יש המון דרכים להוכיח שהמיתוסים שהציבור בולע בנוגע ל-"ממשלה" אלו רעיונות שסותרים את עצמם ובלתי היגיוניים. דרך פשוטה אחת היא לשאול: כיצד בנאדם אחד משיג את הזכות לשלוט באדם אחר? על פי האמונות התפלות של ימי הבייניים, אנשים מסויימים הוסמכו על-ידי אלוהים, או קבוצה של אלים, לשלוט בכל שאר האנשים. אגדות שונות מספרות על אירועים על-טבעיים (כמו למשל אגדות המלך ארתור, החרב אקסקליבר שהייתה תקועה בסלע, גבירת האגם וכו') שקבעו למי תהיה הזכות לשלוט בכל האחרים. למרבה המזל, האנושות, ברובה, התבגרה וגדלה מעבר לאמונות התפלות המטופשות האלו. אך למרבה הצער, אלו הוחלפו באמונות תפלות חדשות שהן אפילו עוד פחות היגיוניות.
לפחות האמונות התפלות הישנות יחסו ל-"כוח עליון" כלשהו את המטלה של מינוי אנשים מסויימים לשליטים מעל אחרים - משהו שאלוהים, לפחות מבחינה תאורטית, יכול לעשות. ברם, ההצדק החדש ל-"סמכות", טוען שאפשר לממש את אותו התהליך המופלא ללא כל עזרה על-טבעית. בקיצור, למרות כל הפולחנים המסובכים וההסברים המתפתלים, כל האמונה המודרנית ב-"ממשלה" מונחת על הרעיון שאנשים שהם בסה"כ בני תמותה, יכולים, על-ידי תהליך פוליטי מסויים, להעניק לאנשים מסויימים אי אלו זכויות שלא היו ברשותו של אף אחד מתכתחילה. הטירוף שטבוע ברעיון שכזה אמור להיות מובן מאליו. אין שום פולחן או מסמך שדרכו קבוצת בני אדם כלשהי יכולה להאציל למישהו זכות, שלא הייתה ברשותו של אף איש מהקבוצה. והאמת הזו שמדברת בעד עצמה, כשלעצמה, מרסקת כל אפשרות לקיומה של "ממשלה" לגיטימית.
האדם הממוצע מאמין ש-"לממשלה" יש את הזכות לעשות מעשים שלאדם הפרטי הממוצע אין זכות לעשות. השאלה הצפויה היא, כיצד, וממי, האנשים שב-"ממשלה" השיגו זכויות שכאלו? לדוגמה - בין אם אתה קורא לזה "גניבה" או "מיסוי" - כיצד האנשים שב-"ממשלה" השיגו את הזכות לקחת בכוח רכוש מאנשים שהרוויחו אותו ביושר? לאף אחד מהמצביעים בבחירות לא הייתה כזו זכות. אז כיצד יכלו המצביעים להעניק זכות שכזו לפוליטיקאים? כיום, כל רעיון המדינאות נשען לחלוטין על ההשערה ש-אנשים יכולים להאציל זכויות שאין להם.
מאחר ולכל אדם יש את הזכות "לשלוט" בעצמו (עד כמה שהרעיון הזה נשמע מטורף), הוא יכול, לפחות באופן תיאורטי, לאשר למישהו אחר לעשות את זה. אבל זכות שאין ברשותו, ולכן אינו יכול להאציל למישהו אחר, היא הזכות לשלוט במישהו אחר. ואם "ממשלה" הייתה שולטת אך ורק באלו שמרצונם החופשי האצילו את הזכות שלהם לשלוט בעצמם, זו לא הייתה ממשלה.
