לתיבת הדואר של האגודה למלחמה בבירוקרטיה הגיע הבוקר מייל מאזרחית מודאגת, שמצד אחד כן מבינה ששורש השיטה השלטונית רקוב מהיסוד, שהוא תוכנן ככה, ומצד שני היא מפחדת ממצב של "חופש כלכלי" מוחלט:
"הי, אני כבר תקופה מתעניינת בערכים האנרכיסטיים, אבל לא מובן לי, על בסיס התפיסה הזו, מי ידאג, בחברה כל כך לא קומונלית ולא משפחתית כמו שלנו היום, לזכויות של החלשים בחברה?
אני רואה את הקפיטליזם ותפיסת ה"חופש הכלכלי" שמשעבדת את כלל האנושות ומותירה יותר ויותר אנשים ליפול בשוליים בלי שאף אחד נחלץ להגנתם.. במדינות סוציאליסטיות לפחות תהיה להם הבטחת הכנסה בסיסית.
רעיון ה"שוק החופשי" בסך הכל נתן יותר כסף לאנשים החזקים על חשבונם של החלשים. הם התחזקו. החלשים רעבים יותר וזה המצב.
אני תוהה לאן תלך אנרכיה, ומה ההבדל בינה לבין קפיטליזם כפי שהוא מתרחש פה היום.
ת." (השם שמור במערכת)
שלום ת.,
מדבריך נראה שיש לך תפישה שגויה לגבי שוק חופשי וטבע האדם. לא רק שאת לא יודעת איך יפעלו בני אדם ללא השגחתם של קבוצת בני אדם אחרים (אנשי "השלטון"), אלא את מאמינה שהתוצאה של חיים ללא שליטה של בני אדם (ביורוקרטים) בבני אדם אחרים (אזרחים) היא כאוס, אנוכיות, הגדלת הפער בין עניים לעשירים וכו'.
טבעי, הרי ככה הבירוקרטים רוצים שכולם יחשבו. אם כולם יחשבו ככה, לא צריך להתקין סורגים אמיתיים בשביל לשמור על עדר הבקר בשליטה.
את כותבת ש-"חופש כלכלי" משעבד את כלל האנושות ומייצר עניים וחלשים. אולי את רוצה לקרוא קצת היסטוריה ולהיזכר כיצד לאחר ימי שלטון קומוניסטי וסוציאליסטי, בכל המקומות האומללים בהם פעל שלטון קולקטיבי, כיצד הקפיטליזם הצמיח והחייה בחזרה את האנושות שם. כל מה שאת אומרת אלו מסקנות, ואלו מסקנות שגויות שאני לא יודע איך הסקת.
יש כל כך הרבה דרכים להראות את זה, שהמציאות היא הפוכה לאמונה שלך, וכל מה שאת צריכה זה להיות יותר סקפטית לגבי האמונה שלך כרגע, וללמוד את הטיעונים בעד קפיטליזם. על מנת לעבור צד, את תצטרכי לעבור דרך ארוכה של מחקר ולמידה. הרבה מעבר למה שאני יכול לכתוב פה עכשיו. יש הרבה שאלות שאת תצטרכי לשאול את עצמך, ולחפש את התשובה. אני יכול למשל, להפנות אותך להסבר שלי כיצד מיתוסים נפוצים לגבי קפיטליזם ניתנים בקלות להפרכה ואני גם מאוד ממליץ להאזין ל-פרידומיין רדיו.
היגיון בסיסי מראה שתחרות מובילה לשוויון והגבלת התחרות מייצרת אי שוויון, ואפשרית רק מתוך מצב של אי שוויון. כמובן שבשביל להבין את זה, צריך יותר מאשר "רק להגיד את זה". צריך להראות איך זה היגיוני על ידי הצגת הנחות יסוד, בניית טיעונים לוגיים עליהם ובחינת השערות נוספות. צריך לראות כיצד שוק חופשי מייצר פתרונות לכל הבעיות והצרכים האנושיים, וגם כיצד ממשלה מונעת פתרונות שכאלו ולמה היא לא מסוגלת לייצר פתרונות. זו דרך ארוכה, וגם לאחר שתשתכנעי הדרך ממשיכה בניפוץ מיתוסים רבים שתאלצי להתמודד עמם לאחר מכן כאשר כל האנשים מסביבך יטענו את אותן המסקנות שאת כיום מעלה.
