הרגע צפיתי בסרטון האחרון של "שרת הספורט" בוא היא מזכירה לעם ישראל שהתורה ניתנה לעם כאשר הוא היה מאוחד, והיא מאחלת לעם ישראל להמשיך להיות מאוחד מסביב ארץ ישראל, עם ישראל, דת ישראל, מסביב מפלגת הליכוד, ואז היא עושה צורה של לב כזה עם האצבעות, ועם חיוך מזוייף שכבר נראה שהפך לטבע שני וכנראה היא בעצמה כבר לא מבדילה בין רגש לזיוף, מסיימת עם "אוהבת."
כשאני רואה את זה, אני חושב לעצמי קודם כל "מה זו הרמה הנמוכה הזו של בנאדם, לעזאזל למה אנשים כאלה 'פשוטים' נקרא לזה, אולי 'פרימיטיביים' או 'אינפנטיליים' אם קצת להעליב, מה הם עושים בממשלה??!!?!!" אבל מהר מאוד הראש שלי מוצא את התשובה: היא לא טיפשה, לא אינפנטילית ולא פרימיטיבית. אנשים לא מגיעים לממשלה בגלל שהם טיפשים, אלא בגלל שהם רעים. היא יודעת כמובן שיש המון אנשים טיפשים, אינפנטיליים ופרימיטיביים שם בחוץ, והאנשים האלה הם אחלה נתח שוק לשמר בעבור הבחירות הבאות לממשלה. הם לא דורשים הרבה, אולי סרטון של 16 שניות מידי פעם, דרכו, הם יוכלו להזדהות עם הפשטות של "השרה" ולהרגיש שממש אחד משלהם... מנהל פה את העניינים.
ואז אני מגיע אל המשמעות של כל הדבר הזה. אני נזכר בדעות הפוליטיות של מדינאים עמם דיברתי, דווקא כאלה מהסוג שאתה מעריך בדר"כ, האלה שיש להם אינטלקט, אבל אז מתגלה בפני הפער העצום בין תפישת המציאות שלהם, לבין המציאות האמיתית. ישנן שתי טענות שמדינאים אינטלקטואלים משמיעים: האחת היא שהם שואפים לדמוקרטיה ישירה. שוויץ. השניה היא שהם מעדיפים שלא תהיה דמוקרטיה של ממש, כי העם בור וטיפש.
ופה בסרטון אנחנו רואים את מירי, לא טיפשה בכלל, היא דואגת שלאנשים הטיפשים והפשוטים ביותר תהיה השפעה זהה על הממשלה כמו לידידי האינטלקטואלים המדינאים. בין אם זו דמוקרטיה ישירה או ייצוגית או שקרית, שם המשחק הוא להעניק כוח פוליטי לאנשים בעלי שכל חלש. ולמה לעשות את זה? בגלל שאת כבר בפנים, בגלל שאת ניזונה מהכוח הזה, ובגלל שאח"כ כאשר הם מתגייסים להיות שוטרים וחיילים ומשרתים של מעמד השולטים שאת כבר חלק ממנו. אנשים כמו שרת הספורט שנמצאים בעמדות כוח כאלו, כבר לא חושבים הרבה קדימה, או על התמונה הגדולה.
רק כשאני קורא פוסטים של ליברלים (ואני מתכוון לליברטריאנים או מינרכיסטים) בפייסבוק, אני נזכר שוב בפער העצום שיש בינינו. הם רוצים ממשלה קטנה קטנה קטנה עם מעט מאוד סמכויות, ממשלה שלא אוסרת על נשיאת נשק פרטי, ש(כמעט)לא מתערבת בשוק החופשי, בכל נושא (כמעט), ואנחנו האנרכיסטים לא רוצים ממשלה בכלל. הם רוצים שהממשלה רק תגן עלינו מפני פושעים, ואנחנו רוצים שגם את זה יבצעו חברות פרטיות. אז מה ההבדל העצום? כמובן העובדה שאנחנו לא שקועים בבוץ הפוליטי, ולא מייחסים לפוליטיקאים שום חשיבות גבוהה יותר מאשר ל"סתם" אנשים רגילים.
