חלק גדול מהמטרה של פיתוח קשרים חברתיים ותמיכה הדדית כולל את המטלה של לידע את הפסיכופתים שאנחנו משקיפים עליהם ומדווחים על הפשעים שלהם. הם צריכים לדעת שאנחנו לא נלחמים לבד מול המכונה שטוחנת אותנו לחתיכות.
רצוי שזה לא יהיה הפתעה של ממש, שכאשר שופט בתל אביב מתכונן לשחיטה של אחה"צ, יש גם נציג תקשורת שמדווח לפרויקט האין-מדינה שמשקיף עליו. הוא יכול לצפות שתלונות יוגשו כנגדו על-ידי אנשים מירושלים, מקרית שמונה, מאילת וגם מלונדון, מאריזונה ומאוסטרליה בגין הפשעים שהוא מבצע כנגד אנשים בישראל.
זה כמובן מזיק להיררכיה שהם צריכים שתתקיים, אנחנו צריכים להראות שבאמת אכפת לנו ממה שקורה לאנשים אחרים, אפילו אם הם לא מאותו איזור גאוגרפי או מאותו השבט.
צריך להגיש תלונות כנגד כל שוטר או עו"ד שמעורב בהגשת תלונות תעבורה או סמים. זה קצת יותר קשה עם פקידי רשות המסים בגלל שבדר"כ במקרים כאלו קשה להשיג את השם האמיתי ופרטי הפקיד שמעורב, אבל אנחנו עדיין יכולים להגיש תלונות עם הפרטים שהצלחנו להשיג.
כן, בטח שהם יכולים להאשים אותנו ב-"טרור נייר" ולהאשים אותנו בבזבוז משאבי הציבור, זה משהו שהם כבר החלו לעשות מזמן. אם רשות משלתית תעשה דבר שכזה, לפחות, זה יביא לתשומת הלב ויטיל אור על עניין חשוב מאוד: המחסור בעובדות שמוכיחות שהתקנות שלהם מחייבות אותנו לציית.
התלונות בדר"כ יהיו מבוססות על כך שהשופט מרים את נטל ההוכחה בעבור התביעה ומסרב להניח את החפות בתחילת המשפט. כל דרך להביא לתשומת לב הציבור את השטיתיות של הפשע הזה, שעורכי דין מבצעים שוב ושוב, היא דבר טוב. בסיס נוסף לתלונות יהיה מדוע השופט שהכריז על העד כבלתי כשיר להעיד (השוטר שרשם את הדו"ח) בכל זאת קיבל את העדות שלו. אני די בטוח שאף עורך דין לא מעוניין שמישהו מעבר לדלפק העץ, יבדוק את החרא שהוא מייצר בשביל שהמערכת תוכל להמשיך לעבוד.
הם מבצעים את אותם הפשעים בכל תיק ותלונה שמגיעים אליהם, ככה שהתלונות שלנו די קלות לכתיבה ואפשר להשתמש בתבנית קבועה. עוד יתרון בלימוד העובדות ונקיטת צעדים מעשיים: אתה יכול לצפות בקלות את ההתנהגות שלהם. אנחנו יכולים להגיש תלונות אצל הרשות שהם עובדים עבורה, בועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ועדת האתיקה של משרד המשפטים או בועדת מינוי שופטים וזה יקח לנו יום או יומיים בסה"כ.
ואנחנו צריכים להתלונן על ההתנהגות הפסיכופתית שלהם. אני מציע להשתמש במילה פסיכופת בתלונה. להקרא פסיכופת לא יכול להתיישב טוב לצד תחושת העליונות המנופחת שלהם, הם לא הולכים לאהוב את ההצפה של תלונות על איך שהם פתחו בצרחות של זעם בגלל שמישהו שאל אותם את מי הם מייצגים. פסיכופתים מפחדים להיחשף כפסיכופתים, ככה שאנחנו צריכים לקרוא להם בשמם כאשר אנחנו מתלוננים.
"מר אשר גרוניס, בעודו משמש בתפקיד של שופט, התחיל את המשפט בצורה מקצועית. הקורבן שלו פנה אליו בשמו הפרטי אשר, והוא מיד התרגז והתחיל לצעוק. הוא איים על הקורבן במאסר. אשר הפגין התנהגות פסיכופתית, נראה שחסרים לו כישורי התמודדות שאמורים להיות לכל אדם בוגר והוא חייב לפנות לאלימות היכן שאדם בוגר היה מבקש בנימוס ומתייחס בצורה שונה.
באם התנהגות מסוג זה הינה שכיחה, אין שום פליאה מדוע למקצוע של עריכת דין יצא שם כזה רע. אני לבטח לא הייתי רוצה להיות בשום סוג של קשר עם אנשים אלימים שכאלו."
מה שאנחנו יכולים לעשות עם התלונות זה לכלול בהן את דפוס ההתנהגות של עורכי דין אחרים. בכדי להוכיח שזה לא רק מקרה מבודד אחד, אנחנו יכולים לתעד את השיטתיות של דפוס ההתנהגות הזה באוסטרליה, קנדה, אנגליה, ניו זילנד ואמריקה. כל שופט חדש נוסף לרשימה של שופטים שמרימים את נטל ההוכחה בעבור התביעה ומסרבים להניח את חזקת החפות בקשר לקורבן.
