היום ביליתי 37 דקות בטלפון עם ביטוח לאומי. קורין, המנהלת של מחלקת הגביה היתה כזו נחמדה וסובלנית, וממש רצתה להסביר לי איך החוק חל עלי. שוב ושוב היא חזרה על עצמה: "אתה נמצא פיזית בישראל, אז החוק חל - זו עובדה!" - אני לא בטוח שיש מישהו שרוצה להאזין לשיחה הזו, בשל האורך של השיחה, וכמובן בשל כמות הפעמים שהבירוקרטית חוזרת על הדעה שלה... מעבר לכך, איכות ההקלטה גרועה, כנראה בשל הגדרות או מגבלות של תוכנת ההקלטה שלי.
העובדה שההסבר של קורין הוא הסבר מעגלי, ספציפית זה מה שנקרא "הסתמכות על המסתורין" - לא נראית לה כבעיה. והיא נשמעת מאוד תמימה, אחרי הכל, כולנו חונכנו מילדות להאמין שאנחנו אזרחים, שהחוק חל על כולם, לחשוב שזה היגיוני - שאם אתה נמצא פיזית בישראל אז החוקים של הפוליטיקאים מירושלים חלים עליך. אם X אז Y. האנשים האלה ממש לא יכולים לחשוב על מציאות ללא חוק, והם לא יכולים להבדיל בין העובדות האמפיריות של המציאות - לדעות הכתובות של פוליטיקאים. אתם תשמעו אותה שוב ושוב מכנה אותי "תושב" - וזה לא סתם כינוי שכזה, אלא שכשהיא מכנה אותי כך היא כבר מדברת על מה אומר החוק, כיצד מוגדר "תושב" בחוק, וזה מראה שהיא כבר מניחה שהחוק חל עלי. יש בירוקרטים שמוכנים לשקר בשביל להתפרנס, ויש בירוקרטים כמו זו שתשמעו פה, שזה פשוט בלתי אפשרי עבורם לחשוב שישנה אפשרות אחרת. המידה בה היא מסרבת לחשוב למה הטענה שלה נכונה, מוכיחה ש-"המדינה" היא לא רק דת, אלא הדת הכי קיצונית ומסוכנת, שכן, עם רוב הדתיים שדיברתי עד היום על הוכחות לקיומו של אלוהים, הטיעון לא היה "העולם קיים אז אלוהים קיים". בניגוד ליהודים, נוצרים ומוסלמים, מדינאים פשוט מניחים שאתה משוגע אם אתה לא מאמין בדת שלהם.
רק אציין שהשיחה התקיימה בעקבות ערעור ששלחתי לועדה למחיקת חובות, ואם וכאשר הועדה תדחה את הערעור רק אז אגש לבית משפט - כלומר לשיחה הזו אין יותר מדי משמעות מבחינה משפטית. זו אחת הסיבות שהייתי נחמד, לא לחצתי, ולא שאלתי שאלות פחות נעימות כמו "מה מבדיל אתכם מפושעים ששולחים מכפר כופר לקורבן?". המטרה שלנו היא לא להיות חצופים או להרגיז את הבירוקרטים, אלא איפה שאפשר, לנסות להראות להם את העובדות האמיתיות לגבי "העבודה" שלהם ולגרום להם לחשוב על האפשרות להחליף לעבודה אמיתית. לצערי, הנחמדות שלי לא עזרה ממש וקיבלתי מקורין את ה-"אם אתה לא אוהב את החוק, תכנס לממשלה ותשנה אותו" הרגיל. זה כמובן שטות מוחלטת מאחר ואף אחד לא מכריח את קורין לגבות ממני כסף בניגוד לרצוני - זו העבודה שהיא בחרה והיא יכולה לעזוב בכל רגע - אני לעומת זאת, לא יכול "להתנתק" מביטוח לאומי אף פעם.
