זו למעשה, כל כולה של המנטרה של המדינאים, אוהבי הממשלה - אלו מהשמאל, ימין ומרכז, בכל פעם שיש איזשהו משבר מדיני - רצח, אבטלה, אי-שוויון בין המינים, מישהו התבטא בגזענות, בית-ספר ממלכתי שממומן על ידי מיסים נכשל לחנך תלמידים. בתוך רגע אחד, עולה קול היסטרי ש-"אנחנו" צריכים "לעשות משהו" - זה בדרך כלל אומר לחוקק חוק חדש, ליצור עוד כללים, להעלות את המיסים ולהוסיף עוד קצת שנאה ותיעוב לרעיון המסוכן, מסוכן ביותר הזה, שנקרא חופש.
התוצאה לבסוף, כמובן, היא תמיד שמעט מאוד שינוי חיובי קורה, מלבד העובדה שנטל המס הופך לכבד יותר, המשטרה הופכת ליותר חודרנית ומתעללת, הפרנויה של החברה עולה ומתגברת מכל הכיוונים ובכל הרמות, והעולם נהיה מקום קצת יותר גרוע לחיות בו.
אבל אלו שמרגישים שהם "עשו משהו", מרגישים באופן מוזר הקלה וצדקנות - כאילו שמשהו ראוי לציון ונהדר בחשיבותו, הושג.
אפילו בין אלו שבדרך כלל נוהגים לזלזל בפעולות של בירוקרטים, יש עדיין התעקשות ש-"לנו" אסור "להרשות לצד השני לנצח". הם אומרים שזה חשוב להצביע, לבחור, אחרת אתה פשוט "לא עושה כלום" בכדי לעצור את הגיאות, או הזרם ההולך וגובר, את התרחבות הממשלה, ההתערבות שלה בחיים שלנו, והאגרסיה שלה כלפינו.
הסוציאליסטים שכל כך אוהבים את הממשלה, הם ימשיכו להצביע - ולכן "אנחנו", חייבים לעצור אותם.
אני חושב שאני לא באמת צריך לפרט את אי-העקביות המוחלטת שבסוג הזה של חוסר-היגיון. במקום זאת אני פשוט אקפוץ קדימה ואומר שלא רק שלא להצביע זה יותר טוב מאשר "לעשות משהו", אלא שזה גם לא "לא לעשות כלום" - במיוחד כאשר זה נעשה בצירוף לפעולות אחרות שמטרתן היא דה-לגיטימציה, הפסקת המימון, והתמיכה, ולבסוף ביטול הממשלה.
ולא, כמו שאמרתי כמה פעמים בעבר, להימנע מלהצביע, לבד, רק זה לבד, לא יספיק בשביל לבטל ולהכחיד את הממשלה. יש אנשים שיטענו שלהצביע, זה דבר שיכול לספק הקלה זמנית, לפחות לפעמים, לטווח הקצר, מפעולות מסויימות של הממשלה. אנשים טוענים שמאחר וכולנו משלמים מיסים, בין אם אנחנו מצביעים לממשלה או לא, וחלק גדול מהאנשים שמצביעים עושים זאת בכדי שהכסף שלהם שנלקח מהם בכוח, לא ישמש לבסוף כנגדם... אנשים היו בשמחה נמנעים מלהצביע אם זה היה אומר שהם לא צריכים לשלם מיסים - שלא לדבר על כל שאר הגניבות והכפייה באופן כללי - של הממשלה.
אבל אם אנחנו רוצים ליצור כל סוג שהוא של חזון, עקבי, לטווח ארוך, שמטרתו היא השגת חירות - זה לחלוטין בלתי עקבי לכלול הצבעה בבחירות כחלק מהאסטרטגיה. אנחנו חייבים לחפש במקום אחר.
