יום שלישי, 15 באפריל 2014

אגומניה - המגיפה הבלתי נראית

טרולים תמיד ינסו לגרור אותך לויכוח, ואפילו אם תסרב מתוך היכרות עם אופן הפעולה שלהם, הרבה פעמים הם יגידו שהבעיה היא אצלך ("הוא חוסם את כל מי שלא מסכים איתו.. הוא לא רוצה לדבר עם מי שלא מסכים איתו..."). משפט מפורסם שרץ באיטרנט אומר "לעולם אל תתוכח עם אידיוט. הוא יגרור אותך לרמה שלו ויתגבר עליך תודות לניסיון שיש לו." כשמדובר בטרולים שמתווכחים על האמונה שלהם במדינה, חשוב לזכור שאנשים כמוהם לא מאמינים במה שהם מאמינים בגלל שזה עושה להם היגיון. היגיון לא הכניס אותם לאמונה במדינה, והיגיון לא הולך להוציא אותם משם. הדיונים שהם מפתחים הם לא במטרה לגלות את האמת אלא להתיש את מי שמצדד בה. אני יכול רק לדמיין איזו ילדות טרולים כאלה עברו בשביל להגיע למצב הזה. זה בדר"כ נגרם על ידי הורים שלא מוכנים לשמוע את האמת בבית, וחברה שמתעלמת מהמצב של הילד המסכן, שגודל לשנוא את החברה ולרצות להעניש אנשים כשהם מדברים אמת. אם אנחנו רוצים לעזור לחברה, עלינו לטפל בשורש הבעיה ולגלות סימפטיה כלפי ילדים לפני שהם גדלים להיות טרולים, ולא לבזבז את הזמן והאנרגיה שלנו על אלו שכבר איבדו את הסיכוי להיות אנשים ישרים, הגונים והיגיוניים.

אישית, אני מאוד אוהב לעזור לאנשים להבין דברים, מתי שהם מנסים להבין וצריכים עזרה בכך. אם אני יכול להפנות אנשים לספרים שקראתי, או לכל חומר אחר, או לענות להם בקצרה, אני אוהב לעזור. אבל איפה שסתם מנסים להתווכח איתך... אני ממליץ לכל אחד לחסוך את הזמן והאנרגיה שלו לטובת אלו שראויים.

התגובות לשיחת הבושה עם איריס מרשות המסים התחלקו לשני סוגים: כאלו שחשבו שזה היה ממש גדול!! ענק!!! חזק!!! וכאלו שחשבו אחרת. אתם יכולים לראות כיצד אלו שחשבו אחרת, לא גילו שום סקרנות ולא ניסו להבין את ההיגיון שמאחורי השאלות שלי. הם נוקטים בגישה עיקשת, ודאית, הם בטוחים שהם צודקים והם לא מרגישים שום צורך להוכיח שאני טועה או שהם צודקים. במקום זאת, הם ממהרים לתקוף אותי באופן אישי, ללעוג ולזלזל, להסיח את הדעת מהעיקר ואף לשקר ולעוות את העובדות. הנה כמה דוגמאות למה שאנשים שחושבים אחרת כתבו בתגובה:

