יום שישי, 24 באפריל 2015

פרויקט אין מדינה בישראל - 24 לאפריל, 2015

הנושאים בתוכנית: עדכון לגבי פרויקט "משפט כנגד הממשלה" האו שאף מוסד אקדמאי לא הגיב למכתב עם חמש השאלות -|- הפחד לאתגר את בית המשפט עם כמה שאלות פשוטות -|- מה היה קורה אילו "רק" 5% מהנהגים היו מערערים על הקנס -|- ככל שיותר אנשים יעשו את זה, יותר אנשים ירצו לעשות את זה

כמו תמיד אתם מוזמנים להתקשר לתוכנית ולדבר איתנו. בירוקרט או שוטר מתקיף אתכם? יש לכם משהו מעניין לספר לנו? אולי ביקורת להעביר עלינו? אל תהססו, תתקשרו: 03-3760383

פרויקט אין מדינה בישראל - כל שישי בין 16:00 ל-17:00 בשידור חי: www.Anarchy.co.il


יום שבת, 18 באפריל 2015

נקמת העבד

אני לא כועס כאשר אני רואה שוטר חוצה רמזור אדום - רק בכדי להגיע מהר יותר לדוכן הפלאפל. אני גם לא כועס עליו כאשר הוא חונה באדום לבן. כאשר אני צופה בסרטון בו מישהו צילם שוטר מבצע עבירת תנועה, כמו למשל חצית קו הפרדה רצוף, אני גם לא מרגיש כעס או רצון כלשהו לשנות, להעניש, לתקן. לא ממש אכפת לי כאשר שוטרים לא מצייתים לחוק. אני רק מוטרד מהעובדה שאנשים מצפים ממני לציית לחוק.

אני יודע שלא לכולם זה נעים לשמוע, אבל יש אלטרנטיבה לציות אוטומטי לחוק. יש אלטרנטיבה לנטירת טינה לשוטרים על כך שלהם מותר לנסוע מעל "המהירות המותרת", לחצות קו לבן או רמזור אדום. אנשים לא אוהבים לשמוע את זה, אבל הם כבר יודעים - אנשים יודעים שהם עבדים, אבל הם עדיין מפחדים להחשף כעבדים - להחשף לעצמם. להפוך למודעים למצבם. הדבר הכי גרוע ומפחיד בלהיות עבד זה שאתה צריך להעמיד פנים שאתה לא.

אם נביט על ההיסטוריה של מוסד העבדות, נראה שהיא תמיד היתה מתורצת במונחים של גמילת חסדים, העבדים היו תמיד מתוארים כמוגבלים שכלית, כעול על כתפיהם של האדונים, ולמעשה האנשים שנקראו "עבדים" לא היו באמת עבדים, יותר מאשר תינוק הוא "עבד". סיפורי העלילה לאורך ההיסטוריה גרסו שה-"עבדים" הוחזקו אך ורק בגלל שלא הייתה להם אפשרות לדאוג לעצמם. החזיקו בהם כביכול כמו שמחזיקים בילד שלא יקפוץ לכביש סואן. "הפראיים המטופשים מהווים סכנה ממשית לעצמם - הם לא יכולים להסתדר עם חופש. אם ניתן להם חופש הם יפעלו בצורה איומה ובהרס עצמי, פריצות ואלימות ברוטלית."

כמו אזרחים בדמוקרטיה, גם העבדים היו נחשבים "טובים" כל עוד הם צייתו לאדון שלהם. בזכות הציות לאדון שלהם הם ניצלו מתכונת ההרס העצמי שלהם. אם הם לא היו מצייתים, הם היו נחשבים "רעים", "חסרי אחריות", "זדוניים", וכו'. אי לכך: "עבדות משמעה חופש," ו-"חופש משמעו עבדות."

