יום שלישי, 6 במאי 2014

משרד החינוך: אנרכיה היא כאוס. בלי ממשלה, אין חיים.

בעוד שאנחנו תמיד מדברים על התעמולה ויחסי הציבור של הממשלה, ועל שטיפות המוחות שעוברים ילדים במסגרות השונות, חשוב שנוכל להצביע על משהו ספציפי ולומר "הנה זה". אז הנה חומר רשמי של משרד החינוך, חומר שבא "ללמד" ילדים שאנרכיה היא "כאוס". שבלי ממשלה, אין חיים. ממש כך! בטוח שיש עוד דברים כאלו אבל הקורס הזה מספיק בשביל להמחיש איזו שטיפת מוח עוברים ילדים במסגרת בתי הספר. מה שמוצג פה צולם מחוברת המיועדת לביה"ס היסודי. מטרת הקורס היא לגרום להיגיון הבסיסי של ילדים להפסיק לתפקד. השיטה משלבת הצגת מסקנות שגויות לצד שאילת שאלות פתוחות, בציפייה שהילדים יענו תשובות שמתיישבות היטב עם התעמולה, שהממשלה היא התשובה. אבל זה כמוכן לא מספיק, ולכן גם התשובות השגויות נמצאות בחוברת הזו. מצד אחד שואלים ילדים "מה יקרה אם לא תהיה מדינה?" ומצד שני גם אומרים להם ש-"ללא מדינה אין אפשרות לקיום".

אין פה שום עניין של היגיון בסיסי, וכל מה שמוצע לילדים בחוברת הזו אלו מסקנות שלא מבוססות על כלום. הדרך בה הגיעו יוצרי החוברת אל המסקנות לא נמצאת בחוברת, בחוברת יש רק את המסקנות, והן: ללא ממשלה לא יהיו בתי ספר. ללא ממשלה לא יהיו בתי חולים. ללא ממשלה יתרבו מקרי הרצח, שוד ואלימות ברחובות. לא יהיה מי שיעזור לחלשים. בנוסף, החוברת באה לדחוף מסקנות לגרון של הילדים אודות כך שהממשלה זה אנחנו. יש לנו השפעה על הממשלה. הממשלה מייצגת ומחויבת ליצג את הרצון שלנו.

החוברת משלבת איום בתוצאות הרסניות למצב בו אין ממשלה, וההבטחה שהממשלה תייצג את הרצונות של הילדים. הילדים, שכמובן לא רוצים את התוצאות ההרסניות שמתוארות בחוברת, רוצים לבחור את הבחירה הנכונה, ורוצים להאמין שיש להם בחירה, השפעה, וכמוכן חופש ואוטונומיה אישית, מרגישים שהם בוחרים בעצמם לתמוך במדינה. אחרי הכל, החוברת מבטיחה להם שהממשלה רק פה בגלל הרצון שלהם, ושפוליטיקאים הם הנציגים שלנו.

למרות שהילדים נשאלים מה לדעתם יקרה ללא ממשלה, החוברת לא מתארת היתכנויות שונות כגון הצלחה של חברה חופשית, או כשלון של ממשלה להגן על החברה. זה כמובן סותר את כל ההיסטוריה שמלאה בממשלות שראו באנשים חפים מפשע כאויבים. על אף שהחוברת מציעה לילדים לנסות להשתמש בהיגיון בסיס ולחשוב בעצמם על האפשרויות, היא לא מסבירה באמצעות ההיגיון כיצד המסקנות בה הוסקו. זו בדיוק הסיבה מדוע ילדים אח"כ גודלים להיות כאלו שמתווכחים על הנושא ללא שימוש בהיגיון בסיסי, עיקביות ועקרונות. שאנחנו מנסים לדבר בהיגיון עם "אזרחים" על הרעיון של שלטון, מה שאנחנו שומעים מהם זה בדרך כלל המסקנות האלו שבחוברת. ילדים שעוברים שטיפת מוחות שכזו לומדים משהו אחד: לדבוק במסקנות ללא קשר לקיומו של בסיס היגיוני, ולהעביר את נטל ההוכחה או ההפרכה של המסקנות העיקשות האלו למי שלא מקבל אותן. עכשיו לך תוכיח שללא ממשלה אנשים יוכלו לחיות, שמישהו יעזור לחלשים, שפשעים ואלימות לא יתגברו ללא פוליטיקאים. לך תוכיח שפוליטיקאים הם לא הפתרון לכאוס. האזרחים לא חושבים שהם חייבים לבסס את המסקנות שלהם בעובדות והיגיון בסיסי. והם למדו את זה בבית הספר היסודי. קודם כל תדבוק במסקנה, ולא משנה אילו עובדות והיגיון מוצגים בפניך, המסקנה שלך לא צריכה להשתנות.

אתם בטח שואלים מה לעזאזל... זה מזכיר קצת את התעמולה האנטישמית בגרמניה הנאצית...
"מה לדעתכם יקרה כשיהודים יורשו לעבוד במשרות ציבוריות?"


לכאורה שאלות פתוחות... אבל זה די ברור איזה תשובות יתקבלו בשמחה ואיזה לא
במשרד החינוך אוהבים את השאלה הזו... אבל הם בטח שלא אוהבים את התשובה הפשוטה


משרד החינוך מספר לילדים שזה ממש אבל ממש חשוב שאנשים יכירו בקשר שלהם למדינה -
אבל כולנו יודעים מה קורה למי שיגיד למדינה שהוא לא מכיר בה: "אז תשלם בלי להכיר בנו, או שתלך לכלא"


כי כמובן, באנרכיה מוחלטת, אי אפשר לחיות. כולם ימותו.
כולנו נרצח ונאכל אחד את השני, ללא פוליטיקאים... איזה מזל שיש אותם.


