כצפוי, נציבות תלונות הציבור על שופטים דחתה את התלונה שלי נגד השופט דן סעדון. זה מגוכח, אבל הם השתמשו בכשלים לוגיים בתור עילות לדחיית התלונה. ספציפית, זה היה כשל לוגי מסוג דחליל\איש הקש. להעלות טיעון שאני לא טענתי בכדי שהם יוכלו לדחות אותו בקלות.
זו לא רק שגיאה, אלא שזה ממש מעליב וזו הוכחה נוספת לחוסר תום לב. עו"ד אילן רויטר, ממונה בכיר בנציבות, כנראה חושב שאני כל-כך טיפש שאני אאמין לו כשהוא מכסה על פשעים וכותב שדן סעדון נהג כהלכה. מניסיון אישי אני יכול לומר, שעורכי-דין חושבים שכל מי שאינו עורך דין הוא טיפש שלא יכול לזהות שקרים של עורכי דין.
ככל הנראה, העבודה של אילן היא להגן על שופטים בלתי הגונים על-ידי שימוש בכשלים לוגיים. אני בספק אם הוא טרח בכלל לבדוק האם הצגו ראיות כלשהן לסמכות. אני סבור שאין שמץ של סיכוי שהוא אי פעם ישאל שופט לגבי ראיות לסמכות ותחולת התקנות. אנחנו יודעים שהנושא הזה הוא פרה קדושה עבורם ושהם לעולם לא יחקרו את העניין הזה.
רויטר מסכם את דחיית התלונה: "עיקר השגותיו של המתלונן עניינן בשיקול דעתו השיפוטי של כב' השופט, אלא שזה אינו עומד לגופו לבחינת הנציב, שגם אינו מוסמך לבחון החלטות שיפוטיות לגופן. גם לא נמצא, כי כב' השופט נהג שלא כהלכה. אשר על כן דין התלונה להידחות." החלק האחרון של הטענות של אילן נכון, אמנם זה נכון שחוק נציב תלונות הציבור על שופטים (סעיף 17) מאפשר לא לברר תלונה על עניין שאלה שיפוטית, ראייתית או לגבי דרך ניהול משפט, אך זהו כשל לוגי לומר שהתלונה שלי היא בעניין של שיקול דעת שיפוטי. התלונה שלי מיחסת לסעדון הטיית משפט, הרמת נטל ההוכחה ומניעת הזכות לחזקת החפות וכן התיחסות לעובדות שלא הוצגו בראיות. אין דרך יותר גרועה לספק "משפט הוגן" מאשר להכריז על נאשם כאשם כבר בתחילת המשפט, ללא ביסוס בראיות.
זה חשוב להבין שהעניין פה הוא לא מחלוקת על שיקול דעת שיפוטי, או על עניין ראייתי (הרי אין ראיות) -עיקר התלונה היה להראות שהשופט דן סעדון, כבר לפני שהמשפט החל, פעל מתוך כוונות זדון. התלונה מראה כיצד בעת הליך ההקראה, לפני ההפצרה ולפני תחילת המשפט, סעדון התנהג בצורה פסולה והחל לשקר, להשתמש בכשלים לוגיים ולהרים את נטל ההוכחה. ושוב, לא מדובר פה בטעות שיפוטית, אלא בהתנהגות שהיא נפשעת ובלתי הולמת לשופט. יתכן והתנהגות נפשעת היא ההלכה הקבועה של שופטים, ולכן אפשר לומר שסעדון אכן נהג כהלכה.
מעבר לכך, עו"ד אילן רויטר, הממונה הבכיר מהנציבות, עבר על החוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) תשי"ט-1958 כאשר טען שאין בסמכותו לבחון החלטות שיפוטיות, ולא העביר את התלונה למי שכן מוסמך, או הפנה אותי למי שמוסמך לטפל בה. אני מסביר את זה כל הזמן, אבל הם, הבירוקרטים, לא רואים את עצמם מחוייבים לציית לחוק. ההשערה הלא מבוססת ש-כולם חייבים לציית לחוק חלה רק עלינו. לכן זה כל כך חשוב שנעמוד על שלנו ונדרוש מהם להוכיח את הטענה הזו, שאנחנו, כביכול חייבים לציית לחוק.
