אנחנו לא "מבקשים לשנות את המערכת מבפנים" -לא לא לא לא. אנחנו לא. מה שאנחנו עושים פה, ב-פרויקט אין-מדינה בכל מקום בעולם, זה ממש לא לנסות לשנות את המערכת. אנחנו גם לא מנסים להסביר בהיגיון לבירוקרטים שהם טועים, ואנחנו לא תולים שום תקווה גדולה בהיגיון שלהם. מה שאנחנו עושים זה 3 דברים:
א) אנחנו מצמצמים את הנזק לעצמנו ככל האפשר
ב) אנחנו עושים להם את העבודה מאוד קשה ויקרה
ג) אנחנו מקלקלים להם את כל ההצגה
כשאנחנו שואלים בירוקרטים שאלות פשוטות, אנחנו לא עושים את זה במטרה לשכנע אותם, למרות שזה יכול להיות מאוד מאוד נחמד ומועיל אם הם ישתכנעו. כשאנחנו שואלים אותם את השאלות שלנו המטרה היא לחשוף את ההתנהגות הפסיכית שלהם ולבייש אותם בפומבי. אם אין להם בעיה לשדוד, ועוד בפומבי, אז לנו אין בעיה לחשוף אותם, את השמות והפרצופים שלהם ביחד עם השקרים והרמאויות שלהם.
כשאני אומר "לקלקל להם את כל ההצגה" אני מתכוון ממש לכך. במקום שאני אלך ואסביר לציבור עד כמה הממשלה או ביטוח לאומי או מס הכנסה זה רעיון רע, שגוי, שסותר את עצמו ובלתי שפוי - אחרי הכל יגידו לי ש-"זו רק הדעה שלך" - מה שאני עושה זה אני הולך לפוליטיקאים ולבירוקרטים בעצמם ושואל אותם שאלות פשוטות כמו "אתה אומר שאני חייב לציית לחוקי המדינה. מבחינה עובדתית, מהי המדינה?" ואז אני נותן להם לעשות בושה לעצמם. הם יסתרו את עצמם, יענו תשובות לא ענייניות, או לא היגיוניות, הם יתחילו לכעוס כמו ילדים מופרעים והטבע הפסיכי שלהם יחשף.
המטרה היא להפוך את העבודה בתור בירוקרט לפחות ופחות אטקרטיבית. תוך כדי, אנחנו מאפשרים להם לצמצם לעצמם את הבושה (פושעים אמורים להתבייש בעצמם) ולעזור לנו לצמצם נזקים. ושוב, כאשר אני ואתה מכנים את פקידי ביטוח לאומי "קלגסים" זה טוב ויפה, אבל מי שלא חושב ככה, כולל אותם פקידים בעצמם - הם חושבים שלעבוד בביטוח לאומי זו עבודת קודש. הם רוצים לחשוב על עצמם בתור אנשים ישרים, הגונים, שעושים עבודה מקצועית וחשובה. כל עוד אנחנו נגיד "הם קלגסים! הם רמאים! הם שודדים!" זה לא יעניין אף אחד, כי זאת רק הדעה שלנו. לכן, זה כל כך חשוב שנחשוף את העובדות לקהל הרחב - שנראיין אותם ונשאל אותם שאלות, אפילו פשוטות כמו "מהי המדינה?" - שאלה שהם אף פעם לא מוכנים לענות עליה. הם לא מוכנים כי היא חושפת את כל ההונאה שלהם.
ושוב, אני לא "משחק לפי החוקים שלהם". זה שאני מגיע לבית משפט, זה פשוט מאחר ושם מתבצע חלק גדול וחשוב מההצגה שלהם, ושם זה המקום שבו אני יכול באפקטיביות לשאול שאלות. לפי ההצגה שלהם, החוקים שלהם, הם מחוייבים לתת לי לשאול שאלות, והם מחוייבים לענות לי תשובות ענייניות. בניגוד למה שקורה במשרדי הביטוח הלאומי, בבית המשפט יש חוקים שמגדירים איך צריך להתקיים הדיון - ולכן שם יהיה להם הרבה יותר קשה להתחמק. שם הם לא יכולים לחתוך אותי באמצע הדיבור, לומר הפקידה לא הבינה מה היא אמרה, שם יש פרוטוקול, וזו דרך מאוד אפקטיבית להוכיח לציבור שכל בתי המשפט הם הונאה. דבר חשוב מאוד - בלי קשר לביטוח לאומי. זה כמו להרוג שתי ציפורים במכה (רק שלציפורים מגיע לחיות כי הן לא פוגעות בחיים של אחרים).