הפוסטים של הליברטריאנים עוסקים ומנתחים מדיניות מסויימת של הממשלה, והמלצות שונות של ועדות שונות, זה נראה שהם ממש מעודכנים בכל מה שקורה בממשלה, איזה שר או חבר כנסת אמר מה השבוע, כיצד החלטות רעות כמו אלו שנלקחו השבוע השפיעו בעבר, ואילו החלטות פחות רעות השפיעו פחות רע במקומות אחרים בזמנים אחרים, ואיזה מדיניות היתה פחות רע אילו הממשלה הייתה מיישמת…
ואני… אני אפילו לא יודע מיהו שר החקלאות, או אם יש כזה שר. במקרה ראיתי היום סרטון מטופש (מאוד) של מירי רגב וכך גיליתי שהיא שרת הספורט, ומחרתיים כנראה אשכח שוב מי או מה היא מירי רגב או איך היא בכלל נראית. אני מאמין בכל ליבי ומשוכנע בכל שכלי שאם מספיק אנשים היו מתעלמים מפוליטיקאים, ממש כמוני, פוליטיקאים לא היו יכולים לשלוט בנו והם היו צריכים לחפש לעצמם עבודה אמיתית, ואז המצב היה הרבה יותר טוב מאשר כל המצבים ההיפוטתיים שהיו יכולים להתרחש אילו פוליטיקאים מרושעים ונצלנים שמעוניינים לשלוט בעם טיפש ופחדן, שמעדיף עבדות על פני חירות, שמעדיף ציות על פני שיפוט מוסרי עצמי, אילו הרשעים האלה היו מיישמים את המדיניות של אותם כלכלנים מומחים הנמנים על האסכולה האוסטרית.
בגלל שאני מבין משהו מאוד טוב, וזה שכל עוד נמשיך לשים את הפוליטיקיאם במרכז העניינים, נמשיך לסבול מהיחס הציני שלהם אלינו, נמשיך לראות אנשים כמו שרת התרבות בסרטונים מטופשים של 16 שניות בהם היא עושה צורה של לב ואומרת לעם ישראל "תהיו מאוחדים, אני אוהבת אתכם" בחיוך צבוע ומזוייף שכבר התאבן על פניה ונראה כמעט כמו אמיתי, נמשיך לסבול מפוליטיקאים שמגייסים את הסקטורים הכי חלשים מנטלית, בגלל שמה שמשנה בדמוקרטיה זה המספרים, הכמות ולא האיכות. אז מירי רגב תמשיך להפנט את העמחה עם "כפרה אוהבת אתכם עם ישראל דת ישראל מאוחדים מאז קבלת התורה מהר סיני אוהבת אוהבת!!!11" והיא תמשיך להיות שרה בליכוד, אותה מפלגה שבה אותם מינרכיסטים כל כך תומכים. כל החרא הזה ימשיך לקרות, ואני לא מתעלם מהחרא הזה ומהפנט את עצמי בצפייה באיזה "פאנל" של מומחים ל"כלכלה אוסטרית" רק בשביל לחזק את מה שאני כבר יודע גם בלעדיהם: כפייה לא נחוצה, כפייה היא דבר רע.
אם נמשיך לייחס לפוליטיקאים חשיבות, הם ימשיכו לשחק במשחק של "היום אני חכם, היום אני טיפש. היום אני ממש מבין בכלכלה, מחר אני מוכר אתכם כאילו הייתם עבדים שלי." האמת היא שאין שום צורך שאף אחד יהיה "המנהל" של העולם, או "הארץ", ואין צורך במומחים לכלכלה רק בכדי להמליץ לא לבצע פשעים, לא לשדוד. צריך רק גננת טובה ולחנך ילדים לא לשדוד צעצועים מהחברים שלהם בגן, והעתיד יראה טוב יותר, אפילו בלי מומחים לכלכלת שוק חופשי מהאסכולה האוסטרית. כל עוד נמשיך להתעניין בממשלה ובמעשים שלה, נמשיך לקבל את "השוטר הטוב, השוטר הרע." למעשה, המעמד הפוליטי מאפשר לכל חבר כנסת לבצע מעשים רעים, ואז להחליף תפקיד ל"שוטר הטוב" ולהיות הפוליטיקאי היחיד שמתנגד לאיזו מדיניות ממש רעה וממש מטופשת, ואז כולם פתאום ישכחו שהוא היה אידיוט ורשע מוחלט, שכן, עכשיו הוא היחיד שרוצה לעשות את הדבר הנכון.
