בפני עצמה, האמונה באלוהים היא לא דבר כל כך מזיק. אבל השילוב של אמונה באלוהים והאמונה שאנשים מסוימים פועלים בשמו, היא דבר שהוכיח את עצמו כמזיק מאוד לאורך ההיסטוריה. שלטונות לאורך ההיסטוריה נוהלו על ידי מלכים שטענו שהאלוהים העניק להם את הזכות המוסרית לרצוח, לחטוף, לשעבד, לגנוב ולאנוס. ספקנות ברעיון האלוהי הייתה קיימת כבר אלפיים שנה לפני עידן הנאורות ועידן התחייה, וספקנות בנאמנות של שליטים ושלטונות הייתה קיימת לאורך רוב ההיסטוריה האנושית.
שינויים סביבתיים לקראת סוף תקופת האבן איפשרו לאנושות להתחיל להתפתח בקצב מואץ, ועם ההאצה הזו צצו הזדמנויות לצבירת כוח פוליטי ולניצול שלו לרעה. החל מהמאה ה-16 החלה הספקנות ברעיון האלוהי להתפרץ בתרבות והדיבור היה "לך להזדרגג מלך, שום אלוהים לא נתן לך את הזכות להתייחס אלי כאילו אני הכלבה שלך!" עבור המגזר הפרזיטי זו לא הייתה מהלומה קטנה, והם היו צריכים למצוא תירוץ חדש על מנת לחפות על התנהגות הבריונית שלהם. למרבית מזלם, האנושות עדיין לא הייתה רגילה להתנהל ללא שלטון בעידן של שפע והתפתחות מואצת, וזה היה מספיק עבורם להצביע במעגליות על "לנו מותר לשלוט בכם כי אנחנו השלטון".
ההישגים הגדולים ביותר בעידן הנאורות והתחייה לא היו פריצות דרך פילוסופיות, ולא שינויים פוליטיים של ממש. הזכות האלוהית של מלכים הוחלפה בזכות השלטונית של שליטים. בפועל, הכוח של שליטים נשאר אותו הכוח, הם יכלו להמשיך לרצוח ואף במספרים גדולים יותר תודות להתפתחות המדעית, הם יכלו להמשיך להתעשר ולגנוב מהציבור. ההישג החשוב ביותר מאותן תקופות היה השחרור של המדע מידי הדת. שחרור זה איפשר האצה יותר גדולה ושיפור עצום באיכות החיים, וזה גם איפשר את ההתחזקות הכלכלית של המעמד הפרזיטי. עידן הנאורות ועידן התחייה לא היו תקופות בהן אנשים הפסיקו להאמין באלוהים, אלא תקופות בהן אנשים הפסיקו להאמין שאלוהים דיבר עם השליטים וביקש מהם להיות מאנייקים.
למרות שרוב ההיסטוריה האנושית הייתה אנטי-ממסדית ברובה, ולמרות שפילוסופים אנרכיסטים היו קיימים גם בימי יוון העתיקה, הוגי דעות כמו הובס ולוק ניסו להסביר את מה שאסור לשלטון לעשות במקום את מה שמותר לכלל בני האדם לעשות. בעשותם כן, הם לא שברו את רצפת הזכוכית שנמצאת תחת הרעיון של "ממשלה". כמו אסטרונומים רבים שניסו במשך מאות שנים להסביר את תנועת הכוכבים תוך כדי הנחה שכדור הארץ הוא מאכז הגלקסיה, כך עד היום מנסים פעילי זכויות אדם לבסס תיאוריה של זכויות אדם ("מה אסור לממשלה לעשות") מבלי לבחון את השאלה "מה מותר לממשלה לעשות".
למרות שהחוק כיום מגדיר את מה שמותר לממשלה לעשות, וההנחה היא שכל מה שלא מותר לה, אסור לה, הדברים שמותרים לה לעולם לא נבדקו ליסודם באופן עקבי והם בסה"כ צמצום של דברים שהותרו לה בעבר. אם בעבר הממשלה יכלה לגייס גברים לצבא למשך כל ימי חייהם ואף מגיל ילדות, כיום לממשלה מותר רק לגייס מגיל 18 ולמשך 3 שנים. אבל אף אחד לא באמת בחן לעומק את התאוריה שאומרת שבכלל מותר לממשלה לגייס בכפייה לצבא.
