יום שישי, 29 במאי 2015

פרויקט אין מדינה בישראל - 29 למאי, 2015 - אורח: ניר רייכמן

הפעם התוכנית לא שודרה בשידור חי, הקלטנו מראש בגלל שניר לא יכל להתקשר ביום שישי.

הנושאים בתוכנית: חבר טבעוני כינה רפתן "נאצי" ונתבע לשלם 70 אלף ש"ח -|- זה בלתי אפשרי לתקן את המערכת -|- יש כבר את כל החוקים שאמורים להגן עלינו, ולהוסיף עוד חוק לא ישנה כלום -|- גבול הסמכות של בית המשפט, לא משהו שאני המצאתי -|- מערכת ויקי חדשה תכלול את כל המידע החשוב לנלחמים בביורוקרטיה -|- עבד שיודע את החוק לא הופך לפחות עבד -|- עבריין: רוצח, אנס, גנב... ומי שלא משלם ביטוח לאומי -|- כל אחד יכול לייצג את עצמו ולהביס את כתב האישום (בתוך חודש עד חודשיים של למידה ותרגול)

בשבוע הבא (5/6) אנחנו נהיה שוב בשידור חי, האורח יהיה גלעד אלפר - אנחנו נדבר על... כמובן... קפיטליזם. אתם מוזמנים להתקשר לתוכנית ולדבר איתנו. אל תהססו, תתקשרו: 03-3760383 "פרויקט אין מדינה בישראל" - כל שישי בין 16:00 ל-17:00 בשידור חי: www.Anarchy.co.il


יום שישי, 22 במאי 2015

פרויקט אין מדינה בישראל - 22 למאי, 2015

הנושאים בתוכנית: לעצומה בפרויקט "משפט כנגד הממשלה" יש כבר יותר חתימות מלמגילת העצמאות -|- הדוברת של רשות המסים שולחת אותנו לחפש את ההוכחות אצל פרופסורים לפילוסופיה, משפטים ו"מדעי" המדינה -| ניתוח שיחת בושה של מארק סטיבנס עם תובעת מקנדה -|- כל הקנסות לא מוצדקים, אין אחד שכן -|- שני דרכים להלחם בדו"ח ממשטרת תנועה -|- האם יש לך את האופי המתאים למלחמה בבירוקרטיה? -|- האם יש מדינה שמתייחסת בכבוד לאזרחיה?

כמו תמיד אתם מוזמנים להתקשר לתוכנית ולדבר איתנו. אל תהססו, תתקשרו: 03-3760383 פרויקט אין מדינה בישראל - כל שישי בין 16:00 ל-17:00 בשידור חי: www.Anarchy.co.il


יום ראשון, 17 במאי 2015

עצומה - משפט כנגד הממשלה

ב-11 לאפריל 2015 התחלתי פרויקט בשם "משפט כנגד הממשלה" - מה שעשיתי, זה מאוד פשוט, שלחתי את המכתב כדלהלן (pdf או בלינק הזה) לכל המוסדות האקדמאים בהם מלמדים משפטים.

במכתב הצגתי לצוות המרציםמורים חמש שאלות לגבי הנחת היסוד שעל פיה עובדת כל הממשלה, הפוליטיקאים וכל הבירוקרטים באופן כללי.

אלו הם המוסדות שקיבלו את המכתב:

בית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה
בית הספר למשפטים על שם חיים שטריקס, המכללה למנהל
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב
בית-הספר ללימודי משפטים, מכללה אקדמית נתניה
בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי כרמל
המרכז האקדמי שערי משפט
הפקולטה ללימודי משפטים, הקריה האקדמית אונו
בית ספר למשפטים, המכללה האקדמית ספיר
בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית צפת
הפקולטה ללימודי משפטים, המרכז האקדמי פרס
המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן
הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

אני מאתגר את המוסדות הללו מאחר ובהם מלמדים חומר שמתבסס על הנחת היסוד שלגביה אני שואל - כלומר, האמונה ב-"סמכות" פוליטית. רעיון בו המוסד והמרצים מאמינים ותומכים.

