר את מה שאנחנו רוצים: על-ידי שאילת שאלות. כל דבר שאותו אנחנו רוצים להוכיח, אנחנו שואלים את השופט ובכך אנחנו מביאים אותו לומר את מה שאנחנו רוצים להשמיע. אנחנו משתדלים לשאול שאלות פשוטות של כן ולא, שאלות שתשובה נכונה תראה כי אנחנו צודקים, ותשובה שגויה תראה שיש סתירה, ואנחנו יכולים להביא את השופט לסתור את עצמו מאוד בקלות, זה יצריך בערך 3 שאלות ממש פשוטות -ופסיכופתים שרוצים שנחשוב שהם מאוד חכמים, צודקים וחשובים מאוד שונאים לסתור את עצמם.
ובכל זאת, יש היום עדיין אנשים שדובקים בתיאוריה של איש חופשי על האדמה. למה? כנראה בגלל שהם לא השקיעו זמן ומחשבה מספקת בכדי לבדוק את מה שיש למארק ללמד אותנו. יש גם מקרים של אנשים שכל כך מושקעים בחירטוטים האלה, שהם כבר לא יכולים להרשות לעצמם לרדת מהעץ שעליו הם תיפסו כה גבוה. יש להם קהל גדול של מאמינים, כסף רב לעשות ולכן הם ימשיכו להטיף את התיאוריה השגויה הזו -להציג את עצמם כגורואים, חכמים וגיבורים גדולים. בגלל שהתיאוריה הזו רחוקה מלהיות יעילה, וזה מאוד קל לשופט לרמוס את מי שמשתמש בה, הרבה גורואים פשוט משקרים למאמינים שלהם ומספרים על הצלחות שלא היו. אחת הטקטיקות לשכנע מאמינים שהשיטה הצליחה זה להכניס לתיאוריה סיפורים על שופטים שעוזבים את האולם בגלל שהם איבדו סמכות. הגורו נכנס לאולם ואמר את מילות הקסם שלו, והשופט הבין שהוא איבד סמכות וברח מהחדר. התיאוריה המצוצה לחלוטין מהדימיון הזו, לפחות החלק הזה שלה, מספרת שמי שנשאר בחדר הוא זה שמנהל את המשפט. לכן, אם השופט יצא מהחדר והגורו או האיש החופשי עדיין נמצא בו, הוא יכול להכריז בעצמו ש-"התיק נסגר". בפועל, שופטים מתייאשים מחוסר התקשורת עם הגורואים הללו, חסים עליהם מרחמים לרוב, כותבים את ההחלטות שלהם ויוצאים מהחדר. לקריאות של הגורואים כאילו שהתיק נסגר, אין שום השפעה. הקנס עדיין נשלח לגבייה, התיק לא נסגר - אבל המאמינים רואים בעיניים את מה שהגורו שלהם הבטיח להם שיראו: השופט יצא החוצה! וואו! אחי ניצחת את השופט!
את ארני ווין לא הכרתי עד שקראתי מאמר שפורסם לאחרונה באתר אהבה 528 - ארני הוא דוגמה מושלמת למאמין... איש טוב, זהב.. כוונות טובות אבל התיאוריה הזו מצריכה אותך להשלות את עצמך באשליות בשביל שאנשים לא יראו שהיא לא פועלת:
זה קל מאוד להאמין לזה כל עוד אתה לא יודע איך להוכיח שאתה לא חיית מחמד של הפוליטיקאים. שאתה לא חייב לציית כמו כלב מאולף. זה נותן לך משהו לאחוז בו... אפילו אם זה רק משהו דימיוני, ואפילו אם אתה יודע שזה לא הולך לעבוד על אמת. ככה זה, שלא יודעים יותר טוב, זה נראה הדבר הכי היגיוני. בטח שיותר היגיוני מהתיאוריה של אזרח\מדינה כפי שמלמדים בשטחיות בביה"ס.
ואם בכל זאת בא לכם להודיע לביורוקרטים שהם לא הנציגים או המשרתים שלכם, הנה הכרזת עצמאות אישית שהכנתי עבורכם:
