יום רביעי, 10 בספטמבר 2014

בפעם האחרונה: ביטקוין לא מפר את תיאוריית הרגרסיה של מיזס

רגרסיה של כסף והיווצרות כסף מתוך כלכלת ברטר - כל המטרה של תיאוריית הרגרסיה היתה להסביר את הפרדוקס בכל מה שקשור בכסף: כיצד יש לכסף ערך כאמצעי חליפין אם הערך נובע מהעובדה שכסף משמש כאמצעי חליפין? מנגר ו-מיזס עזרו לנתח את ההיגיון המעגלי הזה על ידי הסברת מרכיב הזמן החשוב שהיה חסר בהסבר הפרדוקסלי.

"המחיר של כסף בסוף כל יום נקבע על ידי השימושים השוליים והתועלת של הכסף כפי שהם היו קיימים בתחילת היום. ברם, השימושיות השולית של כסף מבוססת, כפי שראינו לעיל, על נערך המחירים שהיה כבר קיים לפני כן. לכסף יש ביקוש והוא נחשב שימושי בגלל שכבר קיים תמחור. אי לכך, המחיר של התועלת בכל יום נקבעת על ידי השימוש השולי של התועלת באותו היום ועל ידי השימוש השולי באותו היום, שתלויה כמובן במחיר הסחורות מיום האתמול. לכן, הניתוח הכלכלי של תמחור כספי איננו מעגלי. באם המחירים כיום תלויים בשימוש השולי היום, השימוש השולי היום תלוי במחירים מאתמול." -רוטבארד (אדם, כלכלה ומדינה ע. 270)

רוטבארד ממשיך ומסביר שבכדי שכסף ייוצר מתוך כלכלת ברטר, חייב להיות לו ערך סחיר קודם. הערך הקודם כמצרך נובע מהביקוש לכסף בצריכה ישירה (למשל תכשיטים). הערך הזה משמש כמקור להערכות עתידיות של ערכו של הכסף כאמצעי חליפין. וכך מוסברת ההווצרות הטבעית של כסף בשוק.

כלכלת מטבעות - אולם, מתי שהכלכלה כבר רווחית והמחירים הכספיים לסחורות ושירותים כבר נקבעו, כסף יכול לאבד את ערכו כסחורה ועדיין לשמש ככסף (אמצעי חליפין בלתי ישיר). רוטבארד מסביר (ע. 275): "מצד שני, מה שלא נובע מניתוח זה, זה שאם הכסף הקיים מאבד את שימושו הישיר, הוא לא יוכל לשמש ככסף יותר. לכן, אם זהב, לאחר שבוסס ככסף, פתאום היה מאבד את ערכו בייצור תכשיטים או בשימושים תעשייתים אחרים, הוא לא היה בהכרח מאבד את אופיו ככסף. ברגע שאמצעי חליפין הופך למבוסס ככסף, מחירים כספיים ממשיכים להווצר. אם היום הזהב מאבד את שימושו הישיר, עדיין יהיו קיימים מחירים שנוצרו ביום האתמול, והמחירים האלה מהווים את הבסיס לשימוש השולי בזהב היום. באופן דומה, המחירים הכספיים שנקבעו היום מהווים את הבסיס לשימוש השולי בכסף למחרת. ומהיום, ניתן לבקש את הזהב בעבור ערכו הסחיר בלבד, ולא על פי ערכו בשימוש ישיר. לכן, בעוד שזה נחוץ לחלוטין שמקורו של כסף יהיה סחורה בעלת שימוש ישיר, זה לחלוטין לא נחוץ שהשימוש הישיר ימשך לאחר שהתמחור כבר מבוסס."