אנחנו חיים בחברה, שבאופן אירוני, בגלל השפע והשגשוג שהתאפשרו בעשורים ובדורות שחלפו, וזה כמובן היה בשל היעדר החדירה הממשלתית לחיים של אנשים - אנחנו חיים בחברה שרגילה יותר מידי לפתרונות מיידיים, ולסיפוק מיידי: ג'אנק פוד, כספומטים, אינטרנט מהיר, וי-או-די, לגהץ את הכרטיס ולקנות הכל, מיד. כיום אנחנו קוצרים את היבול של יום האתמול. אבל אם הממשלה תמשיך, זה ללא ספק, ואין על זה שום ויכוח, זה ברור שמצב הדברים לא הולך להישאר כך לעוד הרבה זמן.
אם זאת, רוב האנשים בתרבות שלנו, מאמינים, לפחות באופן בלתי מפורש, שלפעולות פוליטיות יש יכולת דומה - אנחנו מקיימים בחירות, הצבעה לכנסת כל כמה שנים, מושכים בידיות הנכונות - והופ! הכל מסתדר מיד, הכל נהיה טוב. לי זה נשמע יותר כמו הגדרה של ניאגרה בתא שירותים.
יש ככל הנראה מספר דברים שצריכים להיעשות על מנת להשיג חירות בצורה אנושית - אבל זה יהיה בסה"כ הגון, לומר, לפחות בנקודת זמן זו, שיש יותר דברים שאנחנו צריכים להפסיק לעשות. כמו למשל להצביע. להאמין שמיסוי, זה סוג של מרכיב חיוני לחברה יציבה. ולפחד מלמצוא דרכים לא לשלם מיסים. לעבוד במשרה ציבורית, או להסכים לחוזים ממשלתיים, אם אתה מנהל עסק. להיות קשור בקשר כלשהו לעובדי ממשלה, באופן חברתי. להשתמש בכסף של הממשלה, במטבע של הממשלה. להתקשר למשטרה אם יש איזושהי בעיה (בימינו, זה בדר"כ רק יוצר עוד בעיה).
במילים אחרות, הרעיון שאני מנסה פה להעביר, בשעה שאנחנו מנסים להוריד את הממשלה מהכתפיים שלנו, אחת ולתמיד: פחות זה בדר"כ יותר. להתרחק, או להתנתק, לא להיתערב, לרוב ישיג יותר תוצאה (או לפחות זה יהיה לא "חסר תוצאה") לתועלת של המטרה "חירות".
אז בפעם הבאה שמשהו ידרבן אותך לפעולה אינסטינקטיבית, תשקול טוב אם מה שאתה מתכוון לעשות הוא מועיל, או מזיק.
יש דברים שפשוט עדיף לא לעשות.
התוצאה לבסוף, כמובן, היא תמיד שמעט מאוד שינוי חיובי קורה, מלבד העובדה שנטל המס הופך לכבד יותר, המשטרה הופכת ליותר חודרנית ומתעללת, הפרנויה של החברה עולה ומתגברת מכל הכיוונים ובכל הרמות, והעולם נהיה מקום קצת יותר גרוע לחיות בו.
אבל אלו שמרגישים שהם "עשו משהו", מרגישים באופן מוזר הקלה וצדקנות - כאילו שמשהו ראוי לציון ונהדר בחשיבותו, הושג.
אפילו בין אלו שבדרך כלל נוהגים לזלזל בפעולות של בירוקרטים, יש עדיין התעקשות ש-"לנו" אסור "להרשות לצד השני לנצח". הם אומרים שזה חשוב להצביע, לבחור, אחרת אתה פשוט "לא עושה כלום" בכדי לעצור את הגיאות, או הזרם ההולך וגובר, את התרחבות הממשלה, ההתערבות שלה בחיים שלנו, והאגרסיה שלה כלפינו.
הסוציאליסטים שכל כך אוהבים את הממשלה, הם ימשיכו להצביע - ולכן "אנחנו", חייבים לעצור אותם.
אני חושב שאני לא באמת צריך לפרט את אי-העקביות המוחלטת שבסוג הזה של חוסר-היגיון. במקום זאת אני פשוט אקפוץ קדימה ואומר שלא רק שלא להצביע זה יותר טוב מאשר "לעשות משהו", אלא שזה גם לא "לא לעשות כלום" - במיוחד כאשר זה נעשה בצירוף לפעולות אחרות שמטרתן היא דה-לגיטימציה, הפסקת המימון, והתמיכה, ולבסוף ביטול הממשלה.