חמש השאלות ששאלתי הן אלו:

1) האם יש דרך כלשהי שבאמצעותה יכולים מספר כלשהו של אנשים להאציל זכות מוסרית למישהו אחר לעשות משהו שלאף אחד מאותם אנשים לא היתה את הזכות לעשות?

2) האם לאלו שמחזיקים בכוח פוליטי (נשיאים, מחוקקים, וכו') יש זכות מוסרית לעשות דברים שלאנשים אחרים אין זכות לעשות? אם כן, מנין וכיצד הם השיגו זכות שכזו?

3) האם יש תהליך כלשהו (למשל: הכרזה פומבית, בחירות, חקיקה, וכו') שבעזרתו בני אדם יכולים להפוך פעולה בלתי מוסרית לפעולה מוסרית (מבלי לשנות את הפעולה עצמה)?

4) כאשר מחוקקים ואוכפי-חוק משתמשים בכפייה ובכוח בשם החוק והממשלה, האם הם נושאים באותה האחריות למעשיהם כמו שכל אחד אחר היה לו היה מבצע את אותם המעשים בעצמו?

5) כאשר קיימת סתירה בין מצפונו האישי של הפרט, לבין הפקודות של הסמכות הפוליטית, האם הפרט מחוייב מבחינה מוסרית לעשות את מה שהוא אישית רואה כשגוי על מנת "לציית לחוק"?

מאחר וכבר עברו 5 שבועות ועדיין לא קיבלתי תגובה מהמוסדות האלו - אני פונה לציבור הרחב שיתמוך בפרויקט, ויאשר את קיומו של עניין ציבורי בכך שהמוסדות ישיבו לשאלות - אלו המוסדות בהם מכשירים את הדורות הבאים של עורכי הדין והשופטים - כלומר אלו שהולכים לייצג כביכול את החוק והסמכות הפוליטית. מן הראוי רק שנקבל מהם תשובות לשאלות כל כך פשוטות ובסיסיות.

אני מבטיח שכל תשובה שאקבל - אפרסם בבלוג, במלואה וללא כל עריכה משלי. כמו שצויין, גם היעדר תגובה תתפרסם. לתגובה אני אוסיף את ניתוח שלי, שיתפרסם בצמוד לתגובה.

יש הרבה אנשים שמתעניינים בנושא הזה, והם לא ילדים קטנים - הם מבינים מה הולך פה. זה די ברור לכל, שאם באופן שיטתי בירוקרטים, עורכי דין ושופטים מתעלמים מהשאלות האלו - הרי שהרעיון של "סמכות פוליטית", עליו המוסדות האלו מלמדים, הוא למעשה לא יותר מבלוף גדול... הונאה ענקית שמריצים על כולנו. ושוב, אני לא חושב שהתעלמות או תשובה לא עניינית תוסיף כבוד למוסדות, או למקצוע שרוכשים בהם.

אנא חתמו על העצומה - ותעבירו הלאה לחברים! שתפו כאילו אין מחר!

יום שישי, 15 במאי 2015

פרויקט אין מדינה בישראל - 15 למאי, 2015

הנושאים בתוכנית: המהומות בתל-אביב בתגובה לאלימות המשטרה ולגזענות -|- הזכות לאתגר את האמינות של שוטרים כעדים בבית משפט -|- אם אתה לא שולח הצהרת פחד אתה יכול לקרוא לעצמך "אזרח" -|- הכינוי "ליברל" מול הכינוי "אנרכיסט" -|- איך יפתרו סכסוכים ויאכפו חוזים בחברה ללא מדינה? -|- פרויקט "משפט כנגד הממשלה", האתגר עובר לתלמידים.

