מאז ומתמיד היו פליירים אמצעי לחינוך והפרעה לפעולות הממשלה. דוגמה לכך הייתה הפעם שהלכתי וחילקתי פליירים בכניסה לבית המשפט לתעבורה בתל אביב. הסברתי לאנשים שהשופטים והפקידים משקרים להם כאשר הם אומרים שלבית המשפט יש סמכות להתקדם בהליכים היכן שאין נזק או קורבן -גם הראתי להם את החוקים והדינים שמוכיחים את הנקודה הזו.
בדרך הזו, לא רק הקורבנות של המערכת יכולים ללמוד ולאתגר את המערכת, אלא שגם עובדי בית המשפט יכולים לראות את זה. בואו נראה להם פליירים עם תמונות של שופטים ביחד עם תובעים, איך שהם עובדים ביחד בכדי לגנוב את הכסף מאנשים. אני רואה את זה כסוג של אזהרה לציבור שבאה להתריע מפני המסוכנות של עורכי דין ודרכי הפעולה שלהם. זה נותן לאנשים אמצעי נוסף להתגונן ולחשוף את הפשעים הרבים של חיות הטרף האלו, הבירוקרטים.
דוגמה אחת היא דן סעדון ורונית ליפקיס מתל אביב. דן סעדון התעקש וטען כי העיקרון המסתורי שנוכחות באיזור גיאוגרפי מייצרת חובת ציות לתקנות התעבורה חל עלי, ושהעיקרון הזה נמצא בידיעת הציבור -הוא הפעיל ידיעה שיפוטית בעניין, דבר שאמור להתאפשר רק לגבי עובדות שניתן בקלות להוכיח. האם זה היה תוצאה של העדפה \ נטיה לטובת ליקפיס או שזה היה פשוט מקרה של היעדר כשירות מצידו? ליפקיס, תובעת, לא התנגדה או ניסתה לתקן את סעדון. זה מאוד קשה לעורך דין לטעון שהוא לא ידע שהפעלת ידיעה שיפוטית מותרת רק במקרים שאכן ניתן להראות עובדות ולהוכיח את הסוגיה. זה משהו מאוד בסיסי ואפשר לקרוא על זה בכתבים ופרסומים שונים של עורכי דין. הנטיה של סעדון לטובת ליפקיס הופיע שוב כאשר שאלתי האם התקדים של אבישי נגר נגד מדינת ישראל מחייב גם בהליך הנוכחי, סעדון השיב שכן, אך בהליך תעבורה אין חובה למרכיב תוצאתי. וזה מוזר, בגלל שתקדים זה מדבר על עקרון הקורפוס דליקטי וחובה בכל משפט פלילי להוכיח נזק ופגיעה ממשית. כיצד יכול התקדים לחול על ההליך, ובאותו הזמן גם לא לחול? נראה שתקדימים וניירות לא הולכים להפריע לשופטי תעבורה לשים את ידם על הארנק שלנו.
התקשרתי למשרדי התביעה בתור נציג כלי תקשורת בכדי לשאול האם הם מסוגלים להוכיח כיצד נוכחות פיזית מייצרת חובת ציות, ומדוע הם חושבים שיש להם עילת תביעה כשרה בלי נזק. זה אמור להיות משהו בסיסי מאוד, נכון? ממש לא, לא כאשר אתה מבין שעילת תביעה כשרה מצריכה נזק וקורבן ואתה תובע אנשים כאשר אין לך הוכחה שכזו.
במשרדי התביעה בתל אביב סירבו לענות לי על השאלה. והייתה להם סיבה טובה, הם ידעו שאני אמשיך לשאול שאלות נוספות מהסוג שהם לא רוצים לענות עליהן.
אבל אם אנחנו מחלקים לאנשים פליירים עם המידע, הם יכולים לשאול את השאלות האלו בבית המשפט. ולא, עורכי הדין לא יהיו חייבים לענות על השאלות האלו, אבל זה רק מוכיח את הנקודה שלי כשאני שאלו שמכנים את עצמם "ממשלה" הם לא יותר סתם פושעים מקצוענים.