מספר האנשים שמעורבים אינו משנה דבר בהיגיון. לטעון שרוב של אנשים יכול להאציל למישהו זכות שאיננה ברשותו של איש מתוך אותו רוב זה בדיוק אותו חוסר היגיון כמו לטעון ששלושה אנשים, שלאף אחד מהם אין רכב או כסף, יכולים להעניק למישהו אחר רכב. לומר את זה בצורה פשוטה, אתה לא יכול לתת למישהו משהו, שאין לך מלכתחילה. והאמת הפשוטה הזו, לגמרי לבדה, שוללת לחלוטין כל "ממשלה", מאחר ואם לאלו שב-"ממשלה" יש רק את הזכויות שיש לאלו שבחרו בהם, אז "הממשלה" מאבדת את המרכיב היחיד שהופך אותה ל-"ממשלה": הזכות לשלוט באחרים ("סמכות"). אם יש לה את אותן הזכויות והכוחות כמו לכל אחד אחר, אין שום סיבה לכנות אותה "ממשלה". אם לפוליטיקאים אין יותר זכויות מאשר לך, כל הדרישות והפקודות שלהם, כל הפולחנים הפוליטיים שלהם, ספרי "החוק", בתי המשפט, וכו', מסתכמים בלא יותר מאשר סימפטומים של הזייה פסיכוטית קשה. שום דבר שהם עושים לא יכול להיות לגיטימי, יותר מאשר לו אתה היית עושה את אותו הדבר בעצמך, מאחר ואף אדם על כדור הארץ, ואף קבוצה של אנשים על כדור הארץ, לא יכלה להעניק להם זכויות על-אנושיות.
אין שום פולחן פוליטי שיכול לשנות את המוסר. שום הצבעה לא יכולה להפוך מעשה רע לטוב. אם זה רע כאשר אתה עושה את זה, אז זה רע כאשר האנשים ב-"ממשלה" עושים את זה.
ואם אותו המוסר שחל עליך חל גם על אלו שב-"ממשלה" - אם לאלו שמחזיקים ב-"משרה ציבורית" אין יותר זכויות מאשר מה שלך יש - אז "ממשלה" מפסיקה להיות ממשלה. אם שופטים אותם על פי אותם הסטנדרטים שעל-פיהם שופטים את כל שאר בני התמותה, אז אלו שמכנים את עצמם "ממשלה" הם בסה"כ כנופייה של ביריונים, טרוריסטים, גנבים ורוצחים, והמעשים שלהם נטולים מכל לגיטימציה או "סמכות". הם לא יותר מאשר כנופייה של נוכלים שמתעקשים על הרעיון שמספר מסמכים ופולחנים פוליטיים העניקו להם את הזכות להיות נוכלים. למרבה הצער, רוב הקורבנות שלהם מאמינים להם.
לפחות האמונות התפלות הישנות יחסו ל-"כוח עליון" כלשהו את המטלה של מינוי אנשים מסויימים לשליטים מעל אחרים - משהו שאלוהים, לפחות מבחינה תאורטית, יכול לעשות. ברם, ההצדק החדש ל-"סמכות", טוען שאפשר לממש את אותו התהליך המופלא ללא כל עזרה על-טבעית. בקיצור, למרות כל הפולחנים המסובכים וההסברים המתפתלים, כל האמונה המודרנית ב-"ממשלה" מונחת על הרעיון שאנשים שהם בסה"כ בני תמותה, יכולים, על-ידי תהליך פוליטי מסויים, להעניק לאנשים מסויימים אי אלו זכויות שלא היו ברשותו של אף אחד מתכתחילה. הטירוף שטבוע ברעיון שכזה אמור להיות מובן מאליו. אין שום פולחן או מסמך שדרכו קבוצת בני אדם כלשהי יכולה להאציל למישהו זכות, שלא הייתה ברשותו של אף איש מהקבוצה. והאמת הזו שמדברת בעד עצמה, כשלעצמה, מרסקת כל אפשרות לקיומה של "ממשלה" לגיטימית.
