יום חמישי, 31 במאי 2018

ערן יעקב, מנהל רשות המסים: ראיות שהחוק חל? זו שאלה פילוסופית!

ביום ראשון האחרון התארחו ביורוקרטים ממשרד האוצר ב-8 ברים בשוק הפשפשים ביפו לשיחה "בגובה העיניים" על הסוגיות הכלכליות המרכזיות בישראל. בין הביורוקרטים שהגיעו היה ערן יעקב, המנהל החדש של רשות המסים, שבעברו עבד במחלקת אכיפה. בעוד שרבים מהקהל התעניינו בנושאים כמו מיסוי רכב עבודה, מיסוי דירות, הטלת מס על קניות באינטרנט ושוויון בנטל המס, אני התעניינתי בשאלה הרבה יותר בסיסית: למה לעזאזל אתם חושבים שזה בסדר כשאתם סוחטים כסף באיומים מאנשים זרים שאתם בכלל לא מכירים?

בשנת 2014 כאשר פניתי אל דוברות רשות המסים, התשובה שקיבלתי הייתה "זו שאלה פילוסופית, עליך לחפש את התשובה בחוגים אקדמאים." הטענה שהחוק הוא עניין פילוסופי היא אחת מהדרכים הכי פופולריות בקרב ביורוקרטים, כאשר מעמתים אותם עם כך שאין ראיות שמוכיחות שהכללים הפוליטיים ("החוקים") חלים על מישהו כלשהו, לתרץ את היעדר הראיות שהחוק חל. אל מנת להראות שהדוברת פשוט מדברת שטויות, פניתי בעצמי לכל הדיקנים והפקולטות למשפטים בארץ, ממש עם אותן השאלות - ואלו נמנעו מלהשיב עד היום, אפילו ששלחתי להם תזכורת לאחר שנה שאני עדיין ממתין לתשובה, ואפילו לאחר שהראיתי להם שמעל ל-100 אנשים כבר חתמו על עצומה שדורשת מהם תשובות.

אם אתה פיזית בישראל, אז הכרזת העצמאות, "החוקים" ופקודת מס הכנסה חלים עליך, זו הטענה שלהם, אבל הם לא חושבים שזה מצריך הוכחה. זו שטות מוחלטת לטעון שאנשים יכולים לכתוב כללים, לקרוא להם "חוקים" והם חלים על כולם רק בגלל שהם אומרים שזה ככה. הכרזת המדינה היא בסה"כ מסמך כתוב, בדיוק כמו המגילות הקדושות שהם מכנים "חוקים". אם הם חלים ומחייבים אותנו, אז צריכות להיות ראיות.

אם אני מאשים אותך שלא הבאת לי את הכסף שאתה חייב לי, זה לא יהיה מספיק שאוכיח שלא הבאת לי כסף, כל אדם בריא בשכלו יבקש ממני קודם כל להוכיח שמלכתחילה היית חייב לשלם לי, קרי, שחובה כלשהי נוצרה אם על ידי חוזה או הסכם, הלוואה שלא הוחזרה, נזק שנגרם וכו'. אף אחד לא יקבל את הטענה "הוכחות זה פילוסופיה, לא צריך הוכחות, א' חייב לב' כסף זה פשוט נכון כי פילוסופיה." אולם ברגע שאנחנו מתחילים לדבר על "ממשלה", כל כללי ההיגיון הבריא מפסיקים לפעול וכשלים לוגיים ברורים הופכים להיות פילוסופיה.

כיצד מילים שרשם דוד בן גוריון בשנת 1948 על דף יוצרות חובה על כל מי שנמצא פיזית בישראל לשלם לאלו שמכנים את עצמם "ממשלה" זו לא שאלה פילוסופית שלא מצריכה ראיות על מנת להתברר כנכונה, במיוחד כאשר מעורבים פה מעשי שוד, חטיפה, כליאה לא מוצדקת וגם מוות. בין 37 החתימות על המגילה אני לא רואה את החתימה האישית שלי, ואני לא חושב שנתתי למישהו ייפוי כוח לחתום בשמי על חוזים כ-30 שנים לפני שנולדתי.

מאחר וידעתי שערן עשוי מאוד לנסות להתחמק עם "זו שאלה פילוסופית", התחלתי כך: "ערן, יש לי שאלה, ואני אגיד לך כבר עכשיו, זו לא שאלה פילוסופית, אלא אם נסכים שפילוסופיה מוגדרת כחיפוש האמת…"

וזו הייתה השאלה שלי לערן: "הנחת העבודה של רשות המסים, זה שבגלל שאני נמצא בישראל, החוק, פקודת המסים, החוק, הכרזת העצמאות, חלים עלי ואני מחויב לציית להם, ומותר לכפות עלי באיומים לשלם. השאלה שלי היא האם יש אילו שהן ראיות שזה נכון?"

התשובה הראשונה של ערן הייתה תשובה-שאלה: "אתה מכיר עוד מדינה בעולם שבה החוק לא חל?" וזה כמובן ילדותי כמו להגיד "אבל גם יוסי עושה את זה! גם דני עושה את זה!". בעבר נכפה על נשים להתחתן בניגוד לרצונן, על כושים נכפה לעבוד בשדה כותנה - האם זה היה מוצדק בשל כך שהמתעללים והמנצלים יכלו להצביע על אחרים שגם עושים את זה? אני לא נגררתי אחרי הרד הרינגים ("אם מישהו היה גונב לך משהו מהבית, היית רוצה שהחוק יחול? לא?") והגז לייטינג ("אתה חי הרי על כדור הארץ, לא? אני מקווה") והמשכתי להצביע על כך שכל מה שהוא עושה זה להתחמק מלהשיב עניינית לשאלה ששאלתי. לבסוף כשהבין שאני לא יורד מהשאלה המקורית שלי או מתבלבל או שוכח אותה, ערן סיים בהתחמקות "זו שאלה פילוסופית".