הפעולה של ליקוט עדויות שכאלו גם תעזור לנו לאסוף מידע בעל ערך רב בקשר לדרך בה התלונות מטופלות. זה יוכיח שללא קשר לסמכות ולמקום, עורכי דין עובדים ביחד בכדי לאנוס ולבזות בנו, ושצוות התמיכה שלהם יודע מה קורה ומעלים עין מהדפוס של הפשעים שהעורכי דין האלה מבצעים. אנחנו הרי יודעים ששופטים לא יתיחסו לעניין הזה בפומביות דרך התקשורת, הם פחדנים והם יתנגדו לכל חקירה עצמאית מסביב הפרקטיקה שלהם.
האם המטרה פה היא לפורר את אמון הציבור במערכת הפוליטית? כן, והדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא להציג את העובדות בפני כולם, שכל אחד יוכל לשפוט אותן בעצמו. אנשים יכולים להתקשר למשרדים של התובעים ולשאול אותם מדוע שופטים באופן קבוע מניחים עבורם את נטל ההוכחה בהקשר לעניין הסמכות. כאשר העורכי דין הללו יסרבו לדבר ולענות על העניין הזה, הם יפסידו את האמון וכך יהיה פחות אמון במערכת כולה. ויש דוגמאות מההיסטוריה של מקרים בהם המוני אנשים איבדו אמון במערכת הפוליטית.
דוגמה שהתרחשה לאחרונה היא פרשת מארק דוטרוקס בבלגיה, ויש גם סרט דוקומנרטי של רשת ה-BBC בנושא.
אנחנו יכולים גם לעזור לבירוקרטים להפחית את הבטחון שיש להם במערכת של עצמם, או לפחות להפוך אותה לפחות מושכת ומפתה. למה שהם יהנו מהעבודה שלהם? למה שהם ילכו לבית המשפט עם משהו אחר מפחד ואימה? אוי לא, הנה זה מתחיל שוב, כמה תלונות יוגשו כנגדי בשל הדיונים של הבוקר הזה? אם אנחנו יכולים להשתמש בטכניקות לא-אלימות בכדי לגרום להם לפחד ללכת לעבודה ולהפוך את העבודה שלהם לפחות מפתה ומושכת, אז כדאי לנו מאוד לעשות את זה. אנחנו יכולים להפיץ את המסר הבא בכדי שאלו שכבר שוקלים את זה, יחליטו להציע את המוצרים/שירותים שלהם לשוק החופשי, ללקוחות שמעוניינים וללא כפייה:
"חבר, אל תטריד אותי, אלא אם כן אתה נהנה שמשווים אותך להיטלר שוב ושוב, כל יום."
בגלל החלץ החברתי, צוות התמיכה שרואה בכל יום את הפסיכופתים האלו בעבודה כנראה יפחד לדבר על כך בפתיחות. אבל התלונות יכולות לשמש בתור הילד שמצביע על המלך ואומר שבאמת אין לו בגדים. זה רק צריך להתחיל בתור שיחה קטנה בזמן העבודה, ומשם זה ימשיך. זה לבד, יכול להספיק בכדי להפוך את זה לבלתי נסבל בעבור כמה מהם, והם יתחילו לחפש עבודה חדשה.
בהתחשב בתחושת העליונות המנופחת שיש להם בקשר לעצמם, הם כנראה לא יקחו את זה בקלות כאשר אנשים קטנים מצביעים על האישיות האנטי חברתית שלהם.
יש להם חברים ומשפחה בדיוק כמו שלנו יש, הילדים לא יאהבו ללכת לבית הספר ולשמוע ילדים אחרים מדברים על זה שאמא או אבא הם פסיכים. "ראית את אבא של יוסי ביוטיוב? הוא התנהג כמו ילד מפונק וצעק על אנשים רק בגלל שהם שאלו אותו שאלה."
זה יכול להיות מאוד יעיל להתמקד בארגון פשיעה קטן עם תלונות ואיתגור בלתי פוסק. דמיינו לרגע את אלו שעושים עסקים בתור עיריית כפר סבא, מקבלים טלפונים בכל יום מאנשים שמבקשים ראיות לכך שהתקנות של העירייה כביכול מחייבות את התושבים לציית להן, רק בגלל שאנחנו נמצאים פיזית בכפר סבא. אנחנו יכולים להציף אותם בבקשות לראיות ולהמשיך את זה עם תלונות. אנחנו יכולים גם להביא את התלונות בפני חברות הביטוח שמחזיקות בפוליסות אחריות בעבור תאגידי הפשע האלה. בעוד שיש מקרים יוצאים מהכלל, לממשלות יש פוליסות ביטוח לכיסוי נזקים שגורמים פקידים, כולל שופטים.
זה יהיה הרבה יותר קל לשכנע חוקרים של חברות הביטוח אודות כך שופטים ותובעים הם נוכלים, מאשר לשכנע שופטים אחרים, עמיתים של אותם השופטים. חברות ביטוח יכולות לערוך חקירות תחת אזהרה, ואם השופטים והתובעים לא ישתפו פעולה, חברת הביטוח יכולה לבטל את הפוליסה.
זו אולי הדרך היחידה בה אנחנו יכולים להביא שופטים ותובעים לשימוע היכן שיהיה אפשר לשאול אותם שאלות.