חלק מהסיבה שהם מתחמקים מהתוצאות של השוד שלהם היא שאנשים לא מאתגרים אותם בנוגע לשקרים שלהם. זו ממש שיגרה בעבור שני הצדדים. פונים אלי כל הזמן אנשים שמופתעים כאשר אני מדבר על לשאול שאלות לגבי ראיות שהתביעה צריכה לספק באשר לסמכות וחובת ציות לתקנות ואנשים שואלים אותי: "אני יכול לשאול את זה?" ברור שכן, למה לא? למה שתוותר להם על עניין כל כך חשוב?
בפליירים קל מאוד להדגים כיצד קיים ניגוד אינטרסים בעזרת הנוסחה: א' כופה על ב' לענות ל-ג'. זה, בצירוף שלושת השאלות (את מי אתה, השופט, מייצג פה היום?) מאפשרים לאנשים לשאול את השופט כמה שאלות שחותרות תחת כל ההתחזות לאדם הגון שפועל באופן לגיטימי וזה הופך את זה לקשה יותר בעבור עורכי הדין האלה לרמוס את כולם דרך המערכת שלהם. כולם יכולים לראות איך זה פועל בבית המשפט אם יש להם את החוצפה לאתגר את הסמכות של כבוד השופט.
אנשים אחרים שעדיין לא סגורים על עצמם יכולים לקבל טעימה קטנה שתעזור להם לפתח ציפיות באשר לאיך יתנהג הפסיכופת בגלימה השחורה. הם גם יראו אנשים נוספים עושים את זה ואנחנו נוכל לראות את אפקט ההצטרפות לעגלה המנצחת (ההסכמה לרעיון מסוים רק בגלל שאחרים מסכימים לגביו) נכנס לפעולה. אם נתאם את זה מראש, נוכל לוודא שתהיה שם נוכחות של כלי תקשורת ונעקוב אחר מה שהשופט עושה. אנחנו נוכל להקליט את איך שהשופט סירב להניח את חזקת החפות והניח שיש סמכות ב-10 מקרים שונים. את הראיה הזו שנשיג בכך נוכל לפרסם באינטרנט והיא יכולה לשמש בפלייר נוסף. היא גם יכולה לשמש כבסיס להגשת תלונה קבוצתית כנגד עורך הדין.
אם אנחנו יכולים לארגן שנציגי תקשורת יגיעו באופן קבוע לבית המשפט וגם יחלקו פליירים, אז לבטח זה ייצור לחץ חברתי על השופטים. הם ידעו שמחלקים פלירים עם השמות שלהם שמתארים לא רק את הפשעים שלהם, אלא גם מידע שימושי שאנשים יכולים לנצל על מנת לחתור תחת ההתחזות שלהם לאנשים הגונים שפועלים בצורה לגיטימית. אנחנו גם נודיע להם שהתקשורת נמצאת שם ומשקיפה, וזה חייב לגרום להם לחשוב פעמיים בקשר לנטייה שלהם לצעוק, לנהום ולהכחיש הכל ללא כל הסבר. אם נבצע את זה, אני לא חושב שהם יוכלו להמשיך לעבוד כמו בשגרה שלהם, לא, אני מצפה שהם ינסו למנוע מאיתנו לחלק פליירים.
זה ממש מגוכח! אני לא מספיק לעשות כלום היום!
אבל למה, מה קרה כבודו?
כולם מנסים להפציר "אשם".
ואיפה בעיה?
בגלל ש.., אידיוט אחד שכמותך, הם שואלים את מי אני מייצג!
אני עדיין לא מבין איך זה בעיה.
בטח שאתה לא מבין. זה בגלל שקודם הם שואלים האם הם זכאים למשפט הוגן ואני עונה שכן. אז הם שואלים האם הם יכולים לקבל משפט הוגן כאשר יש ניגוד אינטרסים.
כן, ואז?
אני חייב להגיד לא, אני אמור להיות שופט, אדם הגון, בלתי תלוי, עצמאי ולא מוטה.
אז מה הבעיה?
בגלל שהם ממשיכים בשאלה את מי אני מייצג בהליכים!
אני לא מבין אותך, מה הבעיה?
אתה אידיוט!