וולונטריסטים לרוב משווים את האמונה בממשלה לדת, והסיבה היא לא רק האמונה במשהו שלא קיים, אלא ובעיקר האמונה שאותו משהו שלא קיים העניק לכמה אנשים את המעמד העל-מוסרי שמתיר להם לעשות דברים שאילו כל אחד אחר היה עושה, היו נחשבים לפשע. מהבחינה הזו, המאמינים בדת "המדינה" שימרו את כל הדברים הרעים במיוחד שבדת, שימרו את השימוש בכשלים לוגיים ובאי ספקנות עיקשת, ורק החליפו מסקנה אחת שגויה באחרת. אם חוסר הספקנות אצל דתיים גורם להם להיאחז במסקנה שאלוהים קיים, חוסר הספקנות אצל מדינאים גורם להם להאמין ש"המדינה" קיימת.
לא הרבה השתנה מאז התקופה בה אנשים האמינו בזכות האלוהית של מלכים למלוך ועד היום, היכן שאנשים מאמינים בזכות הריבונית של פוליטיקאים לעצמאות ממלכתית. מדינאים עדיין מאמינים שלשליטים צריך להיות מונופול על "ספר חוקים" המהווה סמכות מוסרית עליונה, יש להם סמלים קדושים ועדיין חיי אדם שווים פחות מאותו דבר שלא באמת קיים. אפילו שמדינאים יאמרו ש"מדינה" זה רק רעיון, הם עדיין יפתחו באלימות כנגד מי שהפר את החוקים ופגע ב"שלטון החוק"--אפילו אם אין שום ראיות ממשיות שהוא פגע או סיכן מישהו אמיתי.
"תחילתה של חכמה היא לקרוא לדברים בשמם הנכון" אמר קונפוציוס. הטעות הכי גדולה בהבנה של העמדה האנרכיסטית\וולונטריסטית היא לחשוב שהם רוצים לבטל את "הממשלה". לחשוב ככה יהיה טעות כמו לחשוב שאתאיסטים רוצים לבטל את אלוהים. אם אנחנו הולכים לחפש הבדלים מהותיים בין "ממשלה" לבין "ארגון פשע", כדאי שתהיה לנו הגדרה מוצקת ל"פשע". כדאי שתהיה לנו לא רק הגדרה, אלא שגם נבין את המשמעויות של המילה, ההשלכות שהיא יוצרת וההשערות שהיא מעלה.
אם בני סלע מכריח מישהי לשכב עמו תוך שימוש באלימות ובאיומים, אנחנו קוראים לזה אונס וזה פשע. בגלל שזה פשע, כולם מבינים שזה משהו לא רצוי, רע, אסור, ומותר להשתמש בכוח בשביל למנוע את זה. בגלל שזה פשע, אין שום הצדק להכריח מישהי לקיים יחסי מין. ומה אם בני סלע הוא הגבר היחיד ברדיוס של 50 ק"מ? ומה אם… הוא קורא לעצמו "ממשלה"? ברור שלא, אונס נשאר אונס ופשע נשאר פשע. אם ההגדרה של אונס היא "כפיית יחסי מין באלימות או באיומים באלימות", זה לא משנה מה *עוד* בני סלע יעשה, זה לא משנה אם הוא יספק תמורה כלשהי ליחסי המין, יסיע את הקורבן הביתה, יקנה לה שוקו, ישלם לה… כל עוד שהתנאי הבסיסי מתקיים, "כפיית יחסי מין באלימות או באיומים באלימות", זה לא ממש משנה איזה *עוד* תנאי יתקיים - אם ההגדרה של אונס מתקיימת, זה אונס, ואין שום הצדק שנוצר לו רק בגלל שעוד תנאים מתקיימים.