השאלה השנייה שהייתה לי, וערן לא איפשר לי לשאול אותה, היא (מאחר ואין ראיות שהחוק חל) האם יש הבדל עובדתי ומהותי בין תשלום למס הכנסה לבין תשלום סחיטה (פרוטקשיין) לכנופיית בריונים? ערן השיב שהוא ישמח לענות לי על עוד שאלה לאחר מכן, "על בירה", אך בסוף האירוע אמר שהוא עייף ואין לו כוח לזה כעת. כנראה שהייתי צריך להיות יותר תקיף ופחות נחמד ולשאול אותה בכל זאת, כאשר עוד היה מול הקהל, אפילו כאשר היה לי ברור שהוא לא מתכוון לענות. עשרות אנשים בכל רגע נמקים בכלא בגלל מה שערן וחבריו ברשות המסים מכנים "פילוסופיה". חייהם של מאות אנשים בכל רגע נהרסים על ידי איום ממשי והליכים משפטיים. העסקים של אלפים נרמסים בשל המיסוי הדרקוני. עשרות אלפי עסקים לא יפתחו בשל הנטל הכבד מידי של הביורוקרטיה ומיסוי.

היחסים ביני לבין ערן לא מבוססים על סחבקיה ודיבורים "פילוסופיים" על בירה "בגובה העיניים", אלא אך ורק על הפחד שלי מפני הכוחניות של רשות המסים והנכונות שלהם לתקוף ולהרוס חיים שלמים של אנשים. במילון מוגדרת המילה פילוסופיה כך: "חקר רציונלי של אמת ועקרונות, ידע או התנהגות.", ואת האנשים שלא מצייתים לפילוסופיה שלהם הם זורקים לכלוב עם אנסים, רוצחים, טרוריסטים וגנבים - אז הם לא יכולים להצדיק את המעשים שלהם ב-"אני לא חייב לענות לך כי זו פילוסופיה"


יום שבת, 12 במאי 2018

עדכונים - הפודקאסט עדיין לא חזר, מפגש פעילים שבועי ועוד

מאחר ולא יוצא לנו להשתמע מידי שבוע כפי שהיה קורה בעבר כשהייתי משדר כמעט בכל שישי אחה"צ, חשבתי שיהיה נחמד לשתף בפוסט עם כמה עדכונים. הדבר הראשון הוא ההרצאה "ההונאה הכי גדולה ביקום" אותה סיימתי להפיק ופירסמתי בתחילת אפריל. זה התחיל מרעיון להעביר הרצאות קצרות של חצי שעה-שעה בלייב, וככל שהתקדמתי באיסוף החומר והעריכה התברר לי שמה שאצטרך זה לפחות 4-5 שעות. אז החלטתי לשחרר את ההרצאה להאזנה חופשית באינטרנט, ואני מקווה להכין הרצאות ממוקדות וקצרות יותר אותן אוכל להעביר בלייב במקומות שונים. אם אתם יודעים על מקום שיהיה מעוניין בהרצאה שכזו, אשמח שתפנו אותו אלי.

העדכון הבא הוא על מפגש שבועי בשם "ראשון וולונטרי" עליו החלטנו כשישבנו לשיחה ארוכה בפיקניק איש חופשי 2018. המפגש הראשון יתקיים מחר, ה-13 למאי ברמת גן (פרטים בדף האירוע בפייסבוק של ראשון וולונטרי, ניתן ליצור קשר איתי במידה ןאין לכם פייסבוק), כאשר המיקום יהיה בכל פעם ביתו של פעיל אחר. ישנם הרבה פרויקטים קטנים וגדולים שהתחלנו, והמפגש השבועי הוא מקום נהדר גם ללמוד עליהם, להכיר את האנשים שפועלים מאחורי הקלעים וגם לאלו שכבר התחילו - להיפגש ולתאם ולדון בפעילויות השוטפות.

לגבי הפודקסט, אני לא מתכנן לחזור ולשדר בקרוב, לפחות לא תחת הכותרת "פרויקט אין מדינה בישראל", מאחר ואני לא רוצה להפוך את זה לתוכנית מאוד שונה מ-"No State Project" של מארק סטיבנס. זה אומר שנצטרך פשוט לחכות שיותר אנשים ילדמו כיצד להתגונן בפני מתקפות ביורוקרטיות בשיטה של מארק, ואז יהיה טעם לשדר תוכנית שעוסקת בעזרה ודיון מסביב אקטיביזם מסוג זה.

ובקשר אישי אלי, הייתה לי תקופה מאוד קשה עם סימבה כלבתי האהובה שלקתה בסרטן ומתה בתחילת אפריל. זו הייתה חצי שנה עם המון עיסוקים מסביב ווטרינרים, טיפול בסימבה, ובילוי איתה. זו אחת הסיבות בגלל דחיתי המון פעילות חברתית. את מותה של סימבה היה לי מאוד קשה לקבל, אך עם זאת התפנה לי פתאום המון זמן מה שאיפשר לי לעבוד המון שעות ולשחרר את "ההונאה הכי גדולה ביקום" לאחר כמה ימים. אני עדיין מתגעגע ואוהב אותה וזה ישאר איתי לנצח. כולי תודה לסימבה שהייתה איתי. למדתי כל כך הרבה ממנה, ובלכתה למדתי שיעור ענק על משמעות החיים והתהום הענק שקיים בין אנשים שלכאורה נראים קרובים אלינו.