לבחור הזה קוראים נילס. הוא וולונטריסט, כלומר אדם שלא מאמין ברעיון של מדינה ולא חושב שבני אדם צריכים להיות מנוהלים כמו פאקינג ילדים קטנים על ידי פוליטיקאים חכמים והגונים שמחזיקים בכל הכוח והכסף. יופי לנילס, זה טוב מאוד שהוא חושב ככה כי הוא צודק וגם אנחנו חושבים ככה. בניגוד אלינו, נילס חושב ש-ביטקוין זו הונאה נוסח משחקי פירמידה. בדיוק כמו נילס ישנם רבים שסבורים שביטקוין הוא תרמית או פשוט רעיון רע, ולכן אני חושב שכדאי שנקשיב לטענות שלהם ונראה האם הן מחזיקות מים. הנה הוידאו שבו נילס מסביר למה הוא ממליץ לכולנו לא לקנות ביטקוין:
נילס קיבל פי עשר אנלייקים מלייקים והוא חסם את האפשרות להשאיר תגובות
הטיעון: אין לביטקוין שימוש ולכן אתה לא יכול להשוות ביטקוין לדברים אחרים
שאתה קונה קילו זהב ב-41 אלף דולר זה לא בגלל השימוש הפוטנציאלי של זהב ליצירת תכשיטים וזה לא מה שאתה משווה. הטענה שבגלל שלביטקוין אין ערך עצמי אי אפשר לתמחר - חסרת בסיס. הפרכה: התמחור נעשה בהתאם לנדירות של המטבע ובדר"כ ביחס למשהו אחר שניתן לקנות במטבע. הרי לתכשיטים היום יש ערך בגלל שהם עשויים מהזב, לא להיפך. אם הערך הסופי הוא התכשיט אז אין הבדל בין חרוזים מעץ לחרוזים מזהב או פלסטיק.
הטיעון: אין מאחורי ביטקוין את הכוח של כפייה שיש מאחורי הדולר, השקל...
הממשלה אמנם יכולה להכריח אנשים להשתמש אך ורק במטבע שלה - אבל זה מעולם לא מנע התרסקות שווי של מטבע ככה שזה לא משנה שיש כפייה - אם למטבע יש ביקוש לא צריך את הכפייה ואם אין אז הכפייה לא יכולה לעזור ממש.
הטיעון: השווי של ביטקוין הוא ספקולציה על ה-"נאיביות" של אנשים
חסר בסיס. בדיוק כמו שזהב שנמכר ב-41 אלף דולר לקילו איננו שווה את זה בתכשיטים, הרי תכשיטים אין להם ערך מעבר ל-"נאיביות" של נשים שרוצות לענוד אותם. לאנושות יש צורך גדול באמצעי לסחר חילופין שמאפשר סחר מעבר להחלפה ישירה, דרך אחת היא חוזים, אגרות, ודרך אחרת שפועלת יפה כבר זמן רב בעולם היא כסף. ממש כמו השקל והדולר והאשראי והזהב והיהלומים - וביטקוין הוא בדיוק כזה - רק בלי החסרון שיש לדולר ולשקל - הוא לא נשלט על-ידי ממשלה - ובלי החסרון שיש לזהב - אפשר להסתיר אותו בקלות ולהעביר אותו ממקום למקום בקלות ואנונימיות.
שוב, כל מטבע וכסף (זהב, שקל ודולר) נמצאים בשימוש על-ידי אנשים שמקווים שאחרים ימשיכו להעריך אותם בצורה דומה. אין שום הבדל במובן הזה והטיעון הזה, כאילו זה חסרון, מטופש לחלוטין מאחר והטיעון נכון לכל מטבע אחר. נכון גם לגבי מוצרים ואומנות - מישהו משקיע בסרט או בחפץ אומנות - אם אנשים קונים כרטיסים לקולנוע או לגלריה ונהנים - כולם הרוויחו. אם לא, הלך הכסף - ככה זה בעולם, צריך לקחת סיכון. גם אם תשתול שיח פטרוזיליה בגינה אין שום הבטחה שתוכל למכור את הירק במחיר סביר, או בכלל. להיפך, רוב הסיכויים שאם תגדל פטרוזיליה בגינה לא תצליח למכור אותה לפני שהיא תרקב, אפילו במחיר של שקל לצרור - וזה כנראה יהיה מחיר הפסד כי הזמן שלך והמים עולים גם כסף.