זוהי דרך מצויינת לעשות שינוי אמיתי ברמה המקומית. זה שלבירוקרטים לא איכפת ממה נכון ומה לא נכון לא אומר שלקורבנות שלהם (לנו) לא איכפת. אם הם רוצים לשקר ולומר שהדין מתיר להם להעמיד לדין אדם שלא גרם נזק או פגיעה אז אני בטוח שהאנשים שנכפה עליהם להיות שם כן יכולים לדעת את האמת והם יכולים לאתגר אותם ברגע שהם אוחזים באמת בידיים שלהם.
אם הם מגלגלים עיניים כאשר אני מגיע לשם ומרגישים פחד בגלל ששוב הגעתי לשם, זה הולך להיות פי אלף יותר גרוע כאשר כל הקורבנות שלהם יסרבו לאפשר להם להתקדם בהליכים באותו היום. הייתי רוצה להיות שם כאשר כל אחד מהאנשים אומר לשופט ולפקידים שהוא לא מתכוונן לוותר ולהסכים להתקדם בהליכים ללא תשובות ענייניות וראיות תומכות, שללא קשר לאיומים שלהם, הם הולכים להגיש בקשה נוספת לגילוי ראיות והצגת עילת תביעה ברת תוקף. הם גם יכולים לומר להם שהם יציינו את האיומים כחלק מהסיבה לערעור שיוגש. הם יכוים גם לומר לשופטים ולפקידים שחוסר תום הלב שלהם יהווה עניין נוסף בערעור והם יכולים לנסות להצדיק את זה.
אנחנו יכולים גם לחלק פליירים בועדות המקומיות של עיריות ומועצות איזוריות. זה יוביל לעוד אנשים שיאתגרו את חיות הטרף המקומיות, שוב ושוב לשאול אותם שאלות קשות. דוגמה טובה למשל:
אם אתם מאמינים שהשירותים שלכם כל כך שווים ובעלי ערך ושאנחנו מעוניינים בהם, מדוע התמיכה בכם נעשית בכפייה?
מה גורם לכם לחשוב שאתם מייצגים אותנו כאשר אתם כופים עלינו לשלם לכם על השירות הזה?
בהינתן העובדה שהתמיכה בכם היא בכפייה, אילו עובדות יש לכם שמבססות את הטענה שאתם מייצגים אותנו?
בכל מקרה, אנחנו תמיד צריכים לדבר איתם באותו המישור, זה מאוד חשוב בין אם זה כאשר אנחנו מתשאלים בירוקרט, או כשאנחנו מדברים עם מישהו שאנחנו מכירים. אנחנו יכולים להתחיל ב: האם אתה מאמין שתוקפנות אלימה או שימוש באיומים באלימות כנגד אנשים שלווים? רובם יגידו לא, הם לא מאמינים כך.
אז אתה לא בנאדם שמטבעו הוא אלים?
האם אתה מודע לכך שאין לך תמיכה מרצון חופשי, שנכפה על כולנו בכוח לתמוך ולשלם לך?
השאלות האלו מסבות את תשומת הלב לבעיה האמיתית: האופן האלים בו הם מספקים את השירותים שלהם. הם יכולים לטעון שהקהילה הצביעה ובחרה, אבל זו רק הסחה מאחר ולא ניתנת לנו הבחירה האם צריכה להיות ממשלה או לא. להביא עשרות אנשים או יותר שישאלו את השאלות האלו בכל פגישת ועדה למשך כמה שבועות שלמים זה דבר שממש ירגיז אותם. דמיינו שאתם שואלים חבר מועצה את השאלות האלה, ואז אתם שואלים:
מדוע אתה צריך אלימות בכדי לספק את השירותים שלך?
אז אתה לא צריך אלימות? אתה לא חושב שרוב, אם לא כל הבעיות שקשורות לממשלה יפסקו אם אתם לא הייתם מתחילים מבסיס של אלימות וחוסר אחריות? אתם יכולתם בכל רגע נתון למנוע את כל מקרי התוקפנות מצד המשטרה אם רק רציתם בכך.
