זה התחיל באפריל 2011. רוב הפוליטיקאים והבירוקרטים מרוחקים מאוד מעצם האלימות שמאפשרת את המשך קיום המערכת. בעודם מרוחקים, זה ממש קל להם להעביר פקודות והוראות שמובילות לגניבה של הרכוש שלנו, אחרי הכל, זה רק שם על חתיכת נייר.
מהניסיון שלי, זה די לא נעים לבירוקרטים כאשר מציגים את האמת בפניהם, אודות כך שאין להם תמיכה מרצון חופשי. כאשר מתעמתים עמם, הם נעלבים ומנסים להצדיק את מה שהם עושים עם טענות מטופשות כמו: "אבל אנחנו הסכמנו שיכפו עלינו."
אם אנחנו מצייתים לבירוקרט, אז אנחנו שולחים את הצהרת הפחד בכדי לידע אותם שזה נעשה רק מתוך פחד. אם אנחנו מגישים הצהרה על הכנסות לרשות המיסים, זה לא בגלל שאנחנו חושבים שאנחנו חייבים, אנחנו עושים את זה בגלל שאנחנו מפחדים, ואפילו מבועתים, ואנחנו לא רוצים שיתקיפו אותנו ושיזרקו אותנו לכלא. באופן אירוני, אנשים מפחדים לשלוח הצהרות פחד רק בגלל שהם מפחדים שמס הכנסה יקח להם את הבית ויהרוס להם את החיים. זה מזכיר לי בדיחה ישנה על שלושה רופאי שיניים, הרופא הרוסי אומר שלעשות סתימה ברוסיה זה עולה $5,000. הרופאים האחרים מזועזעים ושואלים למה זה כל כך יקר. הרוסי אומר, "בגלל שברוסיה הסובייטית, אתה צריך להיכנס מהתחת, אף אחד לא פותח את הפה שלו."
אם אנחנו מעוניינים באמת, ושואפים לשמור על חיינו על-ידי האמת, אז אסור לנו לעשות את זה קל לפוליטיקאים להתיחס אלינו כאל בקר בחוות בקר. אני יודע שזה מציק להם, הם חושבים שהם אנשים טובים, שהם רק עושים את העבודה שלהם. אני אומר, בואו ניידע אותם אודות הטבע האלים של העבודה שלהם. לא מזמן אמרתי לאיזו עובדת במס הכנסה שהם ראויים לכל השנאה של הישראלים כלפיהם. הם גונבים את הרכוש שלנו ללא כל כבוד לנכון או לא נכון וללא כל הזדהות רגשית, במיוחד כאשר הם נכשלים לחלוטין בלספק ראיות שיוכיחו את ההאשמות שלהם. למעשה, נראה שככל שהם לא מסוגלים להוכיח, הם יותר מתאמצים לגנוב את הרכוש שלנו.
הסיבה השניה שבגללה אנחנו מגישים את הצהרת הפחד היא קבילות. דיווחים על הכנסות ורישיונות הם המטרה העליונה של הערכות המס. אם מוגש דווח על הכנסות או שיש רישיון עסק, אז ההשערה היא שאתה "נישום" ושכספך הוא "הכנסה חייבת" ואי אפשר לסתור את זה. ברם, השערות בלתי ניתנות להפרכה הנן לא קבילות, ראו תעא 3028-07 - יצחק נ' אזולאי.
רשויות המס והשותפים שלהם בבתי המשפט עושים את זה בכל מקרה ואפילו קונסים אותך בסכום של עד 70,000 ש"ח בגלל שהעזת לשאול על ההשערה שאתה "נישום" עם "הכנסה חייבת". האם אתה יכול להאמין שמישהו יקבל קנס של 70,000 ש"ח רק בגלל שהוא העז לשאול ולפקפק בדעה? זה מזכיר לך את האינקוויזיציה? אל תעיז לשאול שאלות ולפקפק בדעה של איזה פקיד אנונימי ממס הכנסה.
בהקשר של קבילות, עדות\מידע שמתקבל בעקבות איום, אילוץ וכפייה נחשב כבלתי קביל. עורכי הדין של רשויות המסים הודו בזה הרבה פעמים. הם פשוט לא חושבים שזה איום, אילוץ וכפייה כאשר זה נעשה על-ידי אנשים שקוראים לעצמם ממשלה. למרות שאני בטוח שעורך דין המתמחה במיסים בישראל יסכים עם הטענה שזה איום, אילוץ וכפייה כאשר זה נעשה על-ידי הממשלה הסינית.
השאלה היא לא האם המידע הוא נכון, זה נכפה באיומים ולכן אי אפשר להסתמך על זה. כאשר עסקים מדווחים על ההכנסות שלהם לממשלה, הם רק עושים את זה בגלל שהם מבועתים לכדי צייתנות, הם לא רוצים שיתקיפו אותם. הם לא באמת יודעים האם הם חייבים לשלוח את הדווחים, הם עושים את זה בשביל לא להיכנס לכלא או להיסגר. בין אם המידע הוא נכון או לא, זה לא משנה כלום. לסחור במוצרים ושירותים עם אנשים ועסקים אחרים זו לא הוכחה לתחולת החוק והפקודות ולסמכות של הפסיכופתים מעלינו.
