נ' הוא מינרכיסט (אדם המאמין בממשלה מינימאלית) או בשם היותר מקובל על אנשים כמוהו, "ליברל". הוא מאוד אוהב את התנועה הליברלית החדשה, ובזמנו הפנוי הוא אוהב להתווכח עם וולונטריסטים (אנרכיסטים, אנשים שמאמינים שכל היחסים בין בני אדם צריכים להיות מרצון חופשי. שבני אדם לא אמורים לכפות את עצמם אחד על השני). אני בטוח שהוא בנאדם טוב מבפנים, אבל הוא מחזיק באידיאולוגיה מסוכנת ומעוותת. נ' אומר לכולם שהוא בטוח שוולונטריסטים הם אנשים שחיים בסרט, חולמים, מפנטזים על אוטופיה שלעולם לא תהפוך למציאות. כל ניסיון להציג בפניו הסברים היגיוניים להיתכנות של חברה חופשית משלטון, יכשל. אם תקראו עד הסוף, תבינו בדיוק למה.
נ': הוולנטריסטים מאמינים שניתן לקיים מערכת ללא שלטון. איך זה ייתכן? זה לא, אבל הם מאמינים.
אני: מדינאים כמו נ' מאמינים שזה לא יתכן, אבל אין להם הוכחה שזה נכון. הם חושבים שהם לא צריכים להוכיח, רק להגיד "זה לא יעבוד" שוב ושוב ושככה פועלת פילוסופיה והיגיון בסיסי.
נ': גם אין לי הוכחה שאין אלוהים, זה לא גורם לי להאמין שיש.
אני: כמו שאמרתי, לאנשים כמו נ' יש בעיה עם היגיון בסיסי. כל הטענה של וולונטריסטים מסתכמת ב: ניתן להקים חברות שמירה וגישור סכסוכים. אם אנשים רוצים בטחון ופתרון סכסוכים, הם יכולים לשלם ומישהו, אני למשל, או כל אחד, יכול להקים חברת שמירה. או גישור סכסוכים (מה שאנחנו מכנים כיום "בית משפט"). נ' טוען שלא, אי אפשר. אי אפשר להקים חברת אבטחה פרטית, והוא לא חושב שהוא צריך להוכיח שאי אפשר לעשות משהו כזה פשוט. הוא רק צריך להגיד "אי אפשר". אי אפשר להקים חברה שתעסיק אנשים עם נשק? הממ... למה נ'?
נ': אפשר, בטח שאפשר, אבל כיוון שעליונות צבאית היא נכס שאיננו למכירה, הראשון שישיג אותה, יכפה את מרותו על כל השאר. והנה, יש לנו מדינה.
אני: כיום, הצבא והמשטרה מתירים רק לעצמם לספק שירותי אבטחה. ישנן חברות אבטחה קטנות שהמשטרה מרשה להן לפעול (לשאת אקדחים) אבל המשטרה והצבא מאוד מגבילים את "הזכות" הזו. מי משלם על הצבא והמשטרה? הקורבנות של המשטרה כמובן. במקום לספק את השירות שלהם בשוק החופשי, כמו בני אדם נורמליים, הם משתמשים באלימות בשביל להשיג מימון. מדינאים כמו נ' חושבים שרע זה בעצם טוב, שזה דבר טוב, ובטוחים שאי אפשר להשיג מימון לגופי משטרה וגופי צבא מבלי לסחוט את הכסף באיומי רצח. בעבר, האנשים האמינו שאי אפשר לתת לנשים לבחור בעצמן עם מי להתחתן, או אם בכלל להתחתן, בעבר חשבו שאנחנו חייבים לכפות על נשים נישואין. היום זה נחשב לרוע בלתי נתפס.
נ': חבל שאתה צריך להכניס מילים לפי כדי להגן על הרעיון שלך. אמרתי דבר פשוט, עליונות צבאית איננה מוצעת למכירה. מי שיש לו עליונות צבאית בשטח הוא למעשה השליט. ומכאן--תתקיים בהכרח מדינה
אני: עם כך, לפי הדעה שלך, אנחנו לא יותר מאשר אסירים של ארגון טרור צבאי ולעולם לא נוכל להשתחרר ממנו. אבל אתה בטח גם מאמין, שאיכשהו, יש לנו כוח מעל העליונות הצבאית הזו.... כן כן, בסדר.
נ': לפי דעתי אנחנו יכולים להיות שותפים באותו ארגון שנקרא מדינה, אני קורא לזה, אזרחות. לא רק שאנחנו יכולים להיות שותפים ובעלי בית, אנחנו גם יכולים לכייל אותה שתהיה מאוד סובלנית וא-תוקפנית. לדעתי זה הרבה מאוד.
אני: מותר לי לא להסכים איתך?
נ': בוודאי
אני: זאת אומרת שאתה לא תפריע לי להמשיך לחיות כאן, לא תכריח אותי לשלם "מיסים" ולא תמנע ממני להקים עסקים, כולל חברת אבטחה למשל?
נ': לצערי למילה שלי אין משמעות. אם מישהו בדעתי יהיה בעמדת כח אני מניח שכן ידרשו ממך מסים, אבל הרבה פחות, יבטלו הרבה מגבלות על פתיחת עסקים. אבל לגבי ׳חברת אבטחה׳ אני חושש שזה מן הנמנע, את החוק קובע הריבון ועושה רושם שאתה לא מעוניין להיות חלק ממנו.
אני: אוקי, אז אסור לי לא להסכים איתך, כי אין לזה שום משמעות לומר "מותר לך לא להסכים איתי, אבל אם לא תעשה את מה שאני אומר לך, אשתמש באלימות" לילה טוב נ', השיחה הסתיימה.
כמו שאתם רואים, העמדה של נ' היא לא "חברה חופשית לא תצליח לשרוד" אלא "אנחנו לא ניתן לכם להיות חופשיים". אז בפעם הבאה שמישהו מספר לכם על האופקים הרחבים שלו, ועל החזון שלו של מדינה שדוגלת בחופש הפרט, פשוט תשאלו אותו אם מותר לכם לא להסכים.