כמו תמיד אתם מוזמנים להתקשר לתוכנית ולדבר איתנו. אל תהססו, תתקשרו: 03-3760383
פרויקט אין מדינה בישראל - כל שישי בין 16:00 ל-17:00 בשידור חי: www.Anarchy.co.il


יום שישי, 8 במאי 2015

פרויקט אין מדינה בישראל - 8 מאי, 2015

הנושאים בתוכנית: המלחמה בבנקים ובתאגידים - תוך כדי סלחנות לביורוקרטים, שוטרים ועורכי דין -|- פרויקט משפט כנגד הממשלה: עדיין אין תגובה מבתי הספר למשפטים -|- במערכת הזו אתה לא רואה את הקורבן -|- קפיטליזם: האם כל בעל עסק פרטי הוא קפיטליסט? -|- סדנא להתמודדות עם מתקפות ביורוקרטיות

בירוקרט או שוטר מתקיף אתכם? יש לכם משהו מעניין לספר לנו? אולי ביקורת להעביר עלינו? כמו תמיד אתם מוזמנים להתקשר לתוכנית ולדבר איתנו. אל תהססו, תתקשרו: 03-3760383 - פרויקט אין מדינה בישראל - כל שישי בין 16:00 ל-17:00 בשידור חי: www.Anarchy.co.il


יום רביעי, 6 במאי 2015

קפיטליזם: אידאולוגיה מול פרקטיקה

אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל כבר בגיל 5 הבנתי לראשונה את ערכיות הקפיטליזם ואת הבעיה ברעיון של שלטון ופיקוח על השוק החופשי. ככה שאבא שלך קפיטליסט, ושסבא שלך קפיטליסט, ושאתה נולד כ-25 שנה לאחר היציאה לאור של רב המכר של איין ראנד "מרד הנפילים". אנשים אז וגם היום אשכרה כמו לפני אלפיים שנים עדיין רוצים מלך או משהו דומה למלך. התובנה שקפיטליזם זו הדרך להביא לעולם שגשוג ופריחה הביאה אותי לשים לעצמי מטרה בחיים - והיא להיות הבעלים של מפעל כלשהו. לנהל מפעל. להיות פרודוקטיבי. לחדש. הבנתי שישנם שני סוגים של אנשים בעולם: אלו שמייצרים ערך, ואלו שלא.

המחשבה של להיות הבעלים של מפעל ולנהל מפעל מילאה אותי בשמחה והתרגשות, שנמשכו בערך יום אחד, אולי שניים. ואז, נתקלתי בדילמה קשה: על מנת לנהל מפעל אני אצטרך עובדים - אבל - החברה האלו גם ירצו לנהל מפעל משל עצמם.

אז כיצד קפיטליזם יכול להיות נכון בעבור כולם?

הדבר הראשון שעשיתי על מנת ליישב את הרצון שלי להיות הבעלים של מפעל ביחד עם התקווה שלי שקפיטליזם זה אכן בשביל כולם - היה לבחון אילו סוגי אנשים שונים קיימים - כאלו שמצד אחד יכולים להיות עובדים טובים, אך מצד שני לא יכולים או לא רוצים לקחת את האחריות של להיות הבעלים של מפעל בעצמם. לאחר ששיחקתי בראשי עם התפישה והדילמה הזו במשך יום שלם, מצאתי פתרון שאיתו הייתי שלם.

הסקתי שמוסר לא מגיע ללא עלות, ושאני אהיה מחויב לעזור לעובדים הכי טובים שלי לגדול ממעמד של עובדים למעמד של קפיטליסטים. החסרון של כך היה מן הסתם העובדה שאני באופן עקבי אאבד את העובדים הכי טובים שלי, והתחרות מנגד תגדל (טוב נו, אם להיות כנה, בגיל 5 לא הסקתי את החלק הזה עדיין, לגבי התחרות, אבל זה לא משנה הרבה במשוואה פה). עכשיו, היתרון מצד שני הוא ענק: אני אהיה אחראי לבחירת האנשים שיעלו במעמד ובכוח. המשימה שלי תכלול בחירה של אנשים שיכולים (זה החלק הקל), אנשים שרוצים (זה גם קל) ולבסוף, אלו שמגיע להם. אלו שמסוגלים להתמודד עם כוח היטב, אלו שמוסיפים מוסר לעולם - שמייצרים יותר קפיטליזם ופחות ממשלתיות.