זה מסביר את ההיסטוריה של מטבעות פיאט. מטבעות פיאט התחילו כשם ליחידת משקל של סחורות כספיות (כסף, זהב) והתפתחו מתוך כלכלות ברטר. למרות שמטבעות פיאט איבדו את הקשר הישיר לסחורות האלו בשל התערבות המדינה, מטבעות נייר (פיאט) שומרים על מעמדם ככסף בגלל התמחור הקודם שנעשה בהם. המרכיב הזה כל כך משמעותי שהיחס בין זהב לדולר, למשל, מבחינה מסויימת, התהפך. זהב כבר לא נסחר כאמצעי חליפין נפוץ. המחירים נקבעים בדולר, לא בזהב. רוב האנשים שמעוניינים לסחור בזהב עושים זאת בהתבסס על הידיעה של יחס המחירים בין זהב לדולר. ("אחי, תמכור לי את הכיסא הזה ששווה 100$ בזהב?" "בסדר, מחיר הזהב הוא 1000$ לאונקיה. תן לי 1/10 אונקיה של זהב.") חוקי המטבע, מיסוי, וכל סביבת הרגולציה הכלכלית שומרים על ההתמדה של תמחור בדולרים והפכים את החזרה לשימוש בזהב ככסף לאתגר, למרות הטבע ההרסני והאינפלציוני של מטבעות הפיאט.

הווצרות כלכלת הביטקוין - העסקים הראשונים שהשתתפו בכלכלת הביטקוין היו זירות המסחר. זו לא מקריות, אלא שזה נובע מכל האמור לעיל. בכדי שביטקוין ישמש כאמצעי חליפין ללא ערך כסחורה מלבד אמצעי חליפין בלתי ישיר, חייב להיות ידע מקדים של תמחור כספי. זירות מסחר ממלאות את הפער הזה ונותנות למשתמשי ביטקוין גישה לידע הזה. ביטקוין לכן, כרגע, משמש ככסף המתווך בין דולר ויורו. אבל מדוע יש ביקוש לביטקוין יותר מלדולר?? זהו ערך סוביקטיבי שנובע מהתכונות כמו אנונימיות, מערכת סליקה בלתי מרכזית, אבטחה מוצפנת, קצב צמיחה מוגדר וידוע מראש, האטת גדילה שמובנית מראש, יכולת חלוקה ליחידות קטנות מאוד, עמלות נמוכות, וכו'... כל התכונות האלו כבר נעוצות במערכת הביטקוין.

הנקודה החשובה ביותר היא שמתי שעסקאות חליפין יכולות להתקיים בין דולר לביטקוין, לספקים של סחורות יש אמצעי שעל ידו הם יכולים להעריך ביטקוין כאמצעי פוטנציאלי לחליפין. הרגרסיה של כסף מסופקת, מאחר שאם הולכים מספיק אחורה אנחנו מגיעים לכסף מסורתי: ביטקוין -> דולר -> זהב וכסף מתומחרים [תחילת כלכלת המטבעות] -> זהב וכסף כסחורות [סוף כלכלת הברטר].

כמובן, שאם מתרחש פיצוץ רציני וכל הידע לגבי מחירים ויחסי המרה נמחק, ביטקוין כנראה לא יהפוך לכסף. מטבעות פיאט להם אין שום ערך שימושי ישיר, גם לא יהפכו לכסף. סחורות כמו זהב וכסף שלהן ערך ידוע ומפורסם בשימוש ישיר בברטר יהפכו קודם לכסף. אז הכלכלה תתומחר על פי זהב וכסף. ואז, ביטקוין שיוערך על פי התכונות המובנות שלו למסחר, יוכל להפוך לאמצעי נפוץ למסחר. תחילה, יוצרי מוצרים ושירוצים ימשיכו לתמחר על פי כסף אמיתי (יחס אונקיות זהב\ביטקוין), אבל אם הזמן, מחירים בביטקוין יכולים להווצר מבלי הצרך בהשוואה הזו. כיום, אנחנו נמצאים בתחילת השלב הזה.

אי לכך, כל עוד שקיימות זירות מסחר בין ביטקוין לדולר\יורו\שקל\וכו'... הידע של יחס המחירים יכול לשמש את כלכלת הביטקוין. ככל שביטקוין יהפוך לנפוץ וסחיר יותר, יחסי ההמרה האלה (ביטקוין<->פיאט) יעזרו ליצור תמחורים ישירים בביטקוין. וכך נוצרת כלכלת הביטקוין. והכל מתישב יפה עם תיאורית הרגרסיה של מיזס.