הטיעון: זה כמו משחק פירמידה
זהו הטיעון הכי מטופש שחוזר על עצמו, מאחר והוא לא רק חסר בסיס אלא מנותק לחלוטין מהעובדות הבסיסיות שמשחק פירמידה הוא הונאה בגלל שככל שמצטרפים משקיעים חדשים הערך של המטבע ("מנייה") יורד עד למצב שאף אחד לא רוצה לקנות או שאין למי למכור - ובביטקוין זה להיפך. ככל שיותר אנשים מקבלים ביטקוין זה יותר בטוח לקבל ביטקוין כי יש לך מוצרים ושירותים להחליף תמורת הביטקוין.
נילס משווה ביטקוין למשהו חסר ערך שהוא יכול בעצמו לייצר - והוא נותן דוגמה של "אני מייצר כרטיס לשעת ייעוץ רוחני ותקשור בכוחות על-טבעיים". נכון, לשעת הייעוץ שלו כנראה באמת אין שום ערך, אבל הבעיה היותר גדולה היא שאת הכרטיס הזה אי אפשר לפרוט 8 פעמים אחרי הנקודה העשרונית, כלומר הוא לא מייצר 21 מיליון כרטיסים שאפשר לחלק אותם ל99 מיליון חלקים ואי אפשר לזייף אף אחד מהם (אם הוא היה זה היה סיפור אחר, וסיפור מעניין!) אין אפשרות לדעת שהוא לא ייצר עוד כרטיסים כאלו בשביל לעשות רווח בעתיד ואי אפשר להעביר את הכרטיס הזה דרך האינטרנט. זה ההבדלים המשמעותיים רק על קצה המזלג.
הטיעון: הערך של ביטקוין נובע מהתקווה שבעתיד הוא ישמש ככסף
זה נכון - אנשים משקיעים כיום בביטקוין בציפיה שבעתיד השימוש בו יהיה רחב בהרבה מהיום. ביטקוין זו המצאה גאונית, חדשה, וכמו כל דבר חדש - מי שחושב ומאמין בו בהתחלה מרוויח. כן, ישנם סיכונים, סיכון אחד זה שזה לא יתפוס מכל מיני סיבות, למשל, אולי האנושות טיפשה מידי ומי שהשקיע היום יפסיד מחר. ישנה גם אפשרות שמחר יקומו מטבעות מתחרים טובים יותר וביטקוין יזנח לטובתם. יש כל מני סיכונים, אבל, ואני רק משער, מעלה ספקולציה, המחיר\ערך ההולך ועולה של ביטקוין נובע מהקבלה שלו על-ידי ספקי מוצרים ושירותים (וזה כולל את האגודה למלחמה בבירוקרטיה ועוד עסקים רבים אחרים)
אני לא חושב שצריך להבין את "החוכמה" של האדם הראשון שהשתמש בזהב בשביל להבין את השימוש שיש לביטקוין בימינו. בסופו של יום המטרה של כסף היא סחר חליפין - וזה מצריך שכסף יהיה בכמות מוגבלת ויציבה שניתן לחשב (כלומר שלא יווצר טון מכלום בתוך יום כי זה ידלל את הערך).
לביטקוין כבר היום יש ערך יחסית יציב, וניתן להשתמש בו לעסקאות רבות. זה נכון שהעליות והירידות הופכות את המטבע למסוכן באופן שלא כדאי להחזיק בו הרבה כסף לזמן ארוך - אבל רכישות מסויימות שמצריכות אנונימיות למשל (וזה לא בגלל שמה שנמכר או נקנה זה משהו רע מטבעו, יתכן ואנחנו פשוט לא רוצים את מס הכנסה ומע"מ איתנו במיטה) ניתן לעשות בקלות ויעילות באמצעות ביטקוין. ההנחה שעלינו להבין כיצד ניתן לחשב מחיר בביטקוין בעולם בוא אין שום שירות ומוצר אחר שמסופק בביטקוין -שגויה בגלל שהיא מניחה שאנחנו חייבים להבין את ההיגיון מאחורי העיסקה הראשונה ביקום בביטקוין בשביל לנבאות את העתיד.