הכלל הזה חל לא רק בהקשר של מוסר והתנהגויות, אלא כמעט ביחס לכל דבר אחר. למשל, אם אני מוזג אספרסו לכוס, יש לי אספרסו. אם אני מוסיף לו חלב סויה מוקצף יש לי קפוצ'ינו. אבל בשני המקרים יש לי קפה, ואם קפאין עושה לי רע, זה לא משנה מה אני אוסיף לאספרסו--זה לא יהפוך למשהו שטוב עבורי. ואז אנחנו מתחילים לדבר על "ממשלה" ועל האמונה שמתי ש"הממשלה" מכריחה אותנו לתת לה את הכסף שלנו על ידי אלימות ואיומים באלימות, ומתי שהממשלה מחסלת את המתחרים שלה (ממשלה מוגדרת הרי כגוף שיש לו שליטה *בלעדית* באזור מסוים) - האמונה שזה לא *סחיטה באיומים*, שזה לא *שוד* רק בגלל שקוראים לזה "ממשלה".
כאשר אנחנו מדברים על ממשלה, פתאום כל כללי ההיגיון הבסיסי שחלים על כל דבר במציאות וכך גם על היחסים בין כל אדם לכל אדם, כל הכללים האלו מפסיקים לחול. כאשר המילה "ממשלה" נאמרת, אנחנו נכנסים לתחום של אמונות ורגשות שמתחילים לסעור, והשמצות מתחילות להישמע כלפי מי שמעז לכפור בקיומה של "הממשלה"--"אתה הזוי! אולי בעיניך אין ממשלה אבל אני חושב שכן יש ממשלה. יש פוליטיקאים, יש שוטרים והם ישימו אותך בכלא אם לא תציית. תוכיח אתה שאין ממשלה." ובכן, לי זה קצת מזכיר את התגובה הדתית לתיאורית האבולוציה "אולי אתה באת מהקוף, אני בטח שלא. תוכיח שאלוהים לא קיים." אם בית כנסת, רבנים ומתפללים הם לא הוכחה לקיומו של אלוהים, גם הפוליטיקאים בירושלים והבריונים השכירים שלהם הם לא הוכחה לקיומה של "מדינה".
וולונטריסטים לא אומרים שצריך לבטל את הממשלה, הם רק מאתגרים את האמונה שישנן עובדות כלשהן שמבדילות "כנופיית פשע" מ"ממשלה". כי אם אין כאלו עובדות, מדוע לטעון שיש בישראל "מדינה"? מדוע לטעון שמיסוי הוא לא גניבה? ואם אין עובדות שמבדילות את הכנופיה הזו מכל כנופיית פשע אחרת, מדוע לטעון שמה שהכנופיה האלימה הזו עושה, איכשהו, הופך מפשע בזוי לדבר רצוי?
שינויים סביבתיים לקראת סוף תקופת האבן איפשרו לאנושות להתחיל להתפתח בקצב מואץ, ועם ההאצה הזו צצו הזדמנויות לצבירת כוח פוליטי ולניצול שלו לרעה. החל מהמאה ה-16 החלה הספקנות ברעיון האלוהי להתפרץ בתרבות והדיבור היה "לך להזדרגג מלך, שום אלוהים לא נתן לך את הזכות להתייחס אלי כאילו אני הכלבה שלך!" עבור המגזר הפרזיטי זו לא הייתה מהלומה קטנה, והם היו צריכים למצוא תירוץ חדש על מנת לחפות על התנהגות הבריונית שלהם. למרבית מזלם, האנושות עדיין לא הייתה רגילה להתנהל ללא שלטון בעידן של שפע והתפתחות מואצת, וזה היה מספיק עבורם להצביע במעגליות על "לנו מותר לשלוט בכם כי אנחנו השלטון".
ההישגים הגדולים ביותר בעידן הנאורות והתחייה לא היו פריצות דרך פילוסופיות, ולא שינויים פוליטיים של ממש. הזכות האלוהית של מלכים הוחלפה בזכות השלטונית של שליטים. בפועל, הכוח של שליטים נשאר אותו הכוח, הם יכלו להמשיך לרצוח ואף במספרים גדולים יותר תודות להתפתחות המדעית, הם יכלו להמשיך להתעשר ולגנוב מהציבור. ההישג החשוב ביותר מאותן תקופות היה השחרור של המדע מידי הדת. שחרור זה איפשר האצה יותר גדולה ושיפור עצום באיכות החיים, וזה גם איפשר את ההתחזקות הכלכלית של המעמד הפרזיטי. עידן הנאורות ועידן התחייה לא היו תקופות בהן אנשים הפסיקו להאמין באלוהים, אלא תקופות בהן אנשים הפסיקו להאמין שאלוהים דיבר עם השליטים וביקש מהם להיות מאנייקים.
