ב-11 לאפריל 2015 התחלתי פרויקט בשם "משפט כנגד הממשלה" - מה שעשיתי, זה מאוד פשוט, שלחתי את המכתב כדלהלן (pdf או בלינק הזה) לכל המוסדות האקדמאים בהם מלמדים משפטים.
במכתב הצגתי לצוות המרציםמורים חמש שאלות לגבי הנחת היסוד שעל פיה עובדת כל הממשלה, הפוליטיקאים וכל הבירוקרטים באופן כללי.
אלו הם המוסדות שקיבלו את המכתב:
בית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה
בית הספר למשפטים על שם חיים שטריקס, המכללה למנהל
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב
בית-הספר ללימודי משפטים, מכללה אקדמית נתניה
בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי כרמל
המרכז האקדמי שערי משפט
הפקולטה ללימודי משפטים, הקריה האקדמית אונו
בית ספר למשפטים, המכללה האקדמית ספיר
בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית צפת
הפקולטה ללימודי משפטים, המרכז האקדמי פרס
המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן
הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
אני מאתגר את המוסדות הללו מאחר ובהם מלמדים חומר שמתבסס על הנחת היסוד שלגביה אני שואל - כלומר, האמונה ב-"סמכות" פוליטית. רעיון בו המוסד והמרצים מאמינים ותומכים.
חמש השאלות ששאלתי הן אלו:
1) האם יש דרך כלשהי שבאמצעותה יכולים מספר כלשהו של אנשים להאציל זכות מוסרית למישהו אחר לעשות משהו שלאף אחד מאותם אנשים לא היתה את הזכות לעשות?
2) האם לאלו שמחזיקים בכוח פוליטי (נשיאים, מחוקקים, וכו') יש זכות מוסרית לעשות דברים שלאנשים אחרים אין זכות לעשות? אם כן, מנין וכיצד הם השיגו זכות שכזו?
3) האם יש תהליך כלשהו (למשל: הכרזה פומבית, בחירות, חקיקה, וכו') שבעזרתו בני אדם יכולים להפוך פעולה בלתי מוסרית לפעולה מוסרית (מבלי לשנות את הפעולה עצמה)?
4) כאשר מחוקקים ואוכפי-חוק משתמשים בכפייה ובכוח בשם החוק והממשלה, האם הם נושאים באותה האחריות למעשיהם כמו שכל אחד אחר היה לו היה מבצע את אותם המעשים בעצמו?
5) כאשר קיימת סתירה בין מצפונו האישי של הפרט, לבין הפקודות של הסמכות הפוליטית, האם הפרט מחוייב מבחינה מוסרית לעשות את מה שהוא אישית רואה כשגוי על מנת "לציית לחוק"?
מאחר וכבר עברו 5 שבועות ועדיין לא קיבלתי תגובה מהמוסדות האלו - אני פונה לציבור הרחב שיתמוך בפרויקט, ויאשר את קיומו של עניין ציבורי בכך שהמוסדות ישיבו לשאלות - אלו המוסדות בהם מכשירים את הדורות הבאים של עורכי הדין והשופטים - כלומר אלו שהולכים לייצג כביכול את החוק והסמכות הפוליטית. מן הראוי רק שנקבל מהם תשובות לשאלות כל כך פשוטות ובסיסיות.
אני מבטיח שכל תשובה שאקבל - אפרסם בבלוג, במלואה וללא כל עריכה משלי. כמו שצויין, גם היעדר תגובה תתפרסם. לתגובה אני אוסיף את ניתוח שלי, שיתפרסם בצמוד לתגובה.
יש הרבה אנשים שמתעניינים בנושא הזה, והם לא ילדים קטנים - הם מבינים מה הולך פה. זה די ברור לכל, שאם באופן שיטתי בירוקרטים, עורכי דין ושופטים מתעלמים מהשאלות האלו - הרי שהרעיון של "סמכות פוליטית", עליו המוסדות האלו מלמדים, הוא למעשה לא יותר מבלוף גדול... הונאה ענקית שמריצים על כולנו. ושוב, אני לא חושב שהתעלמות או תשובה לא עניינית תוסיף כבוד למוסדות, או למקצוע שרוכשים בהם.