הזמן חלף ואני לא הפכתי לבעלים של מפעל, או בעלים של עסק כמו שחשבתי שאהיה. אני כן ירשתי חינוך מוסרי עצום, רוח ואופי - אבל לא ירשתי את הידע הנחוץ, את הקשרים העסקיים או את ההון שיכול לקנות את המרכיבים החסרים האלו של כוח. מה שלא עשיתי, היכן שלא הלכתי, בשום מקום לא מצאתי את דמות הקפיטליסט שחשבתי שאהיה בעצמי בעתיד . המעסיק-מדריך שמספק לך עבודה, הכשרה, ולבסוף עוזר לך להקים עסק משלך כאשר הוא שם לב שאתה עושה הכל נכון - אתה יכול - אתה רוצה - ואתה בנאדם הגון.

כיום אני בן 36, ואני כבר 14 שנים בתחום המחשבים, ואני לא קרוב אפילו לנהל עסק משלי. כן, ישנם המון משאבים ברשת האינטרנט, ובטח, אנשים עזרו לי ללמוד את המקצוע שלי, ועזרו לי להשיג עבודה פה ושם - אבל אף בעל עסק לא עזר לי להקים עסק משלי. להיות בעל עסק ולכתוב כתבה כמו "איך להקים עסק משלך" זה דבר אחד, וזה דבר אחר לגמרי ללמד ולעזור למישהו עם כל הידע והקשרים העיסקיים הנחוצים להקמת עסק.

ואני חייב להוסיף דבר אחד בהקשר של התובנה המוסרית שלי עליה סיפרתי פה, זו שהגעתי אליה כבר לפני 31 שנים: כאשר הבנתי שאני מחויב מבחינה מוסרית לעזור לאנשים טובים - הבנתי (וזה לא לקח יותר מיום להבין את זה) שזה לא בסדר קודם כל לנצל את העובד שלי, ורק מתי שזה נוח עבורי, כאשר ניצלתי את העובד מספיק - רק אז לעזור לאיש הזה לגדול. הבנתי שזה שגוי מבחינה מוסרית לשמש במכשול עבור אדם - אם אדם טוב בא אלי ומבקש לעבוד אצלי, והוא יכול ורוצה לנהל מפעל משלו, והוא איננו רוצח, שקרן, גנב או משהו מהדברים האלו - זו המחויבות שלי כמעביד לעזור לאדם הזה - או להימנע מלכתחילה מלהעסיק אותו. מבחינה מוסרי, זה שגוי לקחת אדם טוב, שמסוגל ומעוניין - ולהשאיר אותו באפלה בהקשר של למצוא את הדרך להפוך לבעל עסק.

אני צריך גם לציין שאני עושה שימוש במילה "מוסר" בצורה "משוחררת", כלומר, אני לא מדבר על כללי התנהגות שניתן לאכוף אלא על התנהגות רצוייה מבחינה חברתית (לא לשקר, טוב מול רע, וכו'). כאשר אתה לוקח מישהו לעבוד אצלך - אתה הופך אותו לתלוי בך מהרבה בחינות. זה בהחלט לא משהו שניתן לכפות, אבל לא לאפשר לו להתפתח זו התנהגות גועלית, מבחינה חברתית, וגם רעה לעולם. אם אתה באמת מאמין בקפיטליזם, אתה צריך לעזור לכולם לצמוח - ובטח שלא לשמש כמכשול דווקא לאלו שעובדים אצלך. כן, הם צריכים לחסוך את הכסף שהם עובדים עבורו, אבל ידע וקשרים זה משהו שצריך לבוא מאיפשהו - וראוי ביותר שזה יבוא ממך - המעסיק. אם זה לא, אתה לא יכול לומר שאתה בעד קפיטליזם, כלומר, אתה לא יכול לומר שאתה בעד קפיטליזם אם אתה לא מעביר את הידע לאנשים שתלויים בך (עובדים לא יעברו התלמדות ולא יקבלו עזרה מחברה X בשעה שהם עובדים בחברה Y).