הטיעון: היעדר יכולת חישוב כלכלי, אותה הבעיה כמו עם הסוציאליזם
זהו עוד טיעון חסר בסיס בעליל, מאחר ובסוציאליזם אין חישוב בכלל בעוד שעם ביטקוין המשתמשים משתמשים בתמחור כמו בכל מטבע אחר. בביטקוין קובעים מחיר וזה לרוב על פי הביקוש וההיצע בשוק. הבעיה המרכזית בטענה הזו היא שזו טענה לא ספציפית. שאתה מעלה טענה או האשמה, אפילו אם הטענה שגויה היא חייבת להיות ספציפית. כך למשל אם המיתוסים אודות קפיטליזם. ישנם טיעונים נגד קפיטליזם ואלו טיעונים ספציפיים - וההפרכה שלהם היא גם על ידי דוגמאות ספציפיות. "היעדר יכולת חישוב כלכלי" זו טענה מאוד מעורפלת, מאחר וזה די קל כיום לתמחר שיעור גיטרה או מכירת קטנוע בביטקוין. יש צורך להצביע על בעיה אמיתית ספציפית (או לסתום את הפה עם השטויות אם אין כזאת).
הטיעון: ביטקוין מהווה הפרה של משפט הרגרסיה שמוכיח פרקסאולוגית כיצד כסף נולד
טוב, אני מנסה לדמיין את עצמי עוצר אנשים מול כספומט ואומר להם "אל תשתמשו בשקל! שקל זה לא כסף! הוא לא נולד נכון פרקסאולוגית והוא מפר את משפט הרגרסיה! השקל הוא ממזר! זו תוכנית פירמידה!" אבל אני לא יכול לדמיין שאנשים יתיחסו אלי ברצינות. סביר להניח שהם ימשיכו אל עבר הכספומט, יבצעו משיכה מתוך העו"ש שאליו נכנסה המשכורת שלהם וישתמשו בכסף הממזרי הזה, שקל, בכדי לקנות מצרכים ושירותים.
אבל בכל מקרה, נראה לי שאני מבין את הטיעון. הטיעון הוא שכאשר אני מתמחר שעת ייעוץ באגודה - אני לא משווה את המחיר בביטקוין למחירים של מתחרים בביטקוין אלא למחיר השקלי. מאחר ואני חי בשקלים, וצריך שקלים בשביל לקנות חסה (נהייתי טבעוני לא מזמן). זה קצת דומה למצב שהיה פה פעם ששכר דירה היה צמוד לדולר. כולם הצמידו לדולר כי כולם הצמידו לדולר. אני לא רואה את הבעיה בזה, כאילו, נכון אני יכול לעשות חישוב של כל השירותים והמוצרים שמוצעים בביטקוין בשביל להגיע למחיר... אבל זה מסובך עד אין סוף - לכן עובדים לפי המחיר בזירות המסחר שמשקף בדיוק את זה. או פלחות קרוב למחיר הזה, ומושפע באופן ישיר מהשימוש במטבע.
העניין הוא מאוד פשוט - עד לפני שנתיים בערך לא היה כמעט היצע של שירותים ומוצרים בביטקוין - ערך הביטקוין ביחס לדולר היה נמוך ב-4700% לעומת ערכו היום. לומר שיש קשר ישיר בין התרחבות ההיצע של שירותים ומוצרים לעלייה בביקוש בזירות המסחר? לא יודע להגיד. אבל בהחלט אפשר לראות התרחבות מטורפת של אימוץ המטבע החופשי החדש הזה בכל העולם. נכון, עדיין קשה\בלתי אפשרי לחיות רק או בעיקר עם ביטקוין לקניית המצרכים הבסיסיים ותשלום שכ"ד וחשבונות ועד שנגיע לשם כנראה נמשיך להמיר את הערך למטבע המקומי בשביל להמחיש את הערך. אני מנחש שכאשר היקף האימוץ של הביטקוין יגיע לאחוז מסויים, זה יהפוך להיות קל לתמחר בביטקוין מבלי להמיר, לפחות בראש, את הערך שלו לשקל או דולר. זה יקרה אצל כל אחד בזמן שונה, בהתאם לרכישות ועסקאות האישיות, ושזה יקרה, גם הטענה הזו תתפוגג. כאמור, זה יקרה אצל אנשים שונים בזמנים שונים - אם אני יודע שאני משלם שכ"ד בביטקוין - קל לי לחשב מחירים בביטקוין. זו תהיה תגובת שרשרת - וכאמור, עד אז, נאלץ לסבול את חישוב ההמרה לשקלים או דולר.