האם זה מה שיביס את המערכת - לא. בכדי להביס את המערכת, צריך להרעיב אותה. זה דבר שאנחנו מאוד מעודדים. מצד אחד להרעיב אותה - להתעלם ממנה - ומצד שני לעייף אותה, להתלונן ללא הפסקה, לאתגר את הרעיון של "מדינה" ללא הפסקה, לבייש את הבירוקרטים כך שהעבודה שלהם תהפוך לבלתי נסבלת והמחיר האישי של להיות חבר בכנופיית פשע יהפוך למחיר בלתי סביר. אני רוצה שיצחקו על הילדים שלהם בבית הספר ("ראינו את אבא שלך ביוטיוב! איזה מופרע! איזה פסיי אבא שלך! אבא שלך העבודה שלו זה להיות שקרן מקצועי חהחהחהחהחה"). זו הסיבה שאני פועל "מתוך המערכת". אני חותר למגע. לא רק משמיץ מרחוק. גם משמיץ מרחוק - וגם נותן להם להשמיץ את עצמם. זה די קל אם אתה מבין שיש כמה שאלות פשוטות שהולכות לסבך להם את כל ההצגה.
אני מאוד בעד "לחיות מחוץ למערכת". אני אמנם לא אנרכו-פרימיטיב, ולא חושב שצריך לחיות במערות, בלי אינטרנט ובלי טלפונים, אבל בהחלט אפשר כיום לצמצם מאוד את התלות, ולעשות את זה מאוד קשה למערכת לכלוא אותך בתוכה - אם זה אומר להשתמש בכל מני כלי הצפנה לצ'ט ואימייל בכדי שלא יוכלו לצוטט לך בקלות. אם זה לעבוד מחוץ למטריקס - ולאחרונה, רק לאחרונה סוף סוף הצלחתי גם לצאת מההרגל של אכילת בשר, מוצרי חלב ודגים. לא רק זה אלא שגם הפסקתי לחלוטין לעשן אחרי הרבה שנים. זה, שחרר אותי מאוד מלתרום לרשע הממוסד ומאפשר לי לקנות אחרת. זה גם בריא יותר ובריאות זה משהו שאנחנו צריכים בקרב הזה.
לחלוטין אני ממליץ לכל אדם למצוא דרך להתפרנס מבלי לפרנס את המדינה. זה מה שאני עושה עם האגודה למלחמה בביורוקרטיה (על"ר - עמותה לא רשומה) - בנוסף, אני מוכן לקבל תשלום בביטקוין.
אני לא חושב שיש חוקים שמשרתים אותי טוב, אבל ללא ספק יש מדינות שהחוקים שלהם יותר מוצלחים משל אחרות. לכן בהחלט כדאי לחשוב על הגירה, או לפחות על החזקת ההון הכספי במדינה אחרת. המשחק הזה של הגירה והעברת ההון יוצר תחרות בין מדינות שהופך את הליברליות לכדאית, ובכך מאלץ אותן להפוך ליותר ליברליות.
זה נכון שיש יותר מדי עבדים זומביים שטופי מוח ומשוחדים, כרגע, בשביל שמשהו ישתנה בקרוב, אבל אני לא פסימי. אמנם יש מיליון וחצי מקבלי שוחד שהמערכת מממנת בכדי שיסגדו לה, ויש להם קרובי משפחה וחברים שהם משפיעים עליהם, אבל יש את אותה הכמות של קורבנות - ואם חצי מהציבור יהיה נגד הרעיון של "מדינה" - היא לא תתקיים. הסברתי כבר בעבר, בקצרה, מדוע אני אופטימי - מדוע לדעתי צריך לא יותר מ-2% שילחמו בבירוקרטיה בשביל להכניע את המערכת. אולי אני מגזים, אבל ללא ספק, אם תעשו את החישוב אתם תווכחו כמה נזק 2% יכולים לעשות. למשל, כמה עומס 160 אלף אנשים יכולים להפיל על בתי המשפט לתעבודה. במקום לשלם קנסות באופן אוטומטי ומיידי - להפוך את הקנס להזדמנות להזיק למערכת... לעשות להם את התהליך יקר ולא משתלם - ולהרוס להם את כל ההצגה, שהם כל כך אוהבים. ההצגה של "אנחנו אנשים טובים... אנחנו אנשים מקצועיים, ישרים, הגונים... אנחנו עושים עבודה חשובה!".
לסיכום - אנחנו לא "עובדים מתוך המערכת" על שינוי. אנחנו לא מאמינים ששינוי אפשרי, או רצוי. לעבוד מבפנים זה לנסות להקים תנועה\מפלגה או להצטרף לאחת כמו "עלה ירוק" או "התנועה הליברלית החדשה", להתפקד למפלגה קיימת בשביל לתמוך בפוליטיקאים שכביכול עושים כמה צעדים בכוון הנכון. לעבוד מבפנים זה יהיה לבקש שחוקים ישתנו, שיהיה יותר קל לחיות כעבדים - ואנחנו לא בעד זה. להיפך, אנחנו רוצים שיהיה קשה יותר ככה שעוד ועוד אנשים יתעוררו ומהר. לעבוד מבפנים המערכת זה יהיה להחתים אנשים על עצומות, להפגין ולשחק במשחק הדמוקרטי של "אם תבטל את העלאת המס אני אתן לך כוח פוליטי. אם תבטל את המלחמה בסמים אני אתן לך כוח פוליטי." - ואנחנו נגד כל זה.