באותו הרגע שעבד מבין שהוא עבד, הוא מתחיל תהליך שנקרא שחרור. הסכנה הגדולה ביותר בעבור אדוני העבדים, היא שהם יאבדו את השליטה על ההגדרות של עבדות, חירות ומוסר. אולם, אדוני העבדים נמצאים כל עת תחת הסכנה הזו, בגלל הצביעות המוסרית והסירחון שמעורבים בשיעבוד ושליטה באנשים, ובגלל שבפנים בפנים, העבדים משתוקקים וצמאים להיות חופשיים! היגיון בסיסי, עובדות, מדע וניסיון החיים אלו אמצעים שתמיד פועלים כנגד השלשלאות שכובלות את האנושות.

בכדי לא לאבד את השליטה בעבדים, השליטים צריכים כל הזמן לחזק את השלשלאות. אנחנו רואים את זה כל הזמן עם העיסוק ב-"דמוקרטיה", היכן שמניחים שאנשים הם רעים, אלימים, חמדניים, חסרי יכולת מחשבה קדימה וכו' - אך עדיין באופן קסום מחזיקים בחוכמה ויכולת ראית הנולד כאשר הם יכולים לבחור באנשים שיכריחו אותם להיות "טובים". ללא הממשלה, כפי שגורסת התעמולה, כולנו היינו רוצחים ואוכלים אחד את השני. אנשים הם רעים ואלימים מטבעם - לכן אנחנו צריכים לאפשר לקבוצה קטנה לשלוט בכולנו בבלעדיות, קבוצה שרוצה להשתמש באלימות על מנת להשיג את רצונה (המדינה), רק להם יהיה מותר להשתמש בכוח ובכפייה, ורק להם תהיה את האפשרות לחמוק מאחריות אישית למעשים האלו. הם אומרים לנו שחופש אמיתי - יהיה אסון, כך אומרים, ולכן עבדות לאדוני העבדים שלנו זו "חירות" אמיתית.

אך למעשה, התובנה המפחידה ביותר היא: אנחנו הרבה יותר מפחדים משאר העבדים מאשר מהאדונים שלנו.

לו העבדים היו חושבים שהאדונים שלהם הם סתם אנשים רגילים, השליטה הייתה חייבת להיות ישירה, עניין של כוח פיזי. מאחר ויש כל כך מעט שליטים, וכל כך הרבה עבדים, השליטה חייבת להיות מעבר לפיזית - מן הסתם, איום באלימות פיזית חייב להיות חלק מהתהליך, אך זה חייב להיות דבר שבו שאר העבדים תומכים על מנת שמוסד העבדות ישאר משתלם ויעיל.

לכן, אדון העבדים חייב לגרום לעבדים להאמין שעבדות היא למעשה לא עבדות, שעבדות היא המצב הטוב עבורם, שזה הרע במיעוטו, ושכל שאר האפשרויות משמען רשע אינסופי והרס מוחלט של האנושות. אדון העבדים חייב לגרום לילדים להעריץ את מוסד העבדות, ולעולם לא לחשוב על חירות. להגדיר חירות כ-"עבדות", ועבדות כ-"חירות", וכך לא רק שהעבדים לעולם לא יחשבו על שחרור, הם למעשה יתקיפו כל עבד אחר שמעיז לדבר על חירות.

החזקת עבדים משתלמת רק כאשר אתה לא צריך לטרוח יותר מידי על השליטה בעבדים שלך - מאחר וזה בזבוז זמן, יקר, וזה מאיים על הרווחיות שבכך. עבדות היא הרבה יותר רווחית - ולמעשה, יכולה להיות רווחית רק אם, במקום לבזבז זמן ואנרגיה על תקיפת העבדים שלך, אתה יכול לתכנת אותם לתקוף אחד את השני.

האמת היא מאוד פשוטה - מבחינה עובדתית, "הממשלה" היא לא יותר מאשר כנופיית של ביריונים יהירים עם אקדחים, הם מחלקים לך פקודות, ממלאים את הראש של הילדים שלך בשקרים, בשעה שהם גונבים ממך.