למשל, אם את מאמינה כיום ששוק חופשי מוביל לתלות בעשירים, אחת השאלות שאת צריכה לשאול את עצמך היא מה האלטרנטיבה? כיצד זה עבד עד כה? מה הסיכונים? למה זה לא עבד עד כה ומדוע לא ניסו ליצור אנרכיה בשום מקום מתורבת עד היום. דבר שני שאת צריכה לעשות זה לשמוע את הטיעונים ההפוכים, כיצד שוק חופשי (סחר בלי קבוצה שמפעילה אלימות בשביל "להגביל" את הסחר) בעצם מוביל לאיזון ושוויון. ברגע שאת מבינה את ההיגיון והפתרונות שנובעים מסחר חופשי, את מהר מאוד תראי שכל הטענות ההפוכות חסרות כל ביסוס.
לסיום אני חייב לתקן ולומר שכיום, יש מעט מאוד קפיטליזם. חצי מהאנשים פה עובדים בשביל הממשלה או בשביל גופים שניזונים מהממשלה. הממשלה מגבילה מאוד ושודדת את השוק החופשי. את יכולה למשל לשאול את עצמך האם היה עדיף לסגור את כל המסעדות בארץ, מהיקרות ועד לזולות, ולהחליף את כל אלו בחדר אוכל אחד גדול ודמוקרטי. מי היה מנהל את הדמוקרטיה הזו? מה הסיכונים? אילו בעיות היו יכולות להיווצר, כיצד היו פותרים אותן, ומה היה קורה אילו הן לא היו נפתרות? את כמובן צריכה גם לשאול את עצמך, כיצד שוק חופשי היה פותר את הבעיות האלו. האם שוק המסעדות לא פועל טוב כיום?
אני מציע את שוק המסעדות כמבחן לתיאוריה הקפיטליסטית אל מול התיאוריה של הגבלות קולקטיביסטיות, מאחר ששוק זה יחסית חופשי. כן, בעלי מסעדות עדיין נשדדים בעשרות אחוזים ("מיסים") ונכפה עליהם לעמוד בתקנים שרירותיים, רישיונות, אגרות, מגבלות וכו' -אבל ביחס נאמר לשוק הבטחון או הבנקאות, שוק המסעדות הרבה יותר חופשי מכפייה ממשלתית. כאשר מסעדה מייצרת אוכל מקולקל, העונש שלה הוא הרבה יותר חמור מסנקציה ממשלתית. לא מענישים את הטבח, אולי לא תובעים את הבעלים, אולי כן, אבל המסעדה נסגרת כי הלקוחות יכולים לקחת את הרגליים שלהם וללכת. זה הכוח האמיתי של השוק החופשי - הכוח של לקוחות לומר "אנחנו לא מרוצים מהשירות, אנחנו מפסיקים לשלם." ואת זה אי אפשר לעשות עם הממשלה והפיקוח שלה על השוק החופשי, שאותו אנחנו מממנים ועל הפאשלות אנחנו משלמים. השוק החופשי גם מעולם לא הביא למוות מיותר של מאות מיליוני בני אדם כמו שממשלות הביאו בשם הדאגה לחלש וההגנה מפני החזק.
בנוסף, אם תשקיעי מספיק זמן בהאזנה לפרידומיין רדיו, תגלי שקפיטליזם איננו מתנגש וסותר קיום של חברה קהילתית, ערכים של דאגה לזולת ומשפחתיות. האמת היא שקפיטליזם נותן דרך מעשית לאפשר את כל הדברים היפים האלו. בחברה בה כל השירותים והמוצרים מסופקים על ידי אנשים וחברות פרטיות, לכל בעל עסק יש אפשרות להעניק כל כך הרבה למי שהוא מעוניין. למשל, בעל מסעדה מצליחה יכול ללמד את העובדים שלו כיצד לנהל מסעדה מצליחה. וזה יכול להיות גם חברת הייטק, או חברת שמירה. היכולת להעניק לזולת מקצוע וכלים לכלכל את עצמו, היא ממש כמו בביטוי הידוע תן לאדם דג - והשבעת אותו ליום אחד, למד את האדם לדוג - והשבעת אותו לכל החיים".