למרות שרוב ההיסטוריה האנושית הייתה אנטי-ממסדית ברובה, ולמרות שפילוסופים אנרכיסטים היו קיימים גם בימי יוון העתיקה, הוגי דעות כמו הובס ולוק ניסו להסביר את מה שאסור לשלטון לעשות במקום את מה שמותר לכלל בני האדם לעשות. בעשותם כן, הם לא שברו את רצפת הזכוכית שנמצאת תחת הרעיון של "ממשלה". כמו אסטרונומים רבים שניסו במשך מאות שנים להסביר את תנועת הכוכבים תוך כדי הנחה שכדור הארץ הוא מאכז הגלקסיה, כך עד היום מנסים פעילי זכויות אדם לבסס תיאוריה של זכויות אדם ("מה אסור לממשלה לעשות") מבלי לבחון את השאלה "מה מותר לממשלה לעשות".
למרות שהחוק כיום מגדיר את מה שמותר לממשלה לעשות, וההנחה היא שכל מה שלא מותר לה, אסור לה, הדברים שמותרים לה לעולם לא נבדקו ליסודם באופן עקבי והם בסה"כ צמצום של דברים שהותרו לה בעבר. אם בעבר הממשלה יכלה לגייס גברים לצבא למשך כל ימי חייהם ואף מגיל ילדות, כיום לממשלה מותר רק לגייס מגיל 18 ולמשך 3 שנים. אבל אף אחד לא באמת בחן לעומק את התאוריה שאומרת שבכלל מותר לממשלה לגייס בכפייה לצבא.
וולונטריסטים לרוב משווים את האמונה בממשלה לדת, והסיבה היא לא רק האמונה במשהו שלא קיים, אלא ובעיקר האמונה שאותו משהו שלא קיים העניק לכמה אנשים את המעמד העל-מוסרי שמתיר להם לעשות דברים שאילו כל אחד אחר היה עושה, היו נחשבים לפשע. מהבחינה הזו, המאמינים בדת "המדינה" שימרו את כל הדברים הרעים במיוחד שבדת, שימרו את השימוש בכשלים לוגיים ובאי ספקנות עיקשת, ורק החליפו מסקנה אחת שגויה באחרת. אם חוסר הספקנות אצל דתיים גורם להם להיאחז במסקנה שאלוהים קיים, חוסר הספקנות אצל מדינאים גורם להם להאמין ש"המדינה" קיימת.
לא הרבה השתנה מאז התקופה בה אנשים האמינו בזכות האלוהית של מלכים למלוך ועד היום, היכן שאנשים מאמינים בזכות הריבונית של פוליטיקאים לעצמאות ממלכתית. מדינאים עדיין מאמינים שלשליטים צריך להיות מונופול על "ספר חוקים" המהווה סמכות מוסרית עליונה, יש להם סמלים קדושים ועדיין חיי אדם שווים פחות מאותו דבר שלא באמת קיים. אפילו שמדינאים יאמרו ש"מדינה" זה רק רעיון, הם עדיין יפתחו באלימות כנגד מי שהפר את החוקים ופגע ב"שלטון החוק"--אפילו אם אין שום ראיות ממשיות שהוא פגע או סיכן מישהו אמיתי.
"תחילתה של חכמה היא לקרוא לדברים בשמם הנכון" אמר קונפוציוס. הטעות הכי גדולה בהבנה של העמדה האנרכיסטית\וולונטריסטית היא לחשוב שהם רוצים לבטל את "הממשלה". לחשוב ככה יהיה טעות כמו לחשוב שאתאיסטים רוצים לבטל את אלוהים. אם אנחנו הולכים לחפש הבדלים מהותיים בין "ממשלה" לבין "ארגון פשע", כדאי שתהיה לנו הגדרה מוצקת ל"פשע". כדאי שתהיה לנו לא רק הגדרה, אלא שגם נבין את המשמעויות של המילה, ההשלכות שהיא יוצרת וההשערות שהיא מעלה.
