יום שבת, 30 בינואר 2016

29 ינואר, 2016 - המדינה כדת

המהדורה של השבוע עוסקת כולה בהשערות והסברים מדוע האמונה במדינה היא דת ובניתוח הטענות שמנסות להפריך את ההשערות האלו.

"פרויקט אין מדינה בישראל" - התוכנית היחידה בישראל שמדברת על חופש! www.Anarchy.co.il - מידי שישי מ-16:00 עד 17:00 בשידור חי
יש לכם משהו מעניין לספר לנו? אולי ביקורת להעביר עלינו? אל תהססו להתקשר: 03-3760383


יום חמישי, 28 בינואר 2016

מדינאות - הדת המסוכנת ביותר בעולם

על פי ויקיפדיה, מקור המילה "דת" הוא בשפה הפרסית ופירושה: חוק, משפט או פקודת המלך. ניתן למצוא הרבה מאפיינים משותפים לכל או לרוב הדתות, כגון: מנהגים, טקסים, פולחנים, אמונה באל אחד או יותר, אמונה שלאנשים מסוימים יש חיבור טוב יותר או מעמד גבוה יותר בעיני אותו אל או אותם אלים, לפעמים זו אמונה לאו דווקא באל אלא בכוחות כלשהם שאינם ניתנים למדידה על-ידי החושים, והם לא מבוססים על חוקי ההיגיון. מיסיונריות היא גם מאפיין די נפוץ, וכמובן מאמינים, שכן כאשר זה רק אדם אחד או שתיים לרוב נכנה את זה "שגעון" וכאשר זו קבוצה קטנה נכנה אותה "כת". מאפיינים שכיחים נוספים הם תפילה, תשמישי קדושה ואמונות טפלות.

לדת אין הגדרה מקובלת אחת, אך על כמה מההגדרות אין עוררין, למשל "דת - אמונה, או סגידה לאל אחד או יותר" למרות שזו לא הגדרה שמכילה בתוכה את כל סוגי הדתות, שכן בבודהיזם ובסוגים מסוימים של הינדואיזם למשל, אין אל או אלילים - אלא רק מערכת אמונות מרכזית. על פי רוב הדתות, אם לא כולן, המטרה של דת היא שלום, פשטות, יושר, שוויון, קהילה, אהבה, אושר וצדק חברתי.

למרות המטרה המוצהרת של הדת, בספרי הקודש תמיד ניתן למצוא עידוד למעשים לא כל כך מוסריים כגון רצח עם, הטבעה של האנושות כולה, אונס, עבדות, התרת דמם של "האחרים" (אלו שמאמינים באחת מ-39,999 הדתות האחרות), סקילה באבנים של הומואים, מחללי שבת, מלווים בריבית וכו'. לאורך ההיסטוריה ניתן לראות כיצד התיאוריות האלו הפכו למעשים. גם מדינות חרתו על דגלן את המילים שלום, צדק, בטחון, קהילה וכו' וההיסטוריה מראה שלא מעט מדינות הפכו למנגנוני ניצול, שיעבוד, רצח, מלחמה ועינוי.

כמעט כל דת שאני יכול לחשוב עליה כוללת הגדרות של טוב ורע, חלקן או רובן סובייקטיביות. מאחר והתווית "אתה אדם רע!" הייתה ועדיין היינה כלי להפחיד מאמינים מלפקפק או לנטוש את הדת, אני חושב שמערכת של תיאוריות מוסריות תהיה מרכיב של דת (וכמובן שאם יש יוצא מן הכלל, הוא רק מוכיח את הכלל). הפלא ופלא, גם מדינות עשו כן והגדירו מחדש מהם מעשים רעים. מי שביצע מעשה או מחדל המוגדר במדינה כרע, נענש, ומי שרק תמך ברעיון של לנטוש את המדינה כרעיון ומוסד לניהול החברה - זכה לגינויים והאשמות כגון: "לא אכפת לך מהעניים. אתה רוצה שכולם ימותו. אתה רוצה שלא יהיו כבישים. כולם ירצחו ויאכלו את כולם. כלבים וחתולים ישחקו ביחד. אתה רוצה אנרכיה, ממזר מטורף!"