כי בלי חוקים אין קיום:


"המדינה רוצה לעזור לעניים"
הבטחת הכנסה לעניים: מקסימום 1,557 ש"ח (ואז הם צריכים לשלם 18% מע"מ על כל קנייה)
מעמד הביניים משלם: 20% מס הכנסה + 10% ביטוח לאומי + 18% מע"מ


ושוב, בלי פוליטיקאים, בירוקרטים ומשרתיהם הביריונים, כולנו נרצח ונאכל אחד את השני.
אם חשבתם מקודם שהשאלות הפתוחות היו הוכחה לחינוך למחשבה ביקורתית, הנה ההוכחה שלא:


לא שפויים כבר אמרתי?
"אתה לא יכול להתחמק מהמדינה ... זה הרצון שלך"


המורים בחינוך הציבורי הם מומחים גדולים לשטיפת מוח, ולמשרד החינוך אין שום צורך ללמד אותם כיצד שוטפים מוחות. כל מה שמשרד החינוך צריך לעשות זה לספק למורים תשלום מכספים שהוצאו בכוח ובאיומים מההורים של הילדים, והמורים מיד ימצאו תירוץ שלאחר מעשה בניסיון להצדיק את התהליך. יש את "אנחנו עושים את זה למען הילדים!!" התירוץ הנדוש ביותר, אך כמובן שאם היינו מנסים לכרסם למורים בחופשת הקיץ הם מיד היו יוצאים בשביתה כללית. ממש למען הילדים. כל מה שנחוץ הוא לגרום לבני אדם לעשות מעשה, והם כבר ימצאו לבד את התירוץ להצדיק את המעשה שהם עושים. לא צריך ללמד אותם איך, צריך רק לתת להם למה. אין פה שום תיאוריית קונספירציה מסובכת - יש פה תמריץ כלכלי ברור - שוחד תמורת תמיכה. המדינה מספקת למורים כסף, המורים מספקים למדינה ילדים.

בתי הספר של החינוך הציבורי למעשה כופים על ילדים קיפוח נפשי בטענה שזו חמלה שיש להם כלפי הילדים. המטרות היסודות של החינוך הציבורי הן הקניית הרגלים, הפצת תעמולה, דרוג ומיון, ריתוק (מאסר), שידול והשפעה. המטרה הכללית היא כמובן למנוע פיתוח של יכולת שיפוט עצמית - כזו שנובעת מהיכולת לחשוב באופן מקיף, לחשוב באופן מקושר (ולא בפיסות מידע ועובדות מנותקות), מלהחזיק ידע עדכני של היסטוריה, פילוסופיה, כלכלה, פוליטיקה, מדעי המדינה והחברה, מדעי הטבע, ספרות, וכו'.

במשרד החינוך ממש לא רוצים שילדים יגדלו לכבד את ההיגיון הבסיסי. תראו, לי מותר לשמור על עצמי, ולך מותר לשמור על עצמך. אם אני מזיק לך, או אתה מזיק לי, לשנינו מותר להגן על עצמנו מכך. אבל לאף אחד אין את הזכות לומר: "יש דברים בעולם הזה שעלולים, אולי, במצבים מסויימים, בנקודה שכרגע לא ידועה בעתיד, אולי לפגוע או להזיק לך או למישהו אחר. אז בגלל זה, אני וקבוצה קטנה של אחרים, מצהירים בזאת ש.. לנו מותר לשלוט על כולכם וזה כמובן להגנתכם. אנחנו גם מכריזים שמותר לנו לדרוש ממך תשלום קבוע בכדי לכסות את העלויות של האכיפת השלטון וההגנה. זו לא הצעה... ניסחנו כבר חוזה על פיסת נייר קלף שנראה מאוד רשמי (זה כתוב בפונטים רשמיים, ככה שאתה בטח תיקח את זה מאוד ברצינות!) ושם אנחנו מבססים את כל העניין הזה... זהו חוזה שאתה תהיה מחויב אליו מיידית ובאופן אוטמטי כבר מהיום שנולדת, ללא קשר להאם אתה מסכים או לא. אם אתה תתנגד לשירותים שלנו או תתנגד לתשלום עבורם, אנחנו נישלח את הקופים שלנו שבאים בחליפות כחולות והם יכלאו אותך. אם תתנגד לכליאה, תדע שלקופים שלנו שבאים בחליפות כחולות מותר להרוג אותך. ושוב, כל זה נעשה בכדי להגן עליך וזו לא הונאה שמטרתה לאפשר למעמדה השלטת לשפוך את כספי המיסים לכיסם וליצור מבני שוק מונופולי בעבור אלו שכבר טחונים בכסף, בכדי שהם יוכלו להימנע מתחרות בשוק החופשי." אבל העובדה שהרוב המוחלט של "בוגרי" החינוך הציבורי כן חושבים שיש להם זכות לומר את זה, היא הוכחה חד משמעית שהניסוי החברתי הזה הצליח. התפתחות היכולת של ילדים להגיע לשיפוט עצמאי ולשימוש בהיגיון בסיסי נמנעה, והם לא מהווים סיכון מהותי לבני המעמד הפרזיטי.