פרויקט אין מדינה בישראל - 23 יוני, 2017

הנושאים בתוכנית: רזי ברקאי (גל"צ) בראיון עם בני נוער שסיימו י"א על הרגלי השתייה\בילוי שלהם -- מנסה להציג בעיה פוליטית שמצריכה חקיקה -- אורח היסטרי (ד"ר גילעד חן, מנהל חדר מיון ילדים בעפולה) טוען ש-"אפילו חצי בקבוק יכול להרוג גם אם אתה לא נוהג") -- רזי מנסה לסחוט "האם חברים שלכם הגיעו למצבים קשים?" והחברה הצעירים מספרים על מקרים בהם אנשים הקיאו. וואו, הקיאו! -- הצעירים לא מבינים שהמטומטמים המבוגרים בתקשורת ובממשלה מנסים להשתלט על העולם בתירוץ של "רק באים לעזור" והחברה הצעירים האלה מנסים להתגונן כאילו להאשמות ולחשדות יש איזשהו מניע כשר ולגיטימי וטוב. וזה אותו הסיפור כמו עם ההיסטריה מסביב האופניים החשמליים -|- גבולות פתוחים - טבעי לא לוותר על עקרון אי התוקפנות בקלות -- לאחר שלמדנו להתאפק ולדחות את הפתרונות הישנים והאלימים לטובת פתרונות שלווים וחופשיים לבעיות כלכלה, רפואה, רווחה, ביטחון, סלילת כבישים, הנחת תשתיות, תכנון אזורי, גישור סכסוכים וכו - שימוש בכוח יכול להפוך לכדור שלג ולהחזיר אותנו למדינאות -|- מהי פילוסופיה (ויקיפדיה): פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: φιλοσοφία, "אהבת חכמה") היא חקר מושגי יסוד בהכרה האנושית כמו קיום, מציאות, נפש, הכרה, היגיון, מוסר, סיבתיות, ידע ושפה. גישתה של הפילוסופיה לשאלות אלה היא גישה ביקורתית, שיטתית ומסתמכת על בניית טיעונים רציונליים -|- "מדעי" המדינה (the science of law) -- המשפט לרוב נלמד כמדע ולא סתם דעה פופולרית -|- "ראליזם משפטי" - התרחקות מהרעיון שהמשפט הוא סוג של "מדע" ושקיימים בו עקרונות אובייקטיביים -|- "החוק חל על כולם" -- תיאוריה ברת תוקף שניתן להוכיח מבחינה לוגית? -|- בשביל שתהיה אפשרות להוכיח מבחינה פילוסופית, לוגית, שהחוק חל על כולם - עדיין צריכות להיות ראיות -|- כמו תאוריות מדעיות בפיזיקה, גם תיאוריות מוסריות נתונות למדע (עוד על הוכחה מדעית למוסר אובייקטיבי בפרק של 30 לאוקטובר 2015) ובמקרה של משפט פלילי - הן חלק מהנטל של התביעה להוכיח. אם השופט מעוניין להרים את הנטל ולטעון לידיעה שיפוטית או לחזקה עובדתית - הוא צריך להצביע, במקרה של ידיעה שיפוטית על עובדות ולא על מסקנות שנובעות מעובדות עלומות - ובמקרה של חזקה הוא עדיין צריך עובדות נסיבתיות או בלתי ישירות ואין שמץ של דבר שכזה -|- המיקום הגאוגרפי שלך זו העובדה היחידה? זה כמו להגיד: "אני לא צריך להוכיח שמקומך הוא במטבח, אני רק צריך להוכיח שאת אישה. אני לא צריך להוכיח שאתה עבד שצריך לקטוף כותנה, אני רק צריך להוכיח שאתה כהה עור." -|- האם אקדח לראש שלך מייצר חובה מעליך לציית? -|- פוזיטיביזם משפטי:גישה מודרנית על פיה המשפט מנותק ממוסר והיגיון -- מי היו ההוגים של הגישה ומדוע הם חשבו כך -|- תומאס הובס: "החוזה החברתי" -- אנשים מטבעם רעים לכן הם צריכים שלטון של נציגים -|- עמנואל קאנט: הוגה דעות שעסק בעיקר בבחינת אִילַן יוּחֲסִין של המחוקקים במקום בעניין המהותי (למה לעזאזל האלימות של בירוקרטים נקראת "חוק" והאלימות