לעומת זאת, במערכת שלטון מרכזי סוציאליסטי, הטוב שהחברה מסוגלת לעשות למען הנזקק תמיד תלוי בהצלחה של כלל החברה להתארגן ללא שחיתות, פרוטקציות, ביעילות הכל או כלום. הסיכון בשיטה שכזו הוא עצום. יותר מידי נקודות כשל שמסכנות את כל האנשים בחברה. בחברה חופשית, אין את זה. בחברה חופשית, יתכן שיהיו כמה בעלי עסקים שלא מעוניינים לתרום וללמד אחרים כיצד להצליח, אבל אלו לא יהיו מסוגלים למנוע מכלל האנשים לקבל ולתת. יהיו מסעדות שבהן מלצרים לא ילמדו כיצד להקים ולנהל מסעדה, אך יהיו כאלו שכן, ומי שמעוניין להתקדם בחיים ולהצליח תמיד יוכל ללכת לעבוד במקום שמעודד גדילה, שגשוג ועזרה לזולת.
אנחנו לא יכולים להניח שבמצב זה או אחר, כלל האנשים יהיו טובי לב והגונים. כאשר ישנו מבנה כוח מרכזי ועצום כמו "ממשלה", האנשים הלא הגונים, רעי הלב, אלו שאוהבים סטטוס וכוח, תמיד ישאפו להיכנס לממשלה. אלו שהצליחו כבר להיכנס לממשלה, תמיד יעדיפו להכניס ולקדם כאלו שמאפשרים עוד פרוטקציות וקומבינות. בחברה חופשית אותם האנשים האנוכיים לחלוטין לא יוכלו למנוע מאנשים לא אנוכיים עד כדי כך לתרום לזולת. חברה חופשית לא תהיה גן עדן, עדיין יהיו נצלנים, פושעים, רמאים, אבל הם לא יוכלו להזיק לכל השאר כמו בחברה היררכית עם שלטון מרכזי.
קפיטליסט חכם ושפוי, וטוב לב, מבין שכאשר בחברה שבה הוא חי יש הרבה אנשים מצליחים, כל החברה משגשגת. הוא רוצה לעזור לזולת להתקדם ולממש את הפוטנציאל שלו. למשל, קפיטליסט שמחזיק בבית מלון יוקרתי, יעדיף שעוד אנשים יצליחו בחברה שהוא חי, ויקימו מסעדות טובות, מקומות בילוי, רפואה יותר טובה, כבישים טובים יותר... לקפיטליסט שפוי אין אינטרס למנוע מאחרים לשגשג. הוא מבין שאין טעם להחזיק מלון יוקרתי בעיר בה כולם עניים ולא מוצלחים.
הסיבה שכיום אנחנו רואים כל כך הרבה "קפיטליסטים" שלא דואגים לקדם את העובדים שלהם, היא שאותם "קפיטליסטים" אינם באמת שחקנים בשוק חופשי. בערך חצי מהעסקים הפרטיים הגדולים עובדים היום עבור הממשלה. הרווח שלהם מגיע לא כתוצאה מנוסחה עסקית מוצלחת וסיפוק הרצונות של הלקוחות, אלא מקשרים פוליטיים, אותם לא ניתן להעביר ולשכפל כמו הצלחה ונוסחה עסקית טובה. אני מדבר על שוק הבניה למשל, שכולו תלוי במתן היתרים מהממשלה, או על כל מני עסקים בתחומים עתירי רווחים כמו יצור כימיקלים, ספנות, זיקוק, אלקטרוניקה, חברות שמירה - לכל אלו יש קשר גדול מאוד לממשלה - השיווק שלהם תלוי מאוד בקשרים שלהם במשרד החוץ ובמשרד הכלכלה.
השליטה של הממשלה בכלל החברות בארץ מאלצת ומעודדת את המשתתפים במשחק הכלכלי לשחק בסגנון "אדם לאדם זאב". אנשים ששולטים בגופים גדולים תלויים יותר בקשרים הפוליטיים שלהם מאשר בקהילה שמסביבם. אנחנו לא יכולים להביט על החברה ה-"קפיטליסטית" כיום ולהסיק מזה מסקנות לגבי טבע האדם וערכה של השיטה הקפיטליסטית. טבע האדם הוא כמו מים, והסביבה היא כמו אגרטל. המים מקבלים את הצורה של האגרטל, וכיום הסביבה היא מדינה.