ולא, כמו שאמרתי כמה פעמים בעבר, להימנע מלהצביע, לבד, רק זה לבד, לא יספיק בשביל לבטל ולהכחיד את הממשלה. יש אנשים שיטענו שלהצביע, זה דבר שיכול לספק הקלה זמנית, לפחות לפעמים, לטווח הקצר, מפעולות מסויימות של הממשלה. אנשים טוענים שמאחר וכולנו משלמים מיסים, בין אם אנחנו מצביעים לממשלה או לא, וחלק גדול מהאנשים שמצביעים עושים זאת בכדי שהכסף שלהם שנלקח מהם בכוח, לא ישמש לבסוף כנגדם... אנשים היו בשמחה נמנעים מלהצביע אם זה היה אומר שהם לא צריכים לשלם מיסים - שלא לדבר על כל שאר הגניבות והכפייה באופן כללי - של הממשלה.
אבל אם אנחנו רוצים ליצור כל סוג שהוא של חזון, עקבי, לטווח ארוך, שמטרתו היא השגת חירות - זה לחלוטין בלתי עקבי לכלול הצבעה בבחירות כחלק מהאסטרטגיה. אנחנו חייבים לחפש במקום אחר.
אנחנו חיים בחברה, שבאופן אירוני, בגלל השפע והשגשוג שהתאפשרו בעשורים ובדורות שחלפו, וזה כמובן היה בשל היעדר החדירה הממשלתית לחיים של אנשים - אנחנו חיים בחברה שרגילה יותר מידי לפתרונות מיידיים, ולסיפוק מיידי: ג'אנק פוד, כספומטים, אינטרנט מהיר, וי-או-די, לגהץ את הכרטיס ולקנות הכל, מיד. כיום אנחנו קוצרים את היבול של יום האתמול. אבל אם הממשלה תמשיך, זה ללא ספק, ואין על זה שום ויכוח, זה ברור שמצב הדברים לא הולך להישאר כך לעוד הרבה זמן.
אם זאת, רוב האנשים בתרבות שלנו, מאמינים, לפחות באופן בלתי מפורש, שלפעולות פוליטיות יש יכולת דומה - אנחנו מקיימים בחירות, הצבעה לכנסת כל כמה שנים, מושכים בידיות הנכונות - והופ! הכל מסתדר מיד, הכל נהיה טוב. לי זה נשמע יותר כמו הגדרה של ניאגרה בתא שירותים.
יש ככל הנראה מספר דברים שצריכים להיעשות על מנת להשיג חירות בצורה אנושית - אבל זה יהיה בסה"כ הגון, לומר, לפחות בנקודת זמן זו, שיש יותר דברים שאנחנו צריכים להפסיק לעשות. כמו למשל להצביע. להאמין שמיסוי, זה סוג של מרכיב חיוני לחברה יציבה. ולפחד מלמצוא דרכים לא לשלם מיסים. לעבוד במשרה ציבורית, או להסכים לחוזים ממשלתיים, אם אתה מנהל עסק. להיות קשור בקשר כלשהו לעובדי ממשלה, באופן חברתי. להשתמש בכסף של הממשלה, במטבע של הממשלה. להתקשר למשטרה אם יש איזושהי בעיה (בימינו, זה בדר"כ רק יוצר עוד בעיה).
במילים אחרות, הרעיון שאני מנסה פה להעביר, בשעה שאנחנו מנסים להוריד את הממשלה מהכתפיים שלנו, אחת ולתמיד: פחות זה בדר"כ יותר. להתרחק, או להתנתק, לא להיתערב, לרוב ישיג יותר תוצאה (או לפחות זה יהיה לא "חסר תוצאה") לתועלת של המטרה "חירות".
אז בפעם הבאה שמשהו ידרבן אותך לפעולה אינסטינקטיבית, תשקול טוב אם מה שאתה מתכוון לעשות הוא מועיל, או מזיק.
יש דברים שפשוט עדיף לא לעשות.