הכלכלן האוסטרי מנגר גרס כי כסף נוצר כאשר המוצר השוויק ביותר נדרש לא לצריכה כי אם לסחר תמורת טובין אחרים. אם הטענה היא שביטקוין הוא איננו כסף מאחר והוא מפר את הכלל של מנגר, זו תהיה שגיאה לוגית מסוג של פניה לסמכות בשילוב של כשל לוגי מסוג נון סקוויטור. הכלל של מנגר אכן היגיוני, כך למשל אם נדמיין כיצד אסירים בבית כלא יתחילו לקיים מסחר - זה די סביר שהם ישתמשו בסיגריות כאמצעי תשלום מאחר והערך המינימאלי שלהן מובטח. ברם, כאשר הערך שהסיגריות משקפות למסחר הופך לגבוה כמו שזהב הוא כיום, כבר לא היגיוני שיעשנו אותן. זה כבר לא מעט זמן שהאנושות לא משתמשת בתמרים ככסף. לומר שהכלל של מנגר חל ומוכיח שביטקוין נדון לכשלון, רק בגלל שהוא מפר את הכלל הזה, ובכן, זה יהיה התיחסות למנגר כאל סמכות בלתי מעורערת, וזה יהיה נון סקוויטור בגלל שהטוען עושה קפיצה גדולה מידי בין הנחת היסוד ("לביטקוין אין שימוש, הוא לא מוצר שוויק") אל עבר המסקנה ("אז הוא לא כסף").
ומה אםהייתי פילוסוף נודע וחשוב היה טוען ש-"בני אדם נוצרים כאשר גבר ואישה שמקיימים יחסי מין" - האם כל התינוקות שנולדו כתוצאה מטיפולי הפריה אינם בני אדם?
הטיעון: פתאום, אנשים יפסיקו להציע שירותים ומוצרים בביטקוין ולא יהיה לו ערך!
זה מזכיר לי מחשבה שהייתה לי פעם שהייתי בדיכאון, חשבתי שאם יתחיל גל של התאבדויות אנשים יכנסו לדיכאון עוד ועוד עד שכל העולם יתאבד. יכול לקרות - שמעתי שעשו סרט כזה.
הטיעון: הערך של הביטקוין לא יציב והוא לא יכול לשמור עליו למשך זמן רב
זהו חסרון זמני וכאב צמיחה צפוי. הצד השני של כאב הצמיחה הזה זו האפשרות להרוויח מספקולציות לגבי הצמיחה. אז נכון, בשלב זה אתה לא יכול לשמור את המשכורת שלך בביטקוין במידה ואתה לא בנוי לקחת סיכונים. אין שום סיבה לחשוב שזה יהיה המצב כאשר המטבע יתפוס.
נילס קיבל פי עשר אנלייקים מלייקים והוא חסם את האפשרות להשאיר תגובות
הטיעון: אין לביטקוין שימוש ולכן אתה לא יכול להשוות ביטקוין לדברים אחרים
שאתה קונה קילו זהב ב-41 אלף דולר זה לא בגלל השימוש הפוטנציאלי של זהב ליצירת תכשיטים וזה לא מה שאתה משווה. הטענה שבגלל שלביטקוין אין ערך עצמי אי אפשר לתמחר - חסרת בסיס. הפרכה: התמחור נעשה בהתאם לנדירות של המטבע ובדר"כ ביחס למשהו אחר שניתן לקנות במטבע. הרי לתכשיטים היום יש ערך בגלל שהם עשויים מהזב, לא להיפך. אם הערך הסופי הוא התכשיט אז אין הבדל בין חרוזים מעץ לחרוזים מזהב או פלסטיק.
הטיעון: אין מאחורי ביטקוין את הכוח של כפייה שיש מאחורי הדולר, השקל...
הממשלה אמנם יכולה להכריח אנשים להשתמש אך ורק במטבע שלה - אבל זה מעולם לא מנע התרסקות שווי של מטבע ככה שזה לא משנה שיש כפייה - אם למטבע יש ביקוש לא צריך את הכפייה ואם אין אז הכפייה לא יכולה לעזור ממש.