בשבילי, להיות אנרכיסט זה פשוט לזכור מה היה קודם, להבין את התמונה הגדולה ולא להפנט את עצמי לאבדון על ידי התרכזות בפרטים הקטנים שבהחלטות של פוליטיקאים קטנים. שייזדינו כולם, כולל הליכוד.
כשאני רואה את זה, אני חושב לעצמי קודם כל "מה זו הרמה הנמוכה הזו של בנאדם, לעזאזל למה אנשים כאלה 'פשוטים' נקרא לזה, אולי 'פרימיטיביים' או 'אינפנטיליים' אם קצת להעליב, מה הם עושים בממשלה??!!?!!" אבל מהר מאוד הראש שלי מוצא את התשובה: היא לא טיפשה, לא אינפנטילית ולא פרימיטיבית. אנשים לא מגיעים לממשלה בגלל שהם טיפשים, אלא בגלל שהם רעים. היא יודעת כמובן שיש המון אנשים טיפשים, אינפנטיליים ופרימיטיביים שם בחוץ, והאנשים האלה הם אחלה נתח שוק לשמר בעבור הבחירות הבאות לממשלה. הם לא דורשים הרבה, אולי סרטון של 16 שניות מידי פעם, דרכו, הם יוכלו להזדהות עם הפשטות של "השרה" ולהרגיש שממש אחד משלהם... מנהל פה את העניינים.
ואז אני מגיע אל המשמעות של כל הדבר הזה. אני נזכר בדעות הפוליטיות של מדינאים עמם דיברתי, דווקא כאלה מהסוג שאתה מעריך בדר"כ, האלה שיש להם אינטלקט, אבל אז מתגלה בפני הפער העצום בין תפישת המציאות שלהם, לבין המציאות האמיתית. ישנן שתי טענות שמדינאים אינטלקטואלים משמיעים: האחת היא שהם שואפים לדמוקרטיה ישירה. שוויץ. השניה היא שהם מעדיפים שלא תהיה דמוקרטיה של ממש, כי העם בור וטיפש.
ופה בסרטון אנחנו רואים את מירי, לא טיפשה בכלל, היא דואגת שלאנשים הטיפשים והפשוטים ביותר תהיה השפעה זהה על הממשלה כמו לידידי האינטלקטואלים המדינאים. בין אם זו דמוקרטיה ישירה או ייצוגית או שקרית, שם המשחק הוא להעניק כוח פוליטי לאנשים בעלי שכל חלש. ולמה לעשות את זה? בגלל שאת כבר בפנים, בגלל שאת ניזונה מהכוח הזה, ובגלל שאח"כ כאשר הם מתגייסים להיות שוטרים וחיילים ומשרתים של מעמד השולטים שאת כבר חלק ממנו. אנשים כמו שרת הספורט שנמצאים בעמדות כוח כאלו, כבר לא חושבים הרבה קדימה, או על התמונה הגדולה.
רק כשאני קורא פוסטים של ליברלים (ואני מתכוון לליברטריאנים או מינרכיסטים) בפייסבוק, אני נזכר שוב בפער העצום שיש בינינו. הם רוצים ממשלה קטנה קטנה קטנה עם מעט מאוד סמכויות, ממשלה שלא אוסרת על נשיאת נשק פרטי, ש(כמעט)לא מתערבת בשוק החופשי, בכל נושא (כמעט), ואנחנו האנרכיסטים לא רוצים ממשלה בכלל. הם רוצים שהממשלה רק תגן עלינו מפני פושעים, ואנחנו רוצים שגם את זה יבצעו חברות פרטיות. אז מה ההבדל העצום? כמובן העובדה שאנחנו לא שקועים בבוץ הפוליטי, ולא מייחסים לפוליטיקאים שום חשיבות גבוהה יותר מאשר ל"סתם" אנשים רגילים.
