אתה לא חופשי עד שאתה לא מפסיק לחשוב ולדבר כמו עבד. זה נשמע הכי קל בעולם, ואנשים רבים בטוחים שהם כבר עכשיו לא חושבים ומדברים כמו עבדים -אבל זו טעות עבורם לחשוב כך. בכתבה הזו תלמד 3 תרגילים שיבחנו עד כמה אתה חופשי, בראש שלך, והם יעזרו לך להשתחרר מהשפה של העבדים. הפסקת השימוש בשפת העבדים תביא לכך שלא תדחק בעתיד לשיח טעון בכשלים לוגיים והנחות לא מבוססות, וזה יעזור לך להצמד לעובדות ולהיגיון הבסיסי היכן שאנשים רבים נופלים לתוך מרחב מילולי של הפשטות, הכללות ושפה מעורפלת.
כולנו יודעים כמה זה קשה לקיים דיון על המצב החברתי\כלכלי מבלי ליפול לתוך שיחה בגובה העננים שמנותקת מקווי פעולה מעשיים ופתרונות אמיתיים. ישנם המון עניינים מעורבים כמו שוויון בנטל, הפרטות, חינוך ובטחון המדינה, וכאשר אנחנו מתחילים שיחה על עניין אחד, לרוב השיחה גולשת לכל הנושאים הללו ומסתיימת באנחה המתסכלת ש-"צריך לעשות משהו" וש-"צריך להתחיל מX ו-Y". האמנם?
תרגול אפקטיבי של שימוש בשפה ברורה והצמדות לעובדות יהיה הדבר הנכון ביותר להתחיל ממנו. כל עוד אנחנו לא נפטרים מהשימוש בשפה של העבדים, אין דבר שנוכל לשנות במציאות העגומה. למעשה, ככל שתוציא את המונחים בשפת העבדים החוצה מהלקסיקון שלך, יהיה לך יותר קל לזהות את הכשלים במחשבה של אנשים מסביבך. זה יהיה מאוד קל לזהות מתי כתבה שאתה קורא היא מטעה ולא מציעה לקוראים שום פתרון מעשי.
הנה כמה תרגילים קצרים, אך אפקטיביים ביותר -המיועדים לאלו שמסוגלים לחשוב בעצמם ולהשתחרר מהשלשלאות שהותקנו אצל כולנו בתוך הראש -איך לגבש זהות עצמית חדשה שתמנע ממך ליפול לתוך הונאה עצמית ומלכודות מתוחכמות שנועדו לשעבד אותך לשיטה. הצמדות לעובדות במקום למושגים בשפת העבדים יביאו אותך לחפש פתרונות מציאותיים ועקביים עם העקרונות המוסריים שלך. זה לא פלא שכאשר אנחנו נפרדים מעובדות המציאות ונצמדים למונחים משפת העבדים -אנחנו מתרחקים מעקרונות המוסר בהם אנחנו דוגלים.
תרגיל מספר 1: אתה לא אזרח, אתה בנאדם
אזרח הוא כינוי לתפקיד בתוך משחק "המדינה". זהו רעיון מופשט לגבי היחסים בין אדם לקבוצה. זה בדיוק כמו לכנות את עצמך "חבר" או "בעל" -רק שאתה קודם כל בנאדם טבעי, וזו כמובן העובדה היחידה. כיצד הופך בנאדם רגיל ל"אזרח"? ובכן, ישנן תיאוריות (דעות) רבות וחילוקי דעות בנושא, אבל מה שמשנה זה שאין שום עובדה או הוכחה המבוססת על ההיגיון הבסיסי, שמראה שאתה אכן אותו "אזרח" במדינה. זה שחתמת, או שרשמו את השם שלך איפושהו, לא הופך אותך לאזרח. שום דבר לא אמור להוריד אותך מהיותך בנאדם לדרגת משרת או חפץ. המונח אזרח מתאר חובות וזכויות מוסכמות בתוך היחסים עם קבוצה של בני אדם אחרים, וסירוב חד משמעי לקבל על עצמך את הכינוי אזרח ימנע מאנשים אחרים להשפיע עליך עם תיאוריות נצלניות, שגויות ומרושעות.
אתה יכול לתרגל את אי השימוש במושג "אזרח" ביחס למושגים קשורים אחרים כמו תושב, חוק, מדינה, ארץ, עם, לאום, דמוקרטיה, ישראל וציבור. נסה לקיים דיון מסביב כל אחד מהמושגים האלו מבלי לקבל את הטענה שאתה אזרח. אל תוותר בשום חלק מהדיון על הצמדות לעובדות ועל תקבל על עצמך "מוסכמות חברתיות" שנכפות עליך באלימות.
כך למשל, טענה ש-"חברה מודרנית מחייבת את כל [האזרחים] להשתתף בחובות של הגנה מפני מדינות אויב ועזרה לנזקקים" חייבת להידחות על הסף בשל שהיא כוללת כמה וכמה הנחות לא מבוססות באשר להגדרה של חברה והגדרה של איזור גיאוגרפי.
תרגיל מספר 2: אתה לא משלם מיסים, הם לוקחים ממך את הכסף באלימות
אחד הטיעונים המעייפים ביותר זה הטיעון מסביב "הזכויות" שלנו שנובעות מכך שאנחנו משלמים מיסים, או על השוויון המיוחל בנטל תשלום המיסים. בכל שיחה מסביב נושא המיסוי אנחנו חייבים להזכיר, שתשלומי המיסים נעשים תחת איום באלימות. העובדה שהכסף שלנו נלקח מאיתנו בכוח מלמדת שאלו שלוקחים אותו אינם חושבים עלינו כעל בני אדם שווים אליהם. אין לנו שום זכויות בעקבות המיסים שאנחנו "משלמים" ואלו שלוקחים מאיתנו כסף בכוח אינם רואים את עצמם ככאלו שחייבים לנו משהו, כלשהו.