הטיעון: השווי של ביטקוין הוא ספקולציה על ה-"נאיביות" של אנשים
חסר בסיס. בדיוק כמו שזהב שנמכר ב-41 אלף דולר לקילו איננו שווה את זה בתכשיטים, הרי תכשיטים אין להם ערך מעבר ל-"נאיביות" של נשים שרוצות לענוד אותם. לאנושות יש צורך גדול באמצעי לסחר חילופין שמאפשר סחר מעבר להחלפה ישירה, דרך אחת היא חוזים, אגרות, ודרך אחרת שפועלת יפה כבר זמן רב בעולם היא כסף. ממש כמו השקל והדולר והאשראי והזהב והיהלומים - וביטקוין הוא בדיוק כזה - רק בלי החסרון שיש לדולר ולשקל - הוא לא נשלט על-ידי ממשלה - ובלי החסרון שיש לזהב - אפשר להסתיר אותו בקלות ולהעביר אותו ממקום למקום בקלות ואנונימיות.
שוב, כל מטבע וכסף (זהב, שקל ודולר) נמצאים בשימוש על-ידי אנשים שמקווים שאחרים ימשיכו להעריך אותם בצורה דומה. אין שום הבדל במובן הזה והטיעון הזה, כאילו זה חסרון, מטופש לחלוטין מאחר והטיעון נכון לכל מטבע אחר. נכון גם לגבי מוצרים ואומנות - מישהו משקיע בסרט או בחפץ אומנות - אם אנשים קונים כרטיסים לקולנוע או לגלריה ונהנים - כולם הרוויחו. אם לא, הלך הכסף - ככה זה בעולם, צריך לקחת סיכון. גם אם תשתול שיח פטרוזיליה בגינה אין שום הבטחה שתוכל למכור את הירק במחיר סביר, או בכלל. להיפך, רוב הסיכויים שאם תגדל פטרוזיליה בגינה לא תצליח למכור אותה לפני שהיא תרקב, אפילו במחיר של שקל לצרור - וזה כנראה יהיה מחיר הפסד כי הזמן שלך והמים עולים גם כסף.
הטיעון: זה כמו משחק פירמידה
זהו הטיעון הכי מטופש שחוזר על עצמו, מאחר והוא לא רק חסר בסיס אלא מנותק לחלוטין מהעובדות הבסיסיות שמשחק פירמידה הוא הונאה בגלל שככל שמצטרפים משקיעים חדשים הערך של המטבע ("מנייה") יורד עד למצב שאף אחד לא רוצה לקנות או שאין למי למכור - ובביטקוין זה להיפך. ככל שיותר אנשים מקבלים ביטקוין זה יותר בטוח לקבל ביטקוין כי יש לך מוצרים ושירותים להחליף תמורת הביטקוין.
נילס משווה ביטקוין למשהו חסר ערך שהוא יכול בעצמו לייצר - והוא נותן דוגמה של "אני מייצר כרטיס לשעת ייעוץ רוחני ותקשור בכוחות על-טבעיים". נכון, לשעת הייעוץ שלו כנראה באמת אין שום ערך, אבל הבעיה היותר גדולה היא שאת הכרטיס הזה אי אפשר לפרוט 8 פעמים אחרי הנקודה העשרונית, כלומר הוא לא מייצר 21 מיליון כרטיסים שאפשר לחלק אותם ל99 מיליון חלקים ואי אפשר לזייף אף אחד מהם (אם הוא היה זה היה סיפור אחר, וסיפור מעניין!) אין אפשרות לדעת שהוא לא ייצר עוד כרטיסים כאלו בשביל לעשות רווח בעתיד ואי אפשר להעביר את הכרטיס הזה דרך האינטרנט. זה ההבדלים המשמעותיים רק על קצה המזלג.