"מסכנה איריס מהדוברות, שהייתה צריכה להתפתל בין כל המכשולים שהונחו בפניה כדי שהיא תיפול ותגיד משהו שאח"כ אפשר יהיה לצטט ולגחך עליו. אפשר לחשוב שהיא מחוקקת או אוכפת.... היא הדוברת, ואיתה מדברים בנושא מס, לא בנושא ראיות לחוקים. למה אתה מיתמם כאילו שאינך יודע ? או שזה הקטע, לפנות לדוברות של כל רשות, לשאול אותם שאלה שאינה רלוונטית אליהם ואז לזעוק "הא-הא אין להם תשובה" ? איריס מהדוברות שולחת לך אנשים עם נשק הביתה? אתה מבין כמה דמגוגי זה? זה לא יגיע לשום מקום, וזה גם לא מוכיח שום נקודה. הוכחת שמישהי מדוברות רשות המיסים לא ידעה לענות על שאלה שלא רלוונטית אליה ! הישג השנה. רק שכנעת את המשוכנעים. האדם הרגיל שיתקל בזה לא יבין מה אתה רוצה ממנו. בסה"כ עשית שואו קצר של למי יש תשובות מוכנות טובות יותר. ואני בהחלט מתבייש (שיחת בושה) שזו הדרך שלך להטיף לליברליזם. אני מתבייש כי אחכ כשאני מנהל דיון ומנסה להסביר למה חברה חופשית יותר היא טובה יותר, אני צריך לא רק להתגבר על הטיעון של האדם שמולי, אלא גם על הנזק שנעשה לטיעון שלי ע"י אנשים מהצד שלי." -וולונטריסט

"לא ידעתי שיש משוגעים כאלה בארץ. חשבתי שרמה כזאת של שיגעון יש רק בארה"ב..." -ליברליסט

"אני מניח שכותב הפוסט לא משפטן....כזו רדידות מחשבתית הרבה זמן לא ראיתי (מכותב הפוסט אם לא הובנתי). על השאלה הזו (חובת הציות לחוק) יש כתיבה עניפה משפטית עם הצדקות מפה ועד ואנרכיה-לנד (שכנראה אליה הוא לוטש עיניים). רק בהקשר של השאלה הספציפית הנוגעת לחובת תשלום מיסים ישנו ספר שלם העוסק בנדון - פרופ' י.אדרעי "פירוש לחוקי-היסוד - חוק-יסוד: משק המדינה". ובלי קשר, מה קטע עם פרסום השיחה - נכון ככל הנראה הוא לא עובר על החוק, אבל מה עם נימוס בסיסי? מה עם אנושיות והגינות בסיסית?" -ליברליסט (עורך-דין)

הם חוטפים אנשים וזורקים אותם לכלוב, אבל לי אין אנושיות והגינות בסיסית בגלל שאני מעיז לשאול אותם שאלות (תסמונת שטוקהולם, מישהו?). גם לא מפתיע אותי לשמוע מעורך דין, שבגלל שלא למדתי משפטים אצל כת עורכי הדין המחשבה שלי רדודה. כנראה שמה שמלמדים אותם בבתי הספר למשפטים זה איך להשפיל אנשים ולהשתמש בכשלים לוגיים כמו אד הומינם בשביל להתחמק משאלות.

"נורא מטופש. מה זה ״ראיות אמפיריות״. האם העובדה שמעלימי מס יושבים בכלא היא לא ראיה אמפירית לזה שחייבים? מה התכלית של התרגיל הזה? אני לא מבין מה ראיות אמפיריות קשורות." -ליברליסט

אני חושב, וזה מניסיון, שלדבר עם זוֹמְבִּי פילוסופי זה ממש בזבוז זמן. אני מחלק את האנושות ל-4 סוגים של אנשים, וממה שאני ראיתי, אנשים כמעט אף פעם לא משתנים. הסוג הראשון של אנשים הם אלו שמוכנים להתנגד לפאשיזם בכל צורה. הם מקבלים את הרעיון שזה בלתי מוסרי לכפות על אנשים דעות, שזה בלתי מוסרי לתקוף, לפתוח באלימות. הם מוכנים לקחת סיכון מחושב, לאתגר את המערכת. הסוג השני הם אלו שמסכימים עם הסוג הראשון, מעודדים את הפעולות של הסוג הראשון אך מודים שהם מפוחדים מדי בכדי לפעול. הסוג השלישי הם אלו שטוענים שהם מסכימים עם המטרה והערכים של הסוג הראשון, אך מתנגדים לכל פעולת התנגדות למערכת. הם מתגאים בפחד שלהם ולא מעוניינים להתגבר עליו. להיפך, הם מנסים להשמיץ את אלו שהתגברו על הפחד הזה ומדברים על לחיות בצורה עקבית עם הערכים שלהם. אלו הם אנשים מיואשים ומייאשים. דוגמה לסוג הרביעי הם הבירוקרטים והמדינאים, אלו הם חולי שליטה לכל דבר. גם הסוג השלישי וגם הסוג הרביעי נגועים במחלת הנפש שנקראת אגומניה.