אנא חתמו על העצומה - ותעבירו הלאה לחברים! שתפו כאילו אין מחר!
במכתב הצגתי לצוות המרציםמורים חמש שאלות לגבי הנחת היסוד שעל פיה עובדת כל הממשלה, הפוליטיקאים וכל הבירוקרטים באופן כללי.
אלו הם המוסדות שקיבלו את המכתב:
בית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה
בית הספר למשפטים על שם חיים שטריקס, המכללה למנהל
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב
בית-הספר ללימודי משפטים, מכללה אקדמית נתניה
בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי כרמל
המרכז האקדמי שערי משפט
הפקולטה ללימודי משפטים, הקריה האקדמית אונו
בית ספר למשפטים, המכללה האקדמית ספיר
בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית צפת
הפקולטה ללימודי משפטים, המרכז האקדמי פרס
המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן
הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
אני מאתגר את המוסדות הללו מאחר ובהם מלמדים חומר שמתבסס על הנחת היסוד שלגביה אני שואל - כלומר, האמונה ב-"סמכות" פוליטית. רעיון בו המוסד והמרצים מאמינים ותומכים.
חמש השאלות ששאלתי הן אלו:
1) האם יש דרך כלשהי שבאמצעותה יכולים מספר כלשהו של אנשים להאציל זכות מוסרית למישהו אחר לעשות משהו שלאף אחד מאותם אנשים לא היתה את הזכות לעשות?
2) האם לאלו שמחזיקים בכוח פוליטי (נשיאים, מחוקקים, וכו') יש זכות מוסרית לעשות דברים שלאנשים אחרים אין זכות לעשות? אם כן, מנין וכיצד הם השיגו זכות שכזו?
3) האם יש תהליך כלשהו (למשל: הכרזה פומבית, בחירות, חקיקה, וכו') שבעזרתו בני אדם יכולים להפוך פעולה בלתי מוסרית לפעולה מוסרית (מבלי לשנות את הפעולה עצמה)?
4) כאשר מחוקקים ואוכפי-חוק משתמשים בכפייה ובכוח בשם החוק והממשלה, האם הם נושאים באותה האחריות למעשיהם כמו שכל אחד אחר היה לו היה מבצע את אותם המעשים בעצמו?
5) כאשר קיימת סתירה בין מצפונו האישי של הפרט, לבין הפקודות של הסמכות הפוליטית, האם הפרט מחוייב מבחינה מוסרית לעשות את מה שהוא אישית רואה כשגוי על מנת "לציית לחוק"?
מאחר וכבר עברו 5 שבועות ועדיין לא קיבלתי תגובה מהמוסדות האלו - אני פונה לציבור הרחב שיתמוך בפרויקט, ויאשר את קיומו של עניין ציבורי בכך שהמוסדות ישיבו לשאלות - אלו המוסדות בהם מכשירים את הדורות הבאים של עורכי הדין והשופטים - כלומר אלו שהולכים לייצג כביכול את החוק והסמכות הפוליטית. מן הראוי רק שנקבל מהם תשובות לשאלות כל כך פשוטות ובסיסיות.
אני מבטיח שכל תשובה שאקבל - אפרסם בבלוג, במלואה וללא כל עריכה משלי. כמו שצויין, גם היעדר תגובה תתפרסם. לתגובה אני אוסיף את ניתוח שלי, שיתפרסם בצמוד לתגובה.
יש הרבה אנשים שמתעניינים בנושא הזה, והם לא ילדים קטנים - הם מבינים מה הולך פה. זה די ברור לכל, שאם באופן שיטתי בירוקרטים, עורכי דין ושופטים מתעלמים מהשאלות האלו - הרי שהרעיון של "סמכות פוליטית", עליו המוסדות האלו מלמדים, הוא למעשה לא יותר מבלוף גדול... הונאה ענקית שמריצים על כולנו. ושוב, אני לא חושב שהתעלמות או תשובה לא עניינית תוסיף כבוד למוסדות, או למקצוע שרוכשים בהם.
אנא חתמו על העצומה - ותעבירו הלאה לחברים! שתפו כאילו אין מחר!