מאחר ואנחנו חיים בתקופה די חילונית, בה הרעיון של חופש בחירה ואמונה הוא די מקובל, ואפילו דתיים רבים סבורים שאין לכפות אמונות ודרך חיים על הזולת - כדאי שנעשה השוואה בין האמונה בדת כמו יהדות, איסלאם ונצרות, לבין האמונה במדינה. התקווה היא שאולי זה יעזור לשכנע מדינאים להפסיק לתמוך בכפייה של האמונה שלהם, או לפחות לשכנע אותם לשקול את עניין מחדש. אנחנו יודעים שעד לפני 300 שנים ההצדקה עוד הייתה "הזכות האלוהית של מלכים למלוך", ומאחר ואנחנו יודעים היום שזה היה רק בולשיט ושמלכים סתם ניצלו לרעה את הכוח שלהם ואת הבורות של אנשים - כדאי שנשאל את עצמנו "מניין מגיעה כביכול הזכות שמדינאים טוענים שיש לפוליטיקאים לשלוט בנו?".

הנה כמה מהתכונות והסממנים המשותפים לאמונה בדת ולאמונה במדינה:

1. ריכוזיות. הכוח הכי גדול של החברה מרוכז בפסגת הפירמידה.

2. ספרים קדושים. ספרי חוק, כללים, תקנות ורגולציות משמשים כמנגנון לשליטה וניהול האוכלוסייה.

3. חגים. כמו החגים בדת, למדינה יש ימים מיוחדים משלה, בהם חוגגים את קיומה של המדינה ואת האח"מים שלה.

4. כהונה. למדינה, בדיוק כמו לדת, יש מעמדות מיוחדות של אנשים בקצה ההיררכיה, ומסופר שיש להם יותר ידע וזכויות מאשר לכל שאר האוכלוסייה. אלו הם כמובן: פוליטיקאים, שופטים, וכוחות האכיפה.

5. מקדשים. גם למדינה יש מקדשים... יש לה מבנים גרנדיוזים שנבנו בעזרת כסף שנגנב או נלקח בכוח, ובהם כל הקסם אמור להתרחש: ישיבות הממשלה, ועדות מחוקקים, אירועי הנצחה, בתי משפט וכו' אלו תמיד בנויים בכזו צורה בולטת שנועדה להעביר את הרעיון שהמדינה היא הדבר העצום ביותר בחברה.

6. מטיפים ואידיוטים שימושיים. לכל דת יש קבוצה של מטיפים ומאמינים שידבקו בה בעקשנות עיוורת. גם למדינה יש כאלו, אלו הם ציבור המצביעים בבחירות, כל ה-"אזרחים שומרי חוק ומשלמי מסים" שזוכים להמון עידוד ורוח גבית מאנשי התקשורת, שמהווים את המעמד של המטיפים במדינה.

7. צדקה. בעוד שבדת מצופה מהמאמינים לתרום למען נזקקים, במקרה של מדינה, הצדקה הזו היא לא אפשרות\בחירה, אלא דבר שנעשה על-ידי כוחניות. אם לא תשלם תגיע לגיהינום, אותו המאמינים במדינה בנו במו ידיהם: כלא. מדינאים מאמינים שכולם צריכים לשלם את המסים שלהם, ועל מי שחושב אחרת תוטל בושה ויטען שהוא פשוט שונא את העניים, שונא נשים, גזען או פשוט שונא מכוניות.

8. מיתוסים. כל דת צריכה סיפור התחלתי שישאב אנשים לתוכה. במקרה של המדינה, ללא ספק יצא לכם לשמוע מעשיות דומות לאלו: "אנשים טובים שניצחו את השלטונות ובתי המלוכה על מנת שיוכלו להחליט בעצמם איך לחיות ולהיות חופשיים. מה שטוב לחברה יותר חשוב ממה שטוב לפרט. כל האנשים שווים. הממשלה יכולה, בעזרת הכוח הרב המרוכז בה, לפתור כל בעיה חברתית. ללא ממשלה לא יהיו לנו כבישים או בתי ספר או שירותי רפואה. ללא בתי משפט ממשלתיים לא יהיה לנו צדק". כל המעשיות האלו, כמובן, הן לא יותר משטויות במיץ בגלל שהממשלה לא מקיימת את מה שהיא מבטיחה.