סוג א' - רוח גבית אנשים בריאים בנפשם, בעלי יכולת מחשבה ביקורתית. הם מגיעים אל המסקנות שלהם על פי העובדות הקיימות ולא מסתמכים על שמועות, דעות, תעמולה ומחשבת עדר. אלו הם האנשים שאתה רוצה מסביבך, הם יעזרו לך להצליח בחיים ולגדול מבחינת רוחנית, לפתח בטחון עצמי בריא, תקווה ושמחה. כאמור, הם אלו שמוכנים להתנגד לפאשיזם בכל צורה. הם מקבלים את הרעיון שזה בלתי מוסרי לכפות על אנשים דעות, שזה בלתי מוסרי לתקוף, לפתוח באלימות. הם מוכנים לקחת סיכון מחושב, לאתגר את המערכת.

סוג ב' - משקל עודף אלו שמגלים עניין במחשבה הביקורתית שלנו, לא ממש מתווכחים, הם מתחילים לפתח מחשבה ביקורתית. אלו הם בדר"כ החברים שלנו שלרוב מסכימים איתנו, אבל אין להם תשוקה וצמא ללימוד ומחקר פילוסופי. הם מה שאני מכנה, משקל עודף. כשאתה מדבר עם אדם מסוג ב', לרוב הוא יסכים עם הדיאגרמה ויזהה את הכישורים שלך במחשבה ביקורתית, ואפילו יכיר בך כיותר טוב ממנו בכך. אנשים כאלו הם לא אנשים רעים בשום צורה או דרך, אבל אם כל חייך יסבבו מסביב כאלו אנשים, אתה תרגיש קצת מתוסכל וחסר תקווה שמצב החברה ישתנה. לאנשים האלו אין מספיק תשוקה בשביל להשתנות או להתגבר על הפחד. משהו, מונע מהם לגדול. האנשים האלה באופן כללי נמנעים מלהסיק מסקנות, וגם אם מוצגות בפניהם עובדות, הם מסכימים עם המסקנה רק בשביל לרצות את מי שמדבר עמם. הם תמיד יסכימו אם מי שמדבר עימם, והם נמנעים מלהחזיק עמדות יציבות ועיקביות.