האמת היא שאתה יודע מה יקרה אם תאמר את האמת - שאר העבדים יתקיפו אותך. האמת היא שיש לנו מדינה בגלל שאנחנו זה המדינה. האמת היא שכל הכוח שאנחנו יכולים להסב כנגד האדונים - מוסב כנגד זה שמעיז לומר: "אנחנו עבדים." למעשה, אין לנו אדונים מלבד שאר העבדים. זו הסיבה שאנחנו משקרים לעצמנו, ממציאים "תשובות", ומאמינים לשקרים של עצמנו, מנפצים את הצמא הטבעי שלנו לאמת ולחופש, מתקיפים את כל מי שגורם לנו לאי נוחות, מתקיפים את "האויבים" שאומרים לנו לשנוא, מלקקים את התחת של האדונים שלנו ברצון ושמחה - אנחנו לא נשלטים על ידי אדונים. אנחנו נשלטים על ידי עצמנו. האדונים רק קוטפים את הרווח.

את העבר אמנם אי אפשר לשנות, אך העתיד יכול להיות משהו אחר לגמרי. כאשר אנחנו מחליטים להפסיק להסתיר את העובדה שאנחנו כרגע עבדים, זה מפסיק להיות משתלם ויעיל להחזיק בנו כעבדים. העבד לא יהיה יותר חופשי אם הוא יהפוך לאדון ואת האדון הקודם שלו הוא יהפוך לעבד. העבד יפסיק להיות עבד כאשר הוא יבין שעבדות זו עבדות וחירות זו חירות.

יום שישי, 17 באפריל 2015

פרויקט אין מדינה בישראל - 17 לאפריל, 2015

הנושאים בתוכנית: התפקיד של שוטרים לאורך ההיסטוריה -|- מי ישמור על השומרים? -|- פרויקט "משפט כנגד הממשלה" -|- ההשלכות של "חוקים טובים" -|- השיטה הסוקרטית להתמודדות עם האשמות בפשעים ללא קורבן או נזק

כמו תמיד אתם מוזמנים להתקשר לתוכנית ולדבר איתנו. בירוקרט או שוטר מתקיף אתכם? יש לכם משהו מעניין לספר לנו? אולי ביקורת להעביר עלינו? אל תהססו, תתקשרו: 03-3760383

פרויקט אין מדינה בישראל - כל שישי בין 16 ל-17 בשידור חי: Anarchy.co.il


יום שבת, 11 באפריל 2015

משפט כנגד הממשלה

ישנה עצומה התומכת במכתב\אתגר הנ"ל, אנא חתמו עליה -|- כתובת חדשה לעמוד: government-on-trial.co.il



לכבוד צוות המורים\מרצים באוניברסיטת\מכללת ________________

שלום רב,

כחלק מפרויקט ארצי הזהה לפרויקט שמתנהל כיום בארה"ב תחת אותו השם, יש לי חמש שאלות לגבי הנחת היסוד שעל פיה עובדת כל הממשלה, הפוליטיקאים וכל הבירוקרטים באופן כללי. כאשר שאלתי בירוקרטים מקומיים (שופטים, תובעים, שוטרים ואף את דוברות רשות המיסים והמשטרה) את השאלות האלו, הם אמרו שאני צריך ללכת ולשאול את השאלות האלו בחוגים אקדמאים (משפטים, מדעי המדינה, פילוסופיה וכו').

על כן, אודה לכם אילו תוכלו לענות לי על השאלות כדלקמן. את התשובות אפרסם בבלוג שלי העוסק בנושאים חברתיים, בפילוסופיה ובחופש פוליטי - בכתובת: www.Anarchy.co.il - לא למותר לציין שבזאת אני מאתגר את המוסד שלכם ואת המורים בו באופן ישיר, מאחר והמוסד שלכם והמורים מלמדים חומר שמתבסס על הנחת היסוד שלגביה אני שואל - כך שגם אם תחליטו לא להתיחס לשאלותי, ולא לענות, אני מתכוון לפרסם את שמות המוסדות אליהם שלחתי את השאלות הללו.