אני מאמין שאם אנחנו נמשיך להעלות את הבעייה המוסרית ברעיון של ממשלה, אז אפילו אלו שעוסקים בהוצאה לפועל של החלטות הממשלה יעזרו להביא לשינוי משמעותי כלשהו. וזה גם הסיבה מדוע זה חשוב שהם יראו אותנו בפגישות המועצה\עירייה שלהם כך שיהיה להם מושג מה הקהילה חושבת על מה שהם עושים.
בדרך הזו, לא רק הקורבנות של המערכת יכולים ללמוד ולאתגר את המערכת, אלא שגם עובדי בית המשפט יכולים לראות את זה. בואו נראה להם פליירים עם תמונות של שופטים ביחד עם תובעים, איך שהם עובדים ביחד בכדי לגנוב את הכסף מאנשים. אני רואה את זה כסוג של אזהרה לציבור שבאה להתריע מפני המסוכנות של עורכי דין ודרכי הפעולה שלהם. זה נותן לאנשים אמצעי נוסף להתגונן ולחשוף את הפשעים הרבים של חיות הטרף האלו, הבירוקרטים.
דוגמה אחת היא דן סעדון ורונית ליפקיס מתל אביב. דן סעדון התעקש וטען כי העיקרון המסתורי שנוכחות באיזור גיאוגרפי מייצרת חובת ציות לתקנות התעבורה חל עלי, ושהעיקרון הזה נמצא בידיעת הציבור -הוא הפעיל ידיעה שיפוטית בעניין, דבר שאמור להתאפשר רק לגבי עובדות שניתן בקלות להוכיח. האם זה היה תוצאה של העדפה \ נטיה לטובת ליקפיס או שזה היה פשוט מקרה של היעדר כשירות מצידו? ליפקיס, תובעת, לא התנגדה או ניסתה לתקן את סעדון. זה מאוד קשה לעורך דין לטעון שהוא לא ידע שהפעלת ידיעה שיפוטית מותרת רק במקרים שאכן ניתן להראות עובדות ולהוכיח את הסוגיה. זה משהו מאוד בסיסי ואפשר לקרוא על זה בכתבים ופרסומים שונים של עורכי דין. הנטיה של סעדון לטובת ליפקיס הופיע שוב כאשר שאלתי האם התקדים של אבישי נגר נגד מדינת ישראל מחייב גם בהליך הנוכחי, סעדון השיב שכן, אך בהליך תעבורה אין חובה למרכיב תוצאתי. וזה מוזר, בגלל שתקדים זה מדבר על עקרון הקורפוס דליקטי וחובה בכל משפט פלילי להוכיח נזק ופגיעה ממשית. כיצד יכול התקדים לחול על ההליך, ובאותו הזמן גם לא לחול? נראה שתקדימים וניירות לא הולכים להפריע לשופטי תעבורה לשים את ידם על הארנק שלנו.
התקשרתי למשרדי התביעה בתור נציג כלי תקשורת בכדי לשאול האם הם מסוגלים להוכיח כיצד נוכחות פיזית מייצרת חובת ציות, ומדוע הם חושבים שיש להם עילת תביעה כשרה בלי נזק. זה אמור להיות משהו בסיסי מאוד, נכון? ממש לא, לא כאשר אתה מבין שעילת תביעה כשרה מצריכה נזק וקורבן ואתה תובע אנשים כאשר אין לך הוכחה שכזו.
במשרדי התביעה בתל אביב סירבו לענות לי על השאלה. והייתה להם סיבה טובה, הם ידעו שאני אמשיך לשאול שאלות נוספות מהסוג שהם לא רוצים לענות עליהן.
אבל אם אנחנו מחלקים לאנשים פליירים עם המידע, הם יכולים לשאול את השאלות האלו בבית המשפט. ולא, עורכי הדין לא יהיו חייבים לענות על השאלות האלו, אבל זה רק מוכיח את הנקודה שלי כשאני שאלו שמכנים את עצמם "ממשלה" הם לא יותר סתם פושעים מקצוענים.
חלק מהסיבה שהם מתחמקים מהתוצאות של השוד שלהם היא שאנשים לא מאתגרים אותם בנוגע לשקרים שלהם. זו ממש שיגרה בעבור שני הצדדים. פונים אלי כל הזמן אנשים שמופתעים כאשר אני מדבר על לשאול שאלות לגבי ראיות שהתביעה צריכה לספק באשר לסמכות וחובת ציות לתקנות ואנשים שואלים אותי: "אני יכול לשאול את זה?" ברור שכן, למה לא? למה שתוותר להם על עניין כל כך חשוב?
