הניסיון שלי מראה שרוב ה-"ויכוחים" עם קולקטיביסטים מאוד דומים למשחק כדורגל, שבו צד אחד מסרב להטיל מטבע ולהתחיל את המשחק. מעל ל-90% מה-"ויכוח" כולל ניסיונות להביא אותם להצהיר מהם הפרטים המדוייקים שמרכיבים את העמדה שלהם, ולהסביר למה הם מתכוונים עם המילים שבהן הם משתמשים. החמקנות המתמדת שלהם מראה שרובם לא יודעים למה הם מתכוונים עם המילים שבהן הם משתמשים, והם לא באמת יודעים מהי הפילוסופיה של עצמם. (כן, גם אני הייתי ככה בעבר כשהייתי קולקטיביסט בעצמי.) אז אני מזמין כל קולקטיביסט, כאן ועכשיו, לראות האם אתה יכול לפחות לענות על כמה שאלות לגבי מה שאתה מעודד. במילים אחרות, אני רוצה לראות האם אתה מעיז להטיל את המטבע!
קולקטיביסט: אנרכו-קפיטליזם זה מתכון לעבדות ולדיכוי עובדים. קח לדוגמה את העובדים במדינות עולם שלישי, אין להם הרבה ברירה או לאן להתקדם. זו עבדות לכל דבר וקפיטליזם ושוק חופשי נותנים לזה לגיטימציה.
אנרכו-קפיטליסט: תגיד, יש לך ביצים לענות לי עכשיו על כמה שאלות פשוטות לגבי הפילוסופיה של כאילו-חופש שאתה מעודד?
קולקטיביסט: כן.. בטח, קדימה תשאל
אנרכו-קפיטליסט: האם זה יהיה נבזי, בלתי מוסרי או מדכא אם אני -אציע- לשלם לך כמה מטבעות זהב בתמורה לזה שאתה תבוא ותעשה עבורי כמה מטלות שונות בבית?
קולקטיביסט: על פניו, לא.
אנרכו-קפיטליסט: למה התכוונת בזה?
קולקטיביסט: שמע, זו דוגמה רדוקציוניסטית שאתה מנסה ליחס (אני מניח) לכלל האוכלוסיה, נכון?
אנרכו-קפיטליסט: אל תנסה לקפוץ לסוף, כתירוץ לא לענות על השאלה. לא שאלתי אותך על טבע המציאות. שאלתי שאלה פשוטה לגבי מקרה היפוטטי פשוט.
קולקטיביסט: אוקי, אז התשובה היא לא. מן הסתם. אבל זה תלוי מאוד באיך השגת את הזהב, ואת הבית.
אנרכו-קפיטליסט: ומה אם אני אציע עשירית גרם, בשביל שאתה תעשה עבודות פרך בשבילי למשך שבוע. האם -ההצעה- הזו תהיה בלתי מוסרית או מדכאת?
קולקטיביסט: ואיך אתה מסביר את "הבעלות" על הזהב והבית?
אנרכו-קפיטליסט: בניתי את הבית, כריתי את הזהב.
קולקטיביסט: על איזו אדמה? ולמה אתה חושב שיש לך בעלות על הזהב רק בגלל שכרית אותו? והחומרי בניה של הבית?
אנרכו-קפיטליסט: אתה מאוד יצירתי בהתחמקות שלך מהשאלה ששאלתי. נגיע לזה בעוד רגע, בכל מקרה התכוונתי להסביר לך את זה, אבל, אכפת לך לענות לי רגע על השאלה ששאלתי?
קולקטיביסט: כבר עניתי על השאלה שלך.
אנרכו-קפיטליסט: שאלתי עוד שאלה.
קולקטיביסט: אוקי, לא.
אנרכו-קפיטליסט: נניח שאני ואתה תקועים על אי בודד (יש שם הרבה עצים וכל מיני דברים). אתה משקיע יום עבודה בבניה של בקתה, בזמן שאני יושב בעצלנות ולא עושה כלום. האם -לך- יש יותר בעלות על הבקתה בגלל שבנית אותה, או ש-"הצורך" שלי למכסה מעניק לי את אותה הבעלות כמו שיש לך?