הווצרות כלכלת ביטקוין ללא תלות בפיאט - למרות שכיום כלכלת הביטקוין משתמשת בזירות המסחר וביחסי המרה למטבעות פיאט על מנת לבסס את ערכו של הביטקוין, זו לא האפשרות היחידה לכלכלת ביטקוין לצמוח. בואו ניקח תסריט שבו כל מטבעות הפיאט לפתע נופלים עקב אי יציבות שלטונית (נניח שפתאום הרבה מאוד אנשים מתפקחים ומפסיקים לתמוך ולהאמין בממשלות). נניח גם שלזהב באותה העת, כבר אין ממש ערך. לאנשים יש דאגות אחרות, כמו בית, אוכל, תחבורה, ותכשיטים אפשר לייצר מכל מני חומרים כיום לאו דווקא רק מזהב.

אז לפי תיאורית היווצרות הכסף, אנשים יתחילו להשתמש קודם כל במוצרי צריכה ככסף. נניח, אנשים יחזיקו סטוקים של סיגריות, חביות דלק (טוב, אולי לא שילוב הכי חכם). במצב שאנחנו מתארים, אין מחירים בפיאט, מטבעות פיאט נעלמו. כלומר אין "זכרון של מחירים" ואי אפשר להשתמש בתמחור של האתמול על מנת לקבוע מחירים כיום - יש רק ברטר. כיצד יכולה לצמוח כלכלת ביטקוין במצב היפוטתי קיצוני שכזה? באותו מצב, באותו תסריט, ישנם מחזיקי ביטקוין שונים, חלקם השקיעו הון אדיר וחלקם מחזיקים פחות ביטקוינז. אבל איך אפשר לתמחר מכונית משומשת בביטקוין? איך אפשר לתמחר ליטר דלק בביטקוין עכשיו?

נניח ויש לי ביטקוינז, נניח ויש לי הרבה ביטקוינז, ואני בא לבחור שמוכר מכונית משומשת, ומציע לו תשלום בביטקוין. לבחור אין כסף או אמצעי חליפין על מנת להשיג דלק אז הוא מוכר את המכונית תמורת משהו שיש לו צורך בו. נניח שהוא מוכן לקבל זהב. הרבה זהב. תן לו כמה טבעות וצמידים יפים מזהב והוא מוכן לוותר על המכונית. אבל ביטקוין? הוא לא בטוח. יודעים מה? בואו אפילו נוציא את הזהב מהמשוואה. אני מציע לבחור 40 יחידות ביטקוין (71 אלף ש"ח כיום) תמורת הרכב (שנניח שווה 50 אלף ש"ח כיום). הוא מסרב. אני מציע לו 500(!) יחידות ביטקוין, והוא מסרב. אין מה לעשות, אולי אם אני אציע לו 12 מיליון יחידות הוא יסכים, אבל אין לי כל כך הרבה.

עכשיו אני הולך לי לתומי עם 500 יחידות הביטקוין שלי, שפעם היו (כיום) שוות כמעט מיליון ש"ח, ופתאום אני נתקל בעוד בחור - הבחור הזה מוכר אופניים. אופניים בינוניות ביותר. מאחר ואני מתחיל לדאוג שהביטקוין שלי לא יהיו שווים כלום, אני מחליף חצי מהם (250 יחידות) תמורת האופניים. עכשיו אנחנו יודעים ש-250 ביטקוין שווים אופניים בינוניות. יותר מסתם כלום.

עכשיו, נניח שיש אי שם מישהו שמחזיק חצי מיליון יחידות ביטקוין. זהו הבחור שיש לו את שיא היכולת להוריד את הערך של ביטקוין. אם הוא "נשבר" ומחליף 500,000 יחידות תמורת אופניים בינוניות, זה יוצר ערך התחלתי מאוד נמוך. מה הסבירות שבן אדם כזה, שהיה בבעלותו נכס שכיום שווה כמעט מיליארד ש"ח, יחליף את כל הביטקוין שלו תמורת קופסת סיגריות מסריחה? סיכוי נמוך מאוד. רוב הסיכויים שאם בנאדם שכזה יעשה עסקת ביטקוין, זה יהיה תמורת מוצר או שירות הרבה יותר יקר וחשוב.