סוג ג' - רוח נגדית החברה הליברלים שמדברים על חופש הפרט וכל הדברים הטובים האלה, הם שטופי מוח והם שוטפי מוח. הם לא צריכים עובדות, הם יתווכחו, אבל לא יקשיבו לך או להיגיון הבסיסי. דוגמה לכאלו: החברה הליברלים שמדברים על קפיטליזם, ליגליזציה, הגדלת חופש הפרט וכו'. הם אוהבים להתווכח, לייאש ולתסכל אותנו והם מתחזים לכאלו שתומכים באותם הערכים ומטרות כמונו "רק בדרך יותר מציאותית". הם מה שאני מכנה רוח נגדית. כשאתה מדבר עם אנשים מסוג ג', הם ינסו לשכנע אותך שהם נמצאים שלב אחד מעליך. הם רוצים שתחשוב שרוב האנשים הם מסוג ד'. ככה הם אומרים שהם רואים את העולם. זה משם, התפישת מציאות הזו שהם שואבים את התסכול והיאוש שלהם. אנשים מסוג ג' לרוב גורמים לך להתבלבל ולחשוב שהם למעשה סוג ב', וזה בעיקר בגלל שלאנשים מסוג ג' יש יותר תשוקה מאנשים סוג ב'. הם ידברו על חירות ו-זכויות הפרט וכו' אבל הם יעשו את זה אך ורק בשביל להישמע חכמים. הם אוהבים את הכוח שמגיע עם זה. ככה הם מנסים לרכוש את הכבוד שלך, ואז, הם ימשיכו באותה התשוקה לספר לך על החובות של הפרט כלפי הקולקטיב\ציבור. אלו הם אנשים מסוג ג', לחלוטין נגועים באגומניה. אנשים כאלו הם מחוץ לארון בקשר לאמונה שלהם ש-מוסר הוא דבר יחסי, סובייקטיבי. אנשים מסוג ג' אוהבים להכחיש עקרונות, לרוב יזלזלו בך, ואפילו יתקפו אותך בטענה שמחשבה הביקורתית שלך (מה שהם יכנו "האידיאולוגיה\אמונה שלך") פוגעת באנשים מסוג ד'. זה נכון, הם ממש יגוננו על הסוג הנמוך ביותר של אנשים מפניך. הם רוצים לגרום לך לפקפק בעצמך. אלו הם האנשים שאיפשרו את מגיפת העריצות בכל מקום שהיא פרצה בעבר. אידיאולוגיית הכניעות לשלטון שלהם כבר הביאה לרצח של מאות מיליוני בני אדם. הם אלו שמכנים אותך "קיצוני" במטרה לייאש אותך מהדבקות ביושר אינטלקטואלי ובערכים שלך. אין להם בעיה עם הערכים שלך, אבל יש להם בעיה עם זה שאתה מעוניין לחיות באופן עקבי עם הערכים שלך. הם מומחים באומנות השיכנוע וההפחדה. הם ערפדים רוחניים והם שואבים אנרגיה מאנשים מסוג ב' ומונעים מהם להתפתח. האסטרטגיה שלהם בחיים היא להיות יותר חכמים מאנשים סוג ד', הם שואפים לקבל מאנשים סוג ד' כוח ולכן הם נוהגים להתחנף אליהם, לגונן עליהם, ורק כאשר הם נמצאים ליד אנשים מסוג א' הם יעיזו לדבר סררה על אנשים מסוג ד'. אנשים אלו הם הסביבה הכי מזיקה לאנשים כמונו, ואתה תחשוף אותם כאשר תנסה לשוחח עמם על נושאים חשובים כמו כשלים לוגיים. הם לא נוהגים להשתמש בלוגיקה וזה מאוד מעייף אותם לדון בזה. אנשים מהסוג הזה קודם כל יורים ואז מציירים מטרה. הם מחזיקים בדעה\מסקנה עיקשת, ואז מחפשים את העובדות שמוכיחות אותה (ומתחמקים מהעובדות שסותרות אותה). שום כמות של עובדות לא תביא אותם לשנות את המסקנה שהם הגיעו אליה מתכתחילה.

סוג ד' - טילי נ"מ הבירוקרטים, אלו שבתחתית האנושות. הם מה שאני מכנה נ"מ - הם כמו טילים נגד מטוסים. אנשים מסוג ד' בדר"כ יתכחשו לרעיון של מחשבה ביקורתית. יש להם תכונה משותפת עם אנשים מסוג ג', אנשים כאלו הם מחוץ לארון בקשר לאמונה שלהם שמוסר הוא דבר יחסי, סובייקטיבי. באופן כללי, לאנשים מסוג ד' יש סיכוי טוב יותר לגדול ולהפוך לסוג א' מאשר לאנשים מסוג ב' ו-ג'. הכשלונות שלהם בפילוסופיה מביאים אותם לכשלונות מעשיים והיעדר המומחיות שלהם בשכנוע והפחדה לא עובדים לטובתם כמו בעבור סוג ג', ולסוג ב' כאמור, אין מספיק תשוקה בשביל להשתנות.