צוות המרצים מוזמן לבקר באתר\בלוג שלי (בכתובת המוזכרת לעיל) אשר מעביר ביקורת על ההיגיון או היעדר ההיגיון של האמונה ב-"סמכות" פוליטית, רעיון בו המוסד והמרצים מאמינים ותומכים, ולקרוא מאמרים כגון: "מי העניק לכם את הסמכות?", "ההוכחות של ביטוח לאומי: פלט מחשב", "אם אני גר ליד מסגד, זה אומר שאני חייב לציית לחוקי הקוראן?", "אם אתה נמצא פיזית בתוך המדינה אז החוקים של המדינה חלים עליך", "שורש כל הבעיות החברתיות", "האקדח שבחדר (“תניח את האקדח, אז נדבר.”)", "כל הבעיה, והפתרון", "מותר לי לא להסכים איתך?", "מהי ממשלה? מהי מדינה?", "אין הוכחה לקיומה של המדינה", מדינאות - הדת המסוכנת ביותר בעולם ו-המדינה כדת.

אני מבטיח שכל תשובה שאקבל - אפרסם בבלוג, במלואה וללא כל עריכה משלי. כמו שצויין, גם היעדר תגובה תתפרסם. לתגובה אני אוסיף את ניתוח שלי, שיתפרסם בצמוד לתגובה.

כמו כן, אשמח לראיין לבלוג את מי מהמרצים שיהיה מסוגל ומעוניין לענות על השאלות האלו ודומות להן. הנכם מוזמנים להעביר את המכתב הנ"ל לכל מרצה שלדעתכם יוכל לענות על השאלות בצורה מלאה ומקצועית, ואני מזמין כל מורה\מרצה שמסוגל לספק תשובות לשאלות האלו לדיון\ויכוח פומבי בנושא (בטלפון), שאותו אני אקליט ואפרסם בבלוג ובערוץ היוטיוב של הבלוג. אני מאמין שקיום דיון\ויכוח פומבי ופתוח בנושא יהיה דבר רב-ערך, לא רק למען הסקרנות האקדמאית, אלא כצעד חיוני לשיפור החברה האנושית ולצמצום הדיכוי, הסבל וחוסר הצדק בעולם.

חמש השאלות שלי הן אלו:

1) האם יש דרך כלשהי שבאמצעותה יכולים מספר כלשהו של אנשים להאציל זכות מוסרית למישהו אחר לעשות משהו שלאף אחד מאותם אנשים לא היתה את הזכות לעשות?

2) האם לאלו שמחזיקים בכוח פוליטי (נשיאים, מחוקקים, וכו') יש זכות מוסרית לעשות דברים שלאנשים אחרים אין זכות לעשות? אם כן, מנין וכיצד הם השיגו זכות שכזו?

3) האם יש תהליך כלשהו (למשל: הכרזה פומבית, בחירות, חקיקה, וכו') שבעזרתו בני אדם יכולים להפוך פעולה בלתי מוסרית לפעולה מוסרית (מבלי לשנות את הפעולה עצמה)?

4) כאשר מחוקקים ואוכפי-חוק משתמשים בכפייה ובכוח בשם החוק והממשלה, האם הם נושאים באותה האחריות למעשיהם כמו שכל אחד אחר היה לו היה מבצע את אותם המעשים בעצמו?

5) כאשר קיימת סתירה בין מצפונו האישי של הפרט, לבין הפקודות של הסמכות הפוליטית, האם הפרט מחוייב מבחינה מוסרית לעשות את מה שהוא אישית רואה כשגוי על מנת "לציית לחוק"?

* פרויקט "משפט כנגד הממשלה" בישראל נעשה בהמשך לפרויקט Government On Trial שהתחיל לרקן רוז במרץ 2015. המהות היא זהה לחלוטין, רק המיקום הגיאוגרפי והשפה שונה. על מנת לכתב ולאתגר עוד מדינאים שעוסקים בהוראה אקדמאית מדינאית (משפטים, מדעי המדינה, פילוסופיה וכו'), העזרה שלכם קוראים נכבדים מתבקשת. צרו קשר אם אתם מעוניינים להקדיש מזמנכם לפרויקט ולעזור לקדם אותו.