אז אם סבלתם אותי עד לכאן, אתם כבר יכולים להבין מדוע אני לא מכנה את רוב התעשיינים ובעלי העסקים כיום בכינוי "קפיטליסטים". הם אולי מעורבים בעשיית קפיטליזם, אבל הם בטח שלא מאמינים בערכיות של קפיטליזם. אם אני הייתי משלם לגנב בשביל שלא יגנוב, אתה לא היית מתחיל לכנות אותו "אדם מוסרי". וכך גם, רובם של בעלי העסקים הפרטיים - הם לא קפיטליסטים. הם אולי בעד הזכויות להחזיק ברכוש פרטי, אבל הם לא עוזרים לאנשים אחרים להפוך לקפיטליסטים.

אם היית פוגש בחור שטוען שהוא סוציאליסט, והוא לא היה מספר לאנשים רעבים וחסרי בית שהם זכאים לאוכל ומגורים חינם - והוא לא היה מגלה להם כיצד והיכן הם יכולים להשיג את אלו - אנחנו לא היינו אומרים שהבחור הזה הוא סוציאליסט - כנראה היינו מכנים בחור כזה בכינוי "אוֹפּוֹרְטוּנִיסְט" וזהו. הוא מקבל משהו בחינם מהממשלה, והוא רוצה שזה ימשיך לקרות - אבל הוא לא באמת סוציאליסט.

עכשיו, אם אתה שואל "איזה אינטרס יש לבעל עסק לשחרר עובדים?" אתה כבר שוכח שהייתה לך "אידיאולוגיה". זורק אותה לפח, מוריד את המים עם התינוק. כאשר סוציאליסטים עושים את זה ("איזה אינטרס יש לי שנזקקים אחרים יקבלו קצבה מביטוח לאומי?") אנחנו מיד מצביעים על הצביעות המוסרית.

הקמת עסק בשביל עצמך, יופי. נהדר לך. יצרת מקום עבודה? זה טוב, ואני לא חושב שאתה נצלן. אני לא רואה באנוכיות משהו רע, ולא אמרתי משהו כזה. אבל המנעות מאלימות לא מספיקה בשביל לתמוך באידיאולוגיה. בעל עסק אכן רשאי לעזור למי שהוא יבחר - אך כאשר הוא מחליט לקחת את שלומי, נתן ומשה לעבוד אצלו - הם שלושתם תלויים בו - ואם הוא יחליט לעזור רק לשלומי, ורק לאחר 10 שנים שהוא מנצל אותו כעובד - אל לו להתהלל כקפיטליסט ערכי, הוא רק אופורטוניסט מגעיל וצבוע שבוחר ברווחים לפני ערכים. כלומר, הצידוד של אותו בעל עסק בקפיטליזם איננו מונע מערכים - לכן כל הדיבור על "הערכיות של קפיטליזם" דורש שנעשה הבחנה בין המנעות מרוע לעשיית מעשים טובים.

כמו כן אנחנו צריכים להסתכל על ההשלכות של הפעולות של בעל עסק - לאורך הזמן, ולא רק בפן המידי. אם בנאדם עובד אצלך במשך עשרים שנים ולא יודע לנהל עסק - כלומר - לספק ערך לשוק - אלא רק דרכך - זה די רע. אתה הופך אותו לתלוי בך - זה לא בלתי מוסרי, אבל זה די גועלי. אני חושב שזה מאוד פסול להסתכל על אנשים בתור "משאבי אנוש" - מין גישה שמאוד נפוצה בעשרות שנים האחרונות ורק מתחזקת לאחרונה. שאתה לא צריך את המשאב אתה זורק אותו, כמו מחשב ישן. לדעתי זה רע, זה לא עוזר לאנושות להסתכל על אנשים ככה. זה הרבה יותר מוסרי, טוב לעולם ועקבי עם האידיאולוגיה - להתיחס לעובד שלך כאל שוליה מאשר כאל חפץ ("משאבי אנוש") - כאל אדם שרוצה וראוי בדיוק כמוך להיות הבוס של עצמו.