הטיעון: הערך של ביטקוין נובע מהתקווה שבעתיד הוא ישמש ככסף
זה נכון - אנשים משקיעים כיום בביטקוין בציפיה שבעתיד השימוש בו יהיה רחב בהרבה מהיום. ביטקוין זו המצאה גאונית, חדשה, וכמו כל דבר חדש - מי שחושב ומאמין בו בהתחלה מרוויח. כן, ישנם סיכונים, סיכון אחד זה שזה לא יתפוס מכל מיני סיבות, למשל, אולי האנושות טיפשה מידי ומי שהשקיע היום יפסיד מחר. ישנה גם אפשרות שמחר יקומו מטבעות מתחרים טובים יותר וביטקוין יזנח לטובתם. יש כל מני סיכונים, אבל, ואני רק משער, מעלה ספקולציה, המחיר\ערך ההולך ועולה של ביטקוין נובע מהקבלה שלו על-ידי ספקי מוצרים ושירותים (וזה כולל את האגודה למלחמה בבירוקרטיה ועוד עסקים רבים אחרים)

לביטקוין כבר היום יש ערך יחסית יציב, וניתן להשתמש בו לעסקאות רבות. זה נכון שהעליות והירידות הופכות את המטבע למסוכן באופן שלא כדאי להחזיק בו הרבה כסף לזמן ארוך - אבל רכישות מסויימות שמצריכות אנונימיות למשל (וזה לא בגלל שמה שנמכר או נקנה זה משהו רע מטבעו, יתכן ואנחנו פשוט לא רוצים את מס הכנסה ומע"מ איתנו במיטה) ניתן לעשות בקלות ויעילות באמצעות ביטקוין. ההנחה שעלינו להבין כיצד ניתן לחשב מחיר בביטקוין בעולם בוא אין שום שירות ומוצר אחר שמסופק בביטקוין -שגויה בגלל שהיא מניחה שאנחנו חייבים להבין את ההיגיון מאחורי העיסקה הראשונה ביקום בביטקוין בשביל לנבאות את העתיד.
הטיעון: היעדר יכולת חישוב כלכלי, אותה הבעיה כמו עם הסוציאליזם
זהו עוד טיעון חסר בסיס בעליל, מאחר ובסוציאליזם אין חישוב בכלל בעוד שעם ביטקוין המשתמשים משתמשים בתמחור כמו בכל מטבע אחר. בביטקוין קובעים מחיר וזה לרוב על פי הביקוש וההיצע בשוק. הבעיה המרכזית בטענה הזו היא שזו טענה לא ספציפית. שאתה מעלה טענה או האשמה, אפילו אם הטענה שגויה היא חייבת להיות ספציפית. כך למשל אם המיתוסים אודות קפיטליזם. ישנם טיעונים נגד קפיטליזם ואלו טיעונים ספציפיים - וההפרכה שלהם היא גם על ידי דוגמאות ספציפיות. "היעדר יכולת חישוב כלכלי" זו טענה מאוד מעורפלת, מאחר וזה די קל כיום לתמחר שיעור גיטרה או מכירת קטנוע בביטקוין. יש צורך להצביע על בעיה אמיתית ספציפית (או לסתום את הפה עם השטויות אם אין כזאת).
הטיעון: ביטקוין מהווה הפרה של משפט הרגרסיה שמוכיח פרקסאולוגית כיצד כסף נולד
טוב, אני מנסה לדמיין את עצמי עוצר אנשים מול כספומט ואומר להם "אל תשתמשו בשקל! שקל זה לא כסף! הוא לא נולד נכון פרקסאולוגית והוא מפר את משפט הרגרסיה! השקל הוא ממזר! זו תוכנית פירמידה!" אבל אני לא יכול לדמיין שאנשים יתיחסו אלי ברצינות. סביר להניח שהם ימשיכו אל עבר הכספומט, יבצעו משיכה מתוך העו"ש שאליו נכנסה המשכורת שלהם וישתמשו בכסף הממזרי הזה, שקל, בכדי לקנות מצרכים ושירותים.
אבל בכל מקרה, נראה לי שאני מבין את הטיעון. הטיעון הוא שכאשר אני מתמחר שעת ייעוץ באגודה - אני לא משווה את המחיר בביטקוין למחירים של מתחרים בביטקוין אלא למחיר השקלי. מאחר ואני חי בשקלים, וצריך שקלים בשביל לקנות חסה (נהייתי טבעוני לא מזמן). זה קצת דומה למצב שהיה פה פעם ששכר דירה היה צמוד לדולר. כולם הצמידו לדולר כי כולם הצמידו לדולר. אני לא רואה את הבעיה בזה, כאילו, נכון אני יכול לעשות חישוב של כל השירותים והמוצרים שמוצעים בביטקוין בשביל להגיע למחיר... אבל זה מסובך עד אין סוף - לכן עובדים לפי המחיר בזירות המסחר שמשקף בדיוק את זה. או פלחות קרוב למחיר הזה, ומושפע באופן ישיר מהשימוש במטבע.