עכשיו שיש כבר מחיר, וההיצע נקבע על פי התפוצה של הביטקוין (למי יש, למי נשאר ומי מעוניין להרוויח), הביטקוין יכול לתפוס כאמצעי חליפין אפקטיבי ביותר.

כסף יכול להוולד לא רק כמצרך שוויק או דבר שניתן להחליף לכזה - כסף יכול להווצר גם מתוך ספקולציה בלבד. כל מה שצריך זה שיהיה עודף מזערי ממצרך מבוקש אצל אדם שאין לו צורך במה שיש לאלו שמבקשים לקנות את המצרך להציע. לי יש סנוויץ' מיותר, מחר הוא לא יהיה שווה כלום, אתה רעב, יש לך אופניים להציע לי, אני לא צריך את האופניים שלך (נניח שיש לי כבר אוסף של אופניים), אבל יש לך ביטקוין. אתה מוכן להעביר לי מחצית מהביטקוין שלך תמורת הסנוויץ', וזה קורה. נניח ויש לי סנוויץ' נוסף, ומישהו מציע לך אופניים טובות יותר תמורת המחצית השניה של הביטקוין שלך, על מנת שיוכל לקנות ממני את הסנוויץ'. עכשיו כבר הביטקוין שיש בידי ובידך יכול לקנות סנוויץ' או אופניים. אפשר להחליף סנוויץ' בסוודר אם רוצים לדבר על מצרכים שאינם ילכו לפח למחרת - ולראות כיצד ביטקוין שלא היה שווה כלום, רק מתוך ספקולציה, הופך לפתע לבעל ערך. ואפילו אם קיים כבר כסף בשוק, ואנשים לא מחליפים סנוויצ'ים תמורת אופניים או סוודרים או משהו שכזה, נניח למשל שיש לי דירה למכור, אך אינני מעוניין לקבל שקלים תמורתה מאחר ואני יודע שמס הכנסה יקחו לי חצי מהסכום, או שזה פשוט מסוכן להחזיק מזומנים בכספת, או בגלל שזה מסובך לי להעביר את הסכום לחו"ל, ומסוכן, נניח ואני לא רוצה שרשות המיסים ידעו שיש לי את הסכום הזה, במקרה כזה אני אשמח לקבל ביטקוין על פני שקלים. כלומר, גם כאשר קיים כבר כסף בשוק, יתכן מצב התחלתי בו לאנשים מסויימים עדיף לשתמש בכסף חדש על פני הישן. וזה נכון גם לכל מטבע וירטואלי אחר - אם בשנה הבאה תתגלה תקלה רצינית ברשת בתשתית הביטקוין, אנשים יוכלו להעדיף לקבל מטבע חדיש ובטוח יותר.

אז בפעם האחרונה: התיאוריה של מיזס לא מגדירה "מהו כסף" אלא רק מסבירה "כיצד כסף יכול להוולד". מיזס נשאל כיצד כסף מקבל את ערכו המנופח ביחס לערכו בשימוש ישיר. כיצד ק"ג זהב שווה 41 אלף דולר וכיצד חתיכת נייר טואלט שווה 100 דולר רק בגלל שמודפס עליה. מיזס הסביר כיצד זה התרחש עם הדולר והזהב, כיצד זה יכול להתרחש, אבל הוא לא ביסס תיאוריה לגבי "מה הדרך היחידה בה זה יכול להתרחש", וכמו כן, הוא לא הגדיר "מהו כסף ומהו לא כסף". אם כסף הוא כינוי לאמצעי חליפין שערכו במסחר גבוה מערכו העצמי, ביטקוין הוא כסף לכל דבר - והתיאוריה של מיזס לגבי איך כסף נוצר לא מורידה מתכונותיו, לא מגבילה, ולמעשה, היא איננה האמת האבסולוטית, רק האמת וכל האמת. היא מסבירה (דרך אחת, נפוצה) כיצד כסף נולד - ולא כיצד כל דרך אחרת מולידה משהו שאינו כסף. יש עוד דרכים לכסף להוולד - והתיאוריה של מיזס לא ניסתה אפילו לסתור את זה.