הפוסטים של הליברטריאנים עוסקים ומנתחים מדיניות מסויימת של הממשלה, והמלצות שונות של ועדות שונות, זה נראה שהם ממש מעודכנים בכל מה שקורה בממשלה, איזה שר או חבר כנסת אמר מה השבוע, כיצד החלטות רעות כמו אלו שנלקחו השבוע השפיעו בעבר, ואילו החלטות פחות רעות השפיעו פחות רע במקומות אחרים בזמנים אחרים, ואיזה מדיניות היתה פחות רע אילו הממשלה הייתה מיישמת…
ואני… אני אפילו לא יודע מיהו שר החקלאות, או אם יש כזה שר. במקרה ראיתי היום סרטון מטופש (מאוד) של מירי רגב וכך גיליתי שהיא שרת הספורט, ומחרתיים כנראה אשכח שוב מי או מה היא מירי רגב או איך היא בכלל נראית. אני מאמין בכל ליבי ומשוכנע בכל שכלי שאם מספיק אנשים היו מתעלמים מפוליטיקאים, ממש כמוני, פוליטיקאים לא היו יכולים לשלוט בנו והם היו צריכים לחפש לעצמם עבודה אמיתית, ואז המצב היה הרבה יותר טוב מאשר כל המצבים ההיפוטתיים שהיו יכולים להתרחש אילו פוליטיקאים מרושעים ונצלנים שמעוניינים לשלוט בעם טיפש ופחדן, שמעדיף עבדות על פני חירות, שמעדיף ציות על פני שיפוט מוסרי עצמי, אילו הרשעים האלה היו מיישמים את המדיניות של אותם כלכלנים מומחים הנמנים על האסכולה האוסטרית.
בגלל שאני מבין משהו מאוד טוב, וזה שכל עוד נמשיך לשים את הפוליטיקיאם במרכז העניינים, נמשיך לסבול מהיחס הציני שלהם אלינו, נמשיך לראות אנשים כמו שרת התרבות בסרטונים מטופשים של 16 שניות בהם היא עושה צורה של לב ואומרת לעם ישראל "תהיו מאוחדים, אני אוהבת אתכם" בחיוך צבוע ומזוייף שכבר התאבן על פניה ונראה כמעט כמו אמיתי, נמשיך לסבול מפוליטיקאים שמגייסים את הסקטורים הכי חלשים מנטלית, בגלל שמה שמשנה בדמוקרטיה זה המספרים, הכמות ולא האיכות. אז מירי רגב תמשיך להפנט את העמחה עם "כפרה אוהבת אתכם עם ישראל דת ישראל מאוחדים מאז קבלת התורה מהר סיני אוהבת אוהבת!!!11" והיא תמשיך להיות שרה בליכוד, אותה מפלגה שבה אותם מינרכיסטים כל כך תומכים. כל החרא הזה ימשיך לקרות, ואני לא מתעלם מהחרא הזה ומהפנט את עצמי בצפייה באיזה "פאנל" של מומחים ל"כלכלה אוסטרית" רק בשביל לחזק את מה שאני כבר יודע גם בלעדיהם: כפייה לא נחוצה, כפייה היא דבר רע.
אם נמשיך לייחס לפוליטיקאים חשיבות, הם ימשיכו לשחק במשחק של "היום אני חכם, היום אני טיפש. היום אני ממש מבין בכלכלה, מחר אני מוכר אתכם כאילו הייתם עבדים שלי." האמת היא שאין שום צורך שאף אחד יהיה "המנהל" של העולם, או "הארץ", ואין צורך במומחים לכלכלה רק בכדי להמליץ לא לבצע פשעים, לא לשדוד. צריך רק גננת טובה ולחנך ילדים לא לשדוד צעצועים מהחברים שלהם בגן, והעתיד יראה טוב יותר, אפילו בלי מומחים לכלכלת שוק חופשי מהאסכולה האוסטרית. כל עוד נמשיך להתעניין בממשלה ובמעשים שלה, נמשיך לקבל את "השוטר הטוב, השוטר הרע." למעשה, המעמד הפוליטי מאפשר לכל חבר כנסת לבצע מעשים רעים, ואז להחליף תפקיד ל"שוטר הטוב" ולהיות הפוליטיקאי היחיד שמתנגד לאיזו מדיניות ממש רעה וממש מטופשת, ואז כולם פתאום ישכחו שהוא היה אידיוט ורשע מוחלט, שכן, עכשיו הוא היחיד שרוצה לעשות את הדבר הנכון.
בשבילי, להיות אנרכיסט זה פשוט לזכור מה היה קודם, להבין את התמונה הגדולה ולא להפנט את עצמי לאבדון על ידי התרכזות בפרטים הקטנים שבהחלטות של פוליטיקאים קטנים. שייזדינו כולם, כולל הליכוד.