אם בני סלע מכריח מישהי לשכב עמו תוך שימוש באלימות ובאיומים, אנחנו קוראים לזה אונס וזה פשע. בגלל שזה פשע, כולם מבינים שזה משהו לא רצוי, רע, אסור, ומותר להשתמש בכוח בשביל למנוע את זה. בגלל שזה פשע, אין שום הצדק להכריח מישהי לקיים יחסי מין. ומה אם בני סלע הוא הגבר היחיד ברדיוס של 50 ק"מ? ומה אם… הוא קורא לעצמו "ממשלה"? ברור שלא, אונס נשאר אונס ופשע נשאר פשע. אם ההגדרה של אונס היא "כפיית יחסי מין באלימות או באיומים באלימות", זה לא משנה מה *עוד* בני סלע יעשה, זה לא משנה אם הוא יספק תמורה כלשהי ליחסי המין, יסיע את הקורבן הביתה, יקנה לה שוקו, ישלם לה… כל עוד שהתנאי הבסיסי מתקיים, "כפיית יחסי מין באלימות או באיומים באלימות", זה לא ממש משנה איזה *עוד* תנאי יתקיים - אם ההגדרה של אונס מתקיימת, זה אונס, ואין שום הצדק שנוצר לו רק בגלל שעוד תנאים מתקיימים.
הכלל הזה חל לא רק בהקשר של מוסר והתנהגויות, אלא כמעט ביחס לכל דבר אחר. למשל, אם אני מוזג אספרסו לכוס, יש לי אספרסו. אם אני מוסיף לו חלב סויה מוקצף יש לי קפוצ'ינו. אבל בשני המקרים יש לי קפה, ואם קפאין עושה לי רע, זה לא משנה מה אני אוסיף לאספרסו--זה לא יהפוך למשהו שטוב עבורי. ואז אנחנו מתחילים לדבר על "ממשלה" ועל האמונה שמתי ש"הממשלה" מכריחה אותנו לתת לה את הכסף שלנו על ידי אלימות ואיומים באלימות, ומתי שהממשלה מחסלת את המתחרים שלה (ממשלה מוגדרת הרי כגוף שיש לו שליטה *בלעדית* באזור מסוים) - האמונה שזה לא *סחיטה באיומים*, שזה לא *שוד* רק בגלל שקוראים לזה "ממשלה".
כאשר אנחנו מדברים על ממשלה, פתאום כל כללי ההיגיון הבסיסי שחלים על כל דבר במציאות וכך גם על היחסים בין כל אדם לכל אדם, כל הכללים האלו מפסיקים לחול. כאשר המילה "ממשלה" נאמרת, אנחנו נכנסים לתחום של אמונות ורגשות שמתחילים לסעור, והשמצות מתחילות להישמע כלפי מי שמעז לכפור בקיומה של "הממשלה"--"אתה הזוי! אולי בעיניך אין ממשלה אבל אני חושב שכן יש ממשלה. יש פוליטיקאים, יש שוטרים והם ישימו אותך בכלא אם לא תציית. תוכיח אתה שאין ממשלה." ובכן, לי זה קצת מזכיר את התגובה הדתית לתיאורית האבולוציה "אולי אתה באת מהקוף, אני בטח שלא. תוכיח שאלוהים לא קיים." אם בית כנסת, רבנים ומתפללים הם לא הוכחה לקיומו של אלוהים, גם הפוליטיקאים בירושלים והבריונים השכירים שלהם הם לא הוכחה לקיומה של "מדינה".
וולונטריסטים לא אומרים שצריך לבטל את הממשלה, הם רק מאתגרים את האמונה שישנן עובדות כלשהן שמבדילות "כנופיית פשע" מ"ממשלה". כי אם אין כאלו עובדות, מדוע לטעון שיש בישראל "מדינה"? מדוע לטעון שמיסוי הוא לא גניבה? ואם אין עובדות שמבדילות את הכנופיה הזו מכל כנופיית פשע אחרת, מדוע לטעון שמה שהכנופיה האלימה הזו עושה, איכשהו, הופך מפשע בזוי לדבר רצוי?