של אחרים נקראת "פשע") אך הגה רעיונות ליברלים תאורתיים במנותק מהרעיונות שלו לגבי חוק (הפרט הוא המטרה כשלעצמו ולא האמצעי להשגת "טובת הכלל") -|- ג'ון לוק: הוגה דעות קצת פחות קיצוני מתומאס הובס -- סבר שכאשר הממשלה אינה משרתת את האינטרס של הציבור עדיף בלעדיה (שלא כולנו נרצח ונאכל אחד לשני את המעיים) -|- ז'אן ז'ק רוסו: ראה בממשלה כארגון של נציגים, הציות לחוק חובה בשל רצון הרוב -|- ג'ון אוסטין: הגה דעות לגבי מהו אִילַן היוּחֲסִין הנכון -- שושלת של פושעים שמסמיכים אחד את השני בצורה מפורשת הופכים לאנשים טובים -|- הוגו גרוטיוס: כמו ג'ון לוק האמין שהממשלה כאן להטיב עמנו אבל כאשר היא מזיקה עדיף לנו בלעדיה -|- דייוויד יום: אם אתה נמצא פה, אתה בחרת לקבל עליך את החוק -|- הרברט ליונל אדולפוס הארט: אחד משני הנביאים של כת עורכי הדין המודרנית. פרופסור בריטי למשפטים, הושפע בעיקר מהוגה הדעות והמשפטן האנגלי ג'רמי בנטהאם, שטען שטוב ורע נמדדים על פי האושר של המספר הרב ביותר של אנשים (הטמטום שנקרא "תועלתנות"), ועל ידי ג'ון אוסטין שעסק באילן היוחסין של החוק, כי הרי זה יותר חשוב לוודא שאכן הממשלה הנוכחית קיבלה את הברכה של הפושע שלפניו, והרבה פחות חשוב אם בכלל, לדבר על מה מותר לממשלה לעשות. אחת מה"תרומות" של הארט לאנושות הייתה האבחנה שלו שבניגוד לכנופיית פושעים, החוקים של הממשלה חלים גם על חברי הממשלה -|- רונלד דבורקין: המוסר עליון לחוק והוא הדרך לפרש נכון את החוק (פילוסופיה נחמדה, אבל אנחנו יודעים שאף ממשלה לא תאפשר לך לפעול על פי תפיסת המושר שלך ובניגוד לחוק, ואין שום סנקציה או דרך לאכוף את הפילוסופיה הנהדרת הזו כך שהיא לא יותר מאשר מעשיה רומנטית) -|- האנס קלזן: החלק השני של צמד הנביאים של כת עורכי הדין המודרנית. הושפע מעמנואל קאנט וכתב על "התאוריה הטהורה של החוק". קלזן כמו הארט לא עסק ממש במוסר ובגבולות של מה אסור ומה מותר ולמה ואיך חוק הופ למוסרי, אלא, שקלזן עסק בלבחון האם החוק הנוכחי הוא אכן כוונת המשורר העתיק ביותר. אם לא נפלה שום טעות בשום פולחן פוליטי ולא חסרה חוליה בשרשרת הפשע מאז הפושע הראשון (למשל בן גוריון) ועד לפושע העכשווי, אז הכל בסדר מבחינת קלזן. קלזן טען שמה שהוא מכנה "הנורמה הבסיסית" (הכרזת העצמאות במקרה של ישראל, החוקה במקרה של ארה"ב) - חל עלינו ומחייב אותנו - ושאי אפשר ולא צריך להוכיח שזה נכון (מונח מראש). בין "תרומותיו" לאנושות: האבחנה הגאונית והחשובה (אני ציני) לכך שחוק תמיד מבטא חובה, והיכן שאין חובה אין חוק. קלזן טען שאי אפשר להבדיל בין מוסר לבין חוק, שכן גם מוסר וגם חוק, להבנתו, נקבעים על ידי סמכות ומנהגים -|- לון לוויאוס פולר: מוסר הוא מרכיב בסיסי בפוזיטיביזם (הנאשם לא יכול להיות השופט, יש לשמוע את טענות שני הצדדים), גיבש 8 עקרונות צדק למשפט (שבחורים שנותרים ביניהם אפשר להעביר את שואת היהודים, את הפדרל ריזרב ואת המלחמה בסמים ועדיין ישאר מקום לסמי-טריילר)

פרויקט אין מדינה בישראל - מידי שישי מ-16:00 עד 17:00 בשידור חי www.NoStateProject.co.il - טלפון: 03-3760383