מהניסיון שלי, זה די לא נעים לבירוקרטים כאשר מציגים את האמת בפניהם, אודות כך שאין להם תמיכה מרצון חופשי. כאשר מתעמתים עמם, הם נעלבים ומנסים להצדיק את מה שהם עושים עם טענות מטופשות כמו: "אבל אנחנו הסכמנו שיכפו עלינו."
אם אנחנו מצייתים לבירוקרט, אז אנחנו שולחים את הצהרת הפחד בכדי לידע אותם שזה נעשה רק מתוך פחד. אם אנחנו מגישים הצהרה על הכנסות לרשות המיסים, זה לא בגלל שאנחנו חושבים שאנחנו חייבים, אנחנו עושים את זה בגלל שאנחנו מפחדים, ואפילו מבועתים, ואנחנו לא רוצים שיתקיפו אותנו ושיזרקו אותנו לכלא. באופן אירוני, אנשים מפחדים לשלוח הצהרות פחד רק בגלל שהם מפחדים שמס הכנסה יקח להם את הבית ויהרוס להם את החיים. זה מזכיר לי בדיחה ישנה על שלושה רופאי שיניים, הרופא הרוסי אומר שלעשות סתימה ברוסיה זה עולה $5,000. הרופאים האחרים מזועזעים ושואלים למה זה כל כך יקר. הרוסי אומר, "בגלל שברוסיה הסובייטית, אתה צריך להיכנס מהתחת, אף אחד לא פותח את הפה שלו."
אם אנחנו מעוניינים באמת, ושואפים לשמור על חיינו על-ידי האמת, אז אסור לנו לעשות את זה קל לפוליטיקאים להתיחס אלינו כאל בקר בחוות בקר. אני יודע שזה מציק להם, הם חושבים שהם אנשים טובים, שהם רק עושים את העבודה שלהם. אני אומר, בואו ניידע אותם אודות הטבע האלים של העבודה שלהם. לא מזמן אמרתי לאיזו עובדת במס הכנסה שהם ראויים לכל השנאה של הישראלים כלפיהם. הם גונבים את הרכוש שלנו ללא כל כבוד לנכון או לא נכון וללא כל הזדהות רגשית, במיוחד כאשר הם נכשלים לחלוטין בלספק ראיות שיוכיחו את ההאשמות שלהם. למעשה, נראה שככל שהם לא מסוגלים להוכיח, הם יותר מתאמצים לגנוב את הרכוש שלנו.
הסיבה השניה שבגללה אנחנו מגישים את הצהרת הפחד היא קבילות. דיווחים על הכנסות ורישיונות הם המטרה העליונה של הערכות המס. אם מוגש דווח על הכנסות או שיש רישיון עסק, אז ההשערה היא שאתה "נישום" ושכספך הוא "הכנסה חייבת" ואי אפשר לסתור את זה. ברם, השערות בלתי ניתנות להפרכה הנן לא קבילות, ראו תעא 3028-07 - יצחק נ' אזולאי.
רשויות המס והשותפים שלהם בבתי המשפט עושים את זה בכל מקרה ואפילו קונסים אותך בסכום של עד 70,000 ש"ח בגלל שהעזת לשאול על ההשערה שאתה "נישום" עם "הכנסה חייבת". האם אתה יכול להאמין שמישהו יקבל קנס של 70,000 ש"ח רק בגלל שהוא העז לשאול ולפקפק בדעה? זה מזכיר לך את האינקוויזיציה? אל תעיז לשאול שאלות ולפקפק בדעה של איזה פקיד אנונימי ממס הכנסה.
בהקשר של קבילות, עדות\מידע שמתקבל בעקבות איום, אילוץ וכפייה נחשב כבלתי קביל. עורכי הדין של רשויות המסים הודו בזה הרבה פעמים. הם פשוט לא חושבים שזה איום, אילוץ וכפייה כאשר זה נעשה על-ידי אנשים שקוראים לעצמם ממשלה. למרות שאני בטוח שעורך דין המתמחה במיסים בישראל יסכים עם הטענה שזה איום, אילוץ וכפייה כאשר זה נעשה על-ידי הממשלה הסינית.
השאלה היא לא האם המידע הוא נכון, זה נכפה באיומים ולכן אי אפשר להסתמך על זה. כאשר עסקים מדווחים על ההכנסות שלהם לממשלה, הם רק עושים את זה בגלל שהם מבועתים לכדי צייתנות, הם לא רוצים שיתקיפו אותם. הם לא באמת יודעים האם הם חייבים לשלוח את הדווחים, הם עושים את זה בשביל לא להיכנס לכלא או להיסגר. בין אם המידע הוא נכון או לא, זה לא משנה כלום. לסחור במוצרים ושירותים עם אנשים ועסקים אחרים זו לא הוכחה לתחולת החוק והפקודות ולסמכות של הפסיכופתים מעלינו.