9. אמת אבסולוטית. האמונה במדינה לרוב מביאה אנשים להאמין שממשלה כרעיון לא יכולה להיות רעיון שגוי, שהיא מסוגלת לרפא כל תחלואה חברתית, ושכל דבר שאנשים לא אוהבים בממשלה ניתן לשינוי על ידי השתתפות בבחירות. משהו אחד אי אפשר לשנות, אף פעם, הציבור לעולם לא יורשה להצביע בעד או נגד קיום הממשלה. היא נמצאת שם לנצח, עם או בלי הרצון של הציבור. הציבור לא חושד אפילו בממשלה כרעיון, אלא רק בממשלה כמוסד, ביישום של אותו רעיון. הרעיון עצמו נחשב לאמת אבסולוטית, ללוגיקה אטומית.

10. חיי נצח. המדינה מבטיחה חיי נצח לאנשים במעמדות או דרגות מסוימות: לעצמה - המדינה קיימת לנצח, תודות לאמונה העיקשת של מעריציה שמוכני למות למענה, תאגידים - לתאגידים יש מעמד על-טבעי מבחינה משפטית, יש להם זכויות שאין לאף אדם פרטי, הם חיים לנצח והאחריות שלהם מוגבלת. מאיפה מגיעים הזכויות העל-טבעיות האלו? אף אחד לא יודע. אבל הממשלה סגורה על זה שיש להם את היכולת להעניק את הזכויות האלו. כמו לרוב הדתות המודרניות, גם למדינה יש קנאות אובססיבית לדמויות מהעבר שהיו קשורות להקמתה, הן תמיד מתוארות כאנשים בעלי יושרה וחכמה בלתי משתווה לזו של שאר האנשים. הוגי המדינה, פוליטיקאים לשעבר וכל שאר החברה הטובים שהצילו אותנו מעריצות והעניקו לנו חופש.

11. קשר רגשי. בדיוק כמו שלדתות יש מקומות קדושים, סימנים וחפצים חשובים - למדינה יש סמלים ומקומות ואף תפילות (המנון) שגורמות למאמינים מסוימים לבכות, להתרגז, להקריב או לסכן את חייהם עצמם וכמובן את חייהם של אחרים קודם כל.

יש כל מיני תת-סוגים של אמונה במדינה - אך כל אלו כוללים מרכיב הכרחי אחד: האמונה שנציגי הממשלה הם יותר מסתם אנשים רגילים. אלילים אולי? מלאכים אולי? לא, הם יותר כמו ארכיטקטים, שתחום ההבנה שלהם כה גדול מזה של האדם הממוצע, והם מתוארים כישויות על-טבעיות שקיימות על מנת להכווין את המין-האנושי.

לדתות יש אנשים שדרכם האלוהים מביעים את רצונם אל הציבור, ולמדינה יש את הממשלה, ועל פי הסיפורים הממשלה מורכבת מאנשים רגילים שמייצגים את המדינה. המדינה היא למעשה ישות במעמד זהה לאלוהים בשאר דתות, היא קיימת אך לא ניתן למדוד אותה, לראות אותה או לגעת בה. הפוליטיקאים שבממשלה הם לא המדינה, הם רק מייצגים אותה. זהו רעיון, אך לרעיון הזה יש מעמד על-טבעי, שכן מבחינה מוסרית הוא עליון ביחס לבני אדם רגילים - ומותר לנציגים של הרעיון הזה לפגוע בבני אדם רגילים על מנת להגן על הרעיון הזה.

כמו הרעיונות שעליהם מבוססות דתות רבות, גם הרעיון של מדינה אינו הגיוני אפילו בתיאוריה. כפי שאלוהים הוא כל יכול, אך לא יכול ליצור אבן שהוא לא יוכל להרים אותה, כפי שאלוהים יודע הכל, יודע מה יהיה מחר אך יכול לשנות את מה שיהיה מחר... הרעיון של מדינה הוא ששימוש באלימות יפתור בעיות חברתיות. בשעה שדתיים סוגדים לקסם מסתורי ולקוסמים שיש רק באגדות, המדינאים סוגדים לכוח פוליטי ולבריונים בתחפושות כחולות.