האדם הממוצע מאמין ש-"לממשלה" יש את הזכות לעשות מעשים שלאדם הפרטי הממוצע אין זכות לעשות. השאלה הצפויה היא, כיצד, וממי, האנשים שב-"ממשלה" השיגו זכויות שכאלו? לדוגמה - בין אם אתה קורא לזה "גניבה" או "מיסוי" - כיצד האנשים שב-"ממשלה" השיגו את הזכות לקחת בכוח רכוש מאנשים שהרוויחו אותו ביושר? לאף אחד מהמצביעים בבחירות לא הייתה כזו זכות. אז כיצד יכלו המצביעים להעניק זכות שכזו לפוליטיקאים? כיום, כל רעיון המדינאות נשען לחלוטין על ההשערה ש-אנשים יכולים להאציל זכויות שאין להם.
מאחר ולכל אדם יש את הזכות "לשלוט" בעצמו (עד כמה שהרעיון הזה נשמע מטורף), הוא יכול, לפחות באופן תיאורטי, לאשר למישהו אחר לעשות את זה. אבל זכות שאין ברשותו, ולכן אינו יכול להאציל למישהו אחר, היא הזכות לשלוט במישהו אחר. ואם "ממשלה" הייתה שולטת אך ורק באלו שמרצונם החופשי האצילו את הזכות שלהם לשלוט בעצמם, זו לא הייתה ממשלה.
מספר האנשים שמעורבים אינו משנה דבר בהיגיון. לטעון שרוב של אנשים יכול להאציל למישהו זכות שאיננה ברשותו של איש מתוך אותו רוב זה בדיוק אותו חוסר היגיון כמו לטעון ששלושה אנשים, שלאף אחד מהם אין רכב או כסף, יכולים להעניק למישהו אחר רכב. לומר את זה בצורה פשוטה, אתה לא יכול לתת למישהו משהו, שאין לך מלכתחילה. והאמת הפשוטה הזו, לגמרי לבדה, שוללת לחלוטין כל "ממשלה", מאחר ואם לאלו שב-"ממשלה" יש רק את הזכויות שיש לאלו שבחרו בהם, אז "הממשלה" מאבדת את המרכיב היחיד שהופך אותה ל-"ממשלה": הזכות לשלוט באחרים ("סמכות"). אם יש לה את אותן הזכויות והכוחות כמו לכל אחד אחר, אין שום סיבה לכנות אותה "ממשלה". אם לפוליטיקאים אין יותר זכויות מאשר לך, כל הדרישות והפקודות שלהם, כל הפולחנים הפוליטיים שלהם, ספרי "החוק", בתי המשפט, וכו', מסתכמים בלא יותר מאשר סימפטומים של הזייה פסיכוטית קשה. שום דבר שהם עושים לא יכול להיות לגיטימי, יותר מאשר לו אתה היית עושה את אותו הדבר בעצמך, מאחר ואף אדם על כדור הארץ, ואף קבוצה של אנשים על כדור הארץ, לא יכלה להעניק להם זכויות על-אנושיות.
אין שום פולחן פוליטי שיכול לשנות את המוסר. שום הצבעה לא יכולה להפוך מעשה רע לטוב. אם זה רע כאשר אתה עושה את זה, אז זה רע כאשר האנשים ב-"ממשלה" עושים את זה.
ואם אותו המוסר שחל עליך חל גם על אלו שב-"ממשלה" - אם לאלו שמחזיקים ב-"משרה ציבורית" אין יותר זכויות מאשר מה שלך יש - אז "ממשלה" מפסיקה להיות ממשלה. אם שופטים אותם על פי אותם הסטנדרטים שעל-פיהם שופטים את כל שאר בני התמותה, אז אלו שמכנים את עצמם "ממשלה" הם בסה"כ כנופייה של ביריונים, טרוריסטים, גנבים ורוצחים, והמעשים שלהם נטולים מכל לגיטימציה או "סמכות". הם לא יותר מאשר כנופייה של נוכלים שמתעקשים על הרעיון שמספר מסמכים ופולחנים פוליטיים העניקו להם את הזכות להיות נוכלים. למרבה הצער, רוב הקורבנות שלהם מאמינים להם.
מתוך הספר "האמונה התפלה המסוכנת ביותר" של לרקן רוז