קולקטיביסט: ברור שלעצלן אין בעלות כמו למי שבנה את הבקתה. אבל, זה לא פשוט שחור או לבן, כמו שאתה חושב. קודם כל, אתה צמצמת את המקרה ההיפוטתי שלך למצב בו יש פשע של משאבים ואין שום מגבלות - ואני חושב שזה לא משקף את החברה כיום ככה שזה הופך את השאלה שלך לשגויה ולא מתאימה לנושא. דבר שני, המשאבים שיש על האי, לא הופכים לשייכים לאיש אחד בגלל שהוא עירבב אותם עם העבודה שלו, יותר מאשר איש שבונה ארמון בחול יכול לטעון לבעלות על החול. כמובן, צריך להכיר בעבודה של אדם, אך זה לא מרמז שמישהו יכול לטעון בעלות על משהו רק בגלל שהוא השקיע עבודה.
אנרכו-קפיטליסט: זו הסיבה שהתחלתי במקרה ההיפוטתי הזה. נראה לי שאתה נחוש מאוד לדלג על העקרונות הבסיסיים ולבלבל דברים על-ידי קפיצה למצב החברה כיום. בנוסף, נראה שאתה שינית את התשובה שלך באמצע מה שכתבת. אז אתה -לא- חושב שיש לך זכות בלעדית להחליט מה לעשות עם הבקתה -שאתה- בנית?
קולקטיביסט: לא, זכות בלעדית לא. בטח שיש לי יותר בעלות, אבל לא בלעדית.
אנרכו-קפיטליסט: למי עוד יש בעלות, כמה, ועל סמך מה? אם המקום בבקתה שלך מספיק רק לאדם אחד, ומסופה מתקרבת, למי משנינו יש את הזכות להחליט -מי- יזכה להשתמש בבקתה?
קולקטיביסט: יש מצב להכניס לבקתה יותר מאדם אחד?
אנרכו-קפיטליסט: לא
קולקטיביסט: במקרה הזה למי שבנה את הבקתה יש יותר בעלות. זמינות משאבים זה עניין חשוב בבעלות.
אנרכו-קפיטליסט: ועכשיו בשינוי קטן: הבקתה שלך -יכולה- להכיל שני אנשים (בקושי). האם יש לך את הזכות לא להכניס אותי לבקתה שבנית, או שלי יש את אותה הזכות להשתמש בה בין אם אתה מסכים או לא? עד כה, במקרה ההיפוטתי הזה אין מחסור במשאבים.
קולקטיביסט: בסדר, תן לי דקה לענות לך.
אנרכו-קפיטליסט: למה אתה צריך דקה? אין הרבה אפשרויות. במידה ואין בינינו הסכמה, -לאחד- משנינו חייבת להיות הזכות להחליט.
קולקטיביסט: זה לא שחור או לבן.
אנרכו-קפיטליסט: למעשה, זה כן. אבל קח את הזמן שלך, כל עוד שאתה לבסוף תענה לי. דרך אגב, בהתחשב בכמה זמן שלוקח לך לענות על שאלה כל כך פשוטה, על מקרה כל כך פשוט שכולל -שני- אנשים, אתה לא חושב שזה מרמז איזה אסון זה יהיה אם אתה תנסה ליישם את הפילוסופיה שלך על כל העולם, כלומר על שבע מיליארד אנשים? נראה שהמקרה הכי פשוט בין שני אנשים כבר מכשיל אותך.
קולקטיביסט: רגע, הסופה עדיין מתקרבת?
אנרכו-קפיטליסט: כן, הסופה מתקרבת. ואני לא שואל האם זה יהיה -נחמד- מצידך לתת לי להיכנס לבקתה. אני שואל, אם אני רוצה להשתמש בה, ואתה לא רוצה לתת לי, למי משנינו יש את הזכות להחליט ולומר את המילה האחרונה?
קולקטיביסט: בסדר.. לאיש שבנה את הבקתה יש את המילה האחרונה. אבל זה יהיה בלתי מוסרי אם האיש השני עומד למות, לתת לו למות.
אנרכו-קפיטליסט: אוקי, עוד תרחיש: אתה ממש לא רוצה שאני אשאר שם, אבל אתה אומר לי שאתה תרשה לי להישאר בבקתה אם אני אביא לך דג בכל יום. האם זה מוסרי?
קולקטיביסט: האם האיש העצלן יכול לבנות בקתה משלו?
אנרכו-קפיטליסט: ברור.