אם רובינזון קרוזו וששת חיים על אי בודד, ורובינזון בונה בקתה בשעה שששת מתבטל - מן הסתם זה ברור שלרובינזון תהיה זכות גדולה יותר להשתמש בבקתה שבנה - ואם היא מספיקה רק לאדם אחד, רובינזון הוא זה שיגור בה. אבל אם רק רובינזון יודע איך לבנות בקתה והוא בכוונה לא מעביר לששת את הידע בכדי שזה ישאר תלוי בו, ויעבוד בכל העבודות הקשות במקומו - זה כבר מגעיל. זה כבר לא קשור לעקרונות של רכוש פרטי ומה שייך למי, זה פשוט רע.

מה שאני אומר זה שיש להבדיל בין "שימוש בהון לצורך יצירת הכנסה או הון נוסף" (קפיטליזם) כדפוס התנהגות, לבין קפיטליזם כאידיאולוגיה. ברגע שאתה אומר "אני קפיטליסט" או "אני מאמין בקפיטליזם" אתה למעשה משתמש במונח קפיטליזם כאידיאולוגיה. במקרה הזה, על מנת להיות עקבי עם הצהרתך, אתה צריך להאמין שקפיטליזם זה בשביל כולם, שזה טוב לך, לכולם, וגם שזה לטובתך האישית שכולם ישתתפו. עכשיו, שיש לך את התפישה הזו בראש, הסתכל מסביבך. האם אתה קפיטליסט? האם אתה עובד בשביל קפיטליסט? כי עכשיו, כאשר אלו שמפקפקים בקפיטליזם ישאלו אותך מדוע הם בעצמם לא מצליחים להתקדם בשוק הפרטי, למה הם לא זוכים לסיכוי הוגן במשחק הקפיטליזם, אני חושב שתהיה לך סיבה טובה לתת להם: לא כל בעל עסק פרטי הוא קפיטליסט, ואם אתה לא עובד אצל קפיטליסט -- אתה לא הולך להתקדם בעסקים שלך -- אתה לא עושה את הדבר הנכון.

יום שישי, 1 במאי 2015

פרויקט אין מדינה בישראל - 1 מאי, 2015 - אורח: אוליבר

הנושאים בתוכנית: בואו לראות איך עושים את זה במציאות -|- עדיף לאתגר שופט בבימ"ש מאשר שוטר בסמטה חשוכה -|- לרקן רוז כותב אנטי-וירוס על מנת לנקות למדינאים את השכל -|- הסתירה הפנימית ברעיון "המדינה" -|- גישות שונות להסברה: עימות מול סולחנות -|- מתי צריך להפסיק לדבר עם מדינאים -|- או שאני הבעלים של עצמי, או שאני שייך למישהו אחר -|- היקף הפעילות של פרויקט אין מדינה מסביב לעולם -|- תרומות -|- איך אנחנו עוזרים לאנשים -|- אתה לא צריך עורך-דין -|- עורכי-דין לא מסוגלים לתמוך בטיעונים של עצמם על-ידי עובדות -|- שאלות פשוטות שמפשיטות את עורכי-הדין והשופטים מסיפור הכיסוי שלהם, כאילו שכל התהליך הוא לגיטימי, חשוב ומקצועי וכאילו שזה תהליך של גילוי האמת והצדק -|- כל סיפורי התעמולה על חברה דמוקרטית שבוחרת את החוקים והמנהיגים שלה, סיפורים על פוליטיקאים וביורוקרטים שהם כביכול משרתים של הציבור, סיפורים על הפרדת רשויות, "הזכות להליך הוגן" וכו': כל אלו עפים מהחלון כאשר אנחנו מתחילים לשאול שאלות -|- איך כל אחד יכול לשבור את המערכת ולעמוד מול עורכי-דין ושופטים בתוך חודש-חודשיים של למידה ותרגול -|- אין ראיות שאתה נמצא במדינה -|- כל אחד יכול לעשות אקטיביזם בקלות ובצורה מאוד אפקטיבית

כמו תמיד אתם מוזמנים להתקשר לתוכנית ולדבר איתנו. בירוקרט או שוטר מתקיף אתכם? יש לכם משהו מעניין לספר לנו? אולי ביקורת להעביר עלינו? אל תהססו, תתקשרו: 03-3760383 - פרויקט אין מדינה בישראל - כל שישי בין 16:00 ל-17:00 בשידור חי: www.Anarchy.co.il