סיבוב ראשון - בתי ספר למשפטים - נשלח ב-11 באפריל 2015 (תזכורת נשלחה ב-30 בינואר 2016)
האתגר נשלח אל תגובה הזמנה לדיבייט התגובה שלי
פרופ' שרון רבין-מרגליות, דיקן בית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה
פרופ' יורם רבין, דיקן, פרופ' אורית פישמן אפורי, דיקנית ביה"ס למשפטים על שם חיים שטריקס, המכללה למנהל
פרופ' רון חריס, דיקן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' סיני דויטש, משנה לנשיא ודיקן בי"הס למשפטים, מכללה אקדמית נתניה
פרופ' עמוס שפירא, דיקן בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי כרמל
ד"ר דפנה לביא, סמנכ"ל אקדמי, פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי שערי משפט
פרופ' שלו גבריאלה, דיקנית, ד"ר הכהן עמיחי, סגן דיקן הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו
פרופ' ניר קידר, ראש בית ספר למשפטים, המכללה האקדמית ספיר
פרופ' תמר גדרון, דיקאנית בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית צפת
פרופ' שפירא רון, נשיא, פרופ' מעוז אשר, ראש הפקולטה ללימודי משפטים, המרכז האקדמי פרס
פרופ' יעד רותם, דיקן המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן
פרופ' גד ברזילי, דיקן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
פרופ' ליפשיץ שחר, דיקן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' יובל שני, דיקן הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים



יום שישי, 10 באפריל 2015

פרויקט אין מדינה בישראל - 10 לאפריל, 2015 - אורח: מארק סטיבנס

האורח הפעם, מארק סטיבנס - לא הספיק להופיע - ויגיע לשידור בהמשך הערב - אנחנו נשדר את הראיון איתו בשידור חי כתוספת לתוכנית הרגילה של השבוע. השבוע התקשר לתוכנית עופר - עופר מואשם בהחזקת סמים קלים - דיברנו על העובדה שסניגורים פשוט לא אוהבים להרגיז את השופט, על המנטליות של שוטרים ש-"רק מצייתים לפקודות" ומעדיפים לעסוק בכל מיני משימות אחרות מאשר להלחם במשתמשי הסמים.

כמו תמיד אתם מוזמנים להתקשר לתוכנית ולדבר איתנו. בירוקרט או שוטר מתקיף אתכם? יש לכם משהו מעניין לספר לנו? אולי ביקורת להעביר עלינו? אל תהססו, תתקשרו! ושימו לב, מעתה ניתן להתקשר לתוכנית בטלפון: 03-3760383 (בנוסף לסקייפ)

פרויקט אין מדינה בישראל - כל שישי בין 16 ל-17 בשידור חי: www.anarchy.co.il

השאלה השבועית למדינאי: כיצד אנשים יכולים להעניק לפוליטיקאים סמכויות שאין להם מלכתחילה. כלומר, כיצד פוליטיקאים ובירוקרטים השיגו את הסמכות לעשות מעשים, שאם אנשים אחרים היו עושים - הם היו נחשבים לפושעים מטורפים ומתועבים...



וזהו הראיון עם מארק סטיבנס שהיה מתוכנן לתוכנית השבוע, ושודר רק כחצי שעה לאחר התוכנית. ב-8 דקות הראשונות יש הד נוראי, לאחר הדקה ה-8 ההד מפסיק (עמכם הסליחה ואתם מוזמנים לתרום לפרויקט על מנת לאפשר לנו לרכוש לפטופ נוסף, מיקסר ומיקרופון איכותי, למשל). לתוכנית של מארק אפשר להאזין בכל מוצ"ש מ-23:00 כאן: www.marcstevens.net או כאן: http://lrn.fm. עם מארק דיברתי על שני הספרים שלו, על התוכנית שהוא מנחה כבר 10 שנים ועל היקף הפעילות של פרויקט אין מדינה מסביב לעולם.