בפליירים קל מאוד להדגים כיצד קיים ניגוד אינטרסים בעזרת הנוסחה: א' כופה על ב' לענות ל-ג'. זה, בצירוף שלושת השאלות (את מי אתה, השופט, מייצג פה היום?) מאפשרים לאנשים לשאול את השופט כמה שאלות שחותרות תחת כל ההתחזות לאדם הגון שפועל באופן לגיטימי וזה הופך את זה לקשה יותר בעבור עורכי הדין האלה לרמוס את כולם דרך המערכת שלהם. כולם יכולים לראות איך זה פועל בבית המשפט אם יש להם את החוצפה לאתגר את הסמכות של כבוד השופט.
אנשים אחרים שעדיין לא סגורים על עצמם יכולים לקבל טעימה קטנה שתעזור להם לפתח ציפיות באשר לאיך יתנהג הפסיכופת בגלימה השחורה. הם גם יראו אנשים נוספים עושים את זה ואנחנו נוכל לראות את אפקט ההצטרפות לעגלה המנצחת (ההסכמה לרעיון מסוים רק בגלל שאחרים מסכימים לגביו) נכנס לפעולה. אם נתאם את זה מראש, נוכל לוודא שתהיה שם נוכחות של כלי תקשורת ונעקוב אחר מה שהשופט עושה. אנחנו נוכל להקליט את איך שהשופט סירב להניח את חזקת החפות והניח שיש סמכות ב-10 מקרים שונים. את הראיה הזו שנשיג בכך נוכל לפרסם באינטרנט והיא יכולה לשמש בפלייר נוסף. היא גם יכולה לשמש כבסיס להגשת תלונה קבוצתית כנגד עורך הדין.
אם אנחנו יכולים לארגן שנציגי תקשורת יגיעו באופן קבוע לבית המשפט וגם יחלקו פליירים, אז לבטח זה ייצור לחץ חברתי על השופטים. הם ידעו שמחלקים פלירים עם השמות שלהם שמתארים לא רק את הפשעים שלהם, אלא גם מידע שימושי שאנשים יכולים לנצל על מנת לחתור תחת ההתחזות שלהם לאנשים הגונים שפועלים בצורה לגיטימית. אנחנו גם נודיע להם שהתקשורת נמצאת שם ומשקיפה, וזה חייב לגרום להם לחשוב פעמיים בקשר לנטייה שלהם לצעוק, לנהום ולהכחיש הכל ללא כל הסבר. אם נבצע את זה, אני לא חושב שהם יוכלו להמשיך לעבוד כמו בשגרה שלהם, לא, אני מצפה שהם ינסו למנוע מאיתנו לחלק פליירים.
זה ממש מגוכח! אני לא מספיק לעשות כלום היום!
אבל למה, מה קרה כבודו?
כולם מנסים להפציר "אשם".
ואיפה בעיה?
בגלל ש.., אידיוט אחד שכמותך, הם שואלים את מי אני מייצג!
אני עדיין לא מבין איך זה בעיה.
בטח שאתה לא מבין. זה בגלל שקודם הם שואלים האם הם זכאים למשפט הוגן ואני עונה שכן. אז הם שואלים האם הם יכולים לקבל משפט הוגן כאשר יש ניגוד אינטרסים.
כן, ואז?
אני חייב להגיד לא, אני אמור להיות שופט, אדם הגון, בלתי תלוי, עצמאי ולא מוטה.
אז מה הבעיה?
בגלל שהם ממשיכים בשאלה את מי אני מייצג בהליכים!
אני לא מבין אותך, מה הבעיה?
אתה אידיוט!
זוהי דרך מצויינת לעשות שינוי אמיתי ברמה המקומית. זה שלבירוקרטים לא איכפת ממה נכון ומה לא נכון לא אומר שלקורבנות שלהם (לנו) לא איכפת. אם הם רוצים לשקר ולומר שהדין מתיר להם להעמיד לדין אדם שלא גרם נזק או פגיעה אז אני בטוח שהאנשים שנכפה עליהם להיות שם כן יכולים לדעת את האמת והם יכולים לאתגר אותם ברגע שהם אוחזים באמת בידיים שלהם.