קולקטיביסט: אם כך אז כן - להחליף דג ליום בעבור לינה בבקתה זה לגמרי מוסרי. אבל אם העצלן נכשל ולא מצליח לדוג דג, האם הוא יועף מהבקתה?
אנרכו-קפיטליסט: ובכן, זו השאלה הבאה: אם אני לא מביא לך דג, כמו שסיכמנו, האם יש לך את הזכות לומר לי לצאת מהבקתה?
קולקטיביסט: זה נראה מאוד פשוט... אם לכל אחד היתה בעלות על שטח אדמה כלשהו, רכוש פרטי וקנין (במיוחד של הגוף של עצמך), וכולם מבינים ומכבדים את הגבולות אחד של השני והבעלות של דברים ומקומות, אין עימות... לעולם. אבל אם יש אי הבנה בקשר לבעלות, וחוסר כבוד והבנה, יש עימות, לפחות.... לבסוף. בעלות = שליטה כמעט מוחלטת, בהגדרה פשוטה.
אנרכו-קפיטליסט: במילים אחרות, האם זו הבקתה -שלך-? האם היא -שייכת- לך?
קולקטיביסט: יש לך את הבעלות המקסימלית, אבל לא בלעדית. וזו לא הבקתה -שלך-, ולא, אתה לא -הבעלים- שלה.
אנרכו-קפיטליסט: לזה אין שום משמעות. אם בעלות אחת גוברת על בעלות אחרת, זה אותו הדבר כמו בעלות בלעדית. מה שאתה אומר, תן לי להבין, זה שאתה חייב לתת לי לקחת את הפירות של העבודה שלך, אפילו שאתה לא מסכים?
קולקטיביסט: אתה מדבר בהכללות.
אנרכו-קפיטליסט: זה נקרא עקרונות. ואתה מוכיח עכשיו עד כמה דברים יהיו דלוחים, בעייתיים ודפוקים בלעדיהם.
קולקטיביסט: לא באמת.
אנרכו-קפיטליסט: אתה רואה עד כמה מוזרה העמדה -שלך-? לפי "הפילוסופיה" שלך אם אני -מבטיח- להביא לך דג, אבל -לא- מקיים, אתה צריך לתת לי לגור בבקתה שבנית. עד כמה זה דפוק?
קולקטיביסט: עקרון אי התוקפנות הוא רעיון שמנסה להעמיד תופעות מורכבות על מרכיביהן הפשוטים ביותר. אז תגיד לי אתה, זה בסדר לתת למישהו למות רק בגלל שהוא עצלן?
אנרכו-קפיטליסט: שמע, הרגע אתה "נתת" להרבה מאוד אנשים באפריקה למות. ושוב, אתה מבלבל בין מה -נחמד- לעשות לבין למי יש את הזכות להחליט. העמדה החצי-קומוניסטית שלך כבר מביאה אסון עם רק שני אנשים שמעורבים בתרחיש, -ובלי- מחסור במשאבים. עד כה, -אתה- עשית עבודה מאוד גרועה בלהסביר את העמדה -שלך-.
קולקטיביסט: אם העקרונות שלך לא עומדים במבחן המוסריות אז מה התועלת בהם?
אנרכו-קפיטליסט: שמע, אם לא היית קפיטליסט רודף בצע שכזה, יכלת למכור את המחשב שמולך, ואז לקחת את הרווח לאפריקה, ולהציל כמה אנשים מרעב. אבל לא עשית את זה. לפי ההשקפה שלך, ללא ספק זה הופך אותך לרוצח. העקרונות שלי הם מוסר, בעוד -שחוסר- העקרונות שלך מוביל להתנהגות בלתי מוסרית בעליל.
קולקטיביסט: כן, אני מודה, המוצרים שלי נבנו על ידי ניצול עובדים ודיכוי אלים. לפחות אני מודה בזה.
אנרכו-קפיטליסט: לא, הם לא, וזה לא מה שאמרתי. אלא אם כן אתה רוצה לומר לי שהמחשב שלך נגנב מאיש עני באפריקה?
קולקטיביסט: שלא כמו אנרכו-קפיטליסטים שמוותרים על מוסריות... יש לך סמארטפון או טבלט?
אנרכו-קפיטליסט: אין לך שום דבר שמזכיר אפילו עקרון מוסרי, אז תפסיק לטעון שיש לך עמדה מוסרית גבוה יותר.