העובדה שההסבר של קורין הוא הסבר מעגלי, ספציפית זה מה שנקרא "הסתמכות על המסתורין" - לא נראית לה כבעיה. והיא נשמעת מאוד תמימה, אחרי הכל, כולנו חונכנו מילדות להאמין שאנחנו אזרחים, שהחוק חל על כולם, לחשוב שזה היגיוני - שאם אתה נמצא פיזית בישראל אז החוקים של הפוליטיקאים מירושלים חלים עליך. אם X אז Y. האנשים האלה ממש לא יכולים לחשוב על מציאות ללא חוק, והם לא יכולים להבדיל בין העובדות האמפיריות של המציאות - לדעות הכתובות של פוליטיקאים. אתם תשמעו אותה שוב ושוב מכנה אותי "תושב" - וזה לא סתם כינוי שכזה, אלא שכשהיא מכנה אותי כך היא כבר מדברת על מה אומר החוק, כיצד מוגדר "תושב" בחוק, וזה מראה שהיא כבר מניחה שהחוק חל עלי. יש בירוקרטים שמוכנים לשקר בשביל להתפרנס, ויש בירוקרטים כמו זו שתשמעו פה, שזה פשוט בלתי אפשרי עבורם לחשוב שישנה אפשרות אחרת. המידה בה היא מסרבת לחשוב למה הטענה שלה נכונה, מוכיחה ש-"המדינה" היא לא רק דת, אלא הדת הכי קיצונית ומסוכנת, שכן, עם רוב הדתיים שדיברתי עד היום על הוכחות לקיומו של אלוהים, הטיעון לא היה "העולם קיים אז אלוהים קיים". בניגוד ליהודים, נוצרים ומוסלמים, מדינאים פשוט מניחים שאתה משוגע אם אתה לא מאמין בדת שלהם.
אני: אילו ראיות יש לכם שהחוק חל לגבי?
קורין: אתה תושב, החוק חל על כל התושבים
אני: תושב זה הגדרה מתוך החוק, אני שואל אילו ראיות יש לכם שהחוק חל לגבי?
קורין: אתה נמצא בארץ? אתה תושב ולכן החוק חל.
אני: תושב זה הגדרה מתוך החוק, אני שואל אילו ראיות יש לכם שהחוק חל לגבי?
קורין: אתה נמצא בארץ? אתה תושב ולכן החוק חל.
אני: תושב זה הגדרה מתוך החוק, אני שואל אילו ראיות יש לכם שהחוק חל לגבי?
קורין: אתה נמצא בארץ? אתה תושב ולכן החוק חל.
...
קורין: אתה תושב, החוק חל על כל התושבים
אני: תושב זה הגדרה מתוך החוק, אני שואל אילו ראיות יש לכם שהחוק חל לגבי?
קורין: אתה נמצא בארץ? אתה תושב ולכן החוק חל.
אני: תושב זה הגדרה מתוך החוק, אני שואל אילו ראיות יש לכם שהחוק חל לגבי?
קורין: אתה נמצא בארץ? אתה תושב ולכן החוק חל.
אני: תושב זה הגדרה מתוך החוק, אני שואל אילו ראיות יש לכם שהחוק חל לגבי?
קורין: אתה נמצא בארץ? אתה תושב ולכן החוק חל.
...
רק אציין שהשיחה התקיימה בעקבות ערעור ששלחתי לועדה למחיקת חובות, ואם וכאשר הועדה תדחה את הערעור רק אז אגש לבית משפט - כלומר לשיחה הזו אין יותר מדי משמעות מבחינה משפטית. זו אחת הסיבות שהייתי נחמד, לא לחצתי, ולא שאלתי שאלות פחות נעימות כמו "מה מבדיל אתכם מפושעים ששולחים מכפר כופר לקורבן?". המטרה שלנו היא לא להיות חצופים או להרגיז את הבירוקרטים, אלא איפה שאפשר, לנסות להראות להם את העובדות האמיתיות לגבי "העבודה" שלהם ולגרום להם לחשוב על האפשרות להחליף לעבודה אמיתית. לצערי, הנחמדות שלי לא עזרה ממש וקיבלתי מקורין את ה-"אם אתה לא אוהב את החוק, תכנס לממשלה ותשנה אותו" הרגיל. זה כמובן שטות מוחלטת מאחר ואף אחד לא מכריח את קורין לגבות ממני כסף בניגוד לרצוני - זו העבודה שהיא בחרה והיא יכולה לעזוב בכל רגע - אני לעומת זאת, לא יכול "להתנתק" מביטוח לאומי אף פעם.