נסה להפסיק להשתמש במילה "תשלום" או "משלם" בהקשר של מיסים, ובמקום זאת אמור "לוקחים ממני כסף בכוח". זה יהיה הרבה יותר מדויק ומכובד. אל תנסה לקחת את האשמה מהשודד ולומר שאתה "שילמת" עבור השירותים שלו. אם אני הייתי משתמש באלימות בכדי להכניס לקוחות אלי לעסק, הייתי נחשב פושע, וזה לא היה נחשב עיסקה, תשלום או שירות - זה היה נחשב שוד לכל דבר. אז תפסיק לכנות את הבירוקרטים "משרתי הציבור" בגלל שאם הם כופים עלינו לשלם להם, המציאות היא שאנחנו עובדים בשבילם ולא הם בשבילנו. הם לא חושבים שהם חייבים לנו משהו, ואין שום דרך שסידור שכזה יכול לעבוד אי פעם, זה לעולם לא פעל באמת, אז פשוט תפסיק לדבר על היחסים שלך עם הבירוקרטים כאילו שאלו יחסים שבכלל יכולים להיות הגונים, אי פעם. הם לא חושבים שהם חייבים לך משהו, הם לא חושבים שהם עובדים אצלך, הם אך ורק כופים את עצמם עליך וכל מה שאתה בסה"כ צריך זה שיעזבו אותך לנפשך.
תרגיל מספר 3: אתה לא צריך זכויות, אתה צריך חירויות
זה מאוד קל ליפול לשימוש במונח "זכויות" שוב ושוב כמעט בכל הנושאים של חיינו, אבל זכויות קשורות ליחסים בין אזרח למדינה, והם עוסקות בהסכמה -לא משהו עובדתי באמת. למשל, הזכות לחופש היא לא אותו הדבר כמו חירות. אני יכול להוכיח שיש לך חיים, חירות ורכוש, אבל זכות -זה כבר עניין של דעה משפטית. אם אתה מדבר איתי, אני יכול להוכיח שיש לך חיים כי אני רואה אותך, אני יכול להוכיח שיש לך חירות, כי אתה מדבר -אפילו אם מישהו מחזיק אקדח צמוד לראשך, אתה עדיין בוחר לדבר, וקל גם להוכיח שיש לך רכוש. אבל, האם אתה יכול להוכיח שיש לך את הזכות לחיים, חירות ורכוש? אני יכול להגן על הרכוש שלי, אבל איך לעזאזל אפשר להגן על הזכות לרכוש? אנחנו יכולים בקלות רבה להשמיט את המונח "זכויות" ולהביע את אותו הרעיון ללא התוספת הזו, ובכך אנחנו מונעים מחברינו העבדים לנסות לערפל את הדיון לגבי החיים, החירות והרכוש שלנו.
עכשיו תנסה לתרגל שיחה מסביב הנושא של רכוש פרטי או החירות שלך לתנועה עם הרכוש שלך, בין אם הרכוש הזה הוא אופנוע, מכונית או אופניים. נסה לא להשתמש במונח זכויות לכל אורך השיחה. שים לב כיצד השיחה מתנהלת ומה הגבולות שלה, לעומת שיחה בה אתה כן משתמש במונח זכויות. שים לב כמה מהר השיחה בה יש שימוש במונח זכויות, נוסקת לכיוון של עוד ועוד מושגים מופשטים ושנויים שבאים להכניע אותנו למערכת העבדות המודרנית. השימוש במונח זכויות נועד לערבב את כל הנושאים השונים ביחד וליצור אצלך כניעה ותסכול מדיון שמסתבך ומסתבך עד שאי אפשר להגיע בו לשום מסקנה.
לחשוף את האלימות
שלושת התרגילים האלו אמורים לקחת לך רק מספר דקות, ולאחר מכן אתה תתחיל לשים לב בכל שיחה יומיומית להופעה של המושגים האלו ולשימוש השגוי בהם לתאר בני אדם ויחסים בין בני אדם. המטרה העיקרית של כל המושגים האלו היא להסתיר את האלימות והאיום באלימות, שמאחוריו לא עומדות כוונות טובות כלשהן. הקפד לתקן את עצמך ואת אלו שאתה משוחח עמם בכל פעם שמונח משפת העבדים עולה בשיחה. אתה תווכח שבתוך זמן קצר, או שהשיחות שלך עם חברים יהפכו למעשיות יותר, או שחברים פשוט יפסיקו לדבר איתך על הנושאים האלו. אל תחשוש מלהפסיק לשוחח עם חברים על הנושאים האלו, רק בגלל שהם מסרבים להפסיק להשתמש במילות הקסם "זכויות" ו-"אזרחים". בעודך נמנע מלהשתתף ולתת כוח לשפת העבדים מעל העובדות וההיגיון, אתה שותל זרעי חופש בראש של חבריך שבבוא היום יצמחו ויגדלו לתובנות חשובות.
אישית, אני נהנה לראות כיצד אנשים שהתעצבנו עלי על שאני מסרב לקבל את "המוסכמות החברתיות", נכשלים שוב ושוב מלהגיע למסקנות בדיונים שהם ממשיכים לקיים באמצעות המילים המכשילות האלו. אני רואה את התסכול שנוצר אצלם, ויודע שזרעי החופש ששתלתי במוחם מתחילים לגדול. הם מתחילים להבין שאין כל תועלת בשימוש בשפה של עבדים בשביל לתאר את הדרך אל החופש.
