מעולם לא ראיתי מערכת בחירות דומה לזו, שבה הועלו קמפיינים גדולים רק בשביל לשכנע אנשים שהממשלה עדיין רלוונטית, שיש סיבה להצביע, ושצריך לפחד מלתת את הקול שלך למישהו אחר. כן, מצד אחד קורא הקמפיין נצחון-2015 "העיקר לא לפחד כלל" ומצד שני עולה קמפיין ציני ופטאתי (שלא ברור מי עומד מאחוריו) שמטרתו היא להפחיד מההשלכות של לא להצביע - ליברמן מופיע תחת הכיתוב "תודה סלים - כשאתה לא בוחר, אתה נותן את הקול שלך למישהו אחר" וחנין זועבי תחת הכיתוב "תודה בת אל - כשאת לא בוחרת...." לא זכורה לי תקופה בה המדינאים היו כה נואשים להציל את האשליה שהם מכורים לה, מפני מאסה שהולכת ונהיית קריטית של אנשים שפשוט התעוררו מהאשליה הזאת.
זה מאוד קל להראות שממשלה, מדינה, עם, ארץ ולאום אלו רעיונות שגויים. זה קל בערך כמו להראות ש 1 + 1 = 2. כל מה שצריך לומר זה "אתה לא יכול להעביר לנציגים שלך זכויות שאין לך מלכתחילה." לך אין זכות לפתוח כנגדי באלימות רק בגלל שאתה מובטל וצריך כסף, אתה לא יכול להעביר לנציגים שלך את הזכות לכפות עלי לשלם לביטוח לאומי. זהו, זה לא יותר מסובך מזה, אבל הסיבה שאנשים מאמינים בכאלו שטויות כמו מדינה וממשלה היא לא עובדות אמפיריות והיגיון, ועובדות אמפיריות והיגיון לא הולכים לשכנע אנשים להפסיק להאמין באשליה.
ישנו פתרון מאוד פשוט, והוא גם היחיד שיפעל: על ידי המנעות מתמיכה וציות לממשלה ניתן להפסיק את קיומו של המוסד הרצחני והנפשע הזה. אבל כנגד הפתרון הזה תוכננה האשליה הזו לשמר את עצמה, לשמר את ההתמכרות של המאמינים אליה. האשליה גורמת להם לפחד מכל שאר המאמינים. אחרי הכל, אם אתה מפסיק להאמין בממשלה, כל השאר עדיין ממשיכים, והם ישתלטו על הממשלה והיא תהפוך לממסד הרבה יותר גרוע. ובכן, לפחות כך פועלת ההגנה העצמית של האשליה כנגד ניסיונות גמילה של המאמינים בה.
האמונה ברעיון הבלתי היגיוני של ממשלה כוללת את רוב המרכיבים של התמכרות לסמים. ניסיון להיגמל יכלול כאבים, תקופה קשה יותר, וכמוכן התגרות ומתקפות מצד אלו שמעוניינים להמשיך להיות מכורים ושונאים את זה כשמישהו נגמל כי זה גורם להם להרגיש לא-בסדר. כאנרכיסט זה ברור לי שגמילה ממשלה זה תהליך שכולל "קריזים" ואני מתכוון למצב בו הממשלה תקבל תמיכה רק מקבוצת של פנאטים, שרק העבדים שטופי המוח, אלו שלגמרי חסרי סיכוי להתעורר - אלו יהיו האנשים האחרונים שימשיכו לתמוך בממשלה עד הרגע האחרון. הם יראו בהמנעות של המאסה הקריטית מפוליטיקה כהזדמנות לכבוש את השלטון - אך למעשה, זה יהיה פחות פחות שלטון מאחר ואנשים יפסיקו לתמוך ולציית לו.
הדברים הנפלאים שיש לחברה חופשית להציע כמו שגשוג כלכלי, בטחון, חופש תנועה וחופש עסקי ליזום ולהקים, וכמובן בריאות נפשית שהיא תוצאה של יישום עקבי של עקרון אי התוקפנות, חברה בה אין אלימות ממסדית, אין שוטרים אלימים, מתנשאים, חצופים, אין פקידים אנטיפתיים ושופטים סוציופתיים, כל הדברים הנפלאים האלו ועוד מתאפשרים רק אם ניקח על עצמינו את המטרה להיגמל - וזה כולל לעבור תהליך קשה וכואב של התמודדות עם כאבי גדילה וגמילה. 20 אלף אנרכיסטים כנראה לא הולכים לגרום לליברמן וזועבי להשתלט על הממשלה, אבל 500 אלף זה כבר סיפור אחר, ולשלטון שינסה להתמודד עם 500 אלף אנשים שלא מאמינים בו, לא תומכים ולא מצייתים ציות עיוור ואוטומטי, יהיה קשה מאוד לשלוט.
כבר היום, כ-10% מהאנשים לא משלמים מיסים מתוך ההבנה שזה פשוט לזרוק את הכסף לפח. אנשים מבינים שהכסף הזה לא הולך לעניים, או לבטחון, הוא רק הולך לכיס של פוליטיקאים, חברים שלהם, בירוקרטים בכירים, בירוקרטים פחות בכירים, לשכות, פקידים... עם 30 אלף שוטרים ויכולת כליאה של 15 אלף אסירים (שמנוצלת עד תום) אני לא רואה כיצד שלטון שיאלץ להתמודד עם 500 אלף אנשים שלא מצייתים, כיצד שלטון כזה יכול לגרום לאותם חצי מיליון מתעוררים לחזור לציית. הוא לא. אבל האשליה שכמו שהסברתי מקודם, מגנה על עצמה על-ידי הפחדה מהמצב הזה, לא עוברת על כל המרכיבים של המצב הזה בהיגיון. ההפחדה מציגה רק את התוצאה השלילית כאילו היא היחידה, היא לנצח, וכאילו שתוצאה שלילית זו התוצאה היחידה של אי תמיכה באשליה. כאמור, קל להראות שזה לא נכון.
זה נעשה מאוד קל להראות את המציאות: מי שמצביע - מפחד. קל להראות ששלטון מעל אנשים שלא מעוניינים להישלט, לא יצליח להכניע ולשלוט. קל להוכיח שאין לנו מה לפחד מממשלה ברשות זועבי או ליברמן (כל עוד אנחנו מאסה קריטית של אנשים שלא מצייתים ציות עיוור, נכנעים ונותנים להם את כל הכסף שלנו באופן אוטומטי ללא כל מאבק).
והאמת היא, שהם כבר מפחדים. אם הם נאלצים להוציא את הנשק הישן, הרטוריקה הרקובה והחלודה של "אם לא תצביע, הפוליטיקאי הרע יעלה לשלטון" אנחנו יכולים להיות בטוחים שהם בפאניקה.