אם הם מגלגלים עיניים כאשר אני מגיע לשם ומרגישים פחד בגלל ששוב הגעתי לשם, זה הולך להיות פי אלף יותר גרוע כאשר כל הקורבנות שלהם יסרבו לאפשר להם להתקדם בהליכים באותו היום. הייתי רוצה להיות שם כאשר כל אחד מהאנשים אומר לשופט ולפקידים שהוא לא מתכוונן לוותר ולהסכים להתקדם בהליכים ללא תשובות ענייניות וראיות תומכות, שללא קשר לאיומים שלהם, הם הולכים להגיש בקשה נוספת לגילוי ראיות והצגת עילת תביעה ברת תוקף. הם גם יכולים לומר להם שהם יציינו את האיומים כחלק מהסיבה לערעור שיוגש. הם יכוים גם לומר לשופטים ולפקידים שחוסר תום הלב שלהם יהווה עניין נוסף בערעור והם יכולים לנסות להצדיק את זה.
אנחנו יכולים גם לחלק פליירים בועדות המקומיות של עיריות ומועצות איזוריות. זה יוביל לעוד אנשים שיאתגרו את חיות הטרף המקומיות, שוב ושוב לשאול אותם שאלות קשות. דוגמה טובה למשל:
אם אתם מאמינים שהשירותים שלכם כל כך שווים ובעלי ערך ושאנחנו מעוניינים בהם, מדוע התמיכה בכם נעשית בכפייה?
מה גורם לכם לחשוב שאתם מייצגים אותנו כאשר אתם כופים עלינו לשלם לכם על השירות הזה?
בהינתן העובדה שהתמיכה בכם היא בכפייה, אילו עובדות יש לכם שמבססות את הטענה שאתם מייצגים אותנו?
בכל מקרה, אנחנו תמיד צריכים לדבר איתם באותו המישור, זה מאוד חשוב בין אם זה כאשר אנחנו מתשאלים בירוקרט, או כשאנחנו מדברים עם מישהו שאנחנו מכירים. אנחנו יכולים להתחיל ב: האם אתה מאמין שתוקפנות אלימה או שימוש באיומים באלימות כנגד אנשים שלווים? רובם יגידו לא, הם לא מאמינים כך.
אז אתה לא בנאדם שמטבעו הוא אלים?
האם אתה מודע לכך שאין לך תמיכה מרצון חופשי, שנכפה על כולנו בכוח לתמוך ולשלם לך?
השאלות האלו מסבות את תשומת הלב לבעיה האמיתית: האופן האלים בו הם מספקים את השירותים שלהם. הם יכולים לטעון שהקהילה הצביעה ובחרה, אבל זו רק הסחה מאחר ולא ניתנת לנו הבחירה האם צריכה להיות ממשלה או לא. להביא עשרות אנשים או יותר שישאלו את השאלות האלו בכל פגישת ועדה למשך כמה שבועות שלמים זה דבר שממש ירגיז אותם. דמיינו שאתם שואלים חבר מועצה את השאלות האלה, ואז אתם שואלים:
מדוע אתה צריך אלימות בכדי לספק את השירותים שלך?
אז אתה לא צריך אלימות? אתה לא חושב שרוב, אם לא כל הבעיות שקשורות לממשלה יפסקו אם אתם לא הייתם מתחילים מבסיס של אלימות וחוסר אחריות? אתם יכולתם בכל רגע נתון למנוע את כל מקרי התוקפנות מצד המשטרה אם רק רציתם בכך.
אני מאמין שאם אנחנו נמשיך להעלות את הבעייה המוסרית ברעיון של ממשלה, אז אפילו אלו שעוסקים בהוצאה לפועל של החלטות הממשלה יעזרו להביא לשינוי משמעותי כלשהו. וזה גם הסיבה מדוע זה חשוב שהם יראו אותנו בפגישות המועצה\עירייה שלהם כך שיהיה להם מושג מה הקהילה חושבת על מה שהם עושים.