קולקטיביסט: ידעתי שתעשה את זה. ידעתי שתניח שהדוגמה ההיפוטתית הפשוטה שלך משקפת את המציאות.
אנרכו-קפיטליסט: גם במקרה הכי פשוט שניתן לדמיין, "העקרונות" שלך כבר הפכו לג'לי.
קולקטיביסט: איך בדיוק?
אנרכו-קפיטליסט: אפילו לא הגענו למשהו טיפה מסובך, בגלל שהמוסריות שלך נראתה כמו גבינה שוויצרית כבר מהתחלה.
קולקטיביסט: אנרכו-קפיטליזם זה מתכון לעבדות ולדיכוי עובדים. קח לדוגמה את העובדים במדינות עולם שלישי, אין להם הרבה ברירה או לאן להתקדם. זו עבדות לכל דבר וקפיטליזם ושוק חופשי נותנים לזה לגיטימציה.
אנרכו-קפיטליסט: תגיד, יש לך ביצים לענות לי עכשיו על כמה שאלות פשוטות לגבי הפילוסופיה של כאילו-חופש שאתה מעודד?
קולקטיביסט: כן.. בטח, קדימה תשאל
אנרכו-קפיטליסט: האם זה יהיה נבזי, בלתי מוסרי או מדכא אם אני -אציע- לשלם לך כמה מטבעות זהב בתמורה לזה שאתה תבוא ותעשה עבורי כמה מטלות שונות בבית?
קולקטיביסט: על פניו, לא.
אנרכו-קפיטליסט: למה התכוונת בזה?
קולקטיביסט: שמע, זו דוגמה רדוקציוניסטית שאתה מנסה ליחס (אני מניח) לכלל האוכלוסיה, נכון?
אנרכו-קפיטליסט: אל תנסה לקפוץ לסוף, כתירוץ לא לענות על השאלה. לא שאלתי אותך על טבע המציאות. שאלתי שאלה פשוטה לגבי מקרה היפוטטי פשוט.
קולקטיביסט: אוקי, אז התשובה היא לא. מן הסתם. אבל זה תלוי מאוד באיך השגת את הזהב, ואת הבית.
אנרכו-קפיטליסט: ומה אם אני אציע עשירית גרם, בשביל שאתה תעשה עבודות פרך בשבילי למשך שבוע. האם -ההצעה- הזו תהיה בלתי מוסרית או מדכאת?
קולקטיביסט: ואיך אתה מסביר את "הבעלות" על הזהב והבית?
אנרכו-קפיטליסט: בניתי את הבית, כריתי את הזהב.
קולקטיביסט: על איזו אדמה? ולמה אתה חושב שיש לך בעלות על הזהב רק בגלל שכרית אותו? והחומרי בניה של הבית?
אנרכו-קפיטליסט: אתה מאוד יצירתי בהתחמקות שלך מהשאלה ששאלתי. נגיע לזה בעוד רגע, בכל מקרה התכוונתי להסביר לך את זה, אבל, אכפת לך לענות לי רגע על השאלה ששאלתי?
קולקטיביסט: כבר עניתי על השאלה שלך.
אנרכו-קפיטליסט: שאלתי עוד שאלה.
קולקטיביסט: אוקי, לא.
אנרכו-קפיטליסט: נניח שאני ואתה תקועים על אי בודד (יש שם הרבה עצים וכל מיני דברים). אתה משקיע יום עבודה בבניה של בקתה, בזמן שאני יושב בעצלנות ולא עושה כלום. האם -לך- יש יותר בעלות על הבקתה בגלל שבנית אותה, או ש-"הצורך" שלי למכסה מעניק לי את אותה הבעלות כמו שיש לך?
קולקטיביסט: ברור שלעצלן אין בעלות כמו למי שבנה את הבקתה. אבל, זה לא פשוט שחור או לבן, כמו שאתה חושב. קודם כל, אתה צמצמת את המקרה ההיפוטתי שלך למצב בו יש פשע של משאבים ואין שום מגבלות - ואני חושב שזה לא משקף את החברה כיום ככה שזה הופך את השאלה שלך לשגויה ולא מתאימה לנושא. דבר שני, המשאבים שיש על האי, לא הופכים לשייכים לאיש אחד בגלל שהוא עירבב אותם עם העבודה שלו, יותר מאשר איש שבונה ארמון בחול יכול לטעון לבעלות על החול. כמובן, צריך להכיר בעבודה של אדם, אך זה לא מרמז שמישהו יכול לטעון בעלות על משהו רק בגלל שהוא השקיע עבודה.