העניין הוא מאוד פשוט - עד לפני שנתיים בערך לא היה כמעט היצע של שירותים ומוצרים בביטקוין - ערך הביטקוין ביחס לדולר היה נמוך ב-4700% לעומת ערכו היום. לומר שיש קשר ישיר בין התרחבות ההיצע של שירותים ומוצרים לעלייה בביקוש בזירות המסחר? לא יודע להגיד. אבל בהחלט אפשר לראות התרחבות מטורפת של אימוץ המטבע החופשי החדש הזה בכל העולם. נכון, עדיין קשה\בלתי אפשרי לחיות רק או בעיקר עם ביטקוין לקניית המצרכים הבסיסיים ותשלום שכ"ד וחשבונות ועד שנגיע לשם כנראה נמשיך להמיר את הערך למטבע המקומי בשביל להמחיש את הערך. אני מנחש שכאשר היקף האימוץ של הביטקוין יגיע לאחוז מסויים, זה יהפוך להיות קל לתמחר בביטקוין מבלי להמיר, לפחות בראש, את הערך שלו לשקל או דולר. זה יקרה אצל כל אחד בזמן שונה, בהתאם לרכישות ועסקאות האישיות, ושזה יקרה, גם הטענה הזו תתפוגג. כאמור, זה יקרה אצל אנשים שונים בזמנים שונים - אם אני יודע שאני משלם שכ"ד בביטקוין - קל לי לחשב מחירים בביטקוין. זו תהיה תגובת שרשרת - וכאמור, עד אז, נאלץ לסבול את חישוב ההמרה לשקלים או דולר.
הכלכלן האוסטרי מנגר גרס כי כסף נוצר כאשר המוצר השוויק ביותר נדרש לא לצריכה כי אם לסחר תמורת טובין אחרים. אם הטענה היא שביטקוין הוא איננו כסף מאחר והוא מפר את הכלל של מנגר, זו תהיה שגיאה לוגית מסוג של פניה לסמכות בשילוב של כשל לוגי מסוג נון סקוויטור. הכלל של מנגר אכן היגיוני, כך למשל אם נדמיין כיצד אסירים בבית כלא יתחילו לקיים מסחר - זה די סביר שהם ישתמשו בסיגריות כאמצעי תשלום מאחר והערך המינימאלי שלהן מובטח. ברם, כאשר הערך שהסיגריות משקפות למסחר הופך לגבוה כמו שזהב הוא כיום, כבר לא היגיוני שיעשנו אותן. זה כבר לא מעט זמן שהאנושות לא משתמשת בתמרים ככסף. לומר שהכלל של מנגר חל ומוכיח שביטקוין נדון לכשלון, רק בגלל שהוא מפר את הכלל הזה, ובכן, זה יהיה התיחסות למנגר כאל סמכות בלתי מעורערת, וזה יהיה נון סקוויטור בגלל שהטוען עושה קפיצה גדולה מידי בין הנחת היסוד ("לביטקוין אין שימוש, הוא לא מוצר שוויק") אל עבר המסקנה ("אז הוא לא כסף").
ומה אם
הטיעון: פתאום, אנשים יפסיקו להציע שירותים ומוצרים בביטקוין ולא יהיה לו ערך!
זה מזכיר לי מחשבה שהייתה לי פעם שהייתי בדיכאון, חשבתי שאם יתחיל גל של התאבדויות אנשים יכנסו לדיכאון עוד ועוד עד שכל העולם יתאבד. יכול לקרות - שמעתי שעשו סרט כזה.
הטיעון: הערך של הביטקוין לא יציב והוא לא יכול לשמור עליו למשך זמן רב
זהו חסרון זמני וכאב צמיחה צפוי. הצד השני של כאב הצמיחה הזה זו האפשרות להרוויח מספקולציות לגבי הצמיחה. אז נכון, בשלב זה אתה לא יכול לשמור את המשכורת שלך בביטקוין במידה ואתה לא בנוי לקחת סיכונים. אין שום סיבה לחשוב שזה יהיה המצב כאשר המטבע יתפוס.