יום חמישי, 25 באוקטובר 2018

"תקרא את המחקר הזה והזה" - על נטל ההוכחה ועל שרלטנים

"לך תקרא את הספר הזה והזה. כנס לאתר של עמותת כך וכך, תצפה שם בסרטים ותקרא את המאמרים. מה, אתה רוצה שנאכיל אותך בכפית כמו ציפור? תקרא את המחקר הזה והזה. אני לא צריך לקרוא וללעוס בשבילך את המידע, גם לא תאמין לי אז אם אתה באמת רוצה לדעת אתה תחקור בעצמך. תחפש. תלמד. תבין בעצמך. אם אתה לא חוקר בעצמך אל תגיד שזה לא נכון."

כל אלו הם ביטויים שונים לאותו הכשל הלוגי שנקרא "העברת נטל ההוכחה". בכל פעם שאני נכנס לשיחה עם אנשים שמושקעים רגשית, חברתית או כלכלית בנושאים מסויימים כמו המתנגדים לחיסונים ולרפואה מודרנית, אלו שמאמינים שהעולם שטוח, אלו שמאמינים שהם מבינים משהו שנקרא פיזיקה קוונטית, אנרגיות ומיסטיקה, ההתחמקויות האלו חוזרות על עצמן כמו תקליט שרוט.

הם בטוחים שקו ההגנה הזה מושלם, ועכשיו אני צריך לעצור עם ביטוי הפקפקנות שלי, לעצור מלקלקל להם את השרלטנות, לא להפריע להם למקור תרופות ומכשירי פלא, להפסיק לפגוע בקמפיינים שלהם של גיוס מאמינים שפוטים, ומיד להתחיל לנבור באינספור ספרים, מחקרים וסרטים כמו שהם עשו. לכל היותר הם מרגישים שיצאו מידי חובה כאשר הם הפנו אותי לסרט או אתר או מחקר ספציפי, וגם זה לא מתוך הכרח לוגי, תנאי ליושר אינטלקטואלי, אלא שהם ממש עושים ג'סטה שהם לועסים בשבילי את המידע ומספקים לי קישורים אליו.

אילו זה באמת היה כל המשמעות של נטל הוכחה, אני יכולתי להשיב להם באותה מתנה ולזרוק עליהם כמה כרכים של כתבי עת מדעיים ולדרוש שיקראו אותם לפני שימשיכו עם הטענות שלהם. זה כמובן היה מוביל לזריקת הנטל שוב ושוב ללא סוף, ושום ויכוח ביקורתי לא היה יכול להתקדם אפילו קצת. לדאבונם, זה לא פועל ככה.

אתן דוגמה לאיך זה כן פועל -- נניח אני מעלה טענה לגבי יעילותו ובטיחותו של חיסון השפעת, ואני טוען שהטענה שלי היא לא סתם דעה שרירותית אלא מגובה במחקרים וידע רב והסכמה של מומחים, זה לא מספיק שאפנה את מי שלא מקבל את הטענה שלי לחקור בעצמו, או אפילו לטרוח לקרוא ספר, מחקר או כתבה. אפילו לא כתבה אחת קצרה. למה לא? מאחר ואם אני האמנתי שיש דברים בגו, ובדקתי וחקרתי וקראתי, והבנתי, והשתכנעתי, אני אמור להיות מסוגל להסביר ולתמצת את המידע. אם לא טרחתי בעצמי, אין שום סיבה שהנטל יעבור למישהו אחר להוכיח שאני לא צודק, ואם כן טרחתי אך לא הבנתי או שקפצתי למסקנות רחוקות ממה שהעובדות מסוגלות לבסס, זו לא צריכה להיות העבודה של אחרים לבזבז מזמנם בגללי. אם זה לא היה כך, הייתי יכול להגיד דברים סתם בלי בכלל לבדוק, לשלוח אנשים לקרוא ספרים שלא טרחתי לקרוא, או סתם לקרוא ברפרוף ולזרוק טענות שגויות מבלי באמת להבין לעומק את הדברים, ומישהו אחר היה חייב לחזור על המחקר והלימוד והקריאה או שאסור היה לומר שאני לא צודק. זו כמובן שטות גמורה.