אנרכו-קפיטליסט: זו הסיבה שהתחלתי במקרה ההיפוטתי הזה. נראה לי שאתה נחוש מאוד לדלג על העקרונות הבסיסיים ולבלבל דברים על-ידי קפיצה למצב החברה כיום. בנוסף, נראה שאתה שינית את התשובה שלך באמצע מה שכתבת. אז אתה -לא- חושב שיש לך זכות בלעדית להחליט מה לעשות עם הבקתה -שאתה- בנית?
קולקטיביסט: לא, זכות בלעדית לא. בטח שיש לי יותר בעלות, אבל לא בלעדית.
אנרכו-קפיטליסט: למי עוד יש בעלות, כמה, ועל סמך מה? אם המקום בבקתה שלך מספיק רק לאדם אחד, ומסופה מתקרבת, למי משנינו יש את הזכות להחליט -מי- יזכה להשתמש בבקתה?
קולקטיביסט: יש מצב להכניס לבקתה יותר מאדם אחד?
אנרכו-קפיטליסט: לא
קולקטיביסט: במקרה הזה למי שבנה את הבקתה יש יותר בעלות. זמינות משאבים זה עניין חשוב בבעלות.
אנרכו-קפיטליסט: ועכשיו בשינוי קטן: הבקתה שלך -יכולה- להכיל שני אנשים (בקושי). האם יש לך את הזכות לא להכניס אותי לבקתה שבנית, או שלי יש את אותה הזכות להשתמש בה בין אם אתה מסכים או לא? עד כה, במקרה ההיפוטתי הזה אין מחסור במשאבים.
קולקטיביסט: בסדר, תן לי דקה לענות לך.
אנרכו-קפיטליסט: למה אתה צריך דקה? אין הרבה אפשרויות. במידה ואין בינינו הסכמה, -לאחד- משנינו חייבת להיות הזכות להחליט.
קולקטיביסט: זה לא שחור או לבן.
אנרכו-קפיטליסט: למעשה, זה כן. אבל קח את הזמן שלך, כל עוד שאתה לבסוף תענה לי. דרך אגב, בהתחשב בכמה זמן שלוקח לך לענות על שאלה כל כך פשוטה, על מקרה כל כך פשוט שכולל -שני- אנשים, אתה לא חושב שזה מרמז איזה אסון זה יהיה אם אתה תנסה ליישם את הפילוסופיה שלך על כל העולם, כלומר על שבע מיליארד אנשים? נראה שהמקרה הכי פשוט בין שני אנשים כבר מכשיל אותך.
קולקטיביסט: רגע, הסופה עדיין מתקרבת?
אנרכו-קפיטליסט: כן, הסופה מתקרבת. ואני לא שואל האם זה יהיה -נחמד- מצידך לתת לי להיכנס לבקתה. אני שואל, אם אני רוצה להשתמש בה, ואתה לא רוצה לתת לי, למי משנינו יש את הזכות להחליט ולומר את המילה האחרונה?
קולקטיביסט: בסדר.. לאיש שבנה את הבקתה יש את המילה האחרונה. אבל זה יהיה בלתי מוסרי אם האיש השני עומד למות, לתת לו למות.
אנרכו-קפיטליסט: אוקי, עוד תרחיש: אתה ממש לא רוצה שאני אשאר שם, אבל אתה אומר לי שאתה תרשה לי להישאר בבקתה אם אני אביא לך דג בכל יום. האם זה מוסרי?
קולקטיביסט: האם האיש העצלן יכול לבנות בקתה משלו?
אנרכו-קפיטליסט: ברור.
קולקטיביסט: אם כך אז כן - להחליף דג ליום בעבור לינה בבקתה זה לגמרי מוסרי. אבל אם העצלן נכשל ולא מצליח לדוג דג, האם הוא יועף מהבקתה?
אנרכו-קפיטליסט: ובכן, זו השאלה הבאה: אם אני לא מביא לך דג, כמו שסיכמנו, האם יש לך את הזכות לומר לי לצאת מהבקתה?
קולקטיביסט: זה נראה מאוד פשוט... אם לכל אחד היתה בעלות על שטח אדמה כלשהו, רכוש פרטי וקנין (במיוחד של הגוף של עצמך), וכולם מבינים ומכבדים את הגבולות אחד של השני והבעלות של דברים ומקומות, אין עימות... לעולם. אבל אם יש אי הבנה בקשר לבעלות, וחוסר כבוד והבנה, יש עימות, לפחות.... לבסוף. בעלות = שליטה כמעט מוחלטת, בהגדרה פשוטה.
אנרכו-קפיטליסט: במילים אחרות, האם זו הבקתה -שלך-? האם היא -שייכת- לך?
קולקטיביסט: יש לך את הבעלות המקסימלית, אבל לא בלעדית. וזו לא הבקתה -שלך-, ולא, אתה לא -הבעלים- שלה.
אנרכו-קפיטליסט: לזה אין שום משמעות. אם בעלות אחת גוברת על בעלות אחרת, זה אותו הדבר כמו בעלות בלעדית. מה שאתה אומר, תן לי להבין, זה שאתה חייב לתת לי לקחת את הפירות של העבודה שלך, אפילו שאתה לא מסכים?
קולקטיביסט: אתה מדבר בהכללות.
אנרכו-קפיטליסט: זה נקרא עקרונות. ואתה מוכיח עכשיו עד כמה דברים יהיו דלוחים, בעייתיים ודפוקים בלעדיהם.
קולקטיביסט: לא באמת.
אנרכו-קפיטליסט: אתה רואה עד כמה מוזרה העמדה -שלך-? לפי "הפילוסופיה" שלך אם אני -מבטיח- להביא לך דג, אבל -לא- מקיים, אתה צריך לתת לי לגור בבקתה שבנית. עד כמה זה דפוק?
קולקטיביסט: עקרון אי התוקפנות הוא רעיון שמנסה להעמיד תופעות מורכבות על מרכיביהן הפשוטים ביותר. אז תגיד לי אתה, זה בסדר לתת למישהו למות רק בגלל שהוא עצלן?
אנרכו-קפיטליסט: שמע, הרגע אתה "נתת" להרבה מאוד אנשים באפריקה למות. ושוב, אתה מבלבל בין מה -נחמד- לעשות לבין למי יש את הזכות להחליט. העמדה החצי-קומוניסטית שלך כבר מביאה אסון עם רק שני אנשים שמעורבים בתרחיש, -ובלי- מחסור במשאבים. עד כה, -אתה- עשית עבודה מאוד גרועה בלהסביר את העמדה -שלך-.
קולקטיביסט: אם העקרונות שלך לא עומדים במבחן המוסריות אז מה התועלת בהם?
אנרכו-קפיטליסט: שמע, אם לא היית קפיטליסט רודף בצע שכזה, יכלת למכור את המחשב שמולך, ואז לקחת את הרווח לאפריקה, ולהציל כמה אנשים מרעב. אבל לא עשית את זה. לפי ההשקפה שלך, ללא ספק זה הופך אותך לרוצח. העקרונות שלי הם מוסר, בעוד -שחוסר- העקרונות שלך מוביל להתנהגות בלתי מוסרית בעליל.
קולקטיביסט: כן, אני מודה, המוצרים שלי נבנו על ידי ניצול עובדים ודיכוי אלים. לפחות אני מודה בזה.
אנרכו-קפיטליסט: לא, הם לא, וזה לא מה שאמרתי. אלא אם כן אתה רוצה לומר לי שהמחשב שלך נגנב מאיש עני באפריקה?
קולקטיביסט: שלא כמו אנרכו-קפיטליסטים שמוותרים על מוסריות... יש לך סמארטפון או טבלט?
אנרכו-קפיטליסט: אין לך שום דבר שמזכיר אפילו עקרון מוסרי, אז תפסיק לטעון שיש לך עמדה מוסרית גבוה יותר.
קולקטיביסט: ידעתי שתעשה את זה. ידעתי שתניח שהדוגמה ההיפוטתית הפשוטה שלך משקפת את המציאות.
אנרכו-קפיטליסט: גם במקרה הכי פשוט שניתן לדמיין, "העקרונות" שלך כבר הפכו לג'לי.
קולקטיביסט: איך בדיוק?
אנרכו-קפיטליסט: אפילו לא הגענו למשהו טיפה מסובך, בגלל שהמוסריות שלך נראתה כמו גבינה שוויצרית כבר מהתחלה.
