הייתי רוצה שאנשים, כולם, ישימו לב למציאות הפשוטה שאפשר לחיות בשלום עם כולם וזה עובד. השלום אפשרי, וזוהי הדרך המעשית היחידה לארגן את החברה. אבל כעת, הדבר שהכי חשוב שאנשים יבינו, זה שהעולם הופך לגרוע יותר מרגע לרגע. מדוע? בגלל שאלימות לא משתלמת. אלימות היא לא דרך מעשית, שפועלת, בשביל לארגן את החברה. אלימות לא פועלת, בטווח הארוך כמובן. בטווח הקצר לעומת זאת, אלימות פועלת מצויין. למשל, אם אני פשוט אחטוף למישהו את האייפון ברחוב, היי! יש לי אייפון! לא הייתי צריך לעבוד בשביל להשיג אותו! ככה שאלימות פועלת בטווח הקצר. אבל בטווח הארוך זה אסון, עבור כל החברה. סיגריות הן ממש טובות עבור מרכזי ההנאה שבתוך המוח שלנו, לרגע אחד, אבל הן ממש רעות בעבור הריאות ושאר האיברים בגוף, בטווח הארוך.
מה שהייתי רוצה שאנשים יבינו, וזה ממש קשה להבין את זה, זה אמנם קל להבין את זה ברמה האישית אבל קשה להבין ברמה החברתית, בגלל כל כך הרבה תעמולה, אבל הייתי רוצה שאנשים יבינו שהבעיה בעולם הייתה תמיד -העליה בשימוש באלימות, לאורך המאה שנים האחרונות לפחות. העליה בשימוש באלימות בעולם זו הסיבה שהעולם הופך גרוע מרגע לרגע. ובמיוחד, העליה בתוקפנות, שליטה, מיסוי ויצירת חוב ציבורי שהיו לגורמים תורמים קטלניים למצב כיום. רוב הבעיות שאנחנו שומעים עליהן כיום, אלו הן בעיות שבעבר כבר נפתרו. אם נסתכל בעיתון, ונראה את כל הסימפטומים, החוב הציבורי גודל, המלחמה ממשיכה, יותר ויותר אנשים נכנסים לכלא, הציונים של הילדים בבתי הספר במגמת ירידה, פחות מקומות עבודה, התפרעויות והפגנות מתי שמנסים להגביל את פעולות הטרף של המגזר הציבורי וכו', אם נסתכל על כל הסימפטומים האלו, ונסתכל עליהם כדברים שליליים נפרדים זה מזה שצפים בואקום, אז לא נוכל לעשות מאומה לגביהם, כי אין לנו מושג מהו, או שיש בכלל, שורש לבעיה. שורש לבעיה שאפשר לטפל בו. אבל אם אנחנו נבין שכל אלו הם ראשי ההידרה שיוצאים מתוך הגוף שנקרא "כפייה". והכפייה לובשת צורות רבות.
כפייה זה לאלץ הורים לשלם על חינוך שהם ככל הנראה לא רוצים, איפה שהם לא מסכימים, ואנחנו יודעים שהם לא מסכימים אחרת לא היה צריך לאלץ אותם לשלם. הכפייה לובשת צורה של מטבע השקל, של חובות שלא ייצרנו, לא בחרנו ולא רצינו, כמו החוב הציבורי או מיסוי וכל רגולציה אחרת. אתה לא בחרת בחוזים האלו, הם מוטלים עליך ונכפים עליך בניגוד לרצונך. זוהי הסלמה באלימות. מלחמה, ברור, בתי כלא, ברור, רוב האסירים בישראל יושבים על פשעים לא אלימים, או במילים אחרות, לא פשעים. אז יש לנו המון בעיות בחברה, ואם אנחנו לא רואים את הכפייה שעומדת בבסיס של כל הבעיות האלו, אנחנו לא יכולים להבין מדוע הן מופיעות. אנחנו פשוט נמשיך לשפשף את העיניים ולא להבין מדוע יש לנו כל כך הרבה בעיות בעולם, ואנחנו אף פעם לא נצליח נפתור אותן.
אנשים יותר מידי רגילים ל-"אם יש בעיה, אנחנו נחוקק חוק. אם יש בעיה, נכנס את הממשלה. אם אנחנו צריכים לפתור בעיה, או לשפר משהו, בואו ניתן לממשלה יותר כוח." אם אנשים לא מבינים שזה מה שנקרא להאכיל את המפלצת שאוכלת את כולנו, כולנו יודעים את ההיסטוריה ואיך שזה נגמר. וזה לא מקום יפה.