למעשה, מי שמסרב לקבל את העמדה שלי -- בכלל *לא צריך בשום שלב* ללכת ולחפש או לקרוא וללמוד דבר, ואני, זה שמקדם את העמדה אני הוא זה שצריך להוכיח בקיאות והבנה במידע שלטענתי מוכיח את העמדה שלי. חלק מנטל ההוכחה הוא להיות מסוגל להביא את המידע לא סתם לעוס, אלא מפורק לגורמים, מתומצת עד לרמה של משפט או פסקה אחת בלבד, ולהיות מסוגל להרחיב לפי בקשה על כל חלק מהטענות. אם אני מביא מחקר כגיבוי לעמדה שאני מציג, אני אמור להסביר ממש בקצרה איך המחקר מוכיח את העמדה שלי, ולהיות מסוגל להרחיב כל פעם בצורה מתומצתת וברורה כפי שאתבקש, ולהצביע על נתונים מתוך אותו מחקר ולהסביר כיצד הם מוכיחים את הטענה שאני מעלה.

אם אני מציג עמדה נכונה שמבוססת על מחקר ענק, או על הרבה מחקרים, בשום שלב של השיחה בינינו לא יתגלה חור בהבנה שלי או בבקיאות בחומר, תמיד אוכל להרחיב ולהסביר ולספק סימוכין. אם השיחה לא תיעצר היא תסתיים במעבר על כל החומר עליו אני מבסס את העמדה שלי. עד לשם הולך נטל ההוכחה, עד למיצוי כל מרכיב ורובד מההוכחה. ברם, בד"כ אנשים רציונלים ברגע שמזהים שהם מדברים עם אדם רציונלי כמוהם נוטים לחסוך זמן ולקבל ולהשתכנע. לפעמים אנחנו פשוט מקבלים את העמדה או המסקנה הסופית מבלי לעבור על כל מרכיב ושלב בהוכחה, ולפעמים אנחנו פשוט משתכנעים ששווה לנו להשקיע את הזמן ובאמת לקרוא את הספר או המחקר המדובר.

רק העובדה שלא השתכנעתי שכדאי לי להשקיע מזמני בללמוד את המידע שלך, לא אומר שאתה טועה, ורק בגלל שאני מתשאל אותך לא אומר שאני חושד שאתה שקרן או טיפש, שכן אולי אתה סתם פשוט טועה, אתה רק בן אדם אחרי הכל, כמוני. אם במהלך התשאול שלי מתגלה שאינך בקיא בחומר, אינך מסוגל להסביר איך ולמה ומה, ולספק סימוכין מדויקים (למשל כך שבטבלה X בעמוד Y במחקר Z המספרים מלמדים כך וכך בגלל כה וכה), זה כן אומר שאין סיבה טובה להניח שאתה צודק, אין בסיס טוב למסקנות שלך וזה אתה שצריך ללמוד טוב יותר את החומר שאותו אתה ממליץ לאחרים ללמוד. זה קורה לכולם, אנחנו רק אנשים ואנשים טועים לפעמים. אבל, וזה אבל גדול, אם אתה מסרב להודות בכשל שלך לעמוד בנטל ההוכחה, ואחת על כמה וכמה אם אתה עוסק בשיווק מסיונרי של העמדות שלך, אך מסרב לשתף פעולה בתשאול סביר של 10-15 דקות, במיוחד שזה נעשה בפומבי (שכן אם תעמוד יפה בתשאול תהיה לכך תועלת רבה עבורך בקידום הדעות שלך), ואתה מסרב לענות ולהסביר ולהפגין בקיאות במידע שאתה טוען שמבסס את המסקנות שלך, ההנחה הסבירה ביותר היא שאתה יודע שאתה שקרן, נצלן ושרלטן.