היבט נוסף שמוכיח שהרעיון של מדינה איננו הגיוני בדיוק כמו דת, זו העובדה שזה פשוט בלתי אפשרי ליישם את אותם כללים של מוסר לגבי מדינה (או פוליטיקאים ובירוקרטים) כמו שאפשר ביחס לאנשים רגילים. המדינה היא רעיון "הגיוני" ממש כמו הרעיון ש-"לגנוב זה דבר רע כאשר יהושוע עושה את זה, אבל לגנוב זה טוב כאשר נפתלי עושה את זה". רצח זה דבר טוב כאשר אלוהים עושה את זה, אבל רע כאשר אנשים עושים את זה. המוסר בדתות המקובלות עדיין יותר הגיוני מאשר זה שבדת המדינה, מאחר ובדתות המקובלות לפחות יש הבדל בין אנשים לאלוהים. עם המדינה יש לאנשים מסוימים זכויות מוסריות שבדת יש רק לאלוהים ולשליחיו שפועלים בשמו, ובעוד ההסבר לאלוהים קשור בבריאת העולם ואירועים שקשה להוכיח - אצל מדינאים ההסבר להבדלים ממש לא מיישב את הדעת: "אנשים מסוימים העניקו לאנשים מסוימים אחרים כוחות על-מוסריים אשר להם בעצמם לא היו, ובכך הפכו אותם למעין-אלילים בעלי מעמד על-מוסרי".

אם אתה חדש לרעיון של לפקפק בתוקף של "מדינה" כרעיון, אני מקווה שלפחות גרמתי לך להיזכר במשהו שכנראה כבר ידעת או חשדת, ושעכשיו לא תניח לעניין הזה שוב להישכח מבלי לחקור ולקבל תשובות לכמה שאלות. אתה לא יכול להעביר לנציגים שלך זכות מוסרית שאין לך, ואין לך שום זכות לקחת כסף מהשכנים שלך ולקבוע להם חוקים יותר מאשר להם יש לקחת ממך כסף ולקבוע לך חוקים. אם היו לכם זכויות כאלו, הן היו מבטלות אחת את השנייה. ובטח ובטח שאנשים שכופים עליך את הנציגות שלהם ומאפשרים לך בחירה בין "גרוע מאוד" ל-"פחות גרוע" הם לא הנציגים שלך.

יום שבת, 23 בינואר 2016

22 ינואר, 2016 - הרבה בעיות, דרוש טיפול שורש

אורח: אנונימי -|- הנושאים בתוכנית: אנחנו אוכלים רעל, אין לנו אפשרות לקנות פיסת אדמה לשבת עליה, המיסוי דופק בעיקר את החלשים ובממשלה חבר מביא חבר. אנרכיזם היא תגובה טבעית וראויה למצב -|- מה התרומה של 14 שנות חינוך ציבורי -|- מדוע אנשים בגיל 30 לא יכולים להרוויח יותר מבני 15 -|- אם חינוך יכול למנוע תאונות, מדוע לא מלמדים אותנו נהיגה בטוחה במסגרת החינוך הציבורי -|- החברה שלנו מוכת התמכרויות, ולמרות שזה היום יכול להיות קל להיגמל מהן, ב-14 שנות חינוך ציבורי אין שום הישג ולא נעשה שום ניסיון להשפיע על איכות החיים של התלמידים -|- להשתמש בכלים של המערכת כמו תובענות ייצוגיות -|- להביא 10,000 אנשים לאתגר את הרעיון שהחוק חל -|- זה קל להראות שפוליטיקאים ושכיריהם הם לא יותר מאשר פושעים -|- להגדיר ולהפריך את החוזה החברתי -|- להרוס לבירוקרטים את הכיף שב"עבודה" שלהם ולחשוף את האמת אודות ה"יושר" וה"מקצוענות" שלהם.

"פרויקט אין מדינה בישראל" - התוכנית היחידה בישראל שמדברת על חופש! www.Anarchy.co.il - מידי שישי מ-16:00 עד 17:00 בשידור חי
יש לכם משהו מעניין לספר לנו? אולי ביקורת להעביר עלינו? אל תהססו להתקשר: 03-3760383


יום רביעי, 20 בינואר 2016

פול-טיים אקטיביזם

אני שונא לנדנד ולבקש תרומות - אבל מצד שני אני גם אוהב את זה. זה מאתגר אותי ללמוד ולהבין מדוע זה כל כך קשה לגרום לאנשים להוציא מעט כסף על משהו שהם כבר מעריכים ורוצים. בארצות הברית, קנדה, אנגליה ואוסטרליה - יש לא מעט אנרכיסטים שעובדים פול-טיים באקטיביזם ועושים עבודה נהדרת. כשאני התחלתי את האקטיביזם שלי בארץ, היו לי הרבה הרהורים מסביב העניין, כמו: האם אני רוצה להיחשף? האם אני אצליח לשכנע אנשים? האם אני אצליח לגייס מספיק כסף לתמיכה באקטיביזם שלי? - הרי בארץ זה יהיה הרבה יותר קשה להפוך את העיסוק לפול-טיים מהסיבה הפשוטה שזו ארץ קטנה, והקהל יעד פה הוא מאוד מצומצם, וזה עלול להיות קשה עד כדי בלתי אפשרי לגייס מספיק תרומות בשביל לעסוק באקטיביזם בארץ. בתור משרת פול-טיים. ובכל זאת התחלתי , בצורה אנונימית, ולאחר מכן הבנתי שאני צריך לוותר על האנונימיות לטובת האפקטיביות.

אם אתם מעריכים את העבודה שאני עושה, ואתם מבינים את ההבדל העצום בין לעסוק באקטיביזם מהסוג הזה בארה"ב למשל, באנגלית, ולפנות לקהל יעד שנמצא בארה"ב, קנדה, אנגליה, אוסטרליה וכל שאר העולם היכן שאנשים מבינים אנגלית - לבין לעסוק באקטיביזם בעברית, בישראל - לפנות לקהל יעד קטן עשרות מונים - אתם מבינים שדרושה פה הרבה יותר מחויבות אישית, מכל אחד ואחד על מנת שזה יצליח. מעבר לכך, במיוחד בגלל שזו ארץ קטנה, ההשלכות בשבילי בתור אקטיביסט, הן הרבה יותר משמעותיות. אמנם כשהתחלתי היו מעט מאוד אנשים שהבינו על מה אני מדבר, והיום יש כבר מעל ל-2,400 אנשים שעשו לייק בפייסבוק ועוקבים אחרי העמוד, ומספר הפעילים שאני מכיר אישית עומד על כמה עשרות, אבל עדיין, רמת החשיפה שלי, ובנוסף אם אנחנו נחשוב על העובדה שעדיין, הרוב המוחלט של האנשים שאנחנו נתקלים בהם ביומיום הם מדינאים, והם לא אוהבים את מה שאני אומר, אתם יכולים להבין שלחשיפה הגדולה שלי, והעובדה שאני לא עושה את זה באנונימיות ושאני מקדיש לזה המון זמן, יכולה להיות לזה השפעה מאוד גדולה, יש לזה השפעה מאוד גדולה על הקריירה שלי. זהו נושא מאוד שנוי במחלוקת ומאוד מעורר אנטגוניזם אצל הרוב המוחלט של האנשים, וזה מאוד שונה מנאמר, לכתוב על השיטה המוניטרית זה משהו אחד, אך לכפור בקיומה של הממשלה, של המדינה, לסרב לתמוך בציות לחוקים - זה עולם אחר מאוד. זה לא עובר חלק כמו לכתוב על "צדק חברתי", שחיתות במס הכנסה, או כלכלת שוק חופשי.

אז יש לזה השפעה מאוד גדולה על הקריירה שלי, ועד העתיד של הקריירה שלי. ולמעשה, אני שמתי פה בסיכון, בגלל שאני מאמין בזה, די הרבה. התחלתי את זה כי אף אחד אחר לא עשה את זה כמובן. אם מישהו אחר היה עושה את זה, הייתי תורם לו 50 או 100 או 200 ש"ח בחודש כמו כלום, ונהנה מאנונימיות, ומהזמן הפנוי שלי להתעסק בדברים שמעניינים אותי אישית, בשעה שמישהו אחר היה טורח ועושה תוכנית שבה מאזינים יכולים להתקשר ולדבר על פילוסופיה, מישהו אחר היה לוקח עליו את הסיכון שכרוך בללמד אנשים איך להתגונן מפני בירוקרטים בבימ"ש, זה היה נהדר אילו לא הייתי צריך להשקיע את הזמן שלי. אבל, אני התחלתי את זה כי אני מאמין שזה הדבר הנכון לעשות, ואני נמצא במעמד שאני צריך את התמיכה שלכם. אני לא יכול לחזור אחורה ולחזור להיות אנונימי, זו כבר לא אפשרות, ואני מעוניין להפוך את זה לעבודה שהיא פול-טיים. בדיוק כמו שיחצ"ני אנרכיה אחרים עושים את זה, אני גם מעוניין לעשות את זה בפול טיים, ובשביל זה אני צריך את התמיכה שלכם.

עכשיו, כמו שאמרתי, אני שונא לנדנד ואני שונא לבקש תרומות, הייתי מאוד שמח אילו אנשים היו מבינים את זה מבלי שהייתי בכלל מדבר, אבל זה לא קורה, אנשים לא פועלים ככה. אנשים צריכים אולי תזכורת, ואצל אנשים מסויימים יש דברים שמונעים מהם לתרום. אולי הם חושבים שיש בזה משהו לא ראוי, בזוי נאמר אפילו, או שהם לא מעריכים את הרווח העצום שיש להם בלתרום 50 ש"ח בחודש ושוב, מדובר פה בכל 3 ימים לתרום סכום ששווה לקפוצ'ינו בקופיקס (5 ש"ח). יש אנשים שחושבים שזה יותר מידי כסף עבורם לתרום למטרה הזו. ואולי אנשים לא מבינים שזה תלוי גם בהם, לא רק בי. אני יכול להרים את הידיים, לסגור את העמוד, ואת הנזק האישי לקריירה שלי כבר עשיתי. לי יהיה הרבה יותר קשה להתקבל לעבוד אצל מדינאים, ו-99.9% מהאנשים הם מדינאים עדיין, אז בקיצור, בכל מקום שבו מריצים את השם שלי בגוגל, יהיה לי יותר קשה להתקבל לעבוד. אנשים אולי יוותרו עלי בתור מועמד לתפקיד לטובת מישהו אחר שהשם שלו בגוגל מביא תוצאות אחרות.

אני משער שאנשים לא מבינים שזה תלוי גם בהם, שהפרויקט הזה צריך את התרומות, מישהו צריך לעשות את זה בפול טיים, אפשר לשפר את התוכנית, את העמוד, יש הרבה דברים נוספים שאפשר לעשות ואפשר להגיע לעוד הרבה יותר אנשים בזמן קצר יותר. אנחנו צריכים פה אקטיביזם רציני ומקצועי ואנחנו לא יכולים להסתפק במישהו שעושה את זה במעט שעות הפנאי שיש לו, בשעה שהוא משלם מחיר אישי גבוה על העשייה הזאת, בשעה שכל שאר האנשים שתומכים רוחנית, לא מוכנים לתמוך גם כלכלית. אז אם אתם מבינים את האחריות שיש על כל אחד מאיתנו אישית, בשביל לקדם את הרעיון של חברה חופשית, בשביל להתנגד לבזיזה ולהתעמרות בנו שנעשית בשם החוק, בשם טובת הכלל, ואתם חושבים שיש לעבודה שלי ערך, ואתם מעוניינים שאני אמשיך לעשות אותה בצורה מקצועית - אז אני מבקש שתיקחו אחריות ותשקיעו בי סכום ששווה ערף כמו שאמרתי לקפה בקופיקס פעם ב-3 ימים. קפה בקופיקס עולה 5 שקלים, וכל מה שאני מבקש זה 50 שקלים בחודש - זה לא סכום זניח שאתה לא מרגיש אותו, מצד אחד, ומצד שני זה לא סכום עצום שאתה צריך לקבל המון המון המון בתמורתו. מה שאני מקווה לעשות בסכום הזה זה לפרנס את עצמי, ולהתעסק כל היום באקטיביזם. בכתיבה של ספר, ביצירה של תוכנית יותר עשירה ומעניינת, להפוך את התוכנית לפופולרית, ולעזור לאנשים באקטיביזם שלהם - אם זה ביצירה של פליירים, כתבות בבלוג וכו'. אם זה לא נראה לכם, משומה, אני אשמח שתתקשרו לתוכנית ותשתפו אותי בסיבה שאתה לא רוצים לתרום (אלא אם מדובר במצבכם הכלכלי - אז אתם אפילו לא צריכים לומר כלום, אני לא מצפה מאנשים לתת כשאין להם). אבל אם כן, ואם עוד לא עשיתם את זה, עכשיו זה הזמן: בואו להיות ספונסורים.

יום שישי, 15 בינואר 2016

15 ינואר, 2016 - אתה נמצא בתוך גבולות המדינה

אורחת: רותי -|- הנושאים בתוכנית: תסכול מהחברה מביא אותי להרהר לפעמים בפתרונות נוסח עזיבת החברה למקום מבודד ואיכותי - נוסח מרד הנפילים -|- מדוע אנשים הופכים לטרולים, בלתי- הגיוניים, למה הם שונאים אותנו כל כך ולמה אנחנו לא יכולים לעזור להם -|- השיטה הסוקרטית: אנחנו שואלים שאלות במקום לטעון טענות -|- בקשה למחיקת תביעה על הסף -|- לרשות ציבורית אסור לקבוע דברים בשרירותיות -|- הכשל הלוגי של העברת נטל ההוכחה -|- איך להגיב כאשר השופט או התובע טוען שאתה נמצא בתוך גבולות המדינה -|- ההוכחה שאתה תושב: רישום במשרד הפנים -|- הטענה שהחוק חל עליך בגלל שאתה תושב - היגיון מעגלי. ההשערה שאתה תושב מבוססת על החוק... בו כתוב שמי שנמצא פיזית X זמן בתוך המדינה הוא תושב. כלומר ההנחה שהחוק חל מבוססת על הנחה שהחוק חל -|- לביטוח לאומי אין עדים בעלי ידע אישי ממקור ראשוני, וכל דבר אחר לא יכול להיות קביל -|- איך לזהות ולהצביע על הפרה של הזכות להליך הוגן -|- איך להשתפר ולהתכונן למשפט

"פרויקט אין מדינה בישראל" - התוכנית היחידה בישראל שמדברת על חופש! www.Anarchy.co.il - מידי שישי מ-16:00 עד 17:00 בשידור חי
יש לכם משהו מעניין לספר לנו? אולי ביקורת להעביר עלינו? אל תהססו להתקשר: 03-3760383


יום שישי, 8 בינואר 2016

8 ינואר, 2016 - טרולים, פחד בבית המשפט וראיות שהחוק חל

הנושאים בתוכנית: לעודד אנשים להתגבר על הפחד ולא להיכנע לו -|- חינוך זו הדרך העיקרית לחברה חופשית, אבל להיאבק ברשע זה דבר חשוב והכרחי -|- יש המון סיפורי הצלחה לשיטה של מארק סטיבנס -|- כשאתה מבקש מהשופט לבטל את התיק ואתה מעלה טענות מקדמיות כמו חוסר סמכות, השופט בדר"כ לא דוחה ולא מקבל את הבקשה אלא קונה זמן ומציע לטעון את הטענות במהלך דיון ההקראה. כשהיום הזה מגיע, הוא כמובן מנסה לדחוק בך לוותר על הדיון בעניינים האלו -|- שופטים אוהבים להפחיד נאשמים, והדרך להתמודד עם הפחד הזה היא להתכונן מראש ולדעת מה השופט יאמר ואיך כדאי להגיב -|- "אתה לא שואל שאלות פה, רק אני שואל שאלות פה" -|- "לא, אין לך זכות לשימוע הוגן" -|- לפסיכופתים אין כבוד אליך או להיגיון. רק לעצמם. לכן אנחנו לא מעלים טענות, אלא רק שואלים שאלות -|- להקליט את הדיון ולתמלל אח"כ במדויק על מנת ללמוד מטעוניות ולהשתפר בתהליך -|- ראיות שחוקי המדינה חלים על מישהו? רק כשלים לוגיים -|- לאורך ההיסטוריה נרצחו הרבה יותר אנשים "בשם החוק" מאשר על-ידי מפירי חוק -|- החוק לא קיים פיזית, אך בהחלט יש צורך בראיות על מנת להוכיח את הטענה שהחוק חל -|- שאלה של ראיות זו לא שאלה פילוסופית או מוסרית. הטיעון המוסרי של מדינאים הוא "החוק חל", ועכשיו אנחנו מחפשים את הראיות שהטיעון הזה נכון -|- כאשר מישהו מעלה השערה ש-"המוסר הוא המצאה אנושית בדיוק כמו החוק" הוא שם את הפוליטיקאים והבירוקרטים במעמד אלוהי, זו אחת מההשערות המסוכנות ביותר לאנושות והמדינה פשוט אוהבת את זה שאנשים מאמינים שזה נכון -|- לביטוי "החוק חל" יש לפחות שלושה מובנים, אחד הוא "המשטרה אוכפת (כופה) את החוק", שני הוא "האם החוק מתיר\אוסר\מתייחס ל..." והשלישי הוא הצדק מוסרי לכפייה. בעוד שמדינאים משתמשים במובן השלישי בכדי להצדיק את האלימות של המדינה, כאשר אנחנו שואלים על ראיות הם נצמדים למובן הראשון והשני ובכך משתמשים בכשל הלוגי מסוג "ערפול" על מנת להתחמק מנטל ההוכחה.

"פרויקט אין מדינה בישראל" - התוכנית היחידה בישראל שמדברת על חופש! www.Anarchy.co.il - מידי שישי מ-16:00 עד 17:00 בשידור חי
יש לכם משהו מעניין לספר לנו? אולי ביקורת להעביר עלינו? אל תהססו להתקשר: 03-3760383


יום שישי, 1 בינואר 2016

1 ינואר, 2016 - אתגר 7+

אורח: מתן באום

הנושאים בתוכנית: אתגר 7 ימים של חשיבה וולונטריסטית -|- "טבע האדם הוא רע. ללא שלטון - החזק ישלוט, ולכן בני האדם הסכימו לוותר על מעט מן החופש שלהם, למען היכולת לקיים חיים שהם מעבר להישרדות בסיסית." -|- איך להתמודד עם התחמקויות מצד השופט והתביעה כאשר אתה מבקש ראיות לסמכות ותחולת החוק, והם מציעים לך לבוא ולצלם את הקנס -|- "אז תגיד לשופט שהחוק לא חל עליך" -|- הזכות שלך להליך הוגן כוללת לדעת מה הראיות שהתביעה מתכוונת להציג כנגדך -|- דיון מסביב הבקשה לביטול ביום ההקראה -|- ההפצרה (מודה\כופר) ומדוע אנחנו לא כופרים בכתב האישום -|- נטל ההוכחה חל על כל המרכיבים החיוניים לאישום -|- על איזו סמכות אנחנו מדברים -|- גניבה, תקיפה, אונס ורצח אלו פשעים גם אם אתה על אי בודד ואין חוק. לעומת זאת, אי תשלום דמי ביטוח לאומי... אם החוק לא חל, לא עשית שום דבר רע -|- חוזה זה רעיון מופשט, אך ניתן להוכיח את קיומו. נישואין זה רעיון מופשט, אך ניתן להוכיח שמישהו התחתן... אבל "החוק חל עליך" זה רעיון שגוי, ולכן אי אפשר להוכיח שהחוק חל עליך -|- תוך כדי ההליך התביעה תבצע מחדלים, התרשלות ותפעל בחוסר תום לב ברור, ואלו עוד עילות לביטול התיק -|- בקשה לפסילת שופט -|- התנגדויות -|- היתרונות של שאילת שאלות לפי השיטה הסוקרטית על פני העלאת טענות -|- הוצאות משפט

"פרויקט אין מדינה בישראל" - התוכנית היחידה בישראל שמדברת על חופש! www.Anarchy.co.il - מידי שישי מ-16:00 עד 17:00 בשידור חי
יש לכם משהו מעניין לספר לנו? אולי ביקורת להעביר עלינו? אל תהססו להתקשר